אהרן ליכטנשטיין
אהרן ליכטנשטיין (כ"ח באייר ה'תרצ"ג, 23 במאי 1933, צרפת – א' באייר ה'תשע"ה, 20 באפריל 2015, ישראל) היה ראש ישיבת הר עציון באלון שבות ודוקטור לספרות אנגלית. מרבניה הבולטים של האורתודוקסיה המודרנית בישראל ובארצות הברית, וממנהיגי האגף המתון של הציונות הדתית. חתן פרס ישראל לספרות תורנית.
הרב אהרן ליכטנשטיין מלמד שיעור בישיבת הר עציון | |
לידה |
23 במאי 1933 כ"ח באייר ה'תרצ"ג הרובע השנים-עשר של פריז, צרפת |
---|---|
פטירה |
20 באפריל 2015 (בגיל 81) א' באייר ה'תשע"ה אַלּוֹן שְׁבוּת, יהודה ושומרון |
מקום קבורה | הר המנוחות |
מדינה | ישראל, ארצות הברית |
השכלה | |
תקופת הפעילות | ? – 20 באפריל 2015 |
השתייכות | ציונות דתית, אורתודוקסיה מודרנית |
תחומי עיסוק | גמרא, הלכה |
תפקידים נוספים | ראש ישיבה |
רבותיו | הרבנים יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (מבוסטון) (חותנו), יצחק הוטנר, אהרון סולובייצ'יק |
תלמידיו | הרבנים משה ליכטנשטיין – בנו, יעקב מדן, ברוך גיגי, עזרא ביק, אליהו בלומנצויג, יוסף צבי רימון, חיים נבון, ועוד |
בת זוג | טובה ליכטנשטיין (1935-) |
צאצאים |
|
מספר צאצאים | 6 |
פרסים והוקרה | פרס ישראל (2014) |
החזיק בהשקפת עולם המשלבת את ערכי לימוד התורה וההלכה בצורתם המסורתית עם הומניזם מודרני וליברליות. נחשב לאחד מתלמידיו המובהקים של הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק, ודרכו הלימודית קרובה לשיטת בריסק.
ביוגרפיה
עריכהנולד בצרפת לר' יחיאל ליכטנשטיין ולבלומה לבית שוורץ. בשנת 1940, חודשים ספורים לאחר כיבוש צרפת בידי הנאצים, הצליחה משפחתו לברוח לארצות הברית. בגיל התיכון למד אצל הרב יצחק הוטנר בישיבת רבנו חיים ברלין והרב אהרן סולובייצ'יק, אך עיקר חינוכו התורני היה בישיבה יוניברסיטי אצל הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק. הוא קיבל ממנו הסמכה לרבנות בשנת 1959 ובהמשך גם נישא לבתו, ד"ר טובה ליכטנשטיין. הרב ליכטנשטיין החשיב את הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק כרבו המובהק. במקביל ללימודיו בישיבה יוניברסיטי, למד ספרות אנגלית, וסיים ב-1957 עבודת דוקטורט בתחום זה באוניברסיטת הרווארד, שעסקה בהגותו של הנרי מור (אנ'). תקופה קצרה שימש כמרצה לספרות אנגלית במכללת שטרן לנשים (אנ') שעל יד ישיבה יוניברסיטי. היה גם ראש כולל בישיבת רבנו יצחק אלחנן שבישיבה יוניברסיטי.
בשנת 1968 הזמין אותו הרב יהודה עמיטל לעמוד בראש ישיבת הר עציון. הרב ליכטנשטיין קיבל את התפקיד בתנאי שהרב עמיטל ימשיך לכהן כראש הישיבה לצידו[1], ועלה לארץ עם משפחתו בשנת 1971. הרב ליכטנשטיין היה גם רקטור מכללת יעקב הרצוג וכיהן גם כראש ישיבה בסניף ישיבה יוניברסיטי בירושלים. מאז עלייתו התגורר בירושלים, וב-2006 עבר לאלון שבות, בסמיכות לישיבת הר עציון. בסוף זמן חורף תשע"א הודיע על פרישתו מהעברת השיעור היומי בעיון, והתמסרותו בעיקר לכתיבה תורנית.
זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית לשנת תשע"ג על ספריו על התלמוד, שסוכמו בידי תלמידיו. בנימוקי ועדת הפרס נאמר: "הרב ליכטנשטיין מביא בספרים האלה את שיטת הלימוד הבריסקאית לזיקוק ומיצוי מעמיקים ומרשימים, ופותח את הלמדנות התלמודית המסורתית לפני בני הדור".
בשנת תשע"ד (2014) זכה הרב ליכטנשטיין בפרס ישראל לספרות תורנית[2].
בבוקר א' באייר ה'תשע"ה, 20 באפריל 2015, בגיל 81, נפטר הרב ליכטנשטיין באלון שבות[3].
השקפת עולמו
עריכהתלמידו, הרב חיים נבון, כתב עליו:
הרב ליכטנשטיין ידוע כגאון תלמודי והלכתי מן המעלה הראשונה, ולצד זאת – כבעל ידע מקיף ועניין רב בתחומי ידע לא תורניים, וכדוגל בתפישת עולם הומניסטית (...) שני אופקים רוחניים שונים מתמזגים בהגותו. מכורתו הרוחנית והאינטלקטואלית של הרב ליכטנשטיין היא באופן מובהק עולם הישיבות הליטאי, על התנהלותו הממשית ועל הרקע האידאולוגי שלו. אך לצד מקור זה, הרב ליכטנשטיין הושפע מאוד גם מהתרבות המערבית המודרנית והקדם-מודרנית (תוך דגש על הזרם ההומניסטי שבה), לא רק על ביטוייה המעשיים, אלא גם על גילוייה התרבותיים והערכיים.
השקפת עולמו קרובה לתפיסת האורתודוקסיה המודרנית. תקופה מסוימת היה קשור לתנועת נתיבות שלום המשויכת לחוגי השמאל הדתי. לאחר רצח רבין התבטא בחריפות נגד האווירה בציבור הדתי-לאומי בתקופה שקדמה לרצח[4]. התנגד בתוקף לסרבנות[5]. עם זאת, בשעת הפולמוס על תוכנית ההתנתקות הבהיר שאין הוא מביע עליה דעה – לחיוב או לשלילה – בניגוד לניסיונות תנועת מימד להציב אותו כתומך בתוכנית. לאחר טבח מערת המכפלה הביע בפני הרב דוב ליאור זעזוע וביקורת על כך שלא גינה את הטבח שביצע ברוך גולדשטיין ואף נתן לרוצח כבוד[6].
הרב ליכטנשטיין יסד דרך פסיקת הלכה מיוחדת המכונה "גישת המורכבות" על פיה הפסיקה מתבצעת תוך כדי בדיקת הסוגיה מצדדים שונים בנוסף לסוגיה עצמה.[דרושה הבהרה] כך לדוגמה, התנגד בתוקף לפטור ממצוות סוכה לעוברי דרכים, אף לאחר שהוכיח מהסוגיה שאפשר להקל בכך, בטענה שלא ראוי לתת פטור ממצווה עשה במלוא היקפה[7]. לצד זאת, הקל בלבישת מכנסיים לנשים, אם אינם צמודים לגוף[8].
תמך במסלול ההסדר לכתחילה וטען שלתלמידי חכמים יש חיוב הלכתי לשרת בצבא[9]. עם זאת, התנגד להארכתו לשירות צבאי מלא[10].
ספרים ומאמרים
עריכההרב ליכטנשטיין פרסם מאמרים רבים בענייני תלמוד, הלכה והשקפת עולם. מאמרו "זאת תורת ההסדר" התפרסם במיוחד, ובו הציב תשתית הלכתית ורעיונית לשילוב תורה ושירות צבאי במסגרת ישיבות ההסדר[11].
ישיבת הר עציון הוציאה לאור קבצים בשם "שיעורי הרב אהרן ליכטנשטיין" על מסכתות מהתלמוד הבבלי: זבחים, טהרות, פסחים, בבא מציעא, בבא בתרא, הוריות, וגיטין, ובנוסף על קונטרס דינא דגרמי של הרמב"ן, בעריכת תלמידיו.
