יהוסף שוורץ

הרב יהוסף שוורץ (נכתב גם שווארץ; בגרמנית: Joseph Schwarz;‏ 28 באוקטובר 1804 – 5 בפברואר 1865 כ"ג בחשוון ה'תקס"ה - ט' בשבט ה'תרכ"ה) היה שד"ר, תלמיד חכם, גאוגרף, צייר, ומראשוני חוקרי ארץ ישראל בעת החדשה.

יהוסף שוורץ
Joseph Schwarz

לידה	22 באוקטובר 1804 פלוס, ממלכת בוואריה
פטירה	5 בפברואר 1865 (בגיל 60) ירושלים, האימפריה העות'מאנית
ענף מדעי	גאוגרפיה של ישראל
מקום מגורים	גרמניה, ישראל
מקום קבורה	בית הקברות היהודי בהר הזיתים
מקום לימודים	אוניברסיטת וירצבורג
תרומות עיקריות
מיפוי וידיעת הארץ

ספר תבואות הארץ, יהוסף שוורץ, 1900 ירושלים, מהדורה שלישית (מהדורה ראשונה יצאה בשנת תר"ה). לחצו על התמונה לדפדוף בספר מעמוד 7

ביוגרפיה

שוורץ נולד בעיירה פלוס שבין בוהמיה לבוואריה לרבי מנחם. בהיותו כבן 17 עבר ללמוד בבית המדרש הגבוה בווירצבורג שעמדה תחת הנהגת רב המדינה של ווירצבורג וצפון בוואריה, הרב אברהם בינג, תלמידו של הרב נתן אדלר מוירצבורג, וזמנית למד באוניברסיטה בעיר, ורכש השכלה בגאוגרפיה, באסטרונומיה ובשפות.

בשנת 1829 שִרטט את מפת ארץ ישראל בעברית ובגרמנית. במפה זו השתמשו ההיסטוריונים והגאוגרפים של תקופתו. במפה זו ציין גם את גבולותיה ההלכתיים לנושאים כמו מצוות התלויות בארץ. גבולות המקובלים ברובם גם כיום מבחינה הלכתית.

במשפחת שוורץ היו מסורות כי הם מצאצאי יוסף, וכי השם שוורץ (בגרמנית שחור) קשור לצבעה השחור של אבן השוהם של שבטי בני יוסף (שבט אפרים ושבט מנשה) בחושן של הכהן הגדול. מסורות אלו היוו את הדחף של ר' יהוסף שוורץ לעלות לארץ ישראל על אף הסכנות הגדולות שבדרך. בגיל 26 החל במסע קשה ומסוכן בן שנתיים לעלייה לארץ ישראל דרך הונגריה ואיטליה. מחלת כולרה שפרצה בהונגריה ובאוסטריה עיכבה אותו בדרך במשך שנה.

בשנת 1833 הגיע לנמל יפו והתיישב בירושלים, ברובע המוסלמי באזור רחוב הגיא, סמוך מאוד להר הבית במקום שבו שוכנת חצר ראנד. הוא נטמע בסביבה ושינה את לבושו כמנהג ספרדי ירושלים. עם הגיעו לארץ ישראל הוסיף לשמו יוסף את האות ה"א, כמו שמופיע בפסוק "עדות ביהוסף שמו".

שוורץ עסק בלימוד תורה ובמחקרי ארץ ישראל, התהלך בישראל לאורכה ולרוחבה (ובמיוחד באזור ירושלים), חקר שמות מקומות ותולדותיהם, למד את טבע הארץ ותושביה, ורשם וצייר את ממצאיו. נמנה עם מייסדי בית כנסת "מנחם ציון" בחצר החורבה ברובע היהודי.

בשנת ה'תר"ט (1849) יצא לשליחות אל יהודי אמריקה. בשנת 1856 תמך בייסוד בית הספר למל בירושלים, שבו לימדו בגרמנית לימודים כלליים, ואף לימד בבית הספר, אך אולץ להתפטר עקב התנגדות מרבית הרבנים האשכנזים. שוורץ גם היה דובר של הקהילה היהודית בירושלים אצל השלטון הטורקי. כמו כן תמך בהקמת בית הספר דורש ציון על ידי יוסף בלומנטל בשנת 1866.

נשא לאשה את חיה רבקה לבית לוריא מכולל הפרושים (קרובתו של ר' שמריהו לוריא ממוהילב, חותנו של ר' יחיאל מיכל פינס). נולדו לו ארבעה בנים וארבע בנות. מלבד שתי בנות שהקימו משפחה משל עצמן, כל ילדיו נפטרו בגיל צעיר. חתניו הם יוסף ריבלין והרב משה אליעזר דן רלב"ג.

שוורץ נפטר בט' בשבט תרכ"ה בגיל 61 משושנת יריחו שהמיתה רבים בירושלים באותה תקופה, ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים. על מצבתו נכתב בין היתר "יוסף איננו כי לקח אותו אלקים / מעשיו הבריקו כשוהם / וצבע מפה שלו שחור". בשכונת "מחנה יהודה" בירושלים נקרא על שמו רחוב. בתל אביב נקרא רחוב על שם ספרו "תבואות הארץ".

