שיחה:ריצ'רד דוקינס

	ערך זה הוצע בעבר כמועמד להכללה ברשימת הערכים המומלצים
	תבנית:ערך מומלץ 21 באפריל 2011 (הכללה) ‏ (→ קישורים \| עריכה) תבנית:ערך מומלץ 22 באפריל 2011 (הכללה) ‏ (→ קישורים \| עריכה) תבנית:ערך מומלץ 18 בספטמבר 2015 (הכללה) ‏ (→ קישורים \| עריכה) תבנית:ערך מומלץ 19 בספטמבר 2015 (הכללה) ‏ (→ קישורים \| עריכה)	דיון – תקציר הערך

ערך זה הוצע בעבר כמועמד להכללה ברשימת הערכים המומלצים

תבנית:ערך מומלץ 21 באפריל 2011 (הכללה) ‏ (→ קישורים | עריכה)
תבנית:ערך מומלץ 22 באפריל 2011 (הכללה) ‏ (→ קישורים | עריכה)
תבנית:ערך מומלץ 18 בספטמבר 2015 (הכללה) ‏ (→ קישורים | עריכה)
תבנית:ערך מומלץ 19 בספטמבר 2015 (הכללה) ‏ (→ קישורים | עריכה)

דיון – תקציר הערך

מי הגבר (או האישה) שיקום ויכתוב לנו על ממטיקה, תרומתו הייחודית של דוקינס למחשבה האנושית? אלמוג 16:52, 7 בדצמבר 2006 (IST)תגובה

הגבר הוא משתמש:משה וזהו, אבל הוא קרא לערך מם. יצרתי דף הפנייה. ראוי לכתוב כמה מילים בעניין זה גם בערך על דוקינס. אלמוג 16:58, 7 בדצמבר 2006 (IST)תגובה

השתגעתם? אתאיסט מוצהר וגאה?? עריכה

להיות אתאיסט זה לא לצאת מהארון. לא נולדים עם זה ומגלים את זה. זה בסך הכל אמונה. אני מעיף את ה"גאה" מהמשפט.. לא מתאים בכלל

דוקטור לפילוסופיה עריכה

תגובה אחרונה: לפני 17 שנים8 תגובות6 אנשים בשיחה

זה לא כל כך עקרוני אבל:

הדוקטורט שלו הוא PHD, שהוא בעברית דוקטור לפילוסופיה.
ללא ציון זה ניתן להבין, כמו שגם אני סברתי תחילה, שהדוקטורט שלו אינו אלא המשך לש התואר הראשון והא גם כן במדעי החיים.

אולי יש צורך בהרחבה קטנה כדי להבהיר את שתי הדרכים השגויות בהן ניתן לקרוא את החלופות הללו. --אורי • שיחה 16:54, 7 בדצמבר 2006 (IST)תגובה

PhD הוא גם התואר של המנחה שלי במדעי המחשב. הפירוש המילולי של PhD הוא "דוקטור לפילוסופיה" מסיבות היסטוריות (פעם קראו כמעט לכל תחומי המדע "פילוסופיה"), אבל זה לא אומר כלום על המקצוע הנלמד. עכשיו, האם אתה טוען שדוקינס למד פילוסופיה ועבודת הדוקטורט שלו עוסקת בנושא זה, או שאתה חושב שבכל מקום שבו כתוב על מישהו שהוא דוקטור במדעים צריך לכתוב שהוא דוקטור לפילוסופיה? גדי אלכסנדרוביץ' 00:03, 8 בדצמבר 2006 (IST)תגובה

למעט כמה תחומים מסויימים - כמו משפטים ורפואה (בחלק מהמקרים), כל דוקטור הוא "דוקטור לפילוסופיה". אין "דוקטור לכימיה" או "דוקטור למתמטיקה", מבחינה רשמית-פורמלית בלבד. ‏Harel‏ • שיחה 00:07, 8 בדצמבר 2006 (IST)תגובה

:::מה שאורי ניסה להגיד הוא שיש לו תואר בפילוסופיה - DPhil, אני חושב שראוי לכתוב במקום "ב-1966 הפך לדוקטור לפילוסופיה" "ב-1966 סיים את הדוקטורט בפילוסופיה שלו." או משהו בסגנון בשביל להדגיש את הנושא. דלמוזיאן - שיחה 01:19, 8 בדצמבר 2006 (IST)תגובה

לידיעתכם: DPhil זה בדיוק כמו Ph.D. , זו מקבילה שקיימת כיום רק במעט אוניברסיטאות (למשל אוניברסיטת אוקספורד) אבל, המשמעות זהה. הוא דוקטור במשהו. DGtal 01:23, 8 בדצמבר 2006 (IST)תגובה

