פתיחת התפריט הראשי

שיחת ויקיפדיה:עקרונות מיוחדים לשפה העברית

שיחות פעילות

יחידותעריכה

בעקבות הקמת תבנית:SN לכתיבת נתונים בצורת כתיבה מדעית בלי חירבושים בגלל העברית, ולפני שנפתח במבצע של תיקון נתונים שהתחרבשו, נשאלת השאלה כיצד לכתוב את היחידות? באותיות לועזיות כמו ‎1×10-16 m/s‎, או באותיות עבריות כלומר ‎1×10-16‎ מ/ש או אפילו ‎1×10-16מטר/שנייה?

והאם יש להבדיל בין נתון שנכתב בגוף טקסט, לבין נתון שנכתב בטבלה? emanשיחה 14:02, 16 בינואר 2007 (IST)

כל פעם שכתוב בקיצור את היחידות צריך לכתוב בלועזית, יש פשוט פחות מדי קיצורים אפשריים בעברית וצריך לשמור על אחידות. טרול רפאים 16:43, 16 בינואר 2007 (IST)
כמובן שיש לכתוב יחידות בעברית. כמו שאר הערך. דרור
שימו לב ש - "מ/ש" נראה כמו שנייה למטר, תלוי איך קוראים את זה. כמו כן ש' יכולה להיות שנייה, שעה, או שנה, ו - מ' עלול להיות גם מאך. בקיצור - במקרה שלפנינו עוד אפשר להסתדר אבל כיוון שאין קיצורים מוכרים ומוסכמים בעברית העניין יכול להסתבך. יוסאריאןשיחה 17:08, 16 בינואר 2007 (IST)
אני חושב שיש לשמור על אחידות ולכתוב באותיות אנגליות, במקרה שכותבים בעברית, לכתוב מלא ובלי קיצורים. בנוגע לטבלה - תמיד להשתמש בקיצורים באנגלית (אם זה באחד הפרמטרים, כלומר, כתוב רק פעם אחת, אפשר להשתמש בעברית - גם לא ראשי תיבות). זו היא דעתי. בברכה, ‏Almighty ~ שיחה 17:21, 16 בינואר 2007 (IST)
אני מציע לכתוב באנגלית אבל במופע הראשון של הביטוי לקשר לערכי הסקלה (‎1×10-16 m/s‎). דניאלשיחה 18:31, 16 בינואר 2007 (IST)
יחידות כותבים באנגלית, כבר בתיכון. אפשר במופע הראשון של היחידה לתת קישור לערך העברי עליה. ‏odedee שיחה 18:25, 16 בינואר 2007 (IST)
התכוונתי לאנגלית אבל בטעות כתבתי עברית. דניאלשיחה 18:31, 16 בינואר 2007 (IST)
לא באנגלית!
זה לא באנגלית! זה באותיות לטיניות, שהן הסימול הבינלאומי של היחידות, בלי קשר לשפה ספציפית. emanשיחה 18:28, 16 בינואר 2007 (IST)
צודק, נדמה לי שנפתרה הבעיה. יש להשתמש בסימון הבינלאומי.יוסאריאןשיחה 10:04, 17 בינואר 2007 (IST)

תעשו לי טובהעריכה

(עבר מהמזנון)

טובה, לפי מילון אבן שושן, היא "מעשה טוב, דבר חסד, פעולה חיובית ומועילה". שימוש נכון במושג זה הוא במקרים מסוג "אדם יכול לממש פסק דין שניתן לטובתו על ידי בית משפט" או "עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה פעל כשתדלן לטובת יהודים שנקלעו לצרה".