יצירתו

חיבר שמונה ספרים. החשוב שבהם, "תבואות הארץ", מתאר את הגאוגרפיה של ארץ ישראל, יישוביה, הצומח, החי ותושביה. הספר חובר כשבע שנים לאחר עלייתו לארץ. ויצא לאור בארבע מהדורות. הספר תורגם לאנגלית וגרמנית, וחלקים ממנו שימשו כחומר לימוד בבתי ספר יהודיים בגרמניה. הספר גם זכה לאותות כבוד ממלך בוואריה ומקיסר אוסטריה.

בספריו יש תיעוד רב של ההווי באותה תקופה בירושלים, ויש בהם לשפוך אור על היחסים בין היהודים לבין המוסלמים ועל מצבם של יהודי ירושלים תחת השלטון הטורקי. כך למשל הוא מציין כי המוסלמים מקפידים לאכול בשר משחיטה של שוחט ספרדי ולא אשכנזי, מכיוון שהם סוברים שהאשכנזי איננו מצאצאיו של אברהם אבינו. עוד הוא מציין כי מצבם של יהודי הארץ בעלי אזרחות אירופית, שכונו בארץ "פרנקו", הוטב מאוד לאחר כיבוש ארץ ישראל על ידי אבראהים פאשא המצרי, מכיוון שהשלטונות התייחסו אליהם בכבוד גדול.

הרב שוורץ נהג לחקור דברים מכלי ראשון ולהתנסות בהם באופן בלתי אמצעי. לצורך קביעת לוח לשנת תר"ג הוא מעיד על עצמו ש"עלה אלפי פעמים אל ראשי ההרים וגגות הבתים כדי לחזות בהנץ החמה". כך למשל כאשר הגיע לים המלח, נטל דגימות מים כדי לבצע בהם בדיקות ולהשוות אותם למי הים התיכון, ואף ניסה בעצמו לטעום את המים. "וכמעט אי אפשר להניחו בפה עבור חריפותו. לקחתי ממנו מעט בפי ויותר מחצי שעה נשאר טעם מררי וגפרית בפי.".

גלריה

• 
  "מראה מקום המקדש וירושלים" (1837-1836)
• 
  "הכותל המערבי או הר הבית", איור מן המהדורה האנגלית של הספר "תבואות הארץ" (1850)
• 
  מפת ארץ ישראל (1847)
• 
  קברו של יהוסף שווארץ, עם אפיטף פרי עטו של יעקב ספיר

מספריו

• תבואות הארץ, באתר היברובוקס - גאוגרפיה של ארץ ישראל, 1845
• תבואות השמש, באתר היברובוקס - חישובי שקיעה וזריחה, 1841
• דברי יוסף - חלק א, ‏ירושלים תרג, באתר היברובוקס שאלות ותשובות בהלכה
• דברי יוסף -ראש השני, באתר היברובוקס - שאלות ותשובות בהלכה
• לוח לשנת תר"ג - קביעת הזמנים בארץ ישראל, 1843
• שושנת העמק - ענייני חכמה השווים לכל נפש, 1862
• לקוטי הפרדס - חידושי תורה בתורה שבכתב ובעל פה
• תשובות מירושלים - שו"ת הלכתי
• ספרים נוספים שחיבר, חידושים על תלמוד ירושלמי ורמב"ם, והערות על "אונקלוס" לא נשתמרו.

ראו גם

• מראה מקום המקדש וירושלים

לקריאה נוספת

• אברהם יערי, זכרונות ארץ ישראל - כרך א': פרק ג', סופו של ר' חיים פרחי ומלחמת אחיו עם עבדאללה פחה מעכו, ר' יהוסף שווארץ מפי זקני ירושלים, | 1819 - 1820.
• יצחק טריואקס ואליעזר שטיינמן, יהוסף שווארץ, בתוך "ספר מאה שנה", תל אביב 1938.
• חביבה פלד, ר' יהוסף שווארץ - חוקר ארץ-ישראל וצייר, בתוך: אמנות ואומנות בארץ-ישראל במאה הי"ט, ירושלים: מוזיאון ישראל, 1979, עמ' 110-116.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יהוסף שוורץ בוויקישיתוף

• כתבי יהוסף שוורץ בפרויקט בן-יהודה
• דוד תדהר (עורך), "יהוסף שוורץ", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 675
• רשימת הפרסומים של יהוסף שוורץ, בקטלוג הספרייה הלאומית
• רשימת מאמרים על יהוסף שוורץ באתר רמב"י
• רפי כפיר, יהוסף שוורץ, באתר אהבת ירושלים
• ספר תבואות הארץ מהדורה סרוקה, באתר דעת
• אבי ששון, תולדות חייו של רבי יהוסף שווארץ, אתר דעת
• ד. ס–יך, ר' יהוסף שוארץ (י"ג ניסן תקצ"ט–תרצ"ג), דבר, 10 באפריל 1933
• ג. קרסל, יהוסף שוארץ (במלאת שבעים וחמש שנים למותו), דבר, 23 באוקטובר 1940
• חיים באר, הגיאוגרף שגילה את ארץ-ישראל (יהוסף שוורץ, 100 שנה לפטירתו), דבר, 12 במרץ 1965
• מפת יהוסף שוורץ בהוצאת אליהו לנדא. שנת 1915
• מפת ארץ הקדושה מאת שוורץ, 1829, אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית

מפרי עטו:

• ע"ד הברת האשכנזים והספרדים, המליץ, 30 במאי 1861
• בעבר הוקדש אתר בשם "תבואות הארץ", למהדורה מקוונת מבוארת ובעלת קישורים של ספרו זה. אך נכון לשנת ה'תשע"ז האתר אינו פעיל יותר.