אור עקיבא

עיר בישראל

אוֹר עֲקִיבָא היא עיר בנפת חדרה של מחוז חיפה בישראל. היא הוכרזה כעיר בשנת 2001.

אור עקיבא
צפון אור עקיבא מלמעלה
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז חיפה
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה שמחה יוסיפוב
גובה ממוצע[1] ‎15 מטר
תאריך ייסוד 1951
סוג יישוב יישוב 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 22,844 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי[2] 105
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎7.9% בשנה
    - מאזן מפוני חרבות ברזל[3] ‎0.26 אלפי תושבים
  - צפיפות אוכלוסייה 4,123 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי[2] 55
תחום שיפוט[4] 5,540 דונם
    - דירוג ארצי[2] 184
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[5]
5 מתוך 10
    - דירוג ארצי[2] 130
מדד ג'יני
לשנת 2019[4]
0.3635
    - דירוג ארצי[2] 221
לאום ודת[4]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל[4]
גילאי 0 - 4 8.9%
גילאי 5 - 9 8.5%
גילאי 10 - 14 7.2%
גילאי 15 - 19 6.1%
גילאי 20 - 29 12.4%
גילאי 30 - 44 20.8%
גילאי 45 - 59 15.7%
גילאי 60 - 64 5.9%
גילאי 65 ומעלה 14.6%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך[4]
סה"כ בתי ספר 11
–  יסודיים 6
–  על-יסודיים 8
תלמידים 3,674
 –  יסודי 1,855
 –  על-יסודי 1,819
מספר כיתות 172
ממוצע תלמידים לכיתה 23.9
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל אור עקיבא נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
אתר עיריית אור עקיבא
מרכז מסחרי באור עקיבא, 1970. בוריס כרמי, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית
מרכז מסחרי באור עקיבא, 1970. בוריס כרמי, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית
רחוב באור עקיבא, 1970. בוריס כרמי, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית
רחוב באור עקיבא, 1970. בוריס כרמי, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית
האקליפטוס הגדול ב"פארק האקליפטוס" באור עקיבא
מרכז המוזיקה באור עקיבא
הספרייה העירונית באור עקיבא
המרכז העירוני ההיסטורי עם בית הקולנוע (כיום שופץ והפך לקופת חולים "מאוחדת")

העיר נמצאת במישור החוף הצפוני בין שני צירי תנועה עורקיים, כביש מס' 2 ממערב, וכביש מס' 4 ממזרח, שבהם נמצאות כניסות אל העיר. העיר ממוקמת דרומית-מזרחית ברצף היישובים המשתייכים למועצה האזורית חוף הכרמל, ובכלל זה שכנתה הצמודה ממערב, קיסריה. ככלל מצויה אור-עקיבא בסביבה כפרית או סמי עירונית, מזרחית לה המועצה המקומית בנימינה-גבעת עדה. גבולותיה המוניציפליים של העיר הורחבו בנובמבר 2004 והם עולים על 3,000 דונם, אך עדיין היא ישות מוניציפלית בעלת גבולות שיפוט מצומצמים בהשוואה לסביבתה. דרומית לאור עקיבא מתפרש שטח נרחב השייך ברובו לחברה לפיתוח קיסריה (אדמות פיק"א-הברון רוטשילד) ובו מוקמת שכונת "אור ים" בעלת 3,480 יחידות דיור, שיגרמו להכפלת אוכלוסיית העיר ל-30 אלף תושבים.

היסטוריה עריכה

אפריל 1951 - מאי 1955 המתיישבים הראשונים - מעברת קיסריה עריכה

ראשיתה של אור-עקיבא בשתי משפחות שהועברו ממעברת "ברנדס" בחדרה על ידי הסוכנות היהודית ב-17 אפריל 1951 אל דיונות החול בקיסריה וְיִשְּׁבָה אותם באוהלי בד כדי להקים יישוב במקום. ב-24 באפריל 1951 הגיעו 4 משפחות נוספות ובתאריך 29 באפריל 1951 הגיעו משפחות נוספות כך שהיו 38 משפחות שעלו ארצה מרומניה באוניה טרנסילבניה. מחצית מהמשפחות באוניה זו הגיעו לעיירה ירוחם[6] ומחציתם הגיעו למעברת קיסרי.[7] החל משנת 1952 החלה עלייה לאור עקיבא ממדינות שונות - מרוקו, לוב, איראן הודו ועוד. בתחילה, העבודות היזומות על ידי המדינה הספיקו לתושבי המקום, אך ככל שהמעברה הלכה וגדלה החלו תביעות עבודה ותלונות על כך שהשכר לא שולם תושבי המעברה שכן עבדו, הועסקו בדרך כלל בעבודות דחק[8] והמעטים שכן עבדו בעבודות פרודוקטיביות עבדו מחוץ למעברה.

