שיחה:קריפטוגרפיה

ארכיונים

1. ארכוב

קריפטולוגיה = קריפטוגרפיה?

לדעתי עדיף לשנות את שם הערך להצפנה, ובקריפטוגרפיה להשאיר רק הפניה.

גם כך יש לנו יותר מדי אינגליש בויקיפדיה - הרי איננו רוצים להיות רק תעתיק עברי של ויקיפדיה האנגלית.

Naftali 06:22, 1 מרץ 2004 (UTC)

אני גם כן תומך בכך. פלוני

גם אני תומך בכך. יובל מדר 22:58, 16 יולי 2004 (UTC)

אני גם תומך בהחלפת שם. עוד אפשרות היא "כתב סתרים" שראיתי כמה פעמים. 192.117.117.234 12:32, 9 בדצמבר 2008 (IST)

"כתב סתרים" היא המילה העברית ל-Ciphertext, ובוודאי שלא ל"קריפטוגרפיה". המילה "הצפנה" מתאימה קצת יותר, אבל היא פשטנית באופן מדהים, בהתחשב ברוחב היריעה של הקריפטוגרפיה המודרנית, שמקיפה הרבה יותר מאשר הצפנות. גדי אלכסנדרוביץ' - שיחה 14:50, 13 בדצמבר 2008 (IST)

אני תומך בדעתו של גדי. הבעיה היא שבדרך כלל נוטים להתייחס למילה הצפנה במובן הצר, כלומר הצפנת מידע. בניגוד למשמעות השם המקביל, שהיא הרבה יותר רחבה. חוץ נזה מה רע בלאמץ את המילה קריפטוגרפיה כמו גיאוגרפיה או ארכיאולוגיה וכדומה. המילים הללו לא עבריות אלא השפה העברית מאמצת אותם. מה רע בזה. --יוסי א. - שיחה 19:56, 13 בדצמבר 2008 (IST)

---

ואנוכי איני תומך...

יש הבדל בין הצפנה וקריפטוגרפיה הצפנה הלא היא אנקריפשן שזוהי פעולה אחת בלבד בתוך מדע הקריפטוגרפיה

---

מחיפוש בגוגל עולה:

1. שרוב האתרים העבריים העוסקים בקריפטוגרפיה אינם מבחינים בין הצפנה לקריפטוגרפיה. "הצפנה" משמשת אצלם ככינוי לכל תחומי הקריפטוגרפיה. (כנראה משום ש-Encryption נדרש לכל היבטי הקריפטוגרפיה, גם לשם אותנטיקציה ולשם חתימה דיגיטלית.)
2. ש-Costello ודוד שי כבר נדרשו לענין זה בשיחה:סימולציה. יש לנו שם עוד קול אחד בעד וקול אחד נגד.

בהזדמנות זו אני מוסיף הצעה שלישית לשם הערך: "תורת ההצפנה".

מחכה לשמוע דעות נוספות.

Naftali 14:14, 1 מרץ 2004 (UTC)

בטכניון, שבו אני לומד, מלמדים קורסים של "קריפטוגרפיה", לא של "הצפנה". לא ידוע לי מה דעת האקדמיה בעניין, אבל אני חושב שקריפטוגרפיה מתאים יותר. צריך לזכור שקריפטוגרפיה מתעסקת גם בנושאים כמו מחוללי מספרים רנדומליים, שאפשר לכתוב עליהם הרבה מאוד מבלי להתקרב בכלל להצפנה עצמה. לטעמי שם הערך צריך להיות "קריפטוגרפיה" והוא צריך להכיל הפניות מ"תורת ההצפנה" ו"הצפנה". גדי אלכסנדרוביץ' 16:52, 1 מרץ 2004 (UTC)

מחוללי מספרים רנדומליים קשורים להצפנה בדיוק כמו לקריפטוגרפיה.

(האלגוריתמים הפסבדו-רנדומליים המקובלים מוגבלים בחוזק ההצפנה אליה ניתן להגיע איתם. מספרים רנדומליים אמיתיים נחוצים כדי להגיע להצפנה חזקה.)

נכון, מחוללי המספרים האקראיים דרושים בשביל הצפנה, אבל הם לא משתמשים בהצפנה. כמו שלא קוראים לאינפי "תורת הגבולות", למרות שתורת הגבולות היא חלק חשוב ממנה, וכל האינפי בנוי על מושג הגבול, כך גם בקריפטוגרפיה, לדעתי. קריפטוגרפיה זה שם כללי למשפחה של נושאים, שקשורים ברמה זו או אחרת להצפנה, אבל הם לא הצפנה. ברור ש"הצפנה" הוא שם לא נכון. "תורת ההצפנה" יותר מתאים, אבל זה כמו לקרוא לביולוגיה "תורת החיים". כשר אבל מסריח. גדי אלכסנדרוביץ' 17:22, 1 מרץ 2004 (UTC)

אני מצטרף לאלו השוללים את שינוי השם קריפטוגרפיה להצפנה. כמו שכבר נאמר הצפנה היא רק חלק מהנושאים בהם עוסקת הקריפטוגרפיה. אביהו 18:57, 1 מרץ 2004 (UTC)

---

אז אולי צפנים/תורת הצפנים/ההצפנה? לי זהלא נשמע כל כך נורא... בנוסף, בנוגע לאינפי' וקריפטוגרפיה כשמות קורסים, חלק מהאוניברסיטאות מלמדות "מתמטיקה דיסקרטית" וחלק "מתמטיקה בדידה" לדוגמא, זה לא אומר כלום (והערך בויקי הוא "בדידה" עכשיו) יובל מדר 23:01, 16 יולי 2004 (UTC)

ההבדל הוא ש"בדיד" הוא תרגום מדוייק של "דיסקרטי", ואילו "תורת הגבולות" ודאי שאינה תרגום מדוייק של אינפי, אז אנחנו חוזרים לשאלה האם "תורת ההצפנה" היא תרגום מדוייק של "קריפטוגרפיה". אני עוד יותר בעד להשאיר את "קריפטוגרפיה" היום מאשר הייתי פעם, כי גיליתי שיש עוד נושאים במדמ"ח עם שמות דומים (למשל תורת הצפנים, Coding theory, שמישהו עוד הביא כאן בתור שם נרדף לקריפטוגרפיה) ששונים מקריפטוגרפיה, וקל מאוד להתבלבל. גדי אלכסנדרוביץ' 06:44, 17 יולי 2004 (UTC)

הצפנה מושלמת

מה בדבר להוסיף סעיף בקשר של הצפנה מושלמת, שהיא הצפנה חד פעמית בעזרת רצץ אקראי של תווים באורך הטקסט? הבעיה היחידה בהצפנה זו, היא שיש צורך להעביר מפתחות בגודל הטקסט המוצפן ליעד המפענח בצורה סודית. עומר ענבר 10:20, 28 נוב' 2004 (UTC)

אתה יותר ממוזמן להוסיף זאת בעצמך. אם אתה חושב שאתה לא מסוגל, אני מתנדב לנסות (לא יזיק גם להכניס הוכחה שזו הצפנה מושלמת, אם זכור לי נכון זה לא כל כך קשה ומצריך רק ידע בסיסי בהסתברות) גדי אלכסנדרוביץ' 13:12, 28 נוב' 2004 (UTC)

