שיחה:שיר של יום

משוב מ-5 באפריל 2013

מה שבאמת צריך לדעת אף פעם לא יהיה רשום לכם נכוון ?  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
95.86.116.151 11:29, 5 באפריל 2013 (IDT)

הציטוט מהירושלמי לא נכון

חבל מאד שהמצטט מהירושלמי לא טרח לפתוח ירושלמי. הוא פשוט העתיק מ"אוצר דינים ומנהגים" אייזנשטיין, המופיעים ברשת כ"אנציקלופדיה יהודית דעת" בכתובת הבאה: http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=2507 אלא שהמעתיק לויקיפדיה טעה (כדרך המעתיקים), ולא הבין היכן נגמר הציטוט מהירושלמי, והמשיך לצטט גם שהדברים הם תוספת מחזור ויטרי על הירושלמי, החל מהמילים "לפיכך נהגו העם". אגב, מי שבקיא מעט בסגנון הירושלמי, היה מבין מיד שהירושלמי לא יאמר "לפיכך נהגו העם לומר מזמורים בעונתן". בושה.

המעיר צודק. מישהו יכול לבדוק את העניין? בעלי הידע ביהדות? Mr. Brinks - שיחה - אומרים תודה! 05:12, 27 בדצמבר 2020 (IST)

הסרתי. יש קישור לירושלמי בתחילת הציטוט. דוד שי - שיחה 07:22, 27 בדצמבר 2020 (IST)

דוד שי האם כעת יש מקור בירושלמי לומר גם היום שיר של יום? אם נוריד את הביאור שהוכנס בפנים, אני לא בטוח. Mr. Brinks - שיחה - אומרים תודה! 22:41, 29 בדצמבר 2020 (IST)

לא יודע. דוד שי - שיחה 05:56, 30 בדצמבר 2020 (IST)

הפרדת הביאור מהטקסט המקורי

בציטוט מהתלמוד (במקרה זה, מהירושלמי), כדאי להפריד בין ציטוט הטקסט המקורי לבין הביאור, כל אחד בנפרד, כי יותר נוח לקרוא ברצף ולא בקיטועים. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
207.232.27.5 09:43, 9 במרץ 2014 (IST)

דיווח שאורכב ב-15 בדצמבר 2018

דיווח מויקיפדיה:דיווח על טעויות

לא ממש טעות. רק הוספה: בנוסח איטליה השיר של יום נאמר גם בתחילת תפילת ערבית.

אגדת חורבן

המבאר במהדורה המבוארת של הפיוט מעוז צור, מביא את דברי הרב הראשי שפירא שהפייטן התכתב עם אגדה המופיעה לדעתו בתלמוד הבבלי, ולפיו שירת הלויים הפסיקו את שירתם באמצעו של המזמור ליום הרביעי. מה המקור התלמודי או המדרשי לכך? והאם יש קישור למאמרו של הרב שפירא? אם יש את אחד מהשניים, אשמח להוסיפו כאן בתוך ערך זה.

(כאן המקום להעיר על המונח הלא מוצלח ערך, המחייב אותי להכביר מלים במקום לכתוב בערך. עוד דוגמא לדוגמה בעייתית. אך אבקש שלא להגיב על כך כאן.) -- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • י"ט בטבת ה'תש"ף • 15:24, 16 בינואר 2020 (IST)

המדרש שאתה מדבר עליו מקורו במסכת תענית דף כ"ט, עמוד א'”כשחרב בית המקדש בראשונה אותו היום ערב תשעה באב היה ומוצאי שבת היה ומוצאי שביעית היתה ומשמרתה של יהויריב היתה והלוים היו אומרי' שירה ועומדין על דוכנם ומה שירה היו אומרים (תהלים צד, כג) וישב עליהם את אונם וברעתם יצמיתם ולא הספיקו לומר יצמיתם ה' אלהינו עד שבאו נכרים וכבשום וכן בשניה”.david7031 • שיחה • י"ט בטבת ה'תש"ף • 16:20, 16 בינואר 2020 (IST)

תודה!! -- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • כ' בטבת ה'תש"ף • 22:54, 16 בינואר 2020 (IST)

טוב. המקור של הרב שפירא זה כאן, אבל עדיין צריך לבנות את הפיסקא בצורה טובה יותר.david7031 • שיחה • כ' בטבת ה'תש"ף • 01:24, 17 בינואר 2020 (IST)