בדיוק באתי כדי למחוק את הבילבול שכתבתי - עמכם הסליחה. דלמוזיאן - שיחה 01:24, 8 בדצמבר 2006 (IST)תגובה

רבותי, השתכנעתי, שיהיה "דוקטור". יום טוב, --אורי • שיחה 05:26, 8 בדצמבר 2006 (IST)תגובה

אחרי שקראתי את ספרו הנאה של דוקינס, אין ספק שהוא לא דוקטור לפילוסופיה. היקף ידיעותיו פירוטן ועומקן, אינו מצביע בשום פנים על הכשרה פילוסופית שיטתית כמתבקש מדוקטור. הוא בהחלט מכיר את עיקרי הזרמים המרכזיים בפילוסופיה העולמית, אך לא יותר מכך. ידיעותיו בביולוגיה נשקפות בבירור מבין שיטי ספרו, לא כן פילוסופיה. ―אנונימי לא חתםתגובה

"מגדיר את עצמו "נאור"" עריכה

תגובה אחרונה: לפני 15 שנים2 תגובות2 אנשים בשיחה

אני אשמח לקישור למאמר או וידאו כלשהו בו דוקינס מגדיר את עצמו כ"נאור". כרגע זה נראה כמו שטות שמישהו כתב על סמך התרשמות ראשונית שלו מדוקינס.

התוספת היא של משתמש:קיווי שלא פעיל כאן כבר חודש וקצת (כנראה מסיבות שקל לראות בדף השיחה שלו). פניתי אליו ואולי הוא בכל זאת יענה, אבל בינתיים הורדתי את התיאור הזה. גדי אלכסנדרוביץ' 16:55, 15 בינואר 2007 (IST)תגובה

גדי אלכסנדרוביץ' מדוע אני מקבל טעם שאתה אתאיסט-פאשיסטי-טוטאליטארי. Duduyat - שיחה 11:36, 27 בספטמבר 2008 (IDT)תגובה

אתאיסט וסקפטי? עריכה

תגובה אחרונה: לפני 16 שניםתגובה אחתאדם אחד בשיחה

לא יכולים שניהם להיות באדם אחד. זה כמו "דתי וסקפטי". 99.232.203.75 18:25, 18 בדצמבר 2007 (IST)תגובה

פרק מהספר עריכה

תגובה אחרונה: לפני 15 שנים2 תגובותאדם אחד בשיחה

לאלמוג, תודה על הערך הנאה. הצעה - במקום הקישור שהעליתם ל"אודות הספר" באתר הידען, אולי עדיף לקשר לפרק [שורשי הדת]?

אני מתרגם מהערך באנגלית. כרגע ברור שהפיצוץ של קישורים חיצוניים הנוגעים לספר "יש אלוהים" לא יישאר כשאסיים את עבודתי. אחפש כמה קישורים יפים באנגלית, ומהקישורים בעברית אנסה לגוון, ולא להתייחס רק לספר האחרון. כרגע זה נראה כעבודה של יחצ"נות, וזה לא צריך להיות כך. אשמח לשמוע כאן כמה הצעות למאמרים ראויים מ"הידען" ומחוצה לו. אלמוג*הצטרפו למיזם המדינות* 11:57, 9 ביוני 2008 (IDT)תגובה

פשוט שמתי לב שיש כפילויות בהפניות לאודות הספר, והחלטתי שעדיף להחליף אחד מהם בהפניה לפרק כי מי כמו דוקינס יכול לתאר את עצמו טוב ממנו? נכון שהספר יצא לאחרונה וזו הזדמנות לקבל מההוצאה פרק לפרסום, אבל הפרק הועלה ויישאר זמין גם בעוד 20 שנה כשהספר לא יהיה חדש. ובאשר לעצתך, אחפש חומרים גם על ספרים קודמים. לא רציתי להפריע לך בעבודתך.

