פתיחת התפריט הראשי
שלום בכ'אש
שער כתב-העת "בית ישראל" (אלג'יר; 24 במרץ 1892)

ר' שלום בכ'אש (Bekache; ‏18481927) היה סופר, עיתונאי, מתרגם ומדפיס שדגל ברעיונות ההשכלה. נולד למשפחה ממוצא יהודי-בגדאדי בהודו אך חי ופעל באלג'יר מרבית חייו.

תוכן עניינים

קורות חייםעריכה

שלום בכ'אש נולד במומבאי בשנת 1848, בן לקהילה היהודית-בגדאדית בעיר. אביו, יצחק רפאל בכ'אש, היגר מבגדאד למומבאי במחצית הראשונה של המאה ה-19.

בהקדמה לספר הראשון שפרסם, "מבשר טוב" (ליוורנו, 1885), ציין כי ילדותו בקהילה היהודית-בגדאדית במומבאי היא שעוררה בו את רעיונות ההשכלה ושם הבין את יתרונות החינוך המודרני, בראותו נערות ונשים הקוראות בעברית כמו גברים, וסוחרים אמידים המשקיעים כספם בהקמת בתי ספר פרטיים.

בצעירותו עזב בכ'אש את הודו ונסע לארץ ישראל. בצפת קיבל חינוך רבני והוסמך לרב. לאחר כהונה קצרה כרב בעכו נסע לאלג'יריה בשנת 1878 ושם התחתן. בארבע שנותיו הראשונות באלג'יריה כיהן כרב של קהילה יהודית קטנה בעיירה תניית אלחאד, ולאחר מכן, עד שנת 1922, כיהן כרב בבית כנסת באלג'יר.

בכ'אש כתב בקביעות מאמרים לעיתונים העבריים המליץ, המגיד והצפירה. ספרו הראשון, "מבשר טוב", היה אוסף של סיפורים קצרים ומעשיות בערבית יהודית אודות היהודים בימי הביניים. הספר הודפס בליוורנו (איטליה) בשנת 1885, והיה אחד הספרים הראשונים שהודפסו בבתי הדפוס היהודיים בליוורנו שלא השתייכו לסוגה הרבנית. הספר זכה להצלחה בקרב יהודי אלג'יריה ועודד את בכ'אש לייסד כתב עת חודשי בשם "אור הלבנה" במטרה להפיץ את רעיונות ההשכלה. כתב העת כלל פרסומים רבים אודות תרבויות שונות ועמים זרים, בהם עמי המזרח הרחוק (הודו וסין) בו נולד. לאחר ארבעת גיליונותיו הראשונים של "אור הלבנה" והדפסה של ספר פיוטים קטן, החליט בכ'אש לייסד בית דפוס באלג'יר. בשנת 1887 עלה בידו להקים את בית הדפוס ביחד עם שני שותפים.

לאורך השנים 1887-1896 הוציא לאור כ-21 ספרים; כשלושה מהספרים השתייכו לסוגה מסורתית (ספרי פיוטים ואתיקה) וכל השאר היו באוריינטציה מודרנית - קובצי סיפורים קצרים וספרים העוסקים בנושאים כגון היסטוריה יהודית ומדע. חלק מספריו היו גם תרגומים מהספרות העברית החדשה. כך למשל בסביבות שנת תר"ן (1890) פרסם בכ'אש את ספרו "אתמאר פעל אלכיר", תרגום לערבית יהודית של הספר "צדיק ונשגב" לנחום סוקולוב שפורסם שנים אחדות קודם לכן בעברית, שבעצמו היה תרגום מגרמנית של ספר מאת הרב הרפורמי לודוויג פיליפסון.[1] כמה מספריו המקוריים והמתורגמים של בכ'אש זכו לפופולריות גדולה בקרב הקהילות היהודיות בצפון אפריקה, וכמה מהם יצאו לאור במהדורות חדשות בתוניסיה בדפוס מכלוף נג'אר גם עשורים אחדים לאחר מהדורתם הראשונה.

בכ'אש פרסם ספר אחד בעברית, מסה פילוסופית בשם "ניצחון האור על החשך: או, ויכוח הפרושים עם הצדוקים". מלבד ספר זה, כל פרסומיו של בכ'אש היו בערבית יהודית, השפה המדוברת בקרב יהודי אלג'יריה (שבתקופה זו החלה לפנות את מקומה לצרפתית). כך יכל להגיע ולהפיץ את רעיונות ההשכלה והידע המודרני לכלל שכבות הקהילה יהודית, שעד אותה עת קיבלו ברובם חינוך יהודי-מסורתי בלבד. בכתביו השונים קרא להדגיש את לימודי העברית ולהקים הנהגה יהודית לאומית ליהודי אלג'יריה.[2]

בשנת 1890 ייסד בכ'אש כתב-עת חדש בערבית יהודית עם אותה אוריינטציה משכילית, שבועון בשם "בית ישראל", שיצא לאור שנתיים. הוא הפסיק את ההוצאה לאור של כתב העת ואת פועלו העיתונאי בערבית יהודית לאחר שהלך ופחת קהל הקוראים הפוטנציאלי בשפה זאת, בעקבות תהליך האימוץ של הצרפתית כשפה ראשונה בקרב יהודי אלג'יריה.

בכ'אש נפטר באלג'יר בשנת 1927. הוא מוזכר ביחד עם אישים כגון יצחק מרעלי (19521867) ויעקב סופר כאחד מחלוצי המשכילים באלג'יריה.

ספריועריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מהדורה מאוחרת של התרגום של בכ'אש נסרקה על ידי הספרייה הלאומית וזמינה לקריאה בצורה מקוונת, ראו: אתמאר פעל אלכיר אתר הספרייה הלאומית.
  2. ^ יוסף שיטרית, מודרניות לאומית עברית מול מודרניות צרפתית: ההשכלה העברית בצפון-אפריקה בסוף המאה הי"ט, מקדם ומים, ג', תש"ן, עמ' 40-42.