תדהר (עץ)
תדהר הוא שם של עץ המופיע במקרא פעמיים, העץ לא מזוהה בוודאות וישנן השערות רבות.
_Wales_160730_(Tony_Holkham).jpg)
במקורות עריכה
העץ מופיע פעמיים בספר ישעיהו פעם אחת כעץ שיפריח את השממה ופעם אחת כעץ שישמש לבנית בית המקדש.
- ספר ישעיהו, פרק ס', פסוק י"ג: ”כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן אֵלַיִךְ יָבוֹא בְּרוֹשׁ תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר יַחְדָּו לְפָאֵר מְקוֹם מִקְדָּשִׁי וּמְקוֹם רַגְלַי אֲכַבֵּד.”
- בפיוט דרור יקרא מאת דונש בן לברט נכתב "אלקים תן במדבר הר - הדס שיטה ברוש תדהר" דבריו מבוססים על פסוק זה.
- ספר ישעיהו, פרק מ"א, פסוק י"ט: ”אֶתֵּן בַּמִּדְבָּר אֶרֶז שִׁטָּה וַהֲדַס וְעֵץ שָׁמֶן אָשִׂים בָּעֲרָבָה בְּרוֹשׁ תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר יַחְדָּו.”
- על פי הפסוק הקודם, לפי התלמוד,[1] התדהר נכלל בתוך עשרה מיני הארזים, כלומר עצי סרק שהאדם מחשיב רבות את השימוש בענפיהם או גזעיהם, כארז.
- ספר ישעיהו, פרק ס', פסוק י"ג: ”כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן אֵלַיִךְ יָבוֹא בְּרוֹשׁ תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר יַחְדָּו לְפָאֵר מְקוֹם מִקְדָּשִׁי וּמְקוֹם רַגְלַי אֲכַבֵּד.”
המושב תדהר נקרא על שם עץ זה.
בתלמוד ירושלמי הצמח מכונה "אדרא" במובן של אדר,[2] במדרש תנחומא מכונה איספנדמון,[3] הבבלי מכנה אותו "שאגא",[1] בעקבות הבבלי רס"ג מכנה את העץ "סאג", תרגום יונתן בן עוזיאל מתרגם "מורנא" במובן של מילה, בתרגום השבעים בנוסח אחד נכתב "leyke" במובן של צפצפה מכסיפה (אנ'), לפי נוסח אחר זהו "peyke" מין של אורן.
במגילת ההודיות נזכר הצמח תחת הכינוי "עץ חיים במעין רז", צבי זילברשטיין טען שהכוונה שהעץ הוא ירוק-עד ובכך שלל את הזיהויים כאדר, מילה ואולמוס.[4]
זיהוי עריכה
יחוסו של עץ התדהר מוטל בספק; פרופ' יהודה פליקס[5] מציע מספר אפשרויות לזהותו – עץ מחטני כלשהו, מין של אדר, מין של 'מילה' – Fraxinus excelsior (אנ'), זיהויים נוספים הם אולמוס,[6] אורן ברוטיה, אשכרוע,[7] קרנית נאכלת (אנ'),[8] ערער ועוד.[9]
לקריאה נוספת עריכה
- זהר עמר, צמחי המקרא, ירושלים: הוצאת ראובן מס, תשע"ב, עמ' 207–208
- גדעון ביגר, נילי ליפשיץ, אתן במדבר ארז, שטה והדס ועץ שמן, אשים בערבה ברוש, תדהר ותאשור יחדיו" — על נס הפרחת השממה במקרא, בית מקרא, כרך מג, חוברת ב, עמ' 161-174, באתר JSTOR
- משה רענן, ברוש ברתי, תדהר שאגא, ותאשור שורבינא – אשוח קיליקי, בפורטל הדף היומי
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף כ"ג
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת כתובות, פרק ז', הלכה ט'
- ^ מדרש תנחומא פרשת תרומה אות י
- ^ צבי זילברשטיין, לזהוי העץ "תדהר" לפי ספר ההודיות שבמגילות הגנוזות, בית מקרא, כרך יא חוברת א-ב, עמ' 129-130, באתר JSTOR
- ^ יהודה פליקס, עולם הצומח המקראי, עמ' 122
- ^ י' שיינהוק, ספר תולדות הארץ, כרך ב, ורשא 1859, סעיף קנא
- ^ רבי יהוסף שווארץ, תבואות הארץ, ירושלים תר"ס, עמ' שפו
- ^ שאול טשרניחובסקי, "צמחים ופרחים", השפה, גיליון ו, תרע"ג, עמ' 222
- ^ להרחבה ראו: גדעון ביגר, נילי ליפשיץ, אתן במדבר ארז, שטה והדס ועץ שמן, אשים בערבה ברוש, תדהר ותאשור יחדיו" — על נס הפרחת השממה במקרא, בית מקרא, כרך מג, חוברת ב, עמ' 161-174, באתר JSTOR