ובכן, אין לי בעיה להכניס את זה בקרוב. ברור שזו הצפנה מושלמת שכן יש אינסוף מפתחות שיכולים להפוך את הטקסט לאינסוף טקסטים נכונים. עומר ענבר 16:51, 28 נוב' 2004 (UTC)

כאשר לוקחים מפתח שאורכו כאורך הטקסט (ולא צריך יותר) אין "אינסוף" מפתחות. מה שכן יש הוא שמרגע שהטקסט הוצפן, כל הפיענוחים האפשריים שלו הם בהסתברות שווה. למשל, אם הצפנתי טקסט של ארבע אותיות באמצעות מפתח של ארבע אותיות וקיבלתי "כגאמ" יש הסתברות שווה שכתבתי "חתול", "יתוש" או "קאדז". לכן, אין שום דרך לפענח מה כתבתי (זה תקף, כמובן, גם לטקסטים ארוכים בהרבה). גדי אלכסנדרוביץ' 17:10, 28 נוב' 2004 (UTC)

אכן, אתה מוזמן לערוך את ניסוחי במאמר. עומר ענבר 17:13, 28 נוב' 2004 (UTC)

קוד בשיטת ספר צופן

כאשר הקוד הוא בן 5 ספרות למילה, אפשר להצפין באמצעותו 99,999 מילים [ואולי עוד 1 ל00,000. בכל מקרה לא רק 10,000 מילים]. מלח השמים 18:11, 9 ינו' 2005 (UTC)

במחשבה נוספת נראה לי שצריך להוסיף 0 כך שיהיה כתוב 100,000

מלח השמים 22:12, 9 ינו' 2005 (UTC)

לדעתי קריפטוגרפיה הינה תורת הצפינה ולא תורת ההצפנה, אבל משום מה במושג צפינה משתמשים גם עבור קידוד (בטכניון יש קורס הנקרא מבוא לתורת הצפינה ואין לו שום קשר לקריפטוגרפיה). כמה הערות: 1. מה דעתכם לגבי הסבר על המקור התנ"כי של המילה צפינה? 2. המשפט האחרון נראה מובן רק לאנשים שבכר מבינים את הנושא מכוון שהוא לא מסביר שום דבר, אפשר להרחיב אותו או לחלופין להפנות למאמר בנושא אקראיות אשר יסביר את ההבדל בין מספרים אקראיים לפסאודו-אקראיים. 3. "הקישור החיצוני" לא עבד בזמן כתיבת שורות אלו. האתר לא הגיב. 4. ישנו ספר מצויין בנושא שמשום מה מפורסם במלואו באינטרנט. החברה המוציאה לאור מאפשרת להוריד את כל הספר לשימוש פרטי בלבד, מותר לנו לפרסם דברים כאלה בויקי? קישור לאתר:[1] DaFLM 19:59, 6 יוני 2005 (UTC)

1. בבקשה, תסביר.

2. כתוב את הערך מספרים אקראיים.

3. לעתים אתרים נופלים. נבדוק שוב מחר ומחרתיים, ואם הקישור לא יקום לתחייה - נמחק אותו.

4. אני רואה בעיה בקישור כזה, שנראה מועיל. דוד שי 20:14, 6 יוני 2005 (UTC)

4. איני ? מלח השמים 00:01, 7 יוני 2005 (UTC)

1. למיטב זכרוני - "צפנת פענח" היה הכינוי של יוסף במצרים לאחר שהחל לפרש חלומות. 2. אנסה מחר, הלימודים גוזלים המון זמן ולא תמיד יש לי מחשב נגיש בסופי שבוע. 3. ... 4. אפשר לשלוח להם דוא"ל ולשאול. DaFLM 20:20, 6 יוני 2005 (UTC)

כפי שניחש מלח השמים התכוונתי לכתוב "אינני רואה בעיה". תן את הקישור וזהו. דוד שי 01:15, 7 יוני 2005 (UTC)

ניתוח תדירויות (frequency analysis)

להלן טבלה של התפלגות האותיות בשפה העברית. למעשה זה ניתוח סטטיסטי של 20Mb טקסט מתוך הוויקיפדיה העברית. האם כדאי להכניס את זה תחת הערך הזה, או תחת הערך ניתוח תדירויות? Fuzzy 13:50, 12 אוגוסט 2005 (UTC)

האות	אחוז
אלף	4.7622
בית	4.7519
גימל	1.5730
דלת	2.6092
הא	8.6626
וו	11.4698
זין	0.9226
חית	2.2197
טית	1.5984
יוד	11.7398
כף	2.6459 = 2.2235 + 0.4224
למד	6.2735
מם	8.6410 = 5.6350 + 3.0060
נון	4.8041 = 3.5695 + 1.2346
סמך	1.9672
עין	2.6721
פה	2.5519 = 2.3453 + 0.2066
צדיק	1.4186 = 1.2931 + 0.1255
קוף	2.3914
ריש	5.8046
שין	4.4858
תף	6.0345

זה חומר שראוי לו נושא נפרד לדעתי, אמנם כחלק מתחום הקריפטוגרפיה. אגב מבדיקות שעשיתי לא מצאתי ערך שנקרא ניתוח סטטיסטי בהקשר זה. גם לא בויקי אנגלית. האם אין זה דוקא נושא חשוב מספיק לערך עצמאי? קשה לי להבין למה לא חשבו על זה. אפשר להוסיף שם את שיטת קסיסקי ואת התיאוריה של שנון לגבי unicity ועוד דברים.

Yossiea

צפני החלפה מרובי אותיות

לדעתי, בפסקה המדברת על צופני החלפה למיניהם יש לציין גם צפני החלפה כפולי אותיות - צפני דיגרף. צפנים מסוג זה, זהים במהותם לצפני החלפה "רגילים" אחרים, אך בשונה מהאחרונים, בשיטה זו לא מחליפים כל אות באות אחרת. אלא, כל צמד אותיות בצמד אחר (או בסימן מסוים).

(ככל הידוע לי) הצופן הקדום ביותר מסוג זה, הידוע כיום, הוא "הצופן הגדול". צופן זה פותח באמצע המאה ה-17 ע"י הרוזיניולים (Rossignol) שעבדו בשירותיהם של לואי ה-13 וה-14, מלכי צרפת. בצופן זה הוחלפה כל הברה בשפה הצרפתית במספר. סך הכל 576 סימנים. צופן זה הוא למעשה לא צופן דיגרף אמיתי שכן כל הברה מוחלפת בסימן ולא כל צמד אותיות מוחלף בסימן. לדוגמא, ההברה Les, מורכבת משלוש אותיות ומוחלפת ע"י סימן.

צופן הדיגרף הראשון (ככל הידוע) פותח בשנת 1854, ע"י הבריטי, צ'ארלס וויטטסון (Charles Wheatstone), לצורך סודיות בהודעות טלגרף. צופן זה נקרא צופן פלייפר (Playfair), ע"ש חברו הטוב של וויטסטון שעזר לפרסם צופן זה. צופן זה הוא צופן הדיגרף המילולי(digraph) - צמדי אותיות, הראשון הידוע. בצופן זה נעשה שימוש ע"י הבריטים במהלך מלחמות הבורים ואף ע"י האוסטרלים במלחמת העולם השניה.