לצערי, גיליתי נטייה מדאיגה בערכים רבים לשלב "טובות" לא רלוונטיות, בהקשר של "א במקום ב". זו מן הסתם השפעה של סגנון שנפוץ בצה"ל, ויש להבהיר כי מדובר בשגיאה שיש להיפטר ממנה. דוגמאות:
"ג'ופלין עזבה את טקסס לטובת סן פרנסיסקו", "אלי מנסה לשכנע את משפחת בראון למכור את השדות לטובת תוכנית הבנייה", "עסקים שיכולים להרשות לעצמם עוזבים את העיר לטובת הפרברים", "מספר ארכיטקטורות מעבדים נעצרו לטובת האיטניום", "שמעון פרס הודיע על פרישתו ממפלגת העבודה לטובת מפלגת קדימה", "אחרי קריסתה של האימפריה הרומית, נזנח מערך הפלנקס לטובת האבירים". כל אלה דוגמאות בשלוף, באדיבות מנגנון החיפוש, ויש עוד רבות כאלה. זהו סגנון גרוע ולא בהיר, שכן אין פה שום טובה: מערך הפלנקס לא נזנח כי זה עשה טוב לאבירים. אנא הימנעו מהטובות האלה: אם רוצים לומר שג'ופלין עזבה את טקסס ועברה לסן פרנסיסקו, כך בדיוק יש לכתוב, בלי לערבב שום טובות. ‏odedee שיחה 10:44, 10 באוגוסט 2007 (IDT)

על כך נאמר: גם זו לטובה. --‏Golf Bravo‏ 14:27, 10 באוגוסט 2007 (IDT)
עפ"י מילון ספיר, "לטובַת - למען, לתועלת של-". יחסיות האמת 15:41, 10 באוגוסט 2007 (IDT)
קיים גם בתקשורת. (למשל, כותרת ב"מקור ראשון" - "יניב גרין עוזב לטובת סמארה"). זה עוד ייבוא מאנגלית, in favour of. אחד מרבים מאד.
הצירוף "בעוד ש..." למשל רווח מאד בוויקי לתיאור ניגוד, ואילו בעברית, לפחות עד השנים האחרונות, המילה "בעוד" (ללא "ש") משמשת לתיאור זמן בלבד.
יש כאלה שכולם התפעלות מביטויים כאלה, ויש כאלה שלא, אבל אין סיבה מיוחדת להפלות דווקא את "לטובת". דב ט. 16:08, 10 באוגוסט 2007 (IDT)
אופס: אחרי בדיקה דווקא מצאתי "בעוד ש..." במשמעות ניגוד גם בעברית לא כל-כך חדשה, אצל ברנר, אחד העם ובני זמנם. דב ט. 16:22, 10 באוגוסט 2007 (IDT)
אין רע בייבוא ביטויים באנגלית כל עוד נשמעים סבירים בעברית (איך גן ילדים נשמע לכם? זה מגרמנית) ולא מזעזעים כמו "עושה שכל" שבכל פעם שאני שומע אותו אני רוצה לבעוט בדובר. טרול רפאים 21:56, 10 באוגוסט 2007 (IDT)
עושה שכל זה באמת נורא, אבל "עושה הגיון" זה נחמד Ori~ 01:31, 11 באוגוסט 2007 (IDT)
מה עם "עושה שלום" זה לא לפני המצאת השפות הלטיניות? הידרו 01:39, 11 באוגוסט 2007 (IDT)
שלום והיגיון הם שמות עצם בלתי מוחשיים ולכן זה נשמע הגיוני בעברית, שכל הוא שם עצם מוחשי ולכן זה נשמע מזעזע. טרול רפאים 17:13, 11 באוגוסט 2007 (IDT)

לטובת כותבי ויקיפדיה וקוראיה, שילבתי את דבריו של odedee בדפי ההנחיה ויקיפדיה:שגיאות תרגום נפוצות וויקיפדיה:לשון. דוד שי 10:33, 11 באוגוסט 2007 (IDT)

אין כאן שום שגיאה לשונית. כמה פעמים עליי לשוב ולומר כי שפה המצויה בשימוש איננה מדע מדויק. אם מבינים את מה שאתה אומר, סימן שהכול בסדר. שלא בצדק מתרעם החבר עודד על השימוש במילה "לטובת", ולדעתו שוגים בכתביהם מיטב סופרי ישראל ומשורריה. מוזמן הוא לעיין בספר "חצוצרה בואדי". בן הטבע 16:55, 11 באוגוסט 2007 (IDT)

אני מסכימה שהשפה היא דינמית, ואל תשכח לבקש לשנות את ויליאם לו'יליאם כפי שיש לאיית. דורית 17:00, 11 באוגוסט 2007 (IDT)
את בחיים, החברה דורית? טוב לשמוע ממך. "טוב" במשמעות של "שמח". בן הטבע 17:18, 11 באוגוסט 2007 (IDT)