הוספתי את הקישור לפרק ב"הידען" והסרתי את הקישור ל"אודות הספר". כן הוספתי כמה קישורים, והחסרתי כמה אחרים, לפי מה שנראה לי כמוסיף תוכן ראוי. אלמוג*הצטרפו למיזם המדינות* 19:02, 10 ביוני 2008 (IDT)תגובה

הרחבה יוני 2008 עריכה

תגובה אחרונה: לפני 15 שניםתגובה אחתאדם אחד בשיחה

ההרחבה האחרונה מבוססת בעיקר על הוויקי האנגלית, עם מספר השמטות, ומספר קטן מאוד של תוספות. אלמוג*הצטרפו למיזם המדינות* 19:02, 10 ביוני 2008 (IDT)תגובה

בקשר לגן עריכה

תגובה אחרונה: לפני 15 שנים2 תגובות2 אנשים בשיחה

הגן של דוקינס הוא לא הגן "הקלאסי" שמקודד חלבון או פוליפפטיד (כך עפ"י גן (ביולוגיה)) אלא חומר שהגדרתו עמומה יותר "מה שמופרד ומתחבר מחדש בתדירות ראויה לציון" (כך עפ"י ריצ'רד דוקינס) או "חלק כלשהו של החומר הכרומוזומי, העשוי להתקיים במשך מספר דורות שיספיקו לו כדי לשמש יחידת ברירה טבעית (מתוך המהדורה העברית הראשונה של הגן האנוכי, עמ' 42 וההסבר על ההבדלים נמשך לעמוד 43), כלומר יכול להיות שמספר גנים קלאסיים או חלק מגן קלאסי אחד הם "גן" אחד של דוקינס, כלומר זה לא אותו דבר. הגן של דוקינס מוגדר בערך, אבל השימוש הרב במונח קודם להגדרה, אי הדגשת ההבדל בין המונח המוכר יחסית למונח של דוקינס והקישורים הפנימיים לגן (ביולוגיה) יוצרים בלבול מסוים. יוספוס • שיחה 21:52, 10 ביוני 2008 (IDT)תגובה

תיקנתי בהתאם. אלמוג*הצטרפו למיזם המדינות* 04:41, 11 ביוני 2008 (IDT)תגובה

ברירה קבוצתית עריכה

תגובה אחרונה: לפני 14 שנים10 תגובות3 אנשים בשיחה

בערך מופיעה הפסקה הבאה:

"כן הטיל דוקינס ספק בברירה טבעית ברמה ש"מעל" לגן. הוא גילה יחס חשדני במיוחד כלפי רעיונות של "ברירה קבוצתית", כבסיס להבנת תופעת האלטרואיזם. תופעת האלטרואיזם נראית בתחילה כפרדוקס אבולוציוני, שכן התנהגות המיטיבה עם אחרים עולה במשאבים יקרים ומפחיתה את סיכויי ההישרדות של הפרט הבודד. רבים בעבר פירשו את קיומה של התנהגות זו כתופעה של ברירה קבוצתית: היחידים עשו כל שביכולתם לשרידת הקבוצה או המין בכללותו, ולאו דווקא לשם הישרדותם הם. האבולוציוניסט הבריטי וו. ד. המילטון השתמש בראייה הביולוגית המתמקדת בגן על מנת להסביר את האלטרואיזם במונחים של ברירת שארים, נטייתם של בעלי חיים לטפל ולהעדיף את קרובי משפחתם שיש להניח שהם נושאים את אותם הגנים. הסבר נוסף ניתן על ידי רוברט טריוורס והוא "אלטרואיזם הדדי" בו אורגניזם יחיד יוצר יתרון לאחר בציפייה להתנהגות דומה מאוחר יותר. דוקינס הביא רעיונות אלו בצורה פופולרית ב"גן האנוכיי" והמשיך לפתח אותם במסגרת עבודתו המדעית."

אני מוצא בפסקה זאת מספר בעיות:

במשפט הפותח ב: "תופעת האלטרואיזם נראית בתחילה ..." היא משנה את נקודת המיקוד שלה באמצעה, במעבר מדיון בדוקינס לדיון בברירה קבוצתית, דבר המבלבל את הקורא.
משפט זה יכול שישוכתב כדי שיהיה ברצף עם שאר הפסקה, למשל בכתיבה "דוקינס התנגד לעמדה ש...", אבל אין בכך צורך מכיון שהדיון בתופעת האלטרואיזם ובברירה קבוצתית צריך להיות בערך הדן בהם ולא כאן. כאן אנו דנים בדוקינס ומביאים את נקודת ראותו - אין ברירה קבוצתית. אם מישהו רוצה לדעת מה אומרים העמיתים של דוקינס המקום הוא ערך ברירה קבוצתית.
בהמשך אנו קופצים לעמדות של המילטון וטריוורס אשר כלל לא ברור מהתיבה האם דוקינס תומך בהם או מתנגד להם (עד שמגיעים לסוף הפסקה ובניחוש מניחים שהוא תומך כי הוא הביא אותם בספר שלו).
שוב, הכתביה הארוכה על המילטון סוטה מהנושא. אך מכיוון שאנו בערך על דוקינס, היא לא סוטה מספיק כדי שנבין מה המילטון טוען. יוצא שאנו מקבלים מתאבן שמשאיר את הקורא רעב, ללא הפניה אליה הוא יכול לגשת.

