פתיחת התפריט הראשי

שלום קסאן (קזרנובסקי) (שבועות תרס"א, מאי 1901 – טבת תשמ"ג, 20 בדצמבר[1] 1982) היה עורך דין, שופט ופעיל ציבור בימי המנדט הבריטי ובמדינת ישראל.

שלום קסאן
אין תמונה חופשית
לידה מאי 1901
ירושלים
פטירה 20 בדצמבר 1982 (בגיל 81)
ישראלישראל  ישראל
תפקידים בולטים שופט, עורך דין
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

קסאן נולד בירושלים למשפחת קזרנובסקי. הוא למד בתלמוד תורה ובישיבת עץ חיים ובבית הספר למל. בהמשך למד בבית מדרש למורים ואחר כך בבית הספר המנדטורי למשפטים[2]. במקביל עבד במשרד הטאבו. בשנת 1928 יצא ללמוד באוניברסיטת שיקגו ובמקביל לימד עברית[3] ותנ"ך[4] וכיהן כסגן מנהל[5] ואחר כך מנהל של בית ספר יהודי בעיר[6]. בארצות הברית קיצר את שמו בגלל הערות עוקצניות שקיבל על אורכו[7]. בשנת 1935 חזר לארץ ישראל[8] מוכתר בתואר דוקטור. הוא התמחה אצל מרדכי עליאש והוסמך כעורך דין בשנת 1937[9]. החל מ-1 בספטמבר 1937 כיהן כשופט שלום[10] בחיפה, עם ביקורים עתיים בחדרה[11], תפקיד בו כיהן עד שנת 1942[12], עם הפסקה לזמן מה עת היה בארצות הברית[13]. באחד מפסקי הדין הראשונים שלו פסק באופן תקדימי בניגוד לנהוג עד אז על פי החוק העותמאני, שניתן בארץ ישראל לתבוע פיצויים על נזקי גוף בהתאם לחוק האנגלי[14]. כן הנהיג באולמו שאין צורך להשביע את העדים ובמקרים רבים הסתפק באזהרתם, בהתאם לחוק העותמאני[15].

ביולי 1942 עבר לכהן כשופט שלום בתל אביב[16] וכיהן לעיתים כרשם בית המשפט המחוזי בעיר[17]. החל מיולי 1947 כיהן במינוי רשמי כשופט בית המשפט המחוזי בתל אביב[18].

במסמך השופטים הסודי נכתב עליו: "שופט ישר. חלש מבחינה משפטית". למרות זאת, קסאן היה אחד מששת השופטים המחוזיים הראשונים שמונו במדינת ישראל עם הקמתה[19].

קסאן ישב בהרכב הראשון של בית המשפט הגבוה לצדק עוד כשזה התקיים בבית המשפט המחוזי בתל אביב[20]. משפט זה עסק במעצרם של עצורי אלטלנה, וקסאן כתב בדעת מיעוט שתקנות ההגנה (שעת חירום) בטלים[21]. קסאן ישב במשפטי רצח ועוד הספיק לדון רוצח למוות[22]. לעומת זאת, במשפטה של אם שהטביעה את שני ילדיה המפגרים גזר קסאן עונש קל על האם[23]. בשנת 1955, עם הקמת בית המשפט המחוזי בנצרת, עבר קסאן לכהן כשופט בנצרת[24].

בשנת 1955 שב קסאן לבית המשפט המחוזי בחיפה, והפעם כנשיא תורן.

במקביל לעבודתו כשופט היה קסאן פעיל בעניינים ציבוריים שונים. הוא היה ממייסדי אגודת שוחרי האוניברסיטה העברית בחיפה[25], היה פעיל בארגון בני ברית,[26] שכיהן כנשיאו מ-1952 ועד 1956, וכן כנשיא מסדר הבונים החופשיים בישראל[27].

הוא המשיך לכהן בבית המשפט עד פרישתו לגמלאות ב-1970[28].

על שמו נקרא רחוב בחיפה.