למותר לציין שבהיותו צופן החלפה, ניתן לפענחו ע"י ניתוח תדירויות. אך פיענוח זה קשה יותר בשל העובדה שמדובר בתדירויות של צמדי אותיות ולא של אות בודדת. ובשל כך שבד"כ יידרש טקסט יותר ארוך ע"מ לפענחו.

על אף האמור, ועל אף חוזקו היחסי בהשוואה לצופן החלפה פשוט ("קיסר"), לא נודעה לצופן זה השפעה מכרעת בהיסטוריה של ההצפנה (כדוגמת זו של צופן וויז'נר) והוא מעולם לא זכה לשימוש נרחב באמת.

דוד באום, 16/02/2006

לקריאה נוספת: צופן פלייפר

אז תרים את הכפפה, פתח ערך נוסף, ותכניס את כל המידע הזה שם, אתה יכול לקרוא לו "הצפנה קלאסית" בביטוי זה משתמשים לעיתים כדי לתאר את שיטות ההצפנה הישנות (עד תקופת המחשבים). בכל אופן, בערך הקריפטוגרפיה הראשי, לא נראה לי (לדעתי האישית) שצריך לרדת לפרטים ברמה כזו. אם מישהו מעוניין לחקור את הנושא הוא יכול לפנות לספר של David Kahn שנקרא: The code brakers הספר הזה אומרים שהוא ספר התיעוד הטוב בביותר של ההצפנה. Yossiea

הסרת קישור - שלומיקס

א)רבים מחלקי האתר היו מורכבים ממידע אחד לאחד בוויקיפדיה זאת בלי לזקוף קרדיט, כמתחייב מהרשיון; ב) אין צורך בלינקים חיצוניים של אתרי חובבים קטנים לערך כל כך רחב. על כן הוסר הקישור. דלמוזיאן - שיחה 16:46, 19 יולי 2006 (IDT)

מה שחשוב וחסר כאן מאוד לעניות דעתי

זה תקציר כללי של הנושאים החשובים בהצפנה. חסר כאן הפניות לערכים רלוונטיים רבים. וגם חלק מההפניות משובצות ומפוזרות לאורך הטקסט באופן שמקשה על המחפש למצוא את מבוקשו. צריך להוסיף משהו שדומה לתוכן ענינים ויכיל כותרות של כל הנושאים החשובים בקריפטוגרפיה שכמובן יהיו קישורים לערכים המתאימים.

כותרות שאני יכול לחשוב עליהם כעת, כלאחר יד הם:

1. הצפנה סימטרית (צופן זרם או צופן מחרוזת / צופן גושים) 2. הצפנה א-סימטרית (מפתח פומבי או מפתח פרטי / RSA / Rabin וכו') 3. חתימה דיגיטאלית (DSA / חתימה אלקטרונית וכו') 4. מספרים אקראיים (Secure PRNG / PRNG) 5. פונקציות ערבול (Hash / אלגוריתם SHA-1 וכו') 6. אימות וזיהוי (סיסמאות / פרוטוקול אתגר-מענה / אפס-ידיעה)

ויש עוד מן הסתם. אפשר לתת כותרות וכותרות משנה אם יש צורך או רק להפנות לנושא הראשי משם אפשר להגיע ליעד יותר ממוקד.

אפשר לעשות את העמוד הזה מקצועי ומסודר ובעיקר יעיל ושימושי לכל המתענינים.

לכל מאן דבעי ובמיוחד לאחראים

ראני נמצא כרגע בעיצומו של עריכת הדף הזה. בימים הקרובים הוא יקבל מראה מקצועי ומלוטש תוך התחשבות בכללי ויקיפדיה כמובן.

יוסי Yossiea

קריפטוגרפיה נגד קריפטולוגיה

בערך מתייחסים לקריפטולוגיה כאל תת תחום של קריפטוגרפיה, העוסק בהיבטים התיאורטיים יותר של התחום. זו הבחנה שמעולם לא שמעתי עליה, ועד היום חשבתי שמדובר בשתי מילים נרדפות. מישהו יכול לבסס את ההבחנה? גדי אלכסנדרוביץ' 08:54, 3 בספטמבר 2006 (IDT)

זה מאוד פשוט ההסבר. כמו בכל תחום הסיומת לוגיה אומרת "תורה" או תאוריה. כמו נומרולוגיה "תורת המספרים" זה בהיבט יותר תיאורתי של המדע הספציפי. לעומת הסיומת "גרפיה" שהיא מלשון כתיבה שזה באופיו עיסוק יותר מעשי כמו גאוגרפיה וכיוצא בזה. ככה אני מבין את הדברים. אבל חשוב לציין שאת ההבחנה הזו לא אני עשיתי. אתה מוזמן לעיין בספרים של ברוס שנייר ואלפרד מנזס הם אלו שעושים את ההבחנה הזו. אם כי ההבדל הוא די דק.

ע"כ

Yossiea

אנא כתוב את השמות (של הספרים ושל הסופרים) באנגלית, כדי להקל על החיפוש. אגב, למיטב הבנתי האנלוגיה שלך קורסת מכיוון שגאולוגיה וגאוגרפיה הם שני תחומים שונים, ולא פנים שונות של אותו התחום. גדי אלכסנדרוביץ' 14:59, 3 בספטמבר 2006 (IDT)

מצחיק - הדיון מלפני שנתיים וכלום לא קרה :) הערך הנ"ל דן למעשה בקריפטולוגיה ולא בקריפטוגרפיה (כפי שכתבתם - הקריפטולוגיה הינה התורה שמכילה מספר תחומים כגון קריפטולוגיה-תורת ההצפנה (נגיד), וקריפטאנליזה-תורת שבירת הצפנים). הבעיה שבעברית אין תחליף מיידי לקריפטולוגיה. אולי תורת הצופן? בכל אופן לקרוא לערך זה קריפטולוגיה אינו מדוייק בעליל. 79.181.42.175 22:51, 1 במאי 2009 (IDT)

---

לפי כל הידע שלי, קריפטולוגיה זה שמו של המדע העוסק בקריפטוגרפיה, סטגנוגרפיה, ובאופן כללי ניתן לנסח את זה כ"דרכים להעברת ושמירת מידע בסודיות".