יעקב - שיחה 12:02, 25 ביוני 2009 (IDT)תגובה

אין שום בעיה. יש להסביר לקורא מדוע אלטרואיזם נראה לדוקינס כבעייה. הקורא הסביר לא יתבלבל. הרעיון ש"דיון ב-X צריך להיות בערך הנוגע בו" אינו מקובל. לעיתים יש צורך בדיון קצר, על מנת להאיר נקודה, גם אם קיים ערך. אכן, בסוף הפיסקה מוסברת דעתו של דוקינס באשר לעמדות טריוורס והמילטון. יש הפנייה מעולה, לספר "יש אלוהים" בעמ' 306. אמנם זה ספר מנייר שלא ניתן לגשת אליו באינטרנט, אבל עדיין זו הפנייה. אין צורך בכל שינוי. הפיסקה לאחר השינוי לא הייתה מובנת, והותירה את הקורא רעב לתוכן שהושמט ממנה. אלמוג 12:08, 25 ביוני 2009 (IDT)תגובה

אולי יש לשכתב את הפסקה, אך לא לצמצמה, שכן מדובר באחת הסוגיות הגדולות והחשובות בביולוגיה שדוקינס הוא המייצג המרכזי של צד אחד בה. יש מקום לפרט על כך בביוגרפיה שלו בדיוק כשם שיש מקום לפרט על תורת היחסות בערך על איינשטיין. אגב, למה להפנות ל"יש אלוהים?" כש"הגן האנוכי" עוסק בסוגיה כמעט באופן בלעדי. דניאל ב. 12:17, 25 ביוני 2009 (IDT)תגובה

דניאל, אשמח לשמוע מה דעתך גם בשיחה: ברירה קבוצתית. אלמוג 12:21, 25 ביוני 2009 (IDT)תגובה

אם אכן זה נושא מרכזי בהגותו של דוקינס הרי שראוי להרחיב את הפסקה ואולי אף לתת לו תת פרק נפרד. עדיין איני רואה צורך בשבריר הקדמה על מה היא ברירה קבוצתית, באמצע פסקה העוסקת במגוון נושאים. (גם אני אשמח שתעזור להרחיב את ברירה קבוצתית. הערך חסר לי.) יעקב - שיחה 12:23, 25 ביוני 2009 (IDT)תגובה

ועדיין לצמצם את שבריר ההקדמה, ולגדוע ממנה את עיקרה, כפי שאתה ניסית לעשות, ודאי שלא היה מסייע לערך. אלמוג 12:28, 25 ביוני 2009 (IDT)תגובה

נראה לי שכל שאני יכול לעשות כרגע הוא להצביע על הבעיתיות. אקווה שיקום מישהו ויתקן. יעקב - שיחה 12:40, 25 ביוני 2009 (IDT)תגובה

כתוב "הבעייתיות לדעתי" כי לדעתי, למשל, הפיסקה מצויינת. אלמוג 12:45, 25 ביוני 2009 (IDT)תגובה

כל מה שאני כותב באתר זה הוא לדעתי. אין לי סמכות רוחנית של "מייצג המדע", "גדול הדור" או "נושא הידע השמיימי" ורק את מה שאני רואה אוכל לכתוב. אבל יש מדדים אובייקטיביים לכתיבה רהוטה ואין לי ספק, לדעתי, שפסקה כזאת בבגרות בחיבור היתה זוכה למעט מאוד נקודות. יעקב - שיחה 12:56, 25 ביוני 2009 (IDT)תגובה

עד כמה שפר גורלי שלא אתה הוא שבדקת את הבגרות שלי בחיבור. אלמוג 13:03, 25 ביוני 2009 (IDT)תגובה

ביקורת על דוקינס עריכה

תגובה אחרונה: לפני 13 שנים3 תגובות3 אנשים בשיחה

מדוע אין פרטים על כך? ברחבי האינטרנט ניתן לראות מאמרים רבים המבקרים את דוקינס ואת פעילותו החריפה שלא מעט מכנים "הטפה" או אפילו "מיסיון".