בשנת ה'תשס"ו יצא לאור הספר "באור פניך יהלכון", המקבץ שיחות המייצגות את תפיסת עולמו של הרב ליכטנשטיין. את הספר ערך הרב ראובן ציגלר, בהוצאת "תבונות". מהדורה מורחבת ומעודכנת יצאה לאור בהוצאת ידיעות ספרים בשנת תשע"ב.
באלול תשע"א (2011) יצא לאור הספר "מבקשי פניך" בהוצאת "ידיעות ספרים". הספר מבוסס על שיחות שניהל הרב חיים סבתו עם הרב ליכטנשטיין בנושאי השקפה ויהדות[12].
בשנת ה'תשע"ד (2014) יצא לאור הספר "מנחת אביב: חידושים ועיונים בש"ס", ובו 36 מאמרים תורניים מפרי עטו. את הספר ערך הרב אליקים קרומביין, בהוצאת "מגיד".
בשנת ה'תשע"ו (2016), לאחר פטירתו, יצא לאור הספר "מוסר אביב: על מוסר, אמונה וחברה", ובו 15 מאמרים הגותיים שכתב, מתוכם 5 שתורגמו מאנגלית. את הספר ערכו פרופ' אביעד הכהן והרב ראובן ציגלר, בהוצאת "מגיד".
בשנת ה'תשע"ז (2017) יצא לאור הספר "קדושת אביב: עיונים בקדושת הזמן והמקום", בעריכת ש"י ליכטנשטיין והרב חיים נבון, בהוצאת "מגיד".
בשנת ה'תשפ"א (2021) יצא לאור הספר "תקווה לדורשיך: על תשובה ועבודת ה'", בעריכת מרדכי ברגר וראובן ציגלר, בהוצאת "מגיד".
בשנת ה׳תשפ״ב (2022) יצא לאור הספר ״בשובך לציון״, קובץ שיחות מאת הרב ליכטנשטיין והרב עמיטל ליום העצמאות ויום ירושלים, בהוצאת "ידיעות ספרים".
באותה שנה יצא לאור גם הספר ״רוח אביב: על עבודת ה׳, משפחה וקהילה״, בעריכת הרב אליקים קרומביין וראובן ציגלר, בהוצאת "מגיד".
בשנת ה'תשפ"ג (2023) יצא לאור הספר "בדרשם פניך: פרקי תשובה", בעריכת הרב חיים נבון, הוצאת "ידיעות ספרים".
- ספרים נוספים (באנגלית)
- Henry More: The Rational Theology of a Cambridge Platonist, Cambridge: Harvard University Press, בינואר 1962, ISBN 978-0-674-18482-4
{{citation}}
: (עזרה) - Varieties of Jewish Experience, Jersey City, NJ: KTAV Publishing House, 2011, ISBN 978-1-60280-193-6
- Leaves of Faith, vol. 1: The World of Jewish Learning, Jersey City, NJ: KTAV Publishing House, 2003, ISBN 978-0-88125-668-0
- Leaves of Faith, vol. 2: The World of Jewish Living, Jersey City, NJ: KTAV Publishing House, 2004, ISBN 978-0-88125-667-3
- Joel B. Wolowelsky and Elka Weber, ed. (2018), A Life Steady and Whole: Recollections and Appreciations of Rabbi Aharon Lichtenstein, zt"l, Jersey City, NJ: KTAV Publishing House, ISBN 978-1-60280-293-3
- Michael S. Berger and Reuven Ziegler, ed. (2018), Return and Renewal: Reflections on Teshuva and Spiritual Growth, New Milford, CT: Maggid, ISBN 978-1-59264-507-7
- Reuven Ziegler, ed. (2016), By His Light: Character and Values in the Service of God, New Milford, CT: Maggid, ISBN 978-1-59264-469-8
תלמידים בולטים
עריכה
|
|
- הרב איתן אנסבכר, ר"מ לשעבר בישיבת הר עציון,ראש הישיבה התיכונית או"ת נווה שמואל באפרת לשעבר ור"מ בישיבה התיכונית או"ת נווה שמואל.
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- עדות לאהרן: ספר יובל של הרב ד"ר אהרן ליכטנשטיין, דעת: כתב-עת לפילוסופיה יהודית מס' 76, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן תשע"ד (2014)
- חיים נבון (עורך), אשרי אדם עוז לו בך, לדרכו ולדמותו של הרב אהרן ליכטנשטיין, הוצאת ידיעות ספרים, 2018
קישורים חיצוניים
עריכה- Dr. Alan Brill (2005). "An Ideal Rosh Yeshiva" (PDF). Edah Journal. 5:1. מאמר על השקפת עולמו (באנגלית)
- חיבוריו
- ביבליוגרפיה של כתבי הרב ליכטנשטיין
- רשימת הפרסומים של אהרן ליכטנשטיין, בקטלוג הספרייה הלאומית
- רשימת המאמרים של אהרן ליכטנשטיין באתר רמב"י
- רשימת המאמרים של אהרן ליכטנשטיין, באתר רמבי"ש
- מאמרים של הרב אהרן ליכטנשטיין, באתר ספריית אסיף
- מוסר והלכה במסורת היהודית, תשל"ז, באתר "דעת"
- הרב אהרן ליכטנשטיין, מנחת אביב, חידושים ועיונים בש"ס, עורך:הרב אליקים קרומביין, באתר אוצר החכמה
- זכויות הפרט לאור ההלכה, תשל"ח, באתר "דעת"
- תהליך וסיום בהיסטוריה, תש"ם, באתר "דעת"
- זאת תורת ההסדר, תשמ"ו, באתר "דעת"
- התפילה במשנת הגרי"ד סולובייצ'יק זצ"ל, תשנ"ט, באתר "דעת"
- הוראת הגמרא בישיבות תיכוניות, תשס"א, באתר "דעת"
- הרבנות הראשית לישראל - מבט הלכתי עכשווי, תשס"ב, באתר "דעת"
- "התבונה נראית נפגמת", באתר כיפה, 3 ביולי 2017
- הגישה המושגית-בריסקאית בלימוד התורה: השיטה ועתידה, נטועים יח (תשע"ג), עמ' 9–38.
הערות שוליים
עריכה- ^ אלישיב רייכנר, באמונתו, סיפורו של הרב יהודה עמיטל, עמ' 48
- ^ יקי אדמקר, פרס ישראל לרב ד"ר אהרן ליכטנשטיין, באתר וואלה, 23 בפברואר 2014
- ^ אסף גולן, נפטר חתן פרס ישראל הרב אהרן ליכטנשטיין, באתר nrg
- ^ ראו ערך: תגובת החברה הדתית לרצח רבין.
- ^ 'סירוב פקודה', דף קשר, גיליון 982, כ"ב חשוון ה'תשס"ה.
- ^ חליפת מכתבים בין מספידי ברוך גולדשטיין והרב ליכטנשטיין ראש ישיבת "הר עציון" [00/05/1994 - נח זבולוני - רנ"ז - מאמרים שלא פורסמו], באתר ranaz.co.il
- ^ הרב אהרן ליכטנשטיין, שואל ומשיב – בעניין חיוב סוכה במשך טיול, עלון שבות 90 (תשמ"ב), באתר ספריית אסיף.
- ^ הרב שמואל דוד, "תשובות בעל פה של הרב אהרן ליכטנשטיין", צהר מ (תשע"ו), עמ' 19–33, באתר ספריית אסיף.
- ^ זאת תורת ההסדר / הרב אהרן ליכטנשטיין
- ^ הרב אהרן ליכטנשטיין, מבוא, מוסר אביב
- ^ התפרסם בכתב העת תחומין, כרך ז'
- ^ אורי פולק, כל המהדורה הראשונה של "מבקשי פניך" נמכרה מראש, באתר כיפה, כ"ב באב ה'תשע"א, 22 באוגוסט 2011