מתכנני העיר קיוו שאור עקיבא תהיה כמו קיסריה בימי תפארתו של הורדוס,[9] אך המחסור במקומות תעסוקה הביאו לכך שרבים התדפקו על לשכת הסעד ושוכני המעברה סבלו מעוני.

ביוני 1953 הוחלף שמה של מעברת קיסרי לאור עקיבא על שם התנא רבי עקיבא[10] שהיה מעשרת הרוגי מלכות, שעונה והוצא להורג בידי הרומאים בקיסריה הסמוכה, במאה השנייה לספירה.

יושב ראש המעברה הנבחר הראשון בשנת 1951 היה פרץ גל, עד לקיום בחירות רשמיות ראשונות. ב-2 בספטמבר 1953 נבחר יחיאל (מישו) וייסנברג לראש המועצה. המועצה כללה 9 חברים - 4 נציגי מפא"י, 2 נציגי הפועל המזרחי, 2 נציגים לציונים הכלליים ו-2 נציגים למפ"ם.

1955-1959 התמקמות בעיר החדשה - אור עקיבא עריכה

החל מ-1955 התחילו לעבור תושבי המעברה למבני הקבע באור עקיבא. תושבי המעברה עברו לבתי עמידר שנבנו עבורם ומעטים נשארו במעברה. באותו זמן הוקמו אזבסטונים לעולי פולין ומרוקו, שהגיעו באותן שנים במקום בו הייתה המעברה.[11]

1959-1969 מהפך שלטוני עריכה

בשנת 1959 נבחר עמוס ברכה, נציג הפועל המזרחי לכהן כראש המועצה לאחר ש-5 מתוך 9 חברי המועצה תמכו בו. באותה עת, ברבים מהיישובים החדשים היו ראשי המועצות נציגי מפא"י וברכה היה ראש המועצה היחיד שהיה נציג הפועל המזרחי. כיוון שהשלטון המונציפלי באור עקיבא לא היה מזוהה עם מפלגת השלטון במדינה, הועלו טענות שמוסדות השלטון מפלים את תושבי היישוב בגלל שהתושבים בו לא הצביעו למפא"י.[12]

בתקופה זו הייתה עלייה משמעותית מקרב יוצאי הודו ובעיקר מקהילת בני ישראל (הודו), קדמה להם משפחת יוסף (דיווקר), צאצאי נשיאי הקהילה ופעילים פוליטיים בשנים הראשונות ביישוב.

למרות כל הקשיים, חלה צמיחה של ממש בעיר בתקופה זו. משפחות רבות גרו בשיכונים, בדירות שבאותם ימים הוגדרו כמרווחות. עם זאת, כמה מאות משפחות נמנו עם מקבלי קצבאות הסעד. עבודות הדחק כמעט ונעלמו מהעיר והוקמו שני מפעלים ב-1962 מפעל הצמיגים אליאנס ושטיחי כרמל.[13]

שנות ה-70 - חוסר יציבות שלטונית עריכה

בשנת 1970 התחלפו חמישה ראשי מועצה, מה שגרם לזעזועים פנימיים בעיר.[14] מצבה של העיר הגיע לשפל חסר תקדים. כמו כן, מצבה הכלכלי של העיר התדרדר. בסוף שנת 1970 הוחלט במשרד הפנים על קביעת ועדה קרואה לעיר וזו פעלה עד שנת 1974 על מנת לשקם את העיר ואת מצבה הכלכלי.[15]

לקראת סוף שנות ה-70 הגיע גל עלייה גדול מהקווקז.