הביקורת על דוקינס שזורה בערך, לדוגמא תחת "אתאיזם ורציונליזם". עם זאת, אני מסכים כי יש מקום לפסקה ייעודית לנושא, עקב המחלוקות הגדולות שמעורר דוקינס בחוגים הדתיים. נורדוק - שיחה 00:15, 30 באוגוסט 2009 (IDT)תגובה

דוקינס עוסק בנושאים שונים שהקשר ביניהם לפעמים אינו הדוק. שני הנושאים העיקריים הם תיאוריית "הגן האנוכיי" והאתיאיזם. בכל פרק העוסק בדעתו של דוקינס הובאו גם דעות של מתנגדיו בהרחבה הראויה, והוא אינו מוצג כסמכות שאין עליה עוררין. נראה לי שאיחוד הביקורת לפרק אחד יחטיא את המטרה פעמיים. בפעם הראשונה ירכז בתת פרק נושאים שונים שאינם קשורים. אדם יכול להיות אתיאיסט ועדיין לחשוב שהברירה הטבעית פועלת ברמה מעל לרמת הגן, ולהיפך, יכול להיות ביולוג מולקולרי התומך בדעתו של דוקינס בנוגע לגן, אך מתנגד לדעותיו בנושאי אמונה. בפעם השנייה יחטיא מהלך כזה את מטרתו בכך שיביא לכך שבפרקים העוסקים בתורתו של דוקינס יישארו טענותיו ללא תשובה ראויה, דבר שיביא לכך שקורא שיחמיץ מסיבה זו או אחרת את פרק "הביקורת" יחשוב שאלו דברים סמכותיים המקובלים אוניברסלית. אלמוג 06:56, 30 באוגוסט 2009 (IDT)תגובה

הובא לידיעתי שמיכאל אברהם (ד"ר לפיסיקה, רב במכון הגבוה לתורה בבר אילן, מחבר הספר שתי עגלות וכדור פורח והמשכיו, בו הוא מתמודד פילוסופית עם הפוסט-מודרניזם על שלל השלכותיו) עתיד להוציא ספר תגובה מפורט לכל ספרו של דוקינס. בתגובתו הוא ינסה לבסס מבחינה פילוסופית את ההוכחות לקיום האלוקים ויצביע על הכשלים הרבים (לדעתו) בהם כשל דוקינס, ביחוד בהסקת מסקנות פילוסופיות נמהרות מתיאוריית האבולוציה (המקובלת על אברהם כנכונה, במובן שהיתה התפתחות של מינים אלו מאלו בתהליך ארוך). מהיכרות עם פרסומים רבים של אברהם, אני בהחלט מצפה לבאות. אולי הספר יצא כבר בשנה הקרובה?

שכחתי להדגיש, אברהם מתכוון לבקר את דוקינס בענייניות בלבד. דהיינו לפרט בדיוק את טעויותיו (לדעתו) בבחינה אובייקטיבית, ולא להסתמך רק על הטפות על כך שדוקינס מטיף.

אגב, איך חותמים? כתבתי גם הערה למעלה על הכשרתו הפילוסופית של דוקינס וגם היא מיותמת ללא שמי עליה.

ככה חותמים: ~~~~. דן 15:45, 20 בספטמבר 2010 (IST)תגובה

מרשימת ההמתנה למומלצים עריכה

תגובה אחרונה: לפני 14 שנים11 תגובות5 אנשים בשיחה

― הועבר מהדף ויקיפדיה:ערכים מומלצים/הוספה למומלצים/רשימת המתנה
הערך הוא עבודת צוות של רבים, למרות שאת השלד יצרתי אני. המדובר בערך הסוקר, לדעתי באופן מאוד מאוזן, נושא שנוי ביותר במחלוקת, ועושה זאת בצורה טובה, תוך התייחסות ברורה לשאלות המדעיות הרלבנטיות. אלמוג * הפורטל החמוד והמאמי 05:55, 13 בנובמבר 2009 (IST)תגובה

מומלץ. איתן - שיחה 21:40, 15 בנובמבר 2009 (IST)תגובה

אני מופתע מאוד מאלמוג. הערך היה מבולגן מאוד, לא ערוך, כלל אנקדוטות לא קשורות ואירועים טפלים. ניקיתי קצת, אך אני חושב שעדיין לא מגיע לרמת המומלץ. גילגמש • שיחה • ביקרת כבר במיזם היובל? 19:41, 21 בנובמבר 2009 (IST)תגובה

אני לא חושב שניקית, אלא שהסרת דברים חשובים, אבל לא אתווכח. מנסיון שלי ראייה של אדם חיצוני לכתיבת הערך בדרך כלל צודקת. האם יש לו פוטנציאל להיות מומלץ לאחר ניקוי נוסף? אלמוג 19:44, 21 בנובמבר 2009 (IST)תגובה