מקור המילים צופן, הצפנה

יש כאן בלבול: המילה "צופן" נגזרה בעברית החדשה מהשורש צפ"ן שהוראתו "הסתיר" (הקשר בין ההוראות ברור), ולא מ"צפנת פענח" כפי שנכתב בערך. זהו שורש עברי למהדרין המופיע כבר במקרא: "ותצפינהו שלושת ירחים". צפנת פענח לא קשור לכאן: הדעה הרווחת היא שזה בכלל שם מצרי. ‏nevuer‏ • שיחה 12:51, 5 באוגוסט 2007 (IDT)

אני שמעתי תמיד שמקור למושג ההצפנה בשם צפנת פענח, אבל קשה לי להוכיח זאת. אולי עדיף יהיה אם יגיעו ויקיפדים בעלי ידע בנושא שיוכלו להגיב. יש לך מקורות שתומכים בטענתך? יובל מדר 13:12, 5 באוגוסט 2007 (IDT)

מילון אבן-שושן והמילון האטימולוגי של ארנסט קליין תומכים בטענתי, שכחתי לציין זאת קודם. אני חושב שאולי התבלבלת עם האטימולוגיה של המילה פענוח, שמבוססת על מדרש השם "צפנת פענח" כאילו משמעותו "מגלה צפונות" (בעקבות הפרשנים הקלאסיים - לאמיתו של דבר זה כנראה שם מצרי, כפי שאמרתי). אני מניח שמכאן נובעת ההצטרפות הרווחת של "פענוח" ו"צופן". ‏nevuer‏ • שיחה 14:08, 5 באוגוסט 2007 (IDT)

ייתכן. כיוון שאיני מעורה בנושא, אני חוזר בי מדבריי, ומזמין אותך לשחזר את הערך חזרה. יובל מדר 14:39, 5 באוגוסט 2007 (IDT)

לגבי מקור השם "הצפנה"

הועבר משיחת משתמש:Nevuer#לגבי מקור השם "הצפנה". ‏nevuer‏ • שיחה 20:44, 5 באוגוסט 2007 (IDT)

אני לא מומחה גדול בלשון, אבל אם מדברים על מקור הביטוי ולא רק על השורש או הבנין או איך שתקרא לזה, אזי למיטב ידיעתי אין מקור טוב יותר ל"צפן" מצפנת פענח, הוא מופיע לפני ו"תצפינהו שלשה ירחים" בסדר המקורות. בכל אופן בשני המילים גם "צפנת" וגם ו"תצפינהו" הכוונה זהה. אולם מה שיפה בצפנת שהוא מגיע בצמד "צפנת פענח" הצפנה ופענוח שזה בדיוק הנושא כאן, גם הצפנה וגם פענוח, וזה בהחלט נראה הולם יותר. אז מה רע בהצמדות לצפנת פענח? האם זה לא נכון?. אם כבודו יודע אולי לתת הסבר מנומק מדוע זה לא נכון ומה מקור המילה הצפנה בתנ"ך (שהוא המקור כמובן לשפה העברית התקנית למעט תוספות של האקדמיה), אני יודה לו מאוד. --יוסי א. 18:00, 5 באוגוסט 2007 (IDT)

שלום יוסי. קודם כול, שמי ראובן ולא "כבודו". אני חושב שההסבר שנתתי בשיחה:קריפטוגרפיה#מקור המילים צופן, הצפנה מנומק דיו, אם משהו ספציפי לא ברור אשמח להבהיר. בברכה, ‏nevuer‏ • שיחה 18:39, 5 באוגוסט 2007 (IDT)

אני יחדד את השאלה. אתה מדבר על משהו אחר ואני על משהו אחר. שורש המילה הוא "צפן" וזה בעברית (חדשה וישנה) מספק. נכון אבל לא מדוייק לומר שהוראתה הסתרה, זו מילה "נרדפת" שמשמעותה זהה בהקשרים מסוימים אבל נניח לכך. אם המילון טוען כך מי אני שאתווכח. אבל מה שאני מדבר הוא על מקור המילה בתנ"ך, מקור מילה בעברית בא בהכרח מביטוי תנכ"י כלשהו. מילונים לא תמיד מציינים זאת משום שהם מתמקדים בעיקר בשורשי המילים בהטיותיהם ובבניינם ולא במקורם הקדום או ההיסטורי. וכאן רציתי להבין האם יש מקור אחר שאתה מכיר שהוא קדום יותר או נכון יותר מאשר "צפנת" למילה הזו? ואם כן מהו? בנוסף, מה הכוונה "העברית החדשה"? ומה זה עברית ישנה? --יוסי א. 19:38, 5 באוגוסט 2007 (IDT)

הצירוף "צפנת פענח" הוא שם פרטי במצרית, ואין לו משמעות בעברית בהקשרו המקורי. בגלל הדמיון המקרי בצליל בין "צפנת" למילה העברית "צְפוּנוֹת" (=נסתרות) ובגלל ההקשר של פתרון חלומות, "הלבישו" עליו חלק מפרשני ימי הביניים את המשמעות של "גילוי נסתרות", ובכך יצרו פועל שלא היה קיים קודם: לפענח = לגלות. אתה יכול לבדוק זאת במילונים ובפירושים למקרא כמו קאסוטו או דעת מקרא. אני לא בטוח שהבנתי את שאלתך בעניין המקור הקדום. לשאלתך האחרונה, כשאני כותב "עברית חדשה" אני מתכוון לעברית ישראלית. ‏nevuer‏ • שיחה 20:38, 5 באוגוסט 2007 (IDT)

אני לא מתיימר להיות בלשן (זה רחוק מלהעסיק אותי) אבל אני לא חושב שיש דבר כזה "שם פרטי במצרית". כל מה שמופיע בתנ"ך שימש את חכמי המקרא והמלומדים שבאו אחריהם, כדי לפתח ולבסס את השפה העברית (ואני מדבר על העברית המקראית שהיא הבסיס לשפה העברית "הישראלית" כמו שאתה קורא לה). נכון במקורות פרעה הוא שנתן את השם ליוסף, למרות זאת (אני לא יודע אם יש כלל כזה כתוב) - כל מה שמופיע בתנ"ך הוא חלק אינטגרלי מהשפה העברית ויש דוגמאות רבות לכך. שלא לדבר על זה שמילים רבות בעברית מקורם בכלל בשפה הארמית, כמו המילה "קטל", אז מה זה לא עברית לדבריך?. השפה העברית אימצה אוסף מילים משפות עתיקות בעיקר ארמית ואולי גם המילה הזו שאני לא בטוח לגבי מקורה, יכול להיות מצרית. המשמעות של המילה צפנת (לפי פירוש רש"י במקום) הוא בדיוק זה: מפענח צפונות או נסתרות זה לא משהו שיש לו צליל דומה "במקרה", זו בדיוק המשמעות שלה, פתרון חלומות = לפענח צופן = לגלות נסתרות, זה היינו הך. איזו עוד "משמעות" יכולה להיות לה?). ודרך אגב מאיפה הגיעה המילה העברית "צְפוּנוֹת" (=נסתרות)???. טוב זהו מבוי סתום. אין לי הזמן והסבלנות לבדוק את העניין לעומק, אבל אני מאמין שזו טעות. --יוסי א. 22:14, 5 באוגוסט 2007 (IDT)

אני גיביתי את דבריי במקורות. אם אתה מוצא מקור שטוען אחרת - אתה מוזמן לשנות. יותר מזה אין לי מה להוסיף. ‏nevuer‏ • שיחה 23:06, 5 באוגוסט 2007 (IDT)

משהו בקשר לזה

אני זוכר שקראתי משהו על איזה בוב (נראה לי שזה השם) שהצפין מיקום של אוצרו על שלושה עמודים, ושעד היום נפתר רק העמוד השני באמצעות מגילת העצמאות, ושהוא הפך להיות דמות מפורסמת אצל חובבי ההצפנה. האם ישנו ערך בויקיפדיה העברית על הסיפור הזה, ואם כן האם לא כדאי להוסיף את זה בקישורים המופיעים בתחתית הערך? therealRRR 21:48, 8 בנובמבר 2007 (IST)

אולי לא מכיר, אבל הסיבה לשימוש בשם בוב ובשמות אחרים בהצפנה ובפיזיקה נובע מעניין של נוחות טכנית בלבד. השמות אליס, בוב, קרול, איב, מלורי אוסקר וכו' מתאימים לאותיות A,B,C,E וכן M ו-O וכן הלאה, ובדרך כלל בוחרים בשמות מרמזים למושגים שונים בנושא. למשל בתחום ההצפנה איב מתייחס למצותת Eavesdropper (שני הראשונים הם סתם כדי להחליף את a ו-b המקובלים בשפה המתמטית ובשני המינים למען האיזון), מלורי הוא Malicious אוסקר הוא קיצור של Opponent וכן הלאה. זה יכול להיות מעניין להוסיף בערך הזה פסקה המתייחסת לנושא הזה. ראה הערך אליס ובוב. --יוסי א. 12:30, 9 בנובמבר 2007 (IST)

אינני זוכר אם זהו שמו אבל אכן יש סיפור כזה על אדם שמצא זהב עם חבריו החביא אותו והשאיר למישו שהוא לא מכיר 3 עמודים מוצפנים.