פרויקט שיקום שכונות עריכה

בשנת 1977 הכריז ראש ממשלת ישראל מנחם בגין, על הפרויקט הלאומי-חברתי חדש של מדינת ישראל – פרויקט שיקום השכונות. מטרת הפרויקט, שהובל על ידי שר הבינוי דוד לוי, הייתה להתמודד באופן מקיף עם תופעת הפער החברתי המתרחב בשכונות הסובלות מהתבלות פיזית וממצוקה חברתית.[16]

התוכנית כללה שיקום פיזי של בתי המגורים וכן השקעה בפיתוח סביבתי וחינוכי, שמומנה בחלקה על ידי הממשלה ובחלקה על ידי הסוכנות היהודית (קהילות תאומות).

מדינת ישראל החליטה שאור עקיבא כולה תהיה תחת פרויקט זה ולא רק שכונה אחת. בפועל, לאחר כ-5 שנים שבו פעל הפרויקט, הוא הקיף 24 יחידות דיור בלבד בהשקעה של משרד הבינוי והשיכון דרך החברה הממשלתית "עמיגור" בעלות ממוצעת של 60,000 שקלים. דבר שהספיק לשיפוץ קוסמטי חיצוני בלבד.[17]

עיירות הפיתוח והיישובים, הוקמו בדרך כלל על אדמות לאום או אדמות מדינה. אור עקיבא, בניגוד אליהן הוקמה על קרקע פרטית בבעלות יק"א. דבר זה הקשה על פיתוחה והתרחבותה של העיר כפי שציין ראש המועצה אליהו עמאר בעת ביקור סגן ראש הממשלה יגאל ידין ביוני 1978: "למועצה אין מעמד מיוחד של עיר, כפר או עיירת פיתוח המזכה בתקציבים מיוחדים ובכללם כניסה לפרויקט "שיקום שכונות". אין תוכנית מתאר המאפשרת הרחבה והתחדשות. כחלק מבעיית הקרקעות מול פיק"א ובהמשך 'החברה לפיתוח קיסריה' ".

לאור המצב הסוציו כלכלי של האוכלוסייה במועצה המקומית (הכנסה פנימית 16% מהתקציב) לא ניתן לבצע פיתוח עצמי.

שנות ה-90 - היום עריכה

בשנת 1992 חל מפנה משמעותי בהתפתחות העיר שמנתה עד אז כ־8,000 נפש עם הגעתו של גל עליה גדול מברית המועצות לשעבר. גל עליה זה הביא ל-6,700 עולים חדשים והגדיל את אוכלוסיית המועצה ב-42% והביא לבנייה והקמה של שכונות חדשות, מוסדות ציבור ומגוון שירותים לתושבים. בשנת 2017 אושרה תוכנית המתאר החדשה של אור עקיבא, כאשר יעד האוכלוסייה הוא 35,000 נפש עד לשנת 2030.

ביולי 2007, ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את הצעת החוק של יו"ר השדולה החברתית בכנסת, חבר הכנסת אליהו גבאי (האיחוד הלאומי-מפד"ל) לאחד את אור-עקיבא וקיסריה. לבסוף, האיחוד לא יצא לפועל. ב-2011, נפתחה ישיבת הסדר בעיר.

בשנת 2017, אושר הקמתה של שכונה חדשה בעיר, אור ים ובתחילת 2019, החלה הבנייה. ב-10 בנובמבר 2020 נעצר ראש העיר, אדרי יחד עם שלושה בני אדם נוספים, בחשד לשורת עבירות על טוהר המידות ובהן שוחד, מרמה והפרת אמונים, בקידום מכרזי עירייה.[18] במהלך חקירתו וימי מעצרו התקבלה תלונה במשטרה על אונס שביצע לכאורה באישה שעמה היה בקשר במשך שנים, לפני 17 שנה, ועלה החשד כי לפני שבע שנים ביצע עבירות אלימות.[19] ביוני 2021 הודיעה המשטרה כי נמצאה תשתית ראייתית להעמדתו לדין בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, גניבה בידי עובד ציבור, אלימות ועבירות מס.[20] באוקטובר 2021, החליט בית המשפט המחוזי להשיב את אדרי לתפקידו תחת מגבלות קשות, ביניהן: הוא לא יוכל לעסוק בענייני תכנון ובניה, לכהן בתאגידים עירוניים, או בוועדות מינהליות, לא יוכל להפעיל סמכות בנושא כוח אדם ולא יעסוק בהתקשרויות והתחייבויות של הרשות המקומית. בנובמבר, שב אדרי לתפקידו.