קום המדינהעריכה

(עבר מהמזנון)

המונח "קום המדינה", כפי שניתן לצפות, הוא מונח די נפוץ אצלנו, בוויקיפדיה העברית ([1]). אולם, כפי שידוע, אנחנו לא "ויקיפדיה הישראלית", ואני בספק אם אכן אפשר להשתמש בכזה מונח, כאשר אנו כותבים לכלל הציבור העולמי. אלטרנטיבה היא "קום מדינת ישראל", אבל לפי מה שידוע לי, זהו מונח לא כל כך נפוץ, ולכן אני מתלבט. אותו דבר לגבי "הארץ", עם משפטים כמו "הוא עלה לארץ בשנת...". יש לקבוע מדיניות בנושא. בברכה, תומר 15:43, 12 באוגוסט 2007 (IDT)

הביטוי "קום המדינה" הוא לא כל כך נורא, בסופו של דבר על פי ההגיון הזה הערך מלחמת העצמאות צריך להיות מלחמת העצמאות הישראלית. הביטוי "בארץ" הוא כבר ביטוי שרצוי להחליף אותו ב"בישראל" בכל פעם שנתקלים בו. דניאל ב. 15:48, 12 באוגוסט 2007 (IDT)
יש דברים מובנים מאליהם בעברית. ביניהם, ש"יום העצמאות" הוא יום העצמאות שלנו, "ראש השנה" הוא ראש השנה היהודי, ו"קום המדינה" הוא קום מדינת ישראל. עברית אינה, בשום מידה, שפה בינלאומית. זו לא אנגלית, ספרדית או צרפתית. עברית מדברים ישראלים, ישראלים לשעבר, ומספר קטן של יהודים בגולה. זהו. כל מי שקורא בעברית את המילים "קום המדינה" מבין מיד על איזו מדינה מדובר, ואין כאן בעיה. אמנם אנחנו לא ויקיפדיה הישראלית, אבל אנחנו ויקיפדיה העברית, ואנחנו צריכים לפעול לפי הניסוח המקובל בשפה זו. כאמור, עקב השימוש הכמעט יחיד בה במדינת ישראל, המינוח בישראל הוא המקובל, והוא הרלוונטי. עופר קדם 16:18, 12 באוגוסט 2007 (IDT)
השפה העיברית היא מאד אתנוצנטרית. אין מה לעשות. זו השפה. כשם שיש "זכר" ו"נקבה" ואין גוף שלישי עבור חפצים, וכשם שיש שני זמנים (עבר, ועתיד) ושני מצבים (הווה וציווי) ואין זמנים אחרים (past present continuous או future perfect simple או מפלצות אחרות שיש באנגלית), כך יש דברים שהשפה העברית קובעת שהם יחודיים. "הארץ" היא ארץ ישראל (ולא העיתון או כל ארץ אחרת. העיתון הוא "עיתון הארץ"). "העיר" היא ירושלים (ויצטערו החיפאים שבינינו לשמוע שזה לא העיר התחתית בחיפה, וגם לא העיתון בשם זה שהוא "עיתון העיר"). "העיר העתיקה" היא זו של ירושלים. "בית המשפט העליון" הוא זה שבירושלים. "חיל הים" הוא זה שבסיסו בחיפה, "חיל האוויר" הוא הישראלי, לארץ "עולים" (ולא מהגרים אליה) או "יורדים" (ולא מהגרים ממנה) וכו'. דרור 17:17, 12 באוגוסט 2007 (IDT)
מתברר שמה שמובן מאליו עבורך אינו מובן מאליו עבורי, וכנראה שאני לא היחיד. כשאני קורא "קום המדינה" בערך על ישראל, ברור לי שהכוונה לקום מדינת ישראל, אך כשאני קורא את הביטוי הזה בערך הודו, ברור לי שמדובר בהודו. בכל מקרה שקיימת בו אפשרות לטעות, יש לכתוב במפורש "ראש השנה העברית", "קום מדינת ישראל" או "יום העצמאות של ישראל". ‏odedee שיחה 05:08, 13 באוגוסט 2007 (IDT)
נכון שאנחנו ויקיפדיה בעברית ולא ויקיפדיה הישראלית, אבל הביטויים "המדינה", "הארץ", בהתייחס למדינת ישראל ולארץ ישראל בהתאמה, כל כך שגורים בעברית, שביטולם אצלנו נראה לי גזרה שאין הציבור יכול לעמוד בה. אגב, הביטוי "העיר" בהתייחס לירושלים הרבה פחות שגור, אבל כשאומרים "העיר העתיקה" מתכוונים בדרך-כלל לעיר העתיקה בירושלים. גם בוויקיפדיה הערבית יש בעיה דומה - האם אפשר להשתמש בביטוי "הנביא" בהתייחס למוחמד (כשאומרים "הנביא" בערבית, אין כמעט ספק למי הכוונה). לגבי "העיר" ("אל-מדינה") בערבית - שם אין ספק בכלל, כיוון ששמה המקורי של העיר (ית'רב) פשוט נמחק ואינו בשימוש עוד. לסיכום - יש אצלנו הטיה ישראלית מסוימת, למשל, כמעט כל יישוב ישראלי ראוי אצלנו לערך, ואני בספק אם זה המצב בוויקיפדיות אחרות. כל עוד זה נעשה בטעם טוב אפשר לחיות עם ההטיה הזאת, שכן בסופו של דבר רובנו ישראלים. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 07:51, 13 באוגוסט 2007 (IDT)
שפה היא כלי שימושי, כמו עט או דרבוקה, אין בה טעם אם לא משתמשים בה, ואין טעם לה מלבד השימוש. בזמן שחוברה השפה, לפני כמה אלפי שנים, היה ברור מאוד (לכל הדוברים והשומעים) מהי הארץ, מהי העיר ומהו העם. לא היתה עדיין גלובליזציה. ויקיפדיה היא חלק מפרוייקט עולמי שמתפקדת בהקשר של גלובליציזה. כשם שהקשר הזמן משתנה (אל תכתבו שנות ה-70 אלא שנות ה-70 של המאה ה-20), משתנה גם הקשר המקום. רצוי (אך לא חובה) להיות בהירים ולא להניח מוקשים פוטנציאלים בדרכו של הקורא. האזרח דרור 09:14, 13 באוגוסט 2007 (IDT)
עודדי, בעשרת העמודים הראשונים בתוצאות החיפוש שהביא תומר אין אף ערך שאינו נוגע לישראל, פרט לתחנת רדיו שם מופיע הביטוי בסעיף "תחנות רדיו בישראל". כך שהבעיה שהצבעת עליה תאורטית. גם בחיפוש "הקמת המדינה" המצב דומה. דב ט. 10:53, 13 באוגוסט 2007 (IDT)