הדף השני פוענח זמן רב אח"כ ע"פ מגילת ההעצמאות של ארה"ב. בדף זה רשומה המדינה בה נמצא המחבוא. הסיפור המלא נמצא בספר "סודות ההצפנה" של סיימון סינג.

שמו ביל, הסיפור שקראת אמיתי, ולדעת שווה ערך.

ואכן קיבל ערך: חוברת ביל. Tzafrir - שיחה 12:40, 26 בינואר 2011 (IST)

"לינק שבור"

מחקתי את הקישור לקריאת הפרק הראשון של ספרו של סיימון קינג, סודות ההצפנה.

הפרק כבר לא ניתן לקריאה באתר.

מספרים עצומים

לגבי הצפנה המבוססת על 2 מספרים ראשוניים גדולים מאוד - מה עליי לעשות בכדי להסב את המחשב הביתי למחשב שמסוגל להתמודד עם מספרים בסדר גודל של 10 בחזקת 100 ויותר מזה. בתודה מראש

מה הכוונה ב"להתמודד"? לבצע חישובים באמצעות מספרים כאלו זה קל בהינתן ספריה או שפת תכנות מתאימה; אם אתה שואל איך להסב את המחשב הביתי לכזה שמסוגל לפרוץ צפנים שמבוססים על מספרים גדולים שכאלו, אני מציע לך לוותר ולחשוב על חומרה ייעודית או חישוב מבוזר (ובאופן כללי, אם אתה שואל שאלות כאלו במקום הזה, אולי עדיף שלא תנסה לפרוץ צפנים). גדי אלכסנדרוביץ' - שיחה 10:33, 18 ביולי 2008 (IDT)

זה כל העניין, אני ממש לא מעוניין לפרוץ צפנים, מצד שני אני חושב שמצאתי דרך לצמצם את זמן החיפוש בצורה משמעותית לצפנים המתבססים על מכפלה של שני מספרים ראשוניים, הבעיה היחידה היא שאני עובד עם תוכנת האקסל - מיותר לציין עד כמה היא מוגבלת, ועד שלא אנסה "לפצח" מספר עצום שנבנה באמצעות מכפלת שני מספרים ראשוניים לא אדע אם זה עובד או עד כמה מה שמצאתי הוא יעיל. בעצם מה שאני מחפש היא תוכנה שיועדה למטרה זו, השאלה היא האם ישנה תוכנה כזו עבור המחשב הביתי. בכל מקרה תודה מראש על תשובתך. כל טיפ יתקבל בברכה.

לא אוכל לקבל את הצעתך לגבי חישוב מבוזר, וברור מההודעות שאינני יודע לתכנת. אני מכיר מתכנת אך לרוע המזל הוא אמר שישנו מספר מסוים של ספרות שהמחשב יכול לקבל ע"י משתנה (אם אני לא טועה עד 60 +/- ספרות).

אני אנסה לענות לך. אני לא יודע אם אתה מודע לחשיבות הדברים שאתה אומר. בהנחה שמה שאתה אומר נכון, כפי הנראה סביר להניח שמצאת תשובה גם לבעיה שמעסיקה את טובי המתמטיקאים כבר כמה מאות שנים, בעיית פירוק לגורמים. לגבי בעיית החישוב שאתה מציין. ראשית החבר שלך צריך לעבור קורס רענון בתיכנות דחוף, אם הוא אמר כזה משפט: "עד 60 +/- ספרות". קיימת ספריות תמיכה לחישוב מרובה ספרות בכל אורך רצוי אפילו עד אלף ספרות עשרוניות ויותר, לכמעט כל שפות התיכנות הנפוצות וזה בחינם ברוב המקרים. ראה FreeLIP למשל. אבל אתה צריך להבין בתיכנות כדי שתהיה מסוגל לעשות את זה. אני לא מכיר תוכנה חופשית למשתמש קצה שמסוגלת לעשות חישובים בגודל כזה. פעם חשבתי לבנות כזו תוכנה. אבל למה אני מגלה לך ;-) --יוסי א. - שיחה 17:17, 20 ביולי 2008 (IDT)

אני מציע לך ללמוד את שפת התכנות Ruby; היא מאוד קלה ללימוד ולשימוש (גם למי שלא תכנת מימיו), ויש בה תמיכה אוטומטית בעבודה עם מספרים שלמים מכל גודל שהוא, כולל מאות ואלפי ספרות. היא אמנם איטית למדי, אבל לצורך בדיקת הרעיונות שלך אני סבור שזה יספיק. גדי אלכסנדרוביץ' - שיחה 17:53, 20 ביולי 2008 (IDT)

תודה רבה רבה לשניכם. אנסה לעבוד עם שתי התוכנות שלעיל. מבטיח לעדכן.

ערך מומלץ?

מה לגבי העלאת הערך כמועמד ערך מומלץ? Gran - שיחה 15:06, 29 ביולי 2009 (IDT)

נסה ותראה מה התגובות. אמיר. כבר ביקרת היום בפורטל להט"ב ?! 17:58, 29 ביולי 2009 (IDT)

הערות

אני רואה שאני לא מצליח לפנות את הזמן לקרוא את כל הערך ברצינות כדי להעיר הערות, אנסה לעשות זאת בשלבים. באופן כללי אני חושב שדרושה עוד מעט עבודה אבל ניתן להביא את הערך לרמת מומלץ:

1. הגדרה - "אימות זהות (כמו באמצעות סיסמה)", "בקרת זכויות גישה מרחוק של משתמשים ברשת מחשבים" וכו' - לדעתי דברים אלה שייכים לאבטחת מידע ולא להצפנה. ניתן להשתמש בכלי הקריפטוגרפיה כדי לסייע בהם אך הם לא חלק מהמהות. נושאים אחרים כגון "מחוללי מספרים אקראיים" הם כלים שנעשה בהם שימוש בקריפטוגרפיה אך הם לא חלק מהקריפטוגרפיה אלא רק כלי עזר. למיטב הבנתי קריפטוגרפיה עוסקת רק בלקיחת מסר (Plaintext) והפיכתו לקוד (Ciphertext).
2. אין שום דרך לשחזרו מלבד ניחוש - מחקתי, אפילו ניחוש לא עוזר פה כי באמצעות ניחוש ניתן להגיע לכל מסר שהוא.
3. הגעתי עד לתחילת הפרק הצפנה מודרנית.