פרסומיועריכה

ספריםעריכה

  • הורשעו וזוכו: חמישים ושלוש הרשעות שבוטלו על ידי בית המשפט העליון, תל אביב: דביר, תש"ך.[29]
  • דוד ילין המחנך והמנהיג, תל אביב: מיסדר בני ברית בישראל, תש"ם 1980.[30]

בעריכתועריכה

מאמריםעריכה

  • "פרופסור יוסף יואל ריבלין", מורשת, 5 (קיץ תשל"א), עמ' 51–59.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ קברו של שלום קסאן בבית הקברות הר הזיתים.
  2. ^ 24 more lawyers, פלסטיין בולטין, 17 באפריל 1928
  3. ^ Humboldt Boulevard Temple, שיקגו סנטינל, 6 בפברואר 1931
    College of Jewish Studies to offer course on Bialik and other new courses, שיקגו סנטינל, 20 בספטמבר 1934
  4. ^ Commencement exercises of the college of Jewish Studies June 21, שיקגו סנטינל, 5 ביוני 1931
  5. ^ Congregational schools hold graduation exercises, שיקגו סנטינל, 9 באוקטובר 1931
  6. ^ Humboldt Boulevard Temple, שיקגו סנטינל, 17 בפברואר 1933
    Congregation Beth Jacob Bnei Bezalel Anshei Mishrach, שיקגו סנטינל, 14 באפריל 1933
  7. ^ א. מרקוביץ, המרשיע והמזכה, מעריב, 7 בספטמבר 1962
  8. ^ בין החוזרים, דואר היום, 22 במאי 1935
  9. ^ Seven new advocates called to bar, פלסטיין פוסט, 30 ביוני 1937
  10. ^ continued, פלסטיין פוסט, 15 באוגוסט 1937; continued, פלסטיין פוסט, 15 באוגוסט 1937; 3 new Judges, 5 Registrars and 9 Magistrates appointed, פלסטיין פוסט, 15 באוגוסט 1937
  11. ^ Fines for tree cutting, פלסטיין פוסט, 22 במרץ 1940
  12. ^ שני פרחי הסוחטים נדונו להתנהגות טובה, הבוקר, 1 בפברואר 1942
  13. ^ המועמדים למשרת שופט שלום יהודי בחיפה, הבוקר, 30 באוקטובר 1940
  14. ^ Damages for Personal Injuries, פלסטיין פוסט, 4 בנובמבר 1937
  15. ^ Back to Turkish Days, פלסטיין פוסט, 26 בנובמבר 1937
  16. ^ The Haifa Magistrate, פלסטיין פוסט, 28 ביולי 1942
  17. ^ בעתון הרשמי, הצופה, 2 בספטמבר 1943
  18. ^ מוסדות ואישים, הצופה, 3 ביולי 1947
  19. ^ הודעה בדבר מנויים, עיתון רשמי 3, עמ' 11
  20. ^ הוצא צו על תנאי נגד שר הבטחון, מעריב, 8 ביולי 1948
    היום תוברר תביעה ל"הביאם קורפוס" בענין הלל קוק ומרידור, המשקיף, 8 ביולי 1948
  21. ^ ביה"ד לצדק מאשר את מעצר קוק ומרידור, מעריב, 17 באוגוסט 1948
    השופט קסאן: צו המעצר אין לו תוקף ויש לבטלו, המשקיף, 18 באוגוסט 1948
  22. ^ ערבי יפואי נידון למוות, חרות, 4 בינואר 1950
  23. ^ מה דין רצח מתוך רחמים?, הצופה, 1 במאי 1964
  24. ^ בית המשפט המחוזי בנצרת בפתח רשמית, חרות, 2 במרץ 1955
  25. ^ סניף לאגודת שוחרי האוניברסיטה, הצופה, 1 באוקטובר 1939
  26. ^ בחברה ובמשפחה, הבוקר, 4 בנובמבר 1942
    השופט שלום קסאן, על המשמר, 7 במרץ 1950
    השופט קסאן חזר, מעריב, 7 במאי 1950
  27. ^ הנשיא התורן, על המשמר, 1 בדצמבר 1967
  28. ^ דוד תדהר (עורך), "שלום קסאן (קזרנובסקי)", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יט (1971), עמ' 5707
  29. ^ סקירה: ידיעות ספרותיות | "הורשעו וזוכו", הבקר, 27 במאי 1960. ביקורות: פ. דייקן, שגיאות מי יבין, מעריב, 15 ביולי 1960; ארי אנקוריון, הורשעו וזוכו, דבר, 22 ביולי 1960.
  30. ^ סקירה קצרה: סיכום ביניים, מעריב, 29 באוגוסט 1980.
  31. ^ ביקורות: ד. י. זכאי, בשולי "פסקים נבחרים" מאת השופט ש. קסאן, הצופה, 20 ביולי 1962; י. בן-ישראל, מורשתו של שופט, על המשמר, 18 במאי 1962; שמחה רז, פסקי דין של שופט בתקופת המנדט, הצופה, 15 בפברואר 1963.