תיאודור אוברלנדר

תיאודור אוברלנדרגרמנית: Theodor Oberländer;‏ 1 במאי 1905 - 4 במאי 1998) היה פוליטיקאי גרמני עם עבר נאצי שכיהן כשר לענייני פליטים בגרמניה המערבית בשנים 19531960 והיה חבר הבונדסטאג 1953 - 1960 ושוב בשנים 1963 - 1965.

תיאודור אוברלנדר
Theodor Oberländer
Bundesarchiv Bild 183-23645-0002, Theodor Oberländer.jpg
לידה 1 במאי 1905
מיינינגן, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 4 במאי 1998 (בגיל 93)
בון, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות פופלסדורף בבון עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
עיסוק פוליטיקאי, כלכלן, מרצה באוניברסיטה, חקלאי, איש צבא עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הנאצית, המפלגה הנוצרית-דמוקרטית הגרמנית, המפלגה הדמוקרטית החופשית, All-German Bloc/League of Expellees and Deprived of Rights עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מסדר ההצטיינות הבווארי
  • הצלב הגדול של מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

אוברלנדר נולד במיינינגן לאב שהיה פקיד בשירות הציבורי של האימפריה הגרמנית וסוכן ביטוח. הוא למד חקלאות באוניברסיטת המבורג ובאוניברסיטת הומבולדט של ברלין בשנים 1923–1927 וסיים תואר מוסמך. בשנת 1928 הוא עבד בהדרכה חקלאית בברית המועצות במשך חצי שנה ולאחר מכן שב לאוניברסיטת ברלין וקביל ב-1929 דוקטורט על עבודה בנושא: "הבסיס החקלאי של ליטא". בשנת 1930 קיבל דוקטורט לכלכלה מאוניברסיטת קניגסברג, על עבודה בנושא "מדיניות חקלאית למניעת נטישת הכפר בגרמניה". בשנים 1930–1931 הוא שהה במדינות שונות, בהן ברית המועצות, סין, קנדה וארצות הברית, כעובד של חברת פורד. בשנת 1931 הוא מונה למשרת הוראה במכון לכלכלה מזרח גרמנית בקניגסברג ובשנת 1933 הוא נהיה למנהל המכון. משנת 1934 הוא היה גם פרופסור חבר בדנציג ומשנת 1937 באוניברסיטת קניגסברג. בשנת 1938 הוא ונה לפרופסור לחקלאות באוניברסיטת גרייפסוואלד. הוא כתב מספר ספרים על הצורך במעורבות גרמנית בחקלאות הפולנית והסובייטית שלטענתו לא היו כלכליות.

בשנת 1933 הצטרף אוברלנדר למפלגה הנאצית ולאס אה. בשנת 1935 הוא נהיה לעוזר של אריך קוך ועסק באיסוף מידע על לא ארים בפרוסיה המזרחית ובתוכניות לאריזציה של האזור. היו שטענו שהוא השתתף בפוטש במרתף הבירה בשנת 1923, בגיל 18[1]. בשנת 1937 הוא הציע תוכנית לעידוד מתח בין יהודים, פולנים ורוסים בפולין על מנת להביא למאבקים פנימיים בפולין ולהכין את השטח להשתלטות גרמנית. אולם החל משנת 1938, בין השאר בגלל חילוקי דעות עם קוך, סר חינו במפלגה הנאצית, הוא הודח מתפקידיו ונתבקש לא לעסוק בפוליטיקה.

לאחר פתיחת מבצע ברברוסה פעל אוברלנדר כיועץ ליחידה שניהלה את לבוב והייתה אחראית לפוגרומים בלבוב. שאלת חלקו בפוגרומים אלו ליוותה את פעילותו הפוליטית.

