שרון שלום
הרב ד"ר שרון (זאודה) שלום (באנגלית: Sharon Z. Shalom; נולד ב-13 באוגוסט 1973) הוא ד"ר לפילוסופיה, רב קהילת "קדושי ישראל" בקריית גת, ראש הקתדרה ללימודי יהדות אתיופיה בקריה האקדמית אונו[1], מרצה סגל פנים בקריה האקדמית אונו, ומרצה מן החוץ באוניברסיטת בר-אילן ובמכון הגבוה לתורה באוניברסיטת בר-אילן.
 | |
| לידה |
13 באוגוסט 1973 (בן 50) אתיופיה |
|---|---|
| מדינה | ישראל |
| השכלה | מכללה ירושלים |
| מקום מגורים | קריית גת |
| מעסיק |
הקריה האקדמית אונו  |
| תפקידים נוספים |
|
| בת זוג | אביטל |
| מספר צאצאים | 5 |
  | |
ביוגרפיה עריכה
שרון נולד בשם זאודה (כתר) טספאי, בכפר קטן בצפון אתיופיה, למשפחה חקלאית בעלת שדות חיטה ותירס, הבכור מבין חמישה ילדים[2]. את המסע לישראל החל בשנת 1981, אז באישון ליל העירו אותו ואת משפחתו והחלה התארגנות מהירה, שקטה וסודית לעבר החלום. במסע השתתפו נשים, גברים, זקנים וילדים ובשקט מופתי הם צעדו במשך כחודשיים עד אשר הגיעו למחנה הפליטים בסודן. בגלל צפיפות האוכלוסייה והתנאים הקשים בהם שהו בהמתנה לעלייה, אנשים רבים מתו ממחלות ורעב.
תחילה חשב כי שהותם היא עניין של כמה ימים עד לעלייתם ארצה, אך שהייתם ארכה כשנה במחנה הפליטים. במשך שנה זו עבד שרון במכירת שקיות בשוק ובכך סייע לפרנסת משפחתו. יום אחד הגיעה אל דודו ההוראה להמתין באמצע הלילה למשאית שתאסוף את משפחתו, אז החליטו הוריו של שרון לשלוח אותו יחד עם דודו והם נפרדו ממנו לשלום ונשארו מאחור[3]. את דרכו לארץ עשה דרך הים בספנית חיל הים, עלייה זו הייתה חלק ממבצע בשם "מבצע אחים" עליו פיקד דני לימור, מבצע אשר נמשך בין השנים 1977–1991.
בהגיעו לארץ התגורר בגבעת המורה ואחר כך הועבר אל פנימיית בית הילד בעפולה, בה הודיעו לו כי הוריו נספו בסודן. מידע זה התברר כשגוי, משום שלאחר שנה הוריו הגיעו לארץ, תחילה אמו אחיותיו ואחיו ולאחר מכן אביו וסבתו[2]. בעקבות האיחוד המשפחתי עבר שרון לגור עם משפחתו באור עקיבא. בהמשך נדדו וקבעו את מקומם בקריית גת, בה הוא מתגורר עד היום, יחד עם אשתו אביטל ילידת שווייץ, וחמשת ילדיהם[2]. אשתו היא בעלת תואר שני בעבודה סוציאלית, הייתה מנהלת המדור לעבודה קהילתית באגף לשירותים חברתיים בקריית גת וכיום מנהלת האגף לשירותי רווחה קהילה וחברה במועצה האזורית חוף אשקלון.
שרון למד בכולל ישיבת "הר עציון" אשר באלון שבות והיה תלמידם של הרב אהרון ליכטנשטיין, הרב יהודה עמיטל וראש הכולל הרב שלמה לוי. הוסמך לרבנות "יורה, יורה" על ידי הרבנות הראשית לישראל וקיבל אישור הסמכה לכהן כרב שכונה על ידי הרב ישראל מאיר לאו הרב הראשי לישראל[4].
ביקש לשמש רב של קהילה אתיופית בקריית גת וסורב. לאחר מכן, "עזבתי הכול והלכתי ללמוד תואר ראשון בייעוץ חינוכי ותואר שני בתלמוד ופילוסופיה יהודית ומשם המשכתי לדוקטורט, בעזרת מלגות מכובדות. בסופו של דבר קיבלתי הסמכה מאיגוד רבני צוהר ואני עומד היום בראש קהילה של ניצולי שואה.[2]"
כיום שרון עומד בראש הקתדרה הבינלאומית, לחקר יהדות אתיופיה בקריה האקדמית אונו, ד"ר לפילוסופיה, רב קהילת "קדושי ישראל" בקריית גת, מרצה באוניברסיטת בר-אילן ובמכון הגבוה לתורה באוניברסיטה וחבר בוועדת היגוי להרחבת הנגישות ליוצאי אתיופיה של מל"ג/ות"ת[5].