על קוצו של מקףעריכה

הועבר מהמזנון:

המ עושים עם שמות רבי פיצולים כמו יוהאנס דידריק ואן דר ואלס והמונחים שעל שמו כמו קשרי ואן דר ואלס וגז ואן דר ואלס? האם נכתוב אותם ככה, או שאולי בכל זאת יוהאנס דידריק ואן-דר-ואלס וגז ואן-דר-ואלס, בשביל שיהיה ברור שכל השלוש מילים האלה זה למעשה חלק משם משפחה אחד? (אגב, בלעז זה נכתב Johannes Diderik van der Waals, כאשר הואן ודר באותיות קטנות). אותו דבר עם ז'אן מרי לה פן, שבמקומות רבים, אבל לא אצלנו, כותבים כז'אן מארי לה-פן, ועוד שמות רבים נוספים.

emanשיחה 15:01, 27 בספטמבר 2007 (IST)

אם לשפוט על פי דוד בן-גוריון, יש לשים מקף במקרים שבהם שם המשפחה מורכב מיותר ממילה אחת. חשוב לא להתבלבל עם שמות אמצעיים. דניאל ב. 16:09, 27 בספטמבר 2007 (IST)
בתרגום שמות יש להסתמך בדרך כלל על המקור. את ז'אן מרי לה פן, למשל, יש לתקן לז'אן-מרי לה פן, ולא לז'אן מרי לה-פן, כי כך שמו במקור. מגיסטרשיחה 16:45, 27 בספטמבר 2007 (IST)
אני מסכים בהחלט, אבל מה בקשר למצבים בהם בלעז משתמשים באותיות קטנות וגדולות (כפי שהודגם)? אני סבור שהקריאות מעל לכל במקרה זה. נינצ'ה - שיחה - בואו לקרוא ולערוך! 16:49, 27 בספטמבר 2007 (IST)
ממה שכתבת נובע שאנחנו חייבים לכתוב מקף בין שני השמות הפרטיים. אבל זה לא אומר שאסור לנו להוסיף מקף בין חלקי שם המשפחה. זה יותר עיניין של מה מקובל ומוסכם בעברית, מאשר איך זה בלועזית. כאמור שם יש את עיניין האותיות הגדולות שעוזר להבנה, ושאנחנו לא יכולים ליישמו בעברית. emanשיחה 16:58, 27 בספטמבר 2007 (IST)

מקפיםעריכה

הועבר מהמזנון: ברצוני להעלות את נושא המקפים ולקבל הסכמה סופית, לכאן או לכאן. לא ייתכן, מחמת חוסר האחידות, שחלק מהערכים ייכתבו עם מקף עברי וחלק ייכתבו עם סימן מינוס (שלא לדבר על המקרים שבהם יש בערך אחד שני סוגי מקפים). הרעיון בדיון הזה הוא להציג את היתרונות של כל צד. לאחר מכן נוכל להעמיד את היתרונות והחסרונות זה מול זה ולהחליט איזה אפשרות עדיפה.

קודם, לשם נוחות, נגדיר: מקף עברי: (־). סימן מינוס (שמשמש את רובנו כמקף לכל דבר): (-).

להלן היתרונות שליקטתי, אתם מוזמנים להוסיף עוד:

יתרונות למקף עברי
  • את הצורה הזו מעדיפה האקדמיה.
  • רוב מוחץ של הספרים המודפסים והעיתונות המודפסת משתמשים במקף עברי.
  • אף שאין מקש מקף עברי במקלדת, ניתן להשתמש בשני מקשי מינוס (--) שיהפכו למקף עברי לאחר שמירת הדף (בדומה לחתימה).
יתרונות לסימן מינוס
  • באינטרנט נהוג להשתמש בסימן מינוס, וכך זה גם באתר האקדמיה.
  • נוח יותר להשתמש בסימן המינוס שנמצא במקלדת.
  • בכל מקרה יש צורך להשתמש בסימן מינוס כאשר מדובר באות ייחוס עברית אשר לאחריה אות לועזית ("הלכתי ל-pizza" ולא "הלכתי ל־pizza"), כך שזה יכול לבלבל משתמשים אחרים.
הערות
  • את נושא החיפוש לא ידעתי לאן להוסיף - הרי בכל מקרה אם הכל יהיה אחיד - לא תהיה בעיה בחיפוש. בנוסף, ניתן לכתוב קוד JS המבצע חיפוש נוח יותר מהחיפוש המובנה של הדפדפן, למי שמעוניין בכך.

בכל מקרה, אני חושב שיש צורך לבחור אחד ולתמיד באיזה סימן להשתמש. הנושא מועלה מחדש בכל פעם וזה ממש חבל. רצוי לקרוא את הדיונים העיקריים קודמים בנושא:

בברכה, ‏Yonidebest Ω Talk 18:32, 1 באוקטובר 2007 (IST)

