תותחים מתנייעים בצה"ל

תותחי הוביצר מתנייעים בשירות צה"ל

תותחים מתנייעיםראשי תיבות: תומ"ת, ברבים: תומ"תים) בצה"ל מהווים כיום את רובו המוחלט של המערך הארטילרי של חיל התותחנים הישראלי.

תותח מתנייע M-109 "דוהר" של צה"ל, בעת ירי אימון

בשנותיו הראשונות השתמש החיל בארטילריה נגררת - במלחמת העצמאות השתמשו בתותח הנפוליונצ'יק, אך כבר לקראת מלחמת ששת הימים החל החיל לעבור לשימוש בתותחים מתנייעים שתאמו את דוקטרינת המלחמה הצה"לית.

החיל השתמש בעיקר בתותחים מתנייעים מתוצרת ארצות הברית, אך גם פיתח תומ"תים. רוב התומ"תים שפותחו על ידי החיל התבססו על תותח הוביצר כבד (כגון תותחים בקליבר 155 מ"מ או 175 מ"מ) שהותקן על תובה של טנק ללא צריח (כגון טנק השרמן).

תומ"ת M-50 (מרכב שרמן) מוצג במצעד יום העצמאות בתל אביב, 1965
תומ"ת "שולף" ישראלי בקליבר 155 מ"מ המבוסס על תובת טנק מרכבה. בבית התותחן בזכרון יעקב.

תותחי העברעריכה

  • M7 פריסט - תומ"ת בקליבר 105 מ"מ שפותח במלחמת העולם השנייה על ידי ארצות הברית. הובא לארץ בתחילת שנות ה-60. השתתף בקרבות ההתשה בקרבות הטיית המים, וכן במלחמת יום כיפור בזירת רמת הגולן, שם נשחקו כל הקנים של התומ"ת.
  • L-33 - תומ"ת "רועם", בקליבר 155 מ"מ. התותח פותח על ידי סולתם וצה"ל בשנות ה-60 והיה מורכב על תובת טנק "שרמן". קצב אש 4 פגזים לדקה. טווח עד 20 ק"מ. התותח היה איטי, מסורבל וסבל מבעיות טכניות רבות. השתתף במלחמת יום כיפור בזירת סיני וכן במבצע שלום הגליל.
  • M-50 - תומ"ת בקליבר 155 מ"מ. פיתוח ישראלי הבנוי על בסיס טנק "שרמן" שהיווה את רוב תותחי צה"ל משנות ה-70 עד להחלפתם על ידי דגמי ה"רוכב" וה"דוהר". את התומ"ת מפעילים 8 אנשי צוות. ה-M-50 השתתף לראשונה במלחמת ששת הימים וכמו כן בכל קרבות "ההתשה" וכן במלחמת יום הכיפורים.
  • M-107 - "רומח", תומ"ת כבד בקליבר 175 מ"מ. פיתוח אמריקאי שהיה בעיקר בשימוש נאט"ו. תותח בעל תחמושת כבדה שנודע בהיותו בעל טווח ארוך במיוחד של עד 32.8 ק"מ. נקנה על ידי ישראל ב-1971 לפני מלחמת יום כיפור. את התומ"ת מפעילים 13 אנשי צוות עם אפשרות למקלע M2 Browning או מא"ג להגנה עצמית בטווחים קצרים. השתתף במלחמת יום כיפור ומלחמת שלום הגליל, ובמבצעי צה"ל בגזרת לבנון בשנות ה-90 דוגמת מבצע דין וחשבון ומבצע ענבי זעם.
  • M-110 - "קרדום", תומ"ת כבד בקליבר 203 מ"מ. התותח הוא פיתוח אמריקאי שהיה בעיקר בשימוש נאט"ו. ניתן להרכיבו על התובה של ה-M-107. התותח בעל תחמושת כבדה שנודע בהיותו בעל דיוק גבוה וטווח ארוך של עד 28.8 ק"מ. נקנה על ידי ישראל לפני מלחמת יום כיפור. את ה-M110 מפעילים 13 אנשי צוות ויש לו אפשרות למקלע M2 Browning או מא"ג להגנה עצמית בטווחים קצרים. התומ"ת השתתף במלחמת יום כיפור, לאחר שנגמרה התחמושת לתותחי ה-175 מ"מ, ובמלחמת שלום הגליל.
  • שולף - פיתוח ישראלי ייחודי של תומ"ת על בסיס של תובת מרכבה בעל טעינה אוטומטית וטווח של עד כ-40 ק"מ. הדגם מופעל על ידי 4 אנשי צוות וקצב אש שלו הוא 10 פגזים לדקה. בעל יכולת ירי ארטילרי מדויק תוך כדי תנועה עם שילוב GPS. השולף פותח בישראל באמצע שנות השמונים אך מעולם לא נכנס לשירות. בסך הכל יוצרו 2 כלים, אשר משמשים את התעשיות הביטחוניות לניסויים.

תותחי ההווהעריכה

תותחי העתידעריכה

בסוף העשור בשני של המאה ה-21 החליט צה"ל על הצטיידות בתומ"ת חדש. התומ"ת שנבחר יקרא "רועם" והוא יתבסס על תותח ה-ATMOS של אלביט מערכות.

ראו גםעריכה