לא, יש צורך בהרחבה. לדעתי, הערך מתעסק יותר מדי באנקדוטות ופחות מדי בהצגת משנתו של דרווין. מה המיותר שניקיתי? רשימות טרחניות של פרסים שבהם זכה או קישור חיצונים שבורים לאימות מידע, כשהאימות אינו נחוץ? גילגמש • שיחה • ביקרת כבר במיזם היובל? 19:47, 21 בנובמבר 2009 (IST)תגובה

אתה יודע מה, אז אני לא מסכים. חשוב לנקות קישורים שבורים, עוד יותר עדיף לתקן אותם. פרסים בקריירה אקדמית גם הם חשובים, ואני חושב שהערך עוסק בערך ב-10% בחיים של דוקינס וב-90% במשנתו, שמוצגת לא רע בכלל. אלמוג 06:33, 23 בנובמבר 2009 (IST)תגובה

טוב, אקרא שוב. גילגמש • שיחה • ביקרת כבר במיזם היובל? 07:18, 23 בנובמבר 2009 (IST)תגובה

סוף העברה • עודד (Damzow) • שיחה • משתמש זה מרענן מומלצים 17:45, 27 בנובמבר 2009 (IST)תגובה

גילגמש, גם לדעתי התוכן שהסרת היה ראוי ולא היה צריך להסירו. אם כי אני מסכים שהערך עודנו אינו ברמת מומלץ. דניאל ב. 22:42, 27 בנובמבר 2009 (IST)תגובה

הורדתי בעיקר פרטי טריוויה ורשימות של הרצאות או פרסים, שאין בהם ייחוד כלשהו. בערך על אישיות כה חשובה, רשימה כזאת לא רק מיותרת, אלא גם מזיקה במידה מסוימת. יש בה משום זילות לפי דעתי. האם יש משהו ספציפי שמפריע שמחקתי? כי מחקתי די הרבה. גילגמש • שיחה • ביקרת כבר במיזם היובל? 08:36, 28 בנובמבר 2009 (IST)תגובה

יש חשיבות לפרסים, זה עוזר למי שמתמצא בעולם האקדמיה להבין במי מדובר. הורדת פרטים על פעילות חברתית ודעות (כמו זכויות לקופי אדם), שהינם חלק חשוב בפועלו של איש (בייחוד דעתן כמו דוקינס). דניאל ב. 17:47, 28 בנובמבר 2009 (IST)תגובה

כמה הערות בתחום המדעי בעקבות ההגשה להמלצה עריכה

תגובה אחרונה: לפני 13 שניםתגובה אחתאדם אחד בשיחה

אני מעביר הערות על הערך ממישהו שמתמצא גם בפעילות הציבורית של דוקינס, גם בספרים שלו וגם במדע שמאחוריהם (הוא עוסק באלגוריתמים אבולוציונים שבמידה רבה הם הפורמליזציה לטענות של דוקינס). אני חושב שהתמקדות ההערות שלו בתחום המדעי מראה שרמת הערך גבוהה. ייתכן גם שאשכנע אותו גם לפרט כאן ישירות:

1) ג'ורג' ויליאמס מוזכר רק פעם אחת, ואין הפניה לספרו Adaptaion and Natural Selection, אשר בבירור שימש כהשראה העיקרית לדוקינס בכתיבת "הגן האנוכיי", וצריך להזכיר אותו יותר. הספר הגן האנוכי היה במידה רבה הצד הפופולארי של מהפכת ויליאמס.

2) גם ביל המילטון מוזכר רק פעם אחת, ומוצג כ"אבולוציוניסט" במקום כ-"זואולוג" או "ביולוג אבולוציוני". חסרה הפניה למאמר החשוב מאוד שלו שדוקינס עזר לקדם.

3) גם ג'ון מיינרד סמית מוזכר רק פעם אחת, ולא בהקשר של תרומתו המדעית לספריו של דוקינס. מיינרד סמית' הוא הוגה התאוריה של אסטרטגיה יציבה מבחינה אבולוציונית, שגם לא נזכרת.

4) כתוב שדוקינס עשה פופולריזציה לעקרון ההכבדה וקידם אותו בגן האנוכי. אבל האמת היא שבגן האנוכי הוא ביקר את הרעיון הזה (לאחר מכן הוא שינה את דעתו בעקבות העבודה של אלן גרפיין, והחל לקדם את הרעיון).

5) יש בערך גלישה מסויימת לסטראוטיפים והתעסקות קצת אובססיבית עם "מלחמות האבולוציה" והתעלמות מהשקפות חיוביות של דוקינס לגבי ברירה ברמה גבוהה יותר. אני מתכוון ל-Clade Selection, ולמונח The evolution of evolvability.