כבר בחרנו אחת ולתמיד להשתמש בסימן מינוס, והאקדמיה ללשון העברית מכבדת את החלטתנו זו. אין כל צורך להעלות את הנושא מחדש. דוד שי 18:51, 1 באוקטובר 2007 (IST)
גם אני מסתייג מהעלאת הנושא, והסברתי באריכות באולם ההחלפות של הבוט. אלדדשיחה 19:00, 1 באוקטובר 2007 (IST)
לא בחרנו - וזו מטרת הדיון הזה. המדיניות הנוכחית היא שכל אחד יעשה כרצונו, וכך יוצא שחלק מהמשתמשים מוסיפים מקפים עבריים - ואחרים מתקנים לסימני מינוס בשביל האחידות. מכאן שיש צורך להעלות את הנושא, וזה לא מחדש - זה המשך של הדיון הקודם - העברתי את הדיון למזנון כדי לקבוע באיזה סימן להשתמש בכל המקרים, ולא רק בהחלפה שהוצעה. ‏Yonidebest Ω Talk 19:02, 1 באוקטובר 2007 (IST)
כתבתי שאני מסתייג מהעלאת הנושא ("מחדש" הייתה תקלדה), אבל נראה לי שיש צדק בדבריך, יוני, מבחינת הצורך להסכים שאנחנו משתמשים במינוס, ולא במקף עילי. אלדדשיחה 19:04, 1 באוקטובר 2007 (IST)
באמת כבר לא אכפת לי במה משתמשים. העיקר שיוחלט על משהו. ‏Yonidebest Ω Talk 19:06, 1 באוקטובר 2007 (IST)
כפי שכתבתי, הוחלט להשתמש במינוס. יש שמעדיפים להשתמש במקף עילי (אף פעם לא בשמות הערכים), ורצונם כבודם. לי זה לא מפריע, הרי ויקיפדיה איננה דיקטטורה. דוד שי 19:21, 1 באוקטובר 2007 (IST)
אדרבא, אם יש מקום בו יש להשתמש במקף הרי זה שמות הערכים, כגון עת־מול וגלילה רון־פדר-עמית. דניאל צבישיחה 19:24, 1 באוקטובר 2007 (IST)
כפי שכתבתי, המדיניות הנוכחית היא שכל אחד יעשה כרצונו, וכך יוצא שחלק מהמשתמשים מוסיפים מקפים עבריים - ואחרים מתקנים לסימני מינוס בשביל האחידות. טוב שדניאל הביא את הדוגמה של עת־מול - למה לא עת-מול? הרי "קשה" להשתמש במקף עברי. בכל מקרה, ברור לכולם שגם אם נקבע לכאן או לכאן, ויקיפדיה עדיין לא תהיה דיקטטורה, ולכן השקפתך זו שלך לא נראית לי, עם כל הכבוד. ‏Yonidebest Ω Talk 20:09, 1 באוקטובר 2007 (IST)
טעם ה"קשה להשתמש במקף" אינו תקף בשמות ערכים, שהרי יש הפניה מעת-מול. בתוך הערך עצמוף זו כבר שאלה אחרת. דניאל צבישיחה 21:34, 1 באוקטובר 2007 (IST)
תקף גם תקף. לא ייתכן שנראה לערך בשם אחד ונפנה אליו בכל פעם בשם אחר. אם הוחלט לקרוא לערך עת־מול, אזי כל הפניות לערך זה מתוך הערכים שלנו צריכים להיות בצורה כזו. בכל מקרה, במקום להתחיל דיון שלם על "האם החלטנו או לא", אני חושב שעדיף להבהיר מה הוחלט בדיון זה. ‏Yonidebest Ω Talk 01:43, 2 באוקטובר 2007 (IST)
