שכונות חרדיות בירושלים

יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: הררי מלל: חלקו השערות, וחלקו הגיגים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

השכונות החרדיות בירושלים הן שכונות בירושלים שבהן רוב ברור לתושבים חרדים מן הזרמים השונים, ואורח החיים החרדי לגווניו ניכר ברחובותיהן. בנוסף לשכונות החרדיות הוותיקות, מתגוררים חרדים ברוב שכונות העיר. בנוסף, ישנן בעיר מספר שכונות, רובן בסמוך לשכונות החרדיות הוותיקות שבהן ניכרת מגמת התחרדות, כשחלק ניכר מאוכלוסייתן מתחלף באוכלוסייה חרדית כחלק מתהליך הגידול הטבעי המהיר של המגזר החרדי.

רחובה הראשי של שכונת מאה שערים
בתי אונגרין היא שכונת לווין למאה שערים
בתי וורשא היא שכונת לווין למאה שערים
שכונת אחווה שהתחרדה
שכונת בתי מונקאטש של חסידות מונקאטש
השכונה החרדית גבעת שאול
הפגנה על רקע מעצר האם החרדית החשודה בהרעבת בנה
הכניסה לשכונת כרם אברהם

האוכלוסייה בשכונות אלו, הנמצאות רובן ככולן במערב העיר, מוערכת ב-227,000 תושבים שהם 25% מכלל האוכלוסייה החרדית בישראל[1], כ-42% מהאוכלוסייה היהודית הכללית בירושלים כולה שעומדת על 546,100 תושבים.[1]

בירושלים גרה גם האוכלוסייה החרדית הגדולה ביותר בישראל.[1] בבני ברק, העיר החרדית הגדולה ביותר בישראל, מניין התושבים עמד על 193,800 ולא כל תושביה הם חרדים.

השכונות החרדיות בירושליםעריכה

מאה שערים | בתי ורשה | גאולה | קריית מטרסדורף | אונסדורף | קריית בעלז | רוממה | קריית שומרי אמונים | בתי הורנשטיין | בתי אונגרין | רמות פולין | רמת שלמה | בית וגן | הר נוף | בית ישראל | קריית צאנז | סנהדריה | עזרת תורה | שיכון חב"ד | זיכרון משה | תל ארזה | גבעת משה | שיכון פאג"י | שערי חסד | בתי מונקאטש | גבעת שאול | שמואל הנביא (שכונה) | מקור ברוך | בתי נייטין | בתי ראנד | בתי ויטנברג | חצר שטרויס | שכונת אחווה | כרם אברהם | מחניים | סנהדריה המורחבת | רוחמה | כרם | נווה יעקב מזרח | הרובע היהודי | מעלות דפנה | רמת אשכול | שכונת הבוכרים | רמות אלון

רצף השכונות סביב מאה שעריםעריכה

מאה שערים היא אחת השכונות החרדית הוותיקות בעיר. סביבה נוצרו שכונות חרדיות נוספות, בתחום שבין ברמת אשכול (צפון מזרח), סנהדריה מורחבת (צפון) ורוממה (צפון מערב, הכניסה לעיר). מרכזו המסחרי של אזור זה נחשב כיכר השבת שבמאה שערים. רחובות מרכזיים נוספים הם רחוב רחוב מלכי ישראל, שהוא רחובה הראשי של שכונת גאולה, ורחוב בר-אילן החוצה כמה שכונות חרדיות, ובנוגע לסגירתו בשבתות נערכו מאבקים.

אזור חרדי זה כולל את השכונות בית ישראל מצפון למאה שערים, שכונת בתי אונגרין, שהיא אחת השכונות המרכזיות של חסידויות תולדות אהרון, תולדות אברהם יצחק וחסידות סאטמר, וכן שכונת בתי נייטין. המעגל החיצוני יותר כולל שכונות חדשות יותר, כמו שכונת סנהדריה, קריית שומרי אמונים, קריית בעלז, קריית צאנז, עזרת תורה, שיכון חב"ד, זיכרון משה, תל ארזה, גבעת משה, אונסדורף וקריית מטרסדורף.

בשכונות אלה מצויים בתי מדרש, כגון אלה של חסידיות סאטמר, זוועהיל, חב"ד, סדיגורה, רחמסטריבקא, קאפיטשניץ, טשכנוב, צאנז, בעלז וקאליב. אישי ציבור ורבנים מתגוררים בשכונות אלה כגון ח"כ יעקב ליצמן וח"כ מנחם אליעזר מוזס, שמתגוררים בשכונת עזרת תורה. בשיכון חב"ד ממוקם תלמוד תורה, בית כנסת מרכזי, מקווה טהרה, סניף מרכזי של צעירי אגודת חב"ד וכולל אברכים. בשיכון נמצא בית מדרשו של האדמו"ר מקאליב, שהעתיק את בית מדרשו מבני ברק לשיכון בירושלים.