תומר א. - שיחה 13:39, 13 באוגוסט 2009 (IDT)

הצפנה עוסקת בלקיחת מסר והפיכתו לקוד. קריפטוגרפיה היא הרבה יותר מזה. אמיר. כבר ביקרת היום בפורטל להט"ב ?! 16:04, 13 באוגוסט 2009 (IDT)

אתה בטוח. הצפנה כפועל היא אכן כזאת אך כשם עצם נראה לי שהיא פשוט התרגום של קריפטוגרפיה לעברית. תומר א. - שיחה 17:29, 13 באוגוסט 2009 (IDT)

קרא את תחילת דף השיחה הזה. אמיר. כבר ביקרת היום בפורטל להט"ב ?! 17:32, 13 באוגוסט 2009 (IDT)

קראתי ואני לא מוצא שם החלטה (וגם אין לדף שיחה את המנדט לקבל החלטה כזאת). מה שכן, הלכתי לחפש ומצאתי שאנחנו לא היחידים שמקיימים את הדיון הזה, הרשת מלאה באנשים שתומכים בדעה שלי וכמות זהה של אנשים שתומכים בדעה שלך. הדיון הזה לא יוכרע בדף השיחה הזה ולכן אין לי בעיה לסגת ולקבל את ההכללה המרחיבה. תומר א. - שיחה 23:05, 13 באוגוסט 2009 (IDT)

הערות לערך

רק התחלתי לקרוא את הערך, שנעשתה עליו עבודה יפה מאוד ומקיפה, ובכל זאת יש לי כמה הערות שחלקם לדעתי מהותיות:

1. "קריפטוגרפיה היא ענף במתמטיקה ובמדעי המחשב העוסק באלגוריתמים של אבטחת מידע " - פשוט לא נכון. קריפטוגרפיה, היא קודם כל תורת ההצפנה ששימשה את האנושות במהלך מאות שנים, ורק במאה ה-20 הפכה לענף במתמטיקה. אם הכוונה היא לכתוב רק על הענף המתמטי צריך להחליף את שם הערך בקריפטוגרפיה (מתמטיקה).
2. הפרק "הצפנה קלסית" עוסק בקריפטוגרפיה באופן כללי אך הוא דל מאוד. הסקירה ההיסטורית היא אוסף קטן ומיקרי של דוגמאות לשימושים בהצפנה, מאוד לא מקיף.
3. הערת השוליים המפנה לאתר של אברהם טוביאס צריכה לעבור ל"קישורים חיצוניים", האתר איננו מקור מקיף לכך שהצפנה קיימת מראשית ההיסטוריה, אלא רק דף שבו איזכורים לשימושים בהצפנה במקורות יהודיים.
4. האם באמת אין שום עדות לשימוש בהצפנה לפני ספר ירמיהו? מה המקור לכך?
5. חייבים הרחבה על החשיבות שהיתה לקריפטוגרפיה במהלך ההיסטוריה. בהרבה מלחמות לצפנים ושבירת צפנים היתה תפקיד חשוב. הסיפור המפורסם ביותר בנושא זה, האניגמה, מוזכר בערך, אבל זה כמעט כל מה שמוזכר.
6. ההסבר על סוגי הצפנה קלאסיים מעורבב עם הרקע ההיסטורי. צריך להפריד, להרחיב כיוון שהיו הרבה יותר שיטות הצפנה קלאסיות מאלו המפורטות, ולהרחיב את ההסבר על החוזק של שיטות אלו והדרכים לפרוץ אותם.

החלקים על הצפנה מודרנית נראים הרבה יותר טוב. לסיכום, או שהערך צריך להיות רק על הענף המתמטי העוסק בהצפנה ובמקרה כזה צריך לשנות את שם הערך וכנראה להוריד את החלק העוסק בהצפנה קלאסית, או מה שלדעתי עדיף בהרבה, לכתוב כמו שצריך את הפרק על ההצפנה הקלאסית. מכיוון שהצפנה קלאסית קיימת זמן רב הרבה יותר מהצפנה מודרנית, ומכיוון שנכתבו עליה הרבה יותר ספרים מאשר על הצפנה מודרנית, ראוי שבערך החלק על הצפנה קלאסית יהיה ארוך לפחות באותה מידה כמו החלק על הצפנה מודרנית. טוקיוני 23:46, 27 באוגוסט 2009 (IDT)

מה שאתה רוצה להציע כאן הוא הפרדה בין קריפטוגרפיה מודרנית ובין קריפטוגרפיה קלאסית. אכן, במצב האופטימלי יהיו שני ערכים מפורטים, אחד על כל תחום, וערך "מטרייה" אחד עבור שניהם. גדי אלכסנדרוביץ' - שיחה 08:32, 28 באוגוסט 2009 (IDT)

2-6 תוקן כמיטב יכולתי. לגבי (1) אני לא מסכים לגמרי.. לדומגא: למרות ש"בעת הפרהיסטורית [..] החלו להבין את רעיונות המספר והחישוב" האריתמטיקה הינה ענף של המתמטיקה, והיא הוגדרה באופן מדוייק בכלים מתמטיים רק לאחר מכן. ההצפנה - שימשה את האנושות מזה זמן רב, עדיין, זהו ענף מתמטי, או ענף של מדעי המחשב (למרות שמדע זה הינו צעיר ביותר). Gran - שיחה 23:04, 28 באוגוסט 2009 (IDT)

יש ענף במתמטיקה שנקרא קריפטוגרפיה, אבל קריפטוגרפיה היא לא רק ענף במתמטיקה. זה כמו להגיד על לוגיקה שהיא ענף במתמטיקה, שזה חלקית נכון אבל לוגיקה היא לא רק ענף במתמטיקה. עוד דוגמא: זה כמו לומר שמשחקים הם ענף במתמטיקה, רק בגלל שבמתמטיקה יש ענף החוקר משחקים (תורת המשחקים הקומבינטוריים). טוקיוני 17:55, 9 בספטמבר 2009 (IDT)

מרשימת ההמתנה למומלצים

― הועבר מהדף ויקיפדיה:ערכים מומלצים/הוספה למומלצים/רשימת המתנה

ערך מקיף ביותר בתחומי ההצפנה, סוקר את ההיסטוריה של הקריפטוגרפיה מראשיתה ועד ימינו, ומפנה למאמרי המשך עבור הרחבה על הערכים השונים. Gran - שיחה 00:51, 31 ביולי 2009 (IDT)

טרם הספקתי לקרוא את כל הערך אך בינתיים שמתי לב שחסרה ההתייחסות להצפנה קוונטית וההבדל בין קריפטוגרפיה לסטגנוגרפיה. תומר א. - שיחה 09:16, 3 באוגוסט 2009 (IDT)

הוספתי פסקה על קריפטו בעולם הקוונטי. בכלל הנושא הזה יכול להפוך לערך עצמאי.. בקשר להבדלים בין סטגנוגרפיה וקריפטוגרפיה - אני רואה בסטגנוגרפיה תחום פנימי של הקריפטו. איזכרתי את הנושא בכמה מקומות, אבל לא שמתי פסקה יעודית (אני חושב שגם לא נכון לשים. מה דעתך?). בכל אופן - אשמח אם תעבור ותלטש את התוספות.. :) Gran - שיחה 16:48, 27 באוגוסט 2009 (IDT)