בדיוק מה שהוחלט בקודם: מומלץ להשתמש בסימן מינוס, אך זכותו של משתמש לעשות שימוש במקף העברי. וטוב שכך. ‏Gridge ۩ שיחה 01:52, 2 באוקטובר 2007 (IST).
לא טוב שבך - יש כאן בעיית אחידות. אני בעד אחידות, הרי בשביל מה אני מפעיל את הבוט? ברוב המקרים זה לא עניין של טעות כתיב - אלא סתם עניין של אחידות. ‏Yonidebest Ω Talk 01:59, 2 באוקטובר 2007 (IST)
אני גם בעד אחידות. גילגמש שיחה 02:09, 2 באוקטובר 2007 (IST)
אם חשובה לכם האחידות. רק סימן המינוס ייצג את המקף. אם יש לכם טענות, פנו למהנדס שעיצב את המקלדת. כן, "האדם הוא תבנית נוף מולדתו", והאדם הכותב הוא תבנית נוף מקלדתו. דוד שי 06:10, 2 באוקטובר 2007 (IST)
אפשר די עם הטענה הזו - "אין מקש כזה במקלדת"? מאוד לא ברור כיצד אפשר להמשיך ולטעון שזה רלוונטי כאשר שני סימני מינוס הופכים בקלות למקף עברי. טענת המקלדת אינה עולה למרות שאין כפתור "חתימה" במקלדת שלך - אתה פשוט משתמש ב-4 סימני זרקא. טענת המקלדת אינה עולה למרות שאין כפתור "הזחת פסקה" במקלדת שלך - אתה פשוט משתמש בסדרת נקודותיים. למה כאן זה שונה? ‏Yonidebest Ω Talk 00:46, 3 באוקטובר 2007 (IST)
פה יש משהו שונה כי בחתימה והזחה משתמשים ממילא רק ויקיפדים שיודעים על הדברים האלה. הם שואלים פעם אחת ואז יודעים את זה. אבל ערכים כותבים גם מזדמנים שלא יכירו את זה ששני מינוסים הופכים למקף. סתם עומרשיחה 11:44, 3 באוקטובר 2007 (IST)
גם כאן הם יישאלו פעם אחת. בכל מקרה צריך לעשות ויקיזציה לעריכות של אנונימיים (שלא יודעים גם ליצור קישורים - כי הם צריכים לשאול פעם אחת). אז מה בכל זאת שונה? ‏Yonidebest Ω Talk 12:09, 3 באוקטובר 2007 (IST)
א. אין בכלל מה להשוות בין כלים של דפי שיחה (חתימה, הזחה) לכלים שמשמשים במרחב הערכים - מרחב הערכים חשוב יותר, ולכן לנגישות אליו חשיבות גדולה יותר.
ב. זה עניין של עלות-תועלת. התועלת של מקף עילי זניחה ביותר, ואילו העלות שלו, בדמות סיבוך נוסף בתחביר הוויקי, אינה זניחה. דוד שי 15:49, 3 באוקטובר 2007 (IST)
א. למה אתה ממשיך לדבר על נגישות כשאין בעיית נגישות? שני סימני מינוס זה מקף עברי. אתה מפחד שהאנונימיים לא ידעו כיצד לעשות זאת? אפשר להוסיף עוד טיפ בטיפים שהם מקבלים ממילא. ב. זו דעתך. לדעתי אין בכך סיבוך. בכל מקרה, לי באמת שאין בעיה עם זה שנחליט על סימן מינוס - העיקר שלא תהיה חוסר אחידות בערכים - האחד מוסיף והאחר משנה וחוזר חלילה. ‏Yonidebest Ω Talk 02:45, 4 באוקטובר 2007 (IST)

