קלפטוקרטיה

קלפטוקרטיה (ביוונית: κλεπτοκρατία – שלטון הגנבים. κλέπτης "קלפטיס" – גנב, κράτος "קרטוס" – שלטון) היא מאפיין של שחיתות שלטונית, המתאר ממשלה עם מנהיגים מושחתים (קלפטוקרטים) המשתמשים בכוחם לנצל את האנשים ואת המשאבים הטבעיים של הטריטוריה שלהם כדי להרחיב את העושר האישי שלהם ואת הכוח הפוליטי. בדרך כלל מערכת זו כוללת מעילה בכספי ציבור על חשבון האוכלוסייה הרחבה. ממשל המאופיין בקלפטוקרטיה לעיתים אף לא טורח להסתיר את התנהלותו חסרת התקינות.

הפרסקו "חקיקה מושחתת" (Corrupt Legislation) המוצב בחדר הקריאה הראשי של ספרית הקונגרס מ-1896. במרכזו דמות אישה יושבת על כס שלטון ואוחזת במאזניים מוטים, כסמל לעיוות הדין. מימין איש אמיד מניח שוחד בכף המאזניים, על רגליו ספר חוקים ותחתיו כד פתקי הצבעה נפול. משמאל נראית נערה חסרת עבודה, כשבידיה כישור ופלך ריקים ולרגליה הריסות.

מאפיינים

קלפטוקרטיה קשורה לרוב בדיקטטורה, אוליגרכיה, ממשל צבאי ושיטות ממשל אחרות של שלטון אבסולוטי ונפוטיזם, שהן שיטות ממשל שאינן מאפשרות פיקוח על מוסדות השלטון.

קלפטוקרטיה נפוצה במיוחד במדינות מתפתחות שכלכלותיהן מבוססות על יצוא של משאבים טבעיים. הכנסות היצוא פועלות כמעין דמי שכירות קבועים אשר קל יותר לנצל מבלי לגרום להקטנת ההכנסות.

קלפטוקרטיה במדינות מתפתחות

מחקר של אוניברסיטת קליפורניה בדק את מאפייניהן של מדינות מתפתחות רבות הסובלות תחת שלטון של קלפטוקרטים, אשר הנהיגו מדיניות כלכלית מאוד לא יעילה, תוך הפקעת העושר הציבורי כדי להשתמש בו לתועלתם או לתועלת בני בריתם.

החוקרים העלו במחקרם כי הצלחת הקלפטוקרטים נשענת, בין השאר, על יכולתם להשתמש באסטרטגיית 'הפרד ומשול', שמתאפשרת בזכות חולשתם של מוקדי הכוח הנוספים בחברות אלה, כדוגמת בכירים בתקשורת או במשטרה. כדי להדיח קלפטוקרט, לרוב נדרש שיתוף פעולה רחב של גורמים שונים בחברה, אך את שיתוף הפעולה הזה עלולה ההנהגה לרוקן מתוכן מראש, על ידי הטלת שיעורי מס מוגזמים על כל אזרח שמסכן את השלטון, ולחלק את הרווחים מחדש לגורמים העלולים לשתף פעולה עם אותו אזרח מורד. השלטון שואף לשמר בכל עת מעין שיווי משקל שבו כולם מנוצלים, ואף אחד לא מאיים על השלטון. אם שיווי המשקל מופר, פועל השלטון על ידי איומים והפעלת כוח כדי להשיב את הסדר על כנו.

מדיניות קלפטוקרטית נפוצה יותר כאשר קיימת עזרה כספית מגורמים חיצוניים כמו מדינות או ארגונים, או רווחים קבועים ממשאבי טבע, אשר מספקים לשליטים אמצעים משמעותיים לקנות בהם את תמיכתם של המתנגדים הפוטנציאליים של השלטון.

גורם נוסף שמגביר את הסיכוי לקלפטוקרטיה הוא כאשר קבוצות האופוזיציה חלשות; כאשר הפריון הממוצע במשק נמוך; וכאשר יש אי-שוויון כלכלי גדול יותר (כי כאשר ישנם מוקדים רבים של כוח, קשה יותר לקנות את תמיכת כולם).

שיתופי פעולה בין מדינות קלפטוקרטיות

בספרה של שרה צ'אייס: "גנבי המדינה: מדוע שחיתות מאיימת על הביטחון הגלובלי", היא סוקרת לעומק מספר מדינות בעלות מאפיינים קלפטוקרטיים, ומציגה רשת קשרים חוצת-מדינות שקיימת בין המדינות הנגועות בקלפטוקרטיה, כדי לשמר באופן הדדי את המאפיינים והאינטרסים של השלטון.

דוגמאות שמספקת צ'אייס הן למשל תפקודו של הסקטור הבנקאי של מולדובה כחלק מהרשת הקלפטוקרטית של רוסיה, שלכאורה מספק שירותי הלבנת כספים בהיקף של מיליארדים בשנה. כמו כן, האינטרסים העסקיים הטורקיים מוטמעים עמוק באזרבייג'ן, ורשתות ממשלתיות-עסקיות באמריקה המרכזית פועלות בשיתוף פעולה סבוך במיוחד כדי ליצור מצב ששוק החשמל במדינות המקומיות יישאר רווחי ללא הפסקה, למרות הפרות רבות של תקנות איכות הסביבה.

מסקנתה של צ'אייס מן המחקר שלה, היא שאי אפשר לפעול במגזרים כלכליים הנשלטים על ידי רשתות קלפטוקרטיות – למשל, במקומות כמו אזרבייג'ן, הפיליפינים, קזחסטן או טורקיה – מבלי להסתבך ברשת. משמעות הדבר היא קבלת טובות הנאה – כגון מחירי רצפה על קרקעות או שירותים, השגת היתרים שאינם נגישים לציבור הרחב, השתתפות בהלבנת הון, שוחד, או כולם גם יחד.

השפעות

ההשפעות של משטר או ממשלה הנגועים בקלפטוקרטיה הן בדרך כלל שליליות בכל הנוגע לרווחת כלכלת המדינה, ענייני המדינה וזכויות האזרח. ממשל קלפטוקרטי בדרך כלל הורס את הסיכויים של השקעות זרות, ובאופן דרסטי מחליש את השוק המקומי ואת הסחר חוצה הגבולות.

ממשלים קלפטוקרטיים נוטים להשתמש לרעה בכספי מיסים שהיו עשויים להיות מיועדים למוצרים ציבוריים כגון בניית בתי חולים, בתי ספר, כבישים, פארקים – הם גורמים להשפעות שליליות נוספות על איכות חייהם של אזרחים.

האוליגרכיה הבלתי רשמית הנובעת מאליטה קלפטוקרטית מחלישה את הדמוקרטיה בארצם, או כל פורמט פוליטי אחר העשוי לאיים על שלטונם.

דמוקרטיה ולא קלפטוקרטיה – שלט להפגנה

ראו גם

• שחיתות שלטונית
• חילוט

לקריאה נוספת

• מאמר בנושא, מאת שרה צ'אייס, כותבת הספר זוכה הפרסים, "גנבי המדינה: מדוע שחיתות מאיימת על הביטחון הגלובלי".

קישורים חיצוניים

• סימונה ויינגלס, קלפטופיה היא המגפה האמיתית, באתר זמן ישראל, 15 בנובמבר 2020