קראת את הערך ואני מסתייג מהמשפט הראשון שנכתב מעלה. הערך כמעט ואיננו מתייחס להסטוריה של הקריפטוגרפיה, וראה את הערך המקביל באנגלית שלהיבטים ההסטוריים מפנה למספר ערכים מורחבים. בהעדר ערכים אצלנו בנושא, מן הראוי לכתוב פסקה הסטורית ראויה לשמה על ידי מישהו שמבין בנושא. יש כמות רבה מאוד של חומר באינטרנט בנושאים ההסטורים הללו, ובפרט בקריפטוגרפיה של כמה מאות שנה אחורה שם פותחו דברים יצירתיים ביותר. Yoavd - שיחה 17:16, 26 באוגוסט 2009 (IDT)

מסכים שהנושא הנ"ל ראוי לערך בפני עצמו. העובדה שאין ערך נפרד לאו דווקא משמעותה שהערך הזה צריך להכיל פירוט רחב כתחליף. הערך מתַ‏קצר מספר נושאים היסטוריים. יש כנראה מקום להוסיף עוד, ואני מקווה שמישהו ירים את הכפפה להכין ערך עצמאי על נושא ההיסטוריה (נושא מרתק לדעתי, רווי דם.. :) Gran - שיחה 16:48, 27 באוגוסט 2009 (IDT)

ובלי קשר, עשיתי מעט שיפוצים והוספתי כמה מקורות חיצוניים לתמוך את האמירות שקיימות בערך. Gran - שיחה 16:48, 27 באוגוסט 2009 (IDT)

כתבתי הערות בדף השיחה של הערך, עכשיו אני רואה שיואב ד. הקדים אותי וכתב אותם דברים פה. לדעתי כדאי עוד לעבוד על הערך לפני שמחדשים דיון על ההמלצה עליו. טוקיוני 23:48, 27 באוגוסט 2009 (IDT)

ערך נאה מאוד. דוד שי - שיחה 00:31, 29 באוגוסט 2009 (IDT)

סוף העברה

צופן חד-אלפבתי לעומת רב-אלפבתי

לא ראיתי אזכור בערך להבדל בין השניים, למרות שככל הידוע לי, יש בינהם הבדל מהותי ואיכותי חשוב. כמו כן צופן ויז'נר מצוין בערך כצופן החלפה, בעוד עצם היותו רב-אלפבתי סותרת קביעה זאת. דניאל ב. 18:18, 4 בספטמבר 2009 (IDT)

אכן, ראוי לציין במפורש את ההבדלים. עם זאת, ויז'נר (וורנם) מסתדרים עם ההגדרה ה"מורחבת" שנכתבת בערך: "במובן הכללי יותר, החלפת האותיות בצופן החלפה מתבצעת לפי מפתח המגדיר את ההמרה בין כל אות (או קבוצת אותיות) בטקסט הגלוי, לאות (או קבוצת אותיות) מוצפנות". ויז'נר מתאים בדיוק לעקרון "קבוצת האותיות" הנ"ל. גדי אלכסנדרוביץ' - שיחה 18:36, 4 בספטמבר 2009 (IDT)

דלת צונחת או דלת מלכודת

כדאי להוסיף הסבר קצר למושגים הללו המאוזכרים בערך Yoavd - שיחה 08:11, 30 בספטמבר 2009 (IST)

הסבר קצר ("פונקציה חד-כיוונית שקל לחשבה גם בכיוון ההפוך אם קיים "מידע נסתר" נוסף") יש. מה עוד לדעתך צריך להיות? גדי אלכסנדרוביץ' - שיחה 07:52, 1 באוקטובר 2009 (IST)

שם הערך

למה שם הערך איננו 'הצפנה'? שימו לב שהצפנה הוא דף הפניה לערך הזה. טוקיוני 11:52, 30 בספטמבר 2009 (IST)

קריפטוגרפיה היא תחום רחב בהרבה מהצפנה בלבד. הצפנה היא תת-תחום של קריפטוגרפיה ואחד מהכלים החשובים שלה ולכן אכן "הצפנה" צריכה להפנות לכאן כל עוד לא נכתב עליה ערך ייעודי. גדי אלכסנדרוביץ' - שיחה 21:49, 30 בספטמבר 2009 (IST)

עוולה היסטורית מונעת משם הערך להיות קריפטולוגיה שגם הוא מפנה לכאן. הערך בהחלט עוסק בקריפטולוגיה עם דגש מורחב בצדדים הקריפטוגרפיים השונים, אך מזכיר גם נושיאם שאינם "הצפנה" כגון שבירת צפנים, סטגנוגרפיה וכו'. Gran - שיחה 23:57, 30 בספטמבר 2009 (IST)

סליחה על הבורות, אבל מה ההבדל בין הצפנה לקריפטוגרפיה? טוקיוני 00:24, 1 באוקטובר 2009 (IST)

הצפנה היא תת נושא בקריפטוגרפיה. חתימה היא תת נושא אחר. פרוטוקול החלפת מפתח הוא נושא קריפטוגרפי שלישי (וכאמור, האחרונים אינם "הצפנה"). Gran - שיחה 06:15, 1 באוקטובר 2009 (IST)

אני מבין. אבל אלו הגדרות של מדעי המחשב. לדעתי הצפנה הוא נושא רחב יותר מאשר מדעי המחשב, לדעתי קריפטוגרפיה צריכה להיות חלק בערך על הצפנה באופן כללי, ובתוך קריפטוגרפיה צריך להיות תת פרק העוסק בהצפנה במדעי המחשב (הצפנה->קריפטוגרפיה->הצפנה). טוקיוני 09:49, 1 באוקטובר 2009 (IST)

אני מסכים שצריך לשקול את שינוי שם הערך לקריפטולוגיה, אני לא מבין איך בוויקיפדיה יכול לקרות עוול היסטורי שאינו בר תיקון. תומר א. - שיחה 09:52, 1 באוקטובר 2009 (IST)

כאמור, זה שגוי לגמרי. קריפטוגרפיה אינה תת תחום של הצפנה. היא תחום רחב בהרבה שעוסק בדברים נוספים, שאינם דווקא חלק ממדעי המחשב (חתימות היו קיימות גם לפני מדעי המחשב; הן פשוט היו אמצי חתימה נחות לעומת מה שמדעי המחשב מאפשר). גדי אלכסנדרוביץ' - שיחה 14:29, 1 באוקטובר 2009 (IST)

אדגר אלן פו

רצוי בחלק ההיסטורי להוסיף את ההתעניינות הגדולה של אדגר אלן פו בנושא, שאף טען שהוא יהיה מסוגל לפרוץ כל צופן שיישלח אליו. הוא כנראה הביא לפופולרזציה גדולה של ההתעסקות בצפנים, והוא מוזכר בחלק גדול מהספרים הפופולריים על צפנים. טוקיוני 00:28, 1 באוקטובר 2009 (IST)

שאלה

לא הבנתי את המשפט:

"לדוגמה אלגוריתם RSA נרשם כפטנט שתוקפו פג בשנת 2000. בארצות הברית (וגם בישראל) רשומים מספר פטנטים על אלגוריתמים שונים להצפנה. כיום הזכויות הקנייניות על RSA בארצות הברית הן בבעלות מעבדות RSA."