סתירה?עריכה

בויקיפדיה:עקרונות_מיוחדים_לשפה_העברית כתוב תחום של אחוזים ייכתב בצורה ‏‏20% - ‏‏‏‏30%, ולא "‏30 - ‏‏20 אחוז". בויקיפדיה:המדריך_לעיצוב_דפים כתוב מחוץ לנוסחה מתמטית, אין להשתמש בסימן % אלא במילה "אחוזים". סתירה? kotz - שיחה 14:45, 30 ביולי 2008 (IDT)

כתב נטויעריכה

מישהו יכול להסביר את מהות הפסקה על קו נטוי? לא ברורה לי ההנחיה להמנע מכתב נטוי. מה הסיבה? מה זאת אומרת "לא חלק מהטיפוגרפיה התקנית" כאשר כל מעבד תמלילים כולל ויקיפדיה כברירת מחדל כולל הדגשה יחד עם נטיה? Setreset - שיחה 10:08, 21 במרץ 2010 (IST)

באופן כללי לא משתמשים בעברית בכתב נטוי - לא תראה אותו בספרים, בעיתונים או בכתבי עת. אין אותיות כאלה בגופנים עבריים - מה שאתה רואה על המחשב הוא פונקציה שמופעלת על גופנים לא נטויים. כך למשל, בניגוד לאנגלית שבה שימוש בכתב נטוי לצורך הדגשה הוא מקובל מאוד, ואכן יש משפחות של גופנים כאלה, לדוגמה Arial ,Arial Bold ,Arial Italic, Arial Bold Italic - בעברית תראה במחשב שלך שיש רק David ו-David bold, כנ"ל אהרוני, מרים, נרקיסים, פרנקריהל וכו'. ראה גם דיון קודם בשיחת ויקיפדיה:סדנה לגרפיקה/מדיניות#כתב נטוי. ‏odedee שיחה 13:17, 21 במרץ 2010 (IST)
חזרה לדף המיזם "עקרונות מיוחדים לשפה העברית".