שיחת דקלים

הבנת שיחת דקלים היא חכמה שניחנו בה מספר אנשים, במהלך הדורות ניתנו פירושים רבים למהות שיחה זו.

Coqueiral praia de Pratigi - BA.jpg

המקורעריכה

הגמרא במסכת סוכה מספרת בשבחם של תלמידי הלל הזקן, לשם כך היא מונה את שבחי הקטן ביניהם רבן יוחנן בן זכאי, כך:

אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי שלא הניח מקרא ומשנה גמרא הלכות ואגדות דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים קלים וחמורים וגזרות שוות תקופות וגימטריאות שיחת מלאכי השרת ושיחת שדים ושיחת דקלים משלות כובסין (אנ') משלות שועלים

רש"י מפרש הגמרא כותב במקום שהוא אינו יודע מהי שיחת דקלים.

מהותה של שיחת דקליםעריכה

מספר פירושים ניתנו למהותה של חכמה זו, ומספר פירושים ניתנו לדרכי הבנתה, חלקם מיסטיים וחלקם פשטניים.

אישים שהבינו שיחת דקליםעריכה

הפרשנים שסברו ששיחת דקלים היא חכמה לגילוי עתידות והבנת שיחת הדקלים כתבו על מספר אנשים שהבינו את חכמה זו.

רבי צדוק הכהן מלובלין בספרו שיחת שדים כותב שחכמה זו קיימת בכל האילנות ולאו דווקא בדקל.[10]

על שם חכמה זו נקראו הספרים "שיחת דקלים" לרבי אליהו יהושע עובדיה, ולרבי יוסף קפאח, ועמותת שיחת דקלים.

לקריאה נוספתעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ דבריו הובאו במספר אסופות של כתבי הגאונים: תשובות הגאונים מרמרשטיין עמ' נט סימן ב; תשובות הגאונים, מהדורת מוסאפיה, ליק, תרכ"ד, סימן לג, באתר HebrewBooks; שערי תשובה סימן עד; אוצר הגאונים, סוכה עמ' 31 סימן סז; תשובות הגאונים החדשות מהדורת עמנואל, מכון אופק, ירושלים תשע"ט, תשובה ס' עמ' 68;
    ובמספר ספרי ראשונים: רבי אברהם בן יצחק מנרבונה, ‏ספר האשכול, מהדורת אלבק, חלק ב עמ' 101, באתר HebrewBooks; רבי נתן מרומי, ‏ספר הערוך, ערך סח, באתר HebrewBooks; רבי יהודה חלאווה, ‏אמרי שפר, ירושלים תשנ"ג, פרשת מקץ פרק מג פסוק לד, עמ' שצ, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד); בחלק מהספרים הובאה התשובה בשם רב שרירא גאון.
  2. ^ המלצת רב האי גאון היא שיעמיד סדין לראות שאינו מתנענע
  3. ^ רבי שלמה בן אדרת, ‏חידושי הרשב"א, בבא בתרא קלד., באתר HebrewBooks
  4. ^ רבי יום טוב בן אברהם אשבילי, ‏חידושי הריטב"א, בבא בתרא, קלד., באתר HebrewBooks, כך פירש גם רבי אלכסנדר זוסלין בספר האגודה בבא בתרא קלד.
  5. ^ בפירושו על הגמרא
  6. ^ כך פירש גם הראב"ד בפירושו לבבא בתרא קלד. הובא בתוך: משה יהודה בלוי, שיטת הקדמונים, בבא בתרא חלק ב, ניו יורק תשמ"ב,עמ' רפ
  7. ^ כך פירש גם מנחם המאירי, ‏בית הבחירה, מסכת סוכה דף כח., טקסט דיגיטלי באתר ספריא
  8. ^ רבי ישראל אלנקווה, בספרו מנורת המאור (הקדמה לנר ראשון) שילב את פירושו של רב האי גאון עם פירוש רש"י, כך: שִׂיחַת דְּקָלִים, שֶׁבְּנֵי אָדָם רְגִילִים לְדַבֵּר עַל הַדְּקָלִים, כְּדִכְתִיב בִּשְׁלֹמֹה: 'וַיְדַבֵּר עַל הָעֵצִים' וגו' (מלכים א, ה, יג). וּפֵרֵשׁ בְּעָרוּךְ (ערך סח, א), שֶׁהָיוּ פוֹרְשִׂים סְדִינִים עַל הַדְּקָלִים וּמַשְׁבִּיעִים אוֹתָן כְּדֵי לְגַלּוֹת הָעֲתִידוֹת עַל יָדָן
  9. ^ רבי מאיר אבולעפיה, יד רמה, סנהדרין, קח:, בדבריו כותב שחכמה זו היא סימנים בעלמא
  10. ^ רבי צדוק הכהן, שיחת שדים, נספח לספר שיחת מלאכי השרת, לובלין תרפ"ז, עמ' 84