תבליט הובלת העצים

תבליט הובלת העצים הוא תבליט אשורי המציג הובלת גזעי עצים על שלביה באמצעות אניות פיניקיות.

תבליט הובלת העצים

תיאור עריכה

התבליט ממחיש, בחמישה לוחות אבן גיר גדולים, את שלבי הובלת גזעי עץ בים,[1] או בנהר.[2] מקורו של התבליט בחזית הראשית של ארמון סרגון השני בדור שרוכין,[3] שבנייתו החלה ב־717 לפנה"ס ותמה לפני 705 לפנה"ס (שכן באותה שנה מת סרגון ודור שרוכין ניטּשה).[1] בתקופת סרגון השני התקרבה האימפריה האשורית החדשה לשיא כוחה, ובאותה תקופה נוצרו המונומנטים האמנותיים המרשימים ביותר, שדרכם ביטא המלך את תפיסתו על האימפריה.[2] התבליטים מציגים את הישגיו של השליט, על־ידי הוקרת ניצחונותיו על האדם ועל הטבע.[2] בתבליט הובלת העצים מונצחות פעולות רבות: פעילות הבנייה הענפה שדרשה משלוחים עצומים של עצים, השימוש באניות מתאימות להובלתם (ואולי גם בניית האניות עצמן), והעסקת נתינים ממדינות ווסאליות המיומנים במקצועות הים תוך התאמתם לדרישות המלך.[2] סרגון עצמו היה אחד המלכים האשוריים בעלי האוריינטציה החזקה ביותר לים.[2]

האניות בתבליט בעלות סיפון שטוח, חרטום זקוף וירכתיים אנכיות סימטריות. החרטום מעוצב כראש סוס – מה שנתן את השם היווני "היפּוס" (סוס ביוונית) לאניות מסוג זה, המזוהות עם הפיניקים.[4][5][6] בחלק מהאניות חותרים במשוטים, ובחלק קיימים תרנים, אולי למפרשים.[4] ייתכן שהמפרשים הורדו מהתרנים בשל אופי ההפלגה, אולי בנמל, בו הם היוו נטל לא יעיל.[5] צוותי האניות מזוהים כפיניקים, לפי כיסויי ראשם – כובעי עור לבנטיניים.[7]

גזעי העצים המתוארים בתבליט סימטריים, וניכר שעברו טיפול לפני הובלתם.[3] אין בתבליט יער או כורתי עצים; תשומת הלב ממוקדת בשינוע העצים.[3] חלק מהגזעים נישאים יבשים על הסיפון, וחלק נגררים אחר האניות במים. גם העמסת העצים ופריקתם מתוארות בתבליט.[3] מקובל על־פי רוב שמדובר בארזים מהלבנון, אך ייתכנו מקורות אחרים לעצים כגון הרי אמנוס שעל הארנת הקרובים גם לפרת,[8] ואף הרי זגרוס הסמוכים לזב הקטן,[9] ואכן הממצא האשורי הכתוב מתקופה זאת מאשר אספקת עצים בקנה מידה גדול מאוררטו וממני (אנ').[1]

בין גלי המים מתוארים יצורים רבים, מציאותיים ומיתולוגיים. בין היצורים האמיתיים ניתן למנות דגים רבים (שצורתם סכמטית ולא ניתן לזהות את מינם), וכן צבי מים, סרטנים, נחשי מים, לטאות, קונכיות חרוטיות ספירליות, ועקרב; בין היצורים המיתולוגיים נמנים למסו, אואנס (גר') ויצור מכונף בעל גוף וראש של שור.[10]

מקובל לפרש את הלוח כהובלת עצים בים.[1][2] יש הטוענים שכמה מאפיינים בתבליט מצביעים על פעילות הובלת עצים בנהר, ולא בים: כל האניות הנושאות עצים מפליגות בכיוון אחד, וכל האניות בעלות התורן המונף מפליגות בכיוון הנגדי ולא נושאות עצים, דבר הרומז על פעילות לאורך קטע מזרם נהר;[8] שיטות הובלת העצים בגרירתם על המים (העשויה להסיט את כיוון ההפלגה) או העמסה מעל נקודת האיזון של האניה היו מבזות את המוניטין של יורדי הים אם היו נעשות בים, אך מתאימות לזרם נהר.[7] במקרה כזה, יש לפרש את הופעת הפיניקים בתבליט כפיניקים שהובאו מארצם לתרום מכישוריהם בבניית האניות והובלת העצים.[11]

גלריה עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא תבליט הובלת העצים בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 4 Zaraza Friedman, "The Phoenician Hippos Figurehead. Preserved Tradition and Types of Ship", in: Ralph K. Pedersen (ed.), On Sea and Ocean: New Research in Phoenician Seafaring, Archäologischen Seminars der Philipps-Universität, 2015, p. 24
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 Elisha Linder, The Khorsabad Wall Relief: A Mediterranean Seascape or River Transport of Timbers?, Journal of the American Oriental Society 106, 1986, עמ' 280
  3. ^ 1 2 3 4 5 Elisha Linder, The Khorsabad Wall Relief: A Mediterranean Seascape or River Transport of Timbers?, Journal of the American Oriental Society 106, 1986, עמ' 273
  4. ^ 1 2 Elisha Linder, The Khorsabad Wall Relief: A Mediterranean Seascape or River Transport of Timbers?, Journal of the American Oriental Society 106, 1986, עמ' 276
  5. ^ 1 2 Zaraza Friedman, "The Phoenician Hippos Figurehead. Preserved Tradition and Types of Ship", in: Ralph K. Pedersen (ed.), On Sea and Ocean: New Research in Phoenician Seafaring, Archäologischen Seminars der Philipps-Universität, 2015, p. 25
  6. ^ Mireia López-Bertran, Agnès Garcia-Ventura, Michał Krueger, Could You Take a Picture of My Boat, Please? The Use and Significance of Mediterranean Ship Representations: The Use and Significance of Mediterranean Ship Representations, Oxford Journal of Archaeology 27, 2008, עמ' 350 doi: 10.1111/j.1468-0092.2008.00312.x
  7. ^ 1 2 Elisha Linder, The Khorsabad Wall Relief: A Mediterranean Seascape or River Transport of Timbers?, Journal of the American Oriental Society 106, 1986, עמ' 278
  8. ^ 1 2 Elisha Linder, The Khorsabad Wall Relief: A Mediterranean Seascape or River Transport of Timbers?, Journal of the American Oriental Society 106, 1986, עמ' 274
  9. ^ Elisha Linder, The Khorsabad Wall Relief: A Mediterranean Seascape or River Transport of Timbers?, Journal of the American Oriental Society 106, 1986, עמ' 275
  10. ^ Elisha Linder, The Khorsabad Wall Relief: A Mediterranean Seascape or River Transport of Timbers?, Journal of the American Oriental Society 106, 1986, עמ' 279
  11. ^ כמו בשיתופי הפעולה הימיים בין חירם ושלמה, ובמסעו השישי של סנחריב, נגד אילם, בו נעזר בספנים מצור, צידון, וכן ספנים איונים או קפריסאים, כדי להשיט את חייליו במורד החידקל על האניות המפוארות שבנו במיומנות, "תוצרת אופיינית לארצם"; ראו Elisha Linder, The Khorsabad Wall Relief: A Mediterranean Seascape or River Transport of Timbers?, Journal of the American Oriental Society 106, 1986, עמ' 278 (ולמסע סנחריב ראו גם A. Kirk Grayson, Jamie Novotny, The royal inscriptions of Sennacherib, king of Assyria (704-681 BC). Part 1, Eisenbrauns, 2012, עמ' 164–165 וכן A. Kirk Grayson, Jamie Novotny, The royal inscriptions of Sennacherib, king of Assyria (704-681 BC). Part 2, Eisenbrauns, 2014, עמ' 82–83)
  12. ^ P. E. Botta, E. Flandin, Monument de Ninive, Tome I. Architecture et sculpture, Imprimerie Nationale, 1849, PL. 29
  13. ^ Elisha Linder, The Khorsabad Wall Relief: A Mediterranean Seascape or River Transport of Timbers?, Journal of the American Oriental Society 106, 1986, עמ' 280