באוקטובר 2021, אושרה תוכנית "פינוי-בינוי" בשכונת שז"ר בעיר.

בעקבות מלחמת חרבות ברזל, הוקמה כיתת כוננות מבני ובנות העיר, תחילה דרך הצבא ובהמשך דרך המשטרה.

תוכנית המתאר עריכה

התכנית כוללת את הפרויקטים הבאים של בנייה למגורים:

  1. שכונת יובל (השכונה הצפונית) – בתכנון עד 1,400 יחידות דיור.[21][22]
  2. שכונת נווה אילן (אזור התעשייה הישן) - בתכנון עד 1,425 יחידות דיור.[23]
  3. שכונת אור ים (השכונה הדרומית) - בתכנון עד 3,500 יחידות דיור.[24][25]
  4. אור עקיבא מזרחה - בתכנון עד 2,100 יחידות דיור.

אוכלוסייה עריכה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים באור עקיבא 22,844 תושבים (מקום 105 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎7.9%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 83.9%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 7,343 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[26]


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב

אור עקיבא היא העיר השלישית הקטנה בישראל מבחינת מספר התושבים.

על פי פרסום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מחודש אפריל 2018, שיעור גביית הארנונה למגורים בעיר (נכון לשנת 2016) עומד על 25.6%, והוא הנמוך ביותר מבין היישובים המצויים באשכולות חברתיים 6 - 7.[27]

המסחר בעיר עריכה

המסחר השכונתי באור עקיבא סובל מרמת הכנסה נמוכה הנובעת מכוח הקנייה הנמוך של התושבים ומהתחרות עם קניון אורות. מרכזי המסחר השכונתי פזורים על-פני מרחב העיר: מרכז שווקים "קנדי", חנויות לאורך רחוב בלפור ומרכז קניות בכיכר אורות הבנוי כרחוב קניות סביב כיכר. מרכזים אלה נושאים אופי של מרכזים שכונתיים ומספקים לרוב מוצרים בסיסיים ומידיים. קניון אורות הוא מקור צריכה דומיננטי עבור אוכלוסיית האזור: פרדס חנה, בנימינה, ג'סר א-זרקא ויישוביה הדרומיים של המועצה האזורית חוף הכרמל, ובכלל זה קיסריה, אך בשנים האחרונות סובל גם הוא מתחרות עזה ממרכזי קניות שנבנו בזכרון יעקב ופרדס חנה שהורידו מהדומיננטיות שלו.

ראשי היישוב עריכה

ראש היישוב תקופת כהונה הערה
תחילה סיום
פרץ גל 1951 1953 יושב ראש ועד המעברה הראשון נפטר ב-1 במאי 1991 וקבור בבית העלמין שבעיר
יחיאל "מישו" וייסנברג 1953 1959 ראש המועצה הראשון נפטר ב-1 ביוני 1978 וקבור בבית העלמין בעיר
עמוס ברכה 1959 1967
יוסף כהן 1967 1969
מנחם ציוני 1969 1970 נפטר במהלך שירות מילואים ב-23 בנובמבר 1972 וקבור בבית העלמין הצבאי בקריית שאול
שלום שלמה 1970 המועצה פוזרה בסוף 1970
מנחם ציוני 1970
צבי סנדר 1970
חיים קופלמן 1970 1974 יושב ראש הוועדה הקרואה
עמוס מרדכי 1974 1975
אליהו עמאר 1976 1983
שלום שבתאי 1983 1989
יעקב אדרי 1989 2003 ראש העיר הראשון, במהלך כהונתו הפכה המועצה לעירייה בשנת 2001
שמחה יוסיפוב 2003 2013
יעקב אדרי 2013 2020
שמחה יוסיפוב 2020 2021 נבחר כממלא מקום ראש העיר בפועל בשל מעצרו של יעקב אדרי
יעקב אדרי 2021 2023 פרש בשל כתבי אישום במספר פרשיות
אלי אנקונינה 2022 2024 נבחר כממלא מקום ראש העיר
שמחה יוסיפוב 2024 מכהן ניצח בבחירות בסיבוב שני מול אנקונינה