אם אלגוריתם RSA תוקפו כפטנט פג בשנת 2000, כיצד יש עדיין גוף שמחזיק עליו זכויות קנייניות. הרי כל דכפין יכול ליישם אותו כיום? אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 11:56, 31 בינואר 2010 (IST)

לי זה נראה כמו טעות. הפטנט פג וזהו זה. למעבדות RSA יש פטנטים אחרים, אולי, אבל בהחלט לא על אלגוריתם RSA עצמו. [2]. Gran - שיחה 09:04, 3 בפברואר 2010 (IST)

ישנן דרכים (שאינן מוכרות וידועות לי) לחדש פטנט. בכל מקרה, מהמקור נראה שאכן הזכויות שוחררו. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית}13:33, 3 בפברואר 2010 (IST)

צופן קיסר

בערך כתוב: "צופן הזזה הממומש בעזרת גליל הצפנה פשוט היה בשימוש צבא ספרטה [2]. יוליוס קיסר (102 עד 40 לפנה"ס) נהג להשתמש בשיטת הצפנה מתקדמת יותר (צופן החלפה). הצופן בו השתמש נודע לימים כצופן קיסר". האם צופן הזזה וצופן קיסר אינם אותו הדבר? דניאל ב. • תרמו ערך 16:38, 5 באוגוסט 2011 (IDT)

לא, בצופן הזזה כל האותיות המקוריות נמצאות בכתב-הסתר, אך מיקומם שונה. צופן קיסר הוא צופן החלפה בה כל אות מוחלפת באות אחרת, אך מיקומה בכתב הסתר לא משתנה. Gran - שיחה 21:23, 7 באוגוסט 2011 (IDT)

הבנתי. יש צורך להסביר זאת בערך. דניאל ב. • תרמו ערך 10:50, 8 באוגוסט 2011 (IDT)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://avrahamtobias.org/writings/2009/%D7%A2%D7%9C-%D7%9B%D7%AA%D7%91-%D7%A1%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%A4%D7%9F-%D7%95%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%A0%D7%95-%D7%94%D7%A2%D7%AA%D7%99/
  • In קריפטוגרפיה on 2013-05-05 10:21:39, Socket Error: 'No address associated with hostname'
  • In קריפטוגרפיה on 2013-05-17 18:57:03, Socket Error: 'No address associated with hostname'
  • In קריפטוגרפיה on 2013-06-07 17:32:04, Socket Error: 'No address associated with hostname'
  • In קריפטוגרפיה on 2013-06-14 21:36:13, Socket Error: 'No address associated with hostname'
  • In קריפטוגרפיה on 2013-06-17 17:28:42, Socket Error: 'No address associated with hostname'

--Matanyabot - שיחה 20:29, 17 ביוני 2013 (IDT)

קישור שבור 2

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.ise.bgu.ac.il/courses/security/Lect2,3.ppt
  • In קריפטוגרפיה on 2013-05-05 10:21:32, 404 Not Found
  • In קריפטוגרפיה on 2013-05-17 18:56:58, 404 Not Found
  • In קריפטוגרפיה on 2013-06-07 17:31:58, 404 Not Found
  • In קריפטוגרפיה on 2013-06-14 21:36:09, 404 Not Found
  • In קריפטוגרפיה on 2013-06-17 17:28:52, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 20:29, 17 ביוני 2013 (IDT)

קישור שבור 3

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://homes.esat.kuleuven.be/~abiryuko/Cryptan/matsui_des.PDF
  • In קריפטוגרפיה on 2011-11-23 03:51:00, 404 Not Found
  • In קריפטוגרפיה on 2011-11-28 01:21:20, 404 Not Found
  • In קריפטוגרפיה on 2013-05-05 10:21:39, 404 Not Found
  • In קריפטוגרפיה on 2013-05-17 18:57:06, 404 Not Found
  • In קריפטוגרפיה on 2013-06-07 17:32:06, 404 Not Found
  • In קריפטוגרפיה on 2013-06-14 21:36:15, 404 Not Found
  • In קריפטוגרפיה on 2013-06-17 17:29:05, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 20:29, 17 ביוני 2013 (IDT)

קישור שבור 4

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.notes-heaven.com/Archive/67649_Security/securityNotes.pdf
  • In קריפטוגרפיה on 2011-11-23 03:51:00, Socket Error: 'Name or service not known'
  • In קריפטוגרפיה on 2011-11-28 01:21:20, Socket Error: 'Name or service not known'
  • In קריפטוגרפיה on 2013-05-05 10:21:42, 404 Not Found
  • In קריפטוגרפיה on 2013-05-17 18:57:08, 404 Not Found
  • In קריפטוגרפיה on 2013-06-07 17:32:08, 404 Not Found
  • In קריפטוגרפיה on 2013-06-14 21:36:17, 404 Not Found
  • In קריפטוגרפיה on 2013-06-17 17:29:15, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 20:29, 17 ביוני 2013 (IDT)

ההיסטוריה של ההצפנה

אני מציע לפצל את הערך מהקטע שמדבר על ההיסטוריה של ההצפנה עד הצפנה מודרנית ולהכניס אותו תחת כותרת אחרת כמו "ההיסטוריה של ההצפנה" או "הצפנה קלאסית" הערך קצת עמוס--יוסי א. - שיחה 23:42, 8 בפברואר 2014 (IST)

מסכים. "הצפנה קלאסית" נשמע כמו שם טוב, מכיוון שלא מדובר רק על היסטוריה אלא גם על תיאור טכניקות. Tzafrir - שיחה 15:08, 9 בפברואר 2014 (IST)

בנוסף, אם לחזור לדיון הסוער שהיה כאן לגבי מהות הקריפטוגרפיה. אני לא רואה שיש הכרעה. לי אישית מפריע קצת שקריפטוגרפיה היא "ענף" במתמטיקה. נכון שקריפטוגרפיה מודרנית משתמשת בעיקר בכלים מתמטיים, אבל לא ייתכנו גם שיטות לא מתמטיות? אחת שאני יכול לחשוב עליה היא פקרוטוקול פשוט שבו מתבצע העברת מפתח לצורך הצפנה ופענוח (בדואר ישראל :-) למשל). אולי נכון רק לציין שקריפטוגרפיה היא מדע העוסק באבטחת מידע ומשתמש במתמטיקה ככלי לעשות זאת.--יוסי א. - שיחה 20:05, 10 בפברואר 2014 (IST)

תרשים זרימה

היי יוסי, מציע הרחבה של התרשים הזה
ראה כאן. מה דעתך? תודה, Mr.Shoval - שיחה 09:54, 11 ביוני 2017 (IDT)

נשמע בסדר, פשוט כשהכנתי את תרשים רציתי שיהיה ברוחב קטן ככל האפשר שלא יגזול יותר מדי מקום... לכן חשבתי שזה לא חיוני להוסיף את החלק הזה כי הוא מובן מאליו לא?--יוסי א. - שיחה 10:46, 11 ביוני 2017 (IDT)

תודה, זה מובן מאליו למבינים... Mr.Shoval - שיחה 11:09, 11 ביוני 2017 (IDT)