לאחר המלחמה עבד אוברלנדר עבור המודיעין האמריקאי כיועץ לענייני מזרח אירופה עד שנת 1949. בתהליך הדה-נאציפיקציה הוא סווג כאנטי-נאצי. לאחר מכן הוא הצטרף אל המפלגה הדמוקרטית החופשית ובשנת 1950 היה ממייסדי החזית הכל גרמנית של פליטים גרמנים, שהייתה מפלגה ימנית. במאי 1953 הוא כיהן כשר לענייני פליטים של ממשלת באוואריה[2] והואשם ברצון לנקוט צעדים חריפים נגד פליטים יהודיים שהתבססו במחנה פליטים בגרמניה[3]. לקראת סוף 1953 הוא מונה לשר לענייני פליטים של ממשלת גרמניה המערבית, דבר שעורר פרסומים רבים לגבי עברו הנאצי[4]. קנצלר גרמניה, קונראד אדנאואר, שהיה מודע לעברו הנאצי של אוברלנדר, העלים עין מעבר זה, מפני שרצה את מפלגתו בקואליציה שלו. בעיתונות הואשם אוברלנדר כמי שמינה נאצים לשעבר לתפקידים שונים[5]. הסערה סביב מינויו לממשלה דעכה עם הזמן. בשנת 1956 הוא עבר אל המפלגה הנוצרית-דמוקרטית הגרמנית. באוקטובר 1959 התעוררה שוב המחאה נגד אוברלנדר על רקע טענות שהיה לאוברלנדר חלק בפרעות לבוב. אוברלנדר טען שהרוסים הנסוגים בצעו טבח בעיר בעת נסיגתם ושיחידתו שהייתה מורכבת ברובה מאוקראינים נתקבלה בפרחים ולא ירתה אפילו ירייה אחת בששת ימי שהותה בעיר[6]. בנובמבר 1959 הוקמה ועדה בינלאומית לבדיקת ההאשמות נגד אוברלנדר[7]. הוועדה טיהרה את אוברלנדר בינואר 1960 וטענה שלא נמצאו ראיות להשתתפותו בטבח בלבוב[8]. בהתאם לכך הודיע אוברלנדר שלא יתפטר[9] ואדנאואר הצדיק את אוברלנדר וטען שהטבח בלבוב בוצע בידי הרוסים[10]. אולם הביקורת כלפי אוברלנדר לא שכחה ונוספו עדויות חדשות שטענו לאחריותו של הגדוד של אוברלנדר לפוגרום בלבוב[11][12]. במרץ 1960 הציע אוברלנדר להתפטר, אולם אדנאואר סירב לקבל את ההתפטרות[13]. בתחילת אפריל 1960 פורסם שאוברלנדר יצא לחופשה ממושכת[14] ובתחילת מאי התפטר[15]. גרמניה המזרחית הזמינה את אוברלנדר למשפט ומשלא נענה להזמנה דנה אותו בהיעדרו למאסר עולם[16][17].

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא תיאודור אוברלנדר בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Gilad Margaliot, Guilt, Suffering, and Memory: Germany Remembers Its Dead of World War II, Indiana University Press, 2010, page 203
  2. ^ 200 שירדו, מעריב, 8 במאי 1953
  3. ^ שר בוואירי תכנן צעדים דראסטיים נגד הפליטים היהודים, הצופה, 25 במאי 1953
  4. ^ מיניסטר של אדינאור נתגלה כאיש־הימלו שקרא להשמדת המוני יהודים, קול העם, 27 בינואר 1954
    תעמולה רביזיוניסטית, קול העם, 26 בינואר 1954
  5. ^ ברוס רוטוול, אדנאור מוקף מיניסטרים נאצים, מעריב, 20 באוגוסט 1954
  6. ^ דורשים פיטורי שר מערב־גרמני שהשתתף בהשמדת יהודי פולין, למרחב, 18 באוקטובר 1959
  7. ^ הוקמה ועדח לחקירת ההאשמות נגד אוברלנדר, למרחב, 5 בנובמבר 1959
  8. ^ אוברלנדר אינו אחראי לטבח ביהודי לבוב, הבוקר, 11 בינואר 1960
  9. ^ אוברלנדר: לא אתפטר, דבר, 14 בינואר 1960
  10. ^ אדנאור מסביר לאיטלקים המצאות נאצים בממשלתו, שערים, 25 בינואר 1960
  11. ^ פרשת אוברלנדר, שערים, 17 בפברואר 1960
  12. ^ השיקר אוברלנדר?, הבוקר, 21 בפברואר 1960
  13. ^ אדנאואר דחה הצעת התפטרות של אוברלנדר, דבר, 15 במרץ 1960
  14. ^ אוברלנדר יצא לחופשה ממושכת, דבר, 8 באפריל 1960
  15. ^ אוברלנדר הגיש את התפטרותו, דבר, 4 במאי 1960
  16. ^ נפתח ה"משפט" נגד אוברלנדר במזרח גרמניה, הצופה, 21 באפריל 1960
  17. ^ בית־המשפט העליון של מזרח גומניה דן את אובולנדר למאסר עולם, קול העם, 3 במאי 1960