ספרו "מסיני לאתיופיה: עולמה ההלכתי והרעיוני של יהדות אתיופיה" הכה גלים בעולם ההלכתי וקמו לו מתנגדים רבים. "הרבנות הראשית לא יכלה לשאת את העובדה שרב אורתודוקסי, בהסמכת הרב לאו, מגבה הלכתית אמירת שלום לנשים בדרך האתיופית (נשיקות), או שימוש בכסף מזומן בשבת.[3]" על כך ענה כי "בתרבות האתיופית אומרים שלום בנשיקות, בישראל, בני ישיבה היו חוזרים הביתה ולא אומרים שלום לבנות משפחתם. התרתי את זה כי התורה מבוססת על דרך ארץ וכבוד בין אנשים... המסורת האתיופית היא מקראית, לא תלמודית, וזה עולם אחר לגמרי. יהודי אתיופיה באים לבית הכנסת בשבת ותורמים כסף במזומן במקום. אמרתי שהם יכולים להמשיך במנהגם, מכיוון שבזמן נתינת הכסף הם חושבים על הקדוש ברוך הוא, ולא על המכולת.[3]"
ספריו עריכה
- שרון שלום, אברהם ונגרובר (ע), מסיני לאתיופיה: עולמה ההלכתי והרעיוני של יהדות אתיופיה ; כולל "שולחן האוּרית" : מדריך הלכתי לביתא ישראל, תל אביב: משכל, 2012, ספרי יהדות / בעריכת עמיחי ברהולץ. ידיעות ספרים, עמ' 375 (הספר בקטלוג ULI)
- גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
- שרון שלום, אריאל הורוביץ (ע), שיחות על אהבה ופחד : הדיאלוג בין בת הרב לבן הקייס, ראשון לציון: משכל - הוצאה לאור מייסודן של ידיעות אחרונות וספרי חמד, 2018, עמ' 207 (הספר בקטלוג ULI)
- גניזה חיה : התגבשות התורה שבעל פה בקרב יהדות אתיופי / שרון שלום. רעננה : למדא עיון - הוצאת הספרים של האוניברסיטה הפתוחה, תשפ"ג 2022.
ראו גם עריכה
|
עיינו גם בפורטל
פורטל ביתא ישראל הוא שער לכל הערכים והנושאים אודות ביתא ישראל. בפורטל ניתן למצוא קישורים שימושיים לשלל הערכים העוסקים בביתא ישראל על כל רבדיה: גאוגרפיה, היסטוריה, חברה, תרבות, דת ועוד. |
קישורים חיצוניים עריכה
- רשימת מאמריו של שרון שלום באתר רמב"י
שרון שלום (1973-), דף שער בספרייה הלאומית- הספרים של שרון שלום, באתר "סימניה"
- זרקור יהודי: אתיופיה - מוזיאון העם היהודי בבית התפוצות
- בין ביתא ישראל לרבנות - מסורת יהודי אתיופיה | הרב ד"ר שרון שלום
- בגלל הרוח עם הרב שרון שלום
טלי חרותי-סובר, הרב שחולץ מאתיופיה על ידי המוסד: "החברה הישראלית גזענית? היא כמו סיירת מטכ"ל", באתר TheMarker, 17 בדצמבר 2014- הרב שרון שלום: "אסור שבני הנוער האתיופי יאבדו את התקווה"
- ליאת רון, "בארץ הודיעו לי שהוריי נספו, אחרי שנה התברר שהם חיים", באתר גלובס, 9 בפברואר 2019
- הרב שרון שלום, סינון האתיופים - עיכוב הגאולה, באתר ynet, 29 באוגוסט 2009
- "התפקיד שלי זה לבלבל אנשים. אני אוהב את זה!": הרב האתיופי שמדבר יידיש שוטפת | דוקותיים, באתר Youtube
התרבות הדתית של יהדות אתיופיה | הרב ד"ר שרון שלום, ראש המרכז הבינלאומי לחקר יהדות אתיופיה, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 11:21)- כל הכתבות על הרב שרון שלום, באתר ערוץ 7
הערות שוליים עריכה
- ^ הקתדרה ללימודי יהדות אתיופיה בקריה האקדמית אונו
- ^ 1 2 3 4 ליאת רון, "בארץ הודיעו לי שהוריי נספו, אחרי שנה התברר שהם חיים", באתר גלובס, 9 בפברואר 2019
- ^ 1 2 3 טלי חרותי-סובר, הרב שחולץ מאתיופיה על ידי המוסד: "החברה הישראלית גזענית? היא כמו סיירת מטכ"ל", באתר TheMarker, 17 בדצמבר 2014
- ^ סמינר אבות ומייסדים - הרב ד"ר שרון שלום, באתר www.avot-meyasdim.co.il
- ^ החלטת ותת, התוכנית להרחבת הנגישות להשכלה גבוהה ליוצאי אתיופיה – תקנון ומינוי ועדת היגוי להנגשת ההשכלה הגבוהה לאוכלוסיית יוצאי אתיופיה, באתר המועצה להשכלה גבוהה- הועדה לתכנון ולתקצוב, 23 בנובמבר 2016