פתיחת התפריט הראשי

רבי שמשון חיים נחמני (ה'תס"ו, 1706 - ו' באלול ה'תקל"ט, 18 באוגוסט 1779) היה רב, מקובל, סופר תורני, ומשורר יהודי איטלקי. שימש כרב במספר קהילות בצפון איטליה ונחשב לאחד מגדולי רבני המדינה. כיום מוכר בעיקר בזכות ספרו "זרע שמשון".

רבי שמשון חיים נחמני
Zera Shimshon.jpg
צילום שער הספר זרע שמשון, מנטובה, איטליה, ה'תקל"ח, 1778
לידה 1706
ה'תס"ו
מודנה, איטליה
פטירה 18 באוגוסט 1779 (בגיל 73 בערך)
ו' באלול ה'תקל"ט
רג'ו אמיליה, איטליה
כינוי הזרע שמשון
מקום קבורה לא ידוע
מקום פעילות מודנה, סיינה ורג'ו אמיליה - איטליה
השתייכות יהדות איטליה
תחומי עיסוק קבלה
תפקידים נוספים הוראה
רבותיו רבי אפרים כהן מאוסטראה, רבי בנימין הכהן ויטאלי, רבי דוד פינצי, ורבי אביעד שר שלום באזילה
תלמידיו רבי דוד זכות, ורבי ישראל בנימין באסאן
בני דורו רמח"ל
חיבוריו זרע שמשון, תולדות שמשון

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

 
שער הספר תולדות שמשון, ליבורנו, איטליה, ה'תקכ"ו, 1766

נולד במודינה לנחמן מיכאל נחמני. אמו היא בתו של רבי יהודה מצליח פאדובה, רב הקהילה במודינה. למד מפי רבי אפרים כהן ליפשיץ מאוסטראה, המו"ץ במודינה. בהמשך למד במנטובה מרבי דוד פינצי, חמיו של הרמח"ל, ומרבי אביעד שר שלום באזילה, בעל ה"אמונת חכמים". קבלה למד מפי רבי בנימין הכהן ויטאלי ("הרב"ך") ברג'ו אמיליה.

לאחר לימודיו במנטובה, עבר לפיזה, החל ללמד שם תלמידים, ולהפיץ תורה ברבים. בהמשך עבר לסיינה, ובהמשך חזר לעיר הולדתו מודינה, שימש בה כרב קהילה, ועמד בראש בית כנסת.

בשנת ה'תצ"ד (1733), נישא לדבורה בת הרב אברהם פונטאנילה. ילדיהם נפטרו בקטנותם.

בשנת ה'תצ"ט (1739), לאחר פטירת הרב ישעיהו מרדכי באסאן, רב העיר רג'ו אמיליה, החל לכהן במקומו. ברג'ו אמיליה שקד על חיבור ספריו שעסקו גם בקבלה.

הרב נחמני כיהן כאמור כרב בכמה ערים באיטליה, ובהן גם סיינה[1]. הוא נחשב לבקי בכל חלקי התורה, נגלה ונסתר. גישתו הכללית בהלכה הייתה מחמירה, ולדעתו נטייה להקל היא מ"כח הטומאה"[2].

לימד תלמידים רבים, ביניהם אחיינו, רבי דוד זכות, מגדולי רבני איטליה[3], ורבי ישראל בנימין באסאן, בנו של רבי ישעיהו באסאן. במשך חייו פעל רבות להפצת יהדות ולהעמדת תלמידים. בעיקר דאג לתלמידיו שפנו לעסוק במלאכה, שימשיכו בקיום היהדות כראוי.

בלט כדרשן. עסק גם בשירה, וחלק משיריו נדפסו על ידי תלמידיו. בין השאר ידוע על שיר שחיבר לכבוד חתונת הרמח"ל[4].

פטירתו וקברועריכה

בתשעה באב ה'תקל"ט (יולי 1779) הרב נחמני נפל ונפצע, וכחודש לאחר מכן הוא נפטר ברג'ו אמיליה. בצוואתו ציווה לחלק את ממונו לעניים, ושלא יספרו כלל בשבחו, מלבד זאת - שרצה לזכות את הרבים, להעמיד תלמידים, ולחדש חידושי תורה אמיתיים. רבני איטליה במדינה כולה עסקו בהספדיו. הוא נקבר ברג'ו אמיליה, אולם כ-30 שנה לאחר פטירתו, הועברו כל העצמות לבית קברות אחר, ובו לא צויין מקום קבורתו.

ספריועריכה

הרב נחמני חיבר ספרים רבים, אך ציווה לגנוז אותם עמו, בעיקר אלו שעסקו בקבלה. החיד"א מזכירו בספרו שם הגדולים וכותב: "שמעתי שהוא היה בקי בקבלה מעשית וציווה לגנוז כל ספריו בקברו".

בנו היחיד נפטר בחייו, וכדי להותיר שם אחריו, הדפיס בחייו שנים מספריו. הוא הבטיח שמי שילמד בספריו, יזכה לברכות וישועות מופלגות:

"ועיניכם תראינה בנים בני בנים כשתילי זיתים סביב לשולחנכם חכמים ונבונים, בתים מלאים כל טוב גם עושר גם כבוד לא יסופו מזרעכם"

עקב כך ספריו נדפסים במהדורות חוזרות בשנים האחרונות, כסגולה להיוושע בעניינים שונים[5]. הספר "תולדות שמשון" אף נדפס במהדורה מנוקדת.

לקריאה נוספתעריכה

  • שם הגדולים, מערכת ספרים, "זרע שמשון".

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא שמשון חיים נחמני בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ בשנת ה'תק"י (על פי הסכמתו למהדורת "אורחות חיים", פירנצה ה'תק"י, והסכמה נוספת באותה שנה לספר "מסורת סייג לתורה" של הרמ"ה.
  2. ^ "תולדות שמשון", פרק ג, דף מ ע"א.
  3. ^ מאיר בניהו, יום טוב שני של גלויות, עמוד ע"ג
  4. ^ מאיר בניהו, שירים ליום חתונתו של רמח"ל, עמודים 52-53.
  5. ^ קונטרס "גבורת שמשון", סיפורים מפי בעלי המעשה שפורסמו בגיליונות "נפלאות שמשון", בשנים ה'תשע"ד-ע"ו, "האיגוד העולמי להפצת תורת הזרע שמשון", חנוכה ה'תשע"ז
  6. ^ נדפסה על ידי תלמידו, רבי חנניה אלחנן חי כהן, ריג'יו ה'תקע"ב.