הקריותעריכה

ייחודן של הקריות על פני שכונות אחרות הוא השתייכותן לחסידות בודדת:

עירובעריכה

את הקריות והשכונות החרדיות סובב תחום שבת ארוך במיוחד שאורכו נמדד מבית מדרש מרכזי של חסידות כזו או אחרת, את תחומי השבת מורכבים מכמה וכמה תחומי עירוב. את קריית בעלז סובב עירוב השבת הנמדד מבית המדרש המרכזי של חסידות בעלז בקריה. הכניסות לשכונות החרדים בירושלים נסגרים על ידי מחסומי משטרה בשבתות ובחגים כך שימנעו חדירה של מכוניות לשכונות החרדיות וימנעו תגרות ותקיפת החילונים ומנגד שלא יחללו שבת בתוך שכונות החרדים.

הפגנות בתחום החרדיעריכה

  ערך מורחב – מאבקי השבת בירושלים

לעיתים קרובות בעת הפגנות, מחאות ועצרות משמש התחום החרדי להבערת האזור, אולם לא כל האזורים נסגרים לתנועה או מוצתים אך רבים נמנעים מלבקר באותם מקומות והשכונות, השכונות שבדרך כלל מובערות הן גאולה ומאה שערים, בעוד שכיכר השבת המרכז המסחרי של הציבור החרדי בירושלים מובער ראשון בדרך כלל מכוונתם של המפגינים להפריע לחיי המסחר בשכונות ולעורר את זעמה של המשטרה, רוב מקרים אלו קורים על ידי "שבאבניקים" שהם כינוי לנערים משועממים שאינם עובדים ומפריעים לסדר היום בציבור החרדי, הצתת אש היא אחד המקרים השכיחים ביותר בציבור החרדי.

בהפגנות נגד מעצרה של האם החשודה בהרעבת ילדיה נגרמו נזקים לרמזורים, לפחי אשפה, שלטי חוצות, ונזקים רבים למשרדי עירייה ומדינה, עלות כל הנזקים והמבנים הציבוריים ורכוש הרחוב עלה כ-1,000,000 ש"ח[דרוש מקור], בהפגנות חניון ספרא הראשונות נגרם נזק רב בשל מהומות ואירועי אלימות רבים בין החרדים למשטרה הסתיימו מיד עם צאת השבת בהצתות פחים רבים במתחמי השכונות, זבל רב נשרף או נזרק ברחובות, כך קרא במאבקם של החרדים במהלך המאבקים לסגירת חניון קרתא.

רבים מהאירועים של הצתות הרחוב בתחום החרדי ומה שמביא לסגירת הרחוב מתרחשים לאחר הפגנות, כשחרדים נעצרים ומובאים למשטרה ולבית המשפט, רבים מהציבור החרדי שאינו מכיר במדינת ישראל כמו בני היישוב הישן רואים בכך כמעשה חמור אך אינם עושים דבר, קימים מקרים רבים של הצתות של נוער שוליים שמקורב יותר בפעילותו לשאבבניקים.

למרות כל ההצתות ומעשי האלימות בציבור החרדי קוראים רבנים רבים, אדמו"רים וראשי ישיבות בדרך כלל שלא להשתמש במעשה אלימות כשיוצאים להפגנות או למאבקים, שילדים ונערים לא ישתתפו בהפגנות או שהמפגינים יפגינו רק בתחום החרדי ולא יצאו מהשכונות כל עוד נמשכת ההפגנות. רבים מהציבור החילוני נמנעים מלעבור בתחומים אילו של הציבור כדי לא לעורר את זעמם של החרדים או כדי לא להתגרות בהם.

אזור הר נוף וגבעת שאולעריכה

השכונות גבעת שאול והר נוף מרכיבות אזור חרדי נוסף בעל חשיבות תורנית וחשיבות תעשייתית. עם זאת בשכונות אלו עדיין נותר מיעוט דתי לאומי משמעותי. הרחוב הראשי בגבעת שאול, רחוב כנפי נשרים, מכיל בתי-עסק רבים, חברות הייטק ומספר משרדים ממשלתיים, וממוקמת בו אחת מהמאפיות הגדולות בישראל - מאפיית אנג'ל. ברחוב בית דפוס הסמוך נמצאת מאפייה נוספת מהגדולות בארץ - מאפיית ברמן. הר המנוחות, בית הקברות היהודי המרכזי בירושלים, נמצא בקצה הצפון-מערבי של השכונה, סמוך לכניסה לעיר.

ממערב לגבעת שאול נמצאת בצמוד שכונת הר נוף. רוב תושבי השכונה הם חרדים ליטאים (כשליש מהם אמריקאים). בין השאר נמצאים בשכונה קהילות של חסידות חב"ד, חסידות גור, חסידות ויז'ניץ, חסידות בוסטון, חרדים ספרדים. בשכונה קיימים גם מוסדות תורניים רבים ומגוונים.

אזור רמותעריכה

שכונת רמות התחרדה כמעט כולה. בסמוך לה גם שכונת רמת שלמה החרדית.

שכונות מנותקותעריכה

הרובע היהודי | בית וגן

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה