תבנית קילינג היא סימטרית.
תבנית קילינג אסוציאטיבית, במובן ש-
k
(
[
x
,
y
]
,
z
)
=
k
(
x
,
[
y
,
z
]
)
{\displaystyle k([x,y],z)=k(x,[y,z])}
.
הרדיקל
Rad
(
k
)
=
{
x
∈
L
∣
k
(
x
,
L
)
=
0
}
{\displaystyle \operatorname {Rad} (k)=\left\{x\in L\mid k(x,L)=0\right\}}
של תבנית קילינג הוא אידיאל .
התבנית נשמרת על ידי אוטומורפיזמים של
L
{\displaystyle L}
, כלומר
k
(
g
(
x
)
,
g
(
y
)
)
=
k
(
x
,
y
)
{\displaystyle k(g(x),g(y))=k(x,y)}
לכל אוטומורפיזם
g
{\displaystyle g}
של
L
{\displaystyle L}
.
הקשר לאלגברות לי פשוטות למחצה
עריכה
בעזרת תבנית קילינג אפשר לנסח תנאי הכרחי ומספיק להיותה של אלגברת לי פשוטה למחצה :
משפט: תהי אלגברת לי
L
{\displaystyle L}
מעל שדה סגור אלגברית ובעל מאפיין אפס. אז
L
{\displaystyle L}
היא פשוטה למחצה אם ורק אם תבנית קילינג שלה רגולרית , כלומר: הרדיקל שלה אפס
Rad
(
k
)
=
0
{\displaystyle \operatorname {Rad} (k)=0}
.
הוכחה: נניח ש-
L
{\displaystyle L}
פשוטה למחצה. נוכיח כי
Rad
(
k
)
{\displaystyle \operatorname {Rad} (k)}
אידיאל פתיר, ולכן אפס. יהיו
x
∈
Rad
(
k
)
,
y
∈
L
{\displaystyle x\in \operatorname {Rad} (k),y\in L}
, מתקיים
Tr
(
ad
x
⋅
ad
y
)
=
0
{\displaystyle \operatorname {Tr} (\operatorname {ad} x\cdot \operatorname {ad} y)=0}
. זה נכון בפרט ל-
y
∈
[
Rad
(
k
)
,
Rad
(
k
)
]
⊆
L
{\displaystyle y\in [\operatorname {Rad} (k),\operatorname {Rad} (k)]\subseteq L}
, ולכן לפי קריטריון קרטן
Rad
(
k
)
{\displaystyle \operatorname {Rad} (k)}
פתיר.
בכיוון ההפוך , נניח ש-
k
{\displaystyle k}
רגולרית, כלומר
Rad
(
k
)
=
0
{\displaystyle \operatorname {Rad} (k)=0}
. תנאי מספיק (ובעצם שקול) להיותה של
L
{\displaystyle L}
פשוטה למחצה הוא שכל אידיאל אבלי (אידיאל
I
{\displaystyle I}
המקיים
[
I
,
I
]
=
0
{\displaystyle [I,I]=0}
) הוא אפס (אכן, אם L לא פשוטה למחצה, אז הרדיקל שלה הוא פתיר ולא אפס, ואפשר לבחור את החזקה אחת לפני האחרונה בסדרת הנגזרת שלו שיהיה אבלי ולא אפס).
אם כן יהי
I
{\displaystyle I}
אידיאל אבלי, נוכיח שהוא אפס. יהיו
x
∈
I
,
y
∈
L
{\displaystyle x\in I,y\in L}
, נביט במיפוי
ad
x
⋅
ad
y
:
L
→
I
{\displaystyle \operatorname {ad} x\cdot \operatorname {ad} y:L\rightarrow I}
. אזי המיפוי בריבוע הוא
(
ad
x
⋅
ad
y
)
2
:
L
→
[
I
,
I
]
=
0
{\displaystyle {(\operatorname {ad} x\cdot \operatorname {ad} y)}^{2}:L\rightarrow [I,I]=0}
, לכן
ad
x
⋅
ad
y
{\displaystyle \operatorname {ad} x\cdot \operatorname {ad} y}
איבר נילפוטנטי , ולכן
k
(
x
,
y
)
=
T
r
(
ad
x
⋅
ad
y
)
=
0
{\displaystyle k(x,y)=Tr(\operatorname {ad} x\cdot \operatorname {ad} y)=0}
. כלומר
I
⊆
Rad
(
k
)
=
0
{\displaystyle I\subseteq \operatorname {Rad} (k)=0}
, ולכן הוא אפס.
כאמור תבנית קילינג מהווה קריטריון להיות של אלגברת לי פשוטה למחצה . בעזרתה אפשר להוכיח כי האלגברה
s
l
(
2
,
F
)
=
{
(
a
b
c
−
a
)
:
a
,
b
,
c
∈
F
}
{\displaystyle sl(2,F)=\left\{{\begin{pmatrix}a&b\\c&-a\end{pmatrix}}:a,b,c\in F\right\}}
פשוטה למחצה.
אכן, לפי הבסיס הסטנדרטי
{
x
=
(
0
1
0
0
)
,
y
=
(
0
0
1
0
)
,
h
=
(
1
0
0
−
1
)
}
{\displaystyle \left\{x={\begin{pmatrix}0&1\\0&0\end{pmatrix}},y={\begin{pmatrix}0&0\\1&0\end{pmatrix}},h={\begin{pmatrix}1&0\\0&-1\end{pmatrix}}\right\}}
, המטריצה המייצגת היא
(
0
0
4
0
8
0
4
0
0
)
{\displaystyle {\begin{pmatrix}0&0&4\\0&8&0\\4&0&0\end{pmatrix}}}
שהיא מטריצה הפיכה (במאפיין שאיננו 2).
זוהי למעשה דוגמה לאלגברת לי פשוטה למחצה מממד 3, הנמוך ביותר האפשרי (כל אלגברת לי ממד 1 או 2 אינה פשוטה למחצה).