אני אישית מתמצא קצת פחות בנושא המדעי ובספריו של דוקינס אבל אני מסכים עם ההערות למעלה. באופן כללי כדאי להסביר ש"הגן האנוכי" היה במידה רבה פופולריזציה של העבודה של מספר ביולוגים אבולוציונים ותאורטיקנים של אבולוציה, החשובים שבהם וויליאם המילטון, ג'ורג' ויליאמס וג'ון מיינרד סמית. הרעיון המדעי העיקרי שתרם דוקינס עצמו היה שניתן להציג את כל העבודה הזו באופן מאוד אלגנטי ע"י התייחסות אל הגן (במקום אל הפרט האינדיבידואלי, כפי שהיה מקובל עד אז) כיחידה שעליה פועלת הברירה הטבעית. אך הפורמליזציה המתמטית שמאחורי הטענות נשארה הפורמליזציה של המילטון, וויליאמס ומיינרד-סמית, והיא אינה משתנה כתוצאה מצורת ההצגה. כמו כן הבהרה שלי לגבי הערה 4: דוקינס ביקר את עקרון ההכבדה במהדורה הראשונה של הגן האנוכי. בעקבות העבודה של אלן גריפין הוא שינה את דעתו והוסיף דיון ארוך בנושא במהדורה השנייה, שהיא המהדורה שתורגמה לעברית. H. sapiens - שיחה 09:26, 23 בדצמבר 2010 (IST)תגובה

מספר הערות קטנות בעקבות הגשת ההמלצה עריכה

תגובה אחרונה: לפני 13 שניםתגובה אחתאדם אחד בשיחה

1. בתחילת הפסקה "קורות חייו", במשפט: "דוקינס מתאר את ילדותו כ"ילדות אנגליקנית רגילה,", מתחילות מרכאות שלא נגמרות (לפני המילה "ילדות"). חשוב לשים את המרכאות כדי שנבין איפה נגמר הציטוט. אם הדברים שנאמרים אחר-כך אינם ציטוט, אז אולי יש מקום לבדוק את ה-POV בחלק מהניסוחים.

2. כדאי שאחד מהעורכים שבקיאים בענייני לשון יעברו על הערך, אני חושב שהוא זקוק לקצת עריכה לשונית. מקום אחד בולט הוא תחילת הפסקה "ממטיקה", שם יש משפט ארוך שצריך לפרק.

3. חוץ מזה ערך מצויין, מצפה שייפתרו שתי הבעיות הקטנות הנ"ל ויהיה אפשר להמליץ עליו. תיקנתי גם כמה דברים מינוריים בעצמי. בן גרשון (שיחה) • רוצה למצוא תרופה לסרטן מהמחשב האישי שלך? • 05:11, 17 בינואר 2011 (IST)תגובה

גם ריצ'רד דוקינס מתקשה לבסס את אמונתו עריכה

תגובה אחרונה: לפני 12 שניםתגובה אחתאדם אחד בשיחה

גם ריצ'ארד דוקינס מתקשה להצביע על מקרה אחד של תהליך אבולוציוני שהביא לתוספת במידע הגנטי. ריצ'רד דוקינס נשאל האם הוא יכול להצביע על מקרה אחד של מוטציה או של תהליך אבולוציוני אחר שהביא לתוספת במידע הגנטי. הוא לא יכל להצביע אפילו על מקרה אחד!!! לא מאמינים לי? הנה המקור http://www.youtube.com/watch?v=zaKryi3605g&feature=player_embedded בברכה, המומחה. הוספתי זאת, כיוון שהערך מדבר בריצ'רד דוקינס.

אין ספק שהתוספת שהבאתי תורמת לתוכן הערך. היא מראה באופן חי ואמיתי ביותר עד כמה דוקינס מתקשה להוכיח את מה שהוא מאמין בו. לדעתי, יש להוסיף זאת לא רק לדף השיחה אלא לערך עצמו. דף הערך יותר מדי מנוסח בצורה מתלהבת מדמותו של דוקינס, ניכר שהוא נכתב ע"י חסידיו בצורה מאוד לא אובייקטיבית. בברכה, המומחה.

סתם סרטון ערוך מגמתית, שמראה את דוקינס מתלבט איזו תשובה לתת, על שאלה שהוא כבר ענה עליה פעמים רבות לפני כן. קרא כאן, כולל תשובה לשאלה ה"גורלית" הזו: http://www.skeptics.com.au/publications/articles/the-information-challenge/

קראתי את המאמר, גם במאמר הוא מתקשה להשיב על השאלה.