ערים תאומות עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • הדרך אל האור-50 שנה לאור עקיבא, שלום שבתאי, 2001, הוצאת העירייה.
  • הדרך אל האור-60 שנה לאור עקיבא, שלום שבתאי, 2011, הוצאת העירייה.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אור עקיבא בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ 1 2 3 4 5 לטבלת הדירוג המלא.
  3. ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו בעיר פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף פברואר 2024 (אומדן).
  4. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
  5. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  6. ^ ⁨! וש _יחות J1B_1§yjm _ח"_&ע1 _לקיטדיח th חדשה _בשומנדוו ⁩ | ⁨על המשמר⁩ | 2 May 1951 | Newspapers | The National Library of Israel, באתר www.nli.org.il (באנגלית)
  7. ^ שבתאי שלום, הדרך אל האור - 60 לאור עקיבא, 2010
  8. ^ ⁨פועל• מעברת קיסריה נאבקים וגו חמת השכר ⁩ | ⁨קול העם⁩ | 27 אוגוסט 1953 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
  9. ^ ⁨,חזה קיסריה' _והמצימזת itran ⁩ | ⁨הצפה⁩ | 17 מרץ 1955 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
  10. ^ ⁨שמות לחדשים ?ישובי־כפר ⁩ | ⁨שערים⁩ | 7 אוקטובר 1953 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
  11. ^ ⁨חוסלו מעברות קיסריה ועתלית ⁩ | ⁨דבר⁩ | 3 יוני 1955 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
  12. ^ ⁨השמאל מונע ענודה מאנשי הציונים הכלליים בטענות קיסריה ⁩ | ⁨הבקר⁩ | 25 ינואר 1954 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
  13. ^ ⁨Page 4 Advertisements Column 3⁩ | ⁨למרחב⁩ | 25 ינואר 1962 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
  14. ^ תיק סיכום סיור סגן ראש הממשלה יגאל ידין באור עקיבא, כחלק ממעקב לתוכנית שיקום שכונות מיוני 1978. גינזך המדינה תיק מס' 7823/3
  15. ^ ⁨ועדה קרואה תנהל את מועצת אור עקיבא ⁩ | ⁨מעריב⁩ | 6 דצמבר 1970 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
  16. ^ לזין, פרדריק א., 1943-, שיקום השכונות: מדיניות ויישומה, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, תשנ"ט 1999, מסת"ב 965-342-741-5
  17. ^ מתוך הישיבה השבעים ואחת של הכנסת העשירית מיום 16.3.1982, מתוך תשובת שר השיכון דוד לוי לשאילתה מס' 811 בנושא
  18. ^ אלי סניור, פורסם שם ראש העיר החשוד בקבלת שוחד: "ראש היררכיה עבריינית לכאורה", באתר ynet, 10 בנובמבר 2020
  19. ^ אורלי אלקלעי ודניאל אלעזר, הותר לפרסום: ראש עיריית אור עקיבא יעקב אדרי נחשד באונס ובעבירות אלימות, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 25 בנובמבר 2020
    עמיר קורץ, הותר לפרסום: ראש עיריית אור עקיבא יעקב אדרי חשוד גם באונס וסחיטה באיומים, באתר כלכליסט, 25 בנובמבר 2020
  20. ^ עמיר קורץ, המשטרה: יש תשתית ראייתית להעמיד לדין את השר לשעבר יעקב אדרי בעבירות שוחד, באתר כלכליסט, 24 ביוני 2021
  21. ^ עדינה חכם, שכונת היובל באור עקיבא: מי צריך את קיסריה?, באתר ynet, 10 במאי 2012
  22. ^   יעל בלקין, שכונה בשבוע: "אנשים הרימו גבה כששמעו שאני גרה פה", באתר TheMarker‏, 28 במאי 2020
  23. ^ דותן לוי, אושר: שתי שכונות חדשות עם 3,000 דירות ייבנו באור עקיבא, באתר כלכליסט, 6 ביוני 2019
  24. ^ ענת דניאלי, הוועדה המחוזית אישרה בניית 1,000 דירות בשכונת אור ים באור עקיבא, באתר כלכליסט, 30 באפריל 2020
  25. ^ ynet, בין קיסריה לאור עקיבא: השכונה החדשה, באתר ynet, 16 בינואר 2019
  26. ^ פרופיל אור עקיבא באתר הלמ"ס
  27. ^ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הרשויות המקומיות בישראל - 2016, ‏24 באפריל 2018