טוב, זה מפני שהשאלה מנוסחת באופן שמוכיח בורות תהומית בגנטיקה. אין דבר כזה "תוספת במידע הגנטי". תהליך האבולוציה מתרחש על ידי המוטציות הבלתי פוסקות בחומר הגנטי, מוטציות שרובן מזיקות או נייטרליות ולכן לא משפיעות על סיכויי הישרדותו של האורגניזם. אותן מוטציות שיוצרות פנוטיפ שיש לו יתרון והתאמה טובה יותר לתנאי השטח, הן ששורדות. כל שינוי שתורם להישרדות האוגרניזם - שורד, מעצם ההגדרה של "אבולוציה". אם ממש מתעקשים להיות עילגים, אפשר לכנות זאת "תוספת במידע הגנטי".93.173.13.36 22:41, 25 בספטמבר 2011 (IDT)תגובה

מרשימת המתנה להצבעה עריכה

תגובה אחרונה: לפני 13 שנים5 תגובות4 אנשים בשיחה

זהו ערך מצוין שכתבו אלמוג ואחרים. הערך הוצע בעבר להוספה למומלצים אך נדחה בשל תמיכתם של ארבעה ויקיפדים בלבד (ללא התנגדויות). Rhone •‏ הרייך הרביעי • 18:03, 16 בדצמבר 2010 (IST)תגובה

בעד לדעתי הערך מצויין. יש כמה דקדוקים בקטע המדעי שאני אוסיף בדף השיחה של הערך, אך הם יותר עניין של דגשים מאשר תיקון עובדות לא נכונות. H. sapiens - שיחה 08:45, 23 בדצמבר 2010 (IST)תגובה
צריך קצת עריכה לשונית. כתבתי בדף השיחה. ברגע שזה יקרה, אשמח להצביע בעד - הערך מעניין ובהיר, ומצליח לא ליפול לבורות ה-POV המסוכנים שמאפיינים חלק גדול מהנושאים שדוקינס עוסק בהם. בן גרשון (שיחה) • רוצה למצוא תרופה לסרטן מהמחשב האישי שלך? • 21:58, 17 בינואר 2011 (IST)תגובה
בעד דן 02:38, 9 בפברואר 2011 (IST)תגובה

דן, ההצבעה לא מתנהלת כאן אלא בויקיפדיה:ערכים מומלצים/דיונים. מה שיש כאן זו העתקה של דיון שהיה ברשימת ההמתנה. בן גרשון (שיחה) • רוצה למצוא תרופה לסרטן מהמחשב האישי שלך? • 03:11, 9 בפברואר 2011 (IST)תגובה

יש עוד ספר שלו! עריכה

תגובה אחרונה: לפני 12 שניםתגובה אחתאדם אחד בשיחה

יש עוד ספר שלו! מ2011 79.180.198.2 14:13, 23 בפברואר 2012 (IST)תגובה

האם אתאיסט? עריכה

תגובה אחרונה: לפני 11 שניםתגובה אחתאדם אחד בשיחה

עובר מדף שיחתי

אגנוסטיקן, נוטה לאתאיזם, אבל אגנוסטיקן. אז למה שלא נדייק?...

טוב, בינתיים החזרתי אם כי נראה לי שזה לא מדויק. אבדוק את הדבר לעומק מאוחר יותר. גילגמש • שיחה

בשמחה. אשתדל להתעדכן.

כמפורט בפרק ה"משמעויות", יש המגדירים עצמם גם כאתאיסטים וגם כאגנוסטים – דוקינס הוא אחד מהם. ברוב ההגדרות (ובפרט באתאיזם החלש) אדם לא חייב לטעון שאף אל לא קיים בוודאות מוחלטת כדי להיות אתאיסט. אין לי ספק שהחלק "בתקופה שהגדיר עצמו אתאיסט" אינו נכון (דוקינס עדיין רואה בעצמו אתאיסט), ולכן שיניתי את הניסוח בהתאם. נו, טוב • שיחה 18:07, 5 במאי 2012 (IDT)תגובה

סוף ההעברה. גילגמש • שיחה

לדעתי יש לרשום "אתאיסטי-אגנוסטיקני" (יש אנשים המגדירים עצמם אתאיסטים-אגנוסטיקנים ופגשתי בכאלה, אישית אני חושב שזה אדיוטי ואדם צריך לדעת בלב שלם איפה הוא עומד, לא מדובר בהעלאת שכר ב- Stand-by, אחרי הכל...).