תנחום הירושלמי

פרשן מקרא ומילונאי יהודי בן המאה ה-13

רבי תנחום בן יוסף הירושלמי (נפטר בכ"א בתמוז ה'נ"א, 1291) הוא פרשן מקרא ומילונאי בן המאה השלש עשרה.

תנחום הירושלמי
לידה 1219
ירושלים, השושלת האיובית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1291 (בגיל 72 בערך)
כ"א בתמוז ה'נ"א
ענף מדעי בלשנות
מקום מגורים הסולטנות הממלוכית
צאצאים יוסף בן תנחום הירושלמי עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
פרשן מקרא, מילון רחב ומפורט על משנה תורה של הרמב"ם.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חייו ופועלו

עריכה

על חייו של רבי תנחום הירושלמי לא ידוע כמעט מאומה. התגורר ונפטר במצרים לאחר שהגיע מארץ ישראל. המידע היחיד עליו הוא משיר הספד שכתב עליו בנו, המשורר יוסף בן תנחום הירושלמי. לפי קינה זו, נפטר ר' תנחום בפוסטאט (היום קהיר) שבמצרים, בכ"א בתמוז ה'נ"א, 1291, זמן קצר לאחר ששמע את בשורות האיוב על חורבן הקהילה היהודית בעכו בעת כיבוש העיר בידי הממלוכים. מתוך כתביו ניתן להניח שהוא חי גם בארץ ישראל, אם כי אין לכך עדות ברורה. גם את כינויו "הירושלמי" נראה שקיבל עוד מאבותיו.[1]

ר' תנחום חיבר שני חיבורים עיקריים: כתאב אלביאן (ספר הביאור) - ביאור על נביאים וכתובים, ואלמרשד אלכאפי (המדריך המספיק) - מילון רחב ומפורט על המשנה תורה של הרמב"ם. כמו כן, כתב ר' תנחום הקדמה לספריו בשם אלכליאת (הקדמה כללית). בכתביו של ר' תנחום ניכרת התעניינות במדעים וחוכמות; ניכר שימוש במונחים מקצועיים מתחומי הרפואה והמוזיקה, וכן מעט מהאסטרונומיה והפיזיקה.

חיבוריו של ר' תנחום, שנכתבו בערבית יהודית מליצית, היו נפוצים ביותר במזרח, אך רק בשנים האחרונות החלו לתרגמם לעברית בצורה שיטתית. במקומות בהם היו ספריו נפוצים, הרבו להשתמש בהם, ומחברים רבים מצטטים אותם. ההערכה והאמון שניתנו לחיבוריו של ר' תנחום הירושלמי העניקו לו את התואר "אבן עזרא" של המזרח.

ספר הביאור

עריכה
 
פירושו של ר' תנחום לספר תרי עשר, בתרגומה של הדסה שי

את פירושיו למקרא איגד ר' תנחום בספר הנקרא "כתאב אלביאן" (ספר הביאור) או לעיתים "כתאב אלאיג'אז ואלביאן" (ספר הפישוט והביאור). בפירושיו, מסביר ר' תנחום בעיקר על פי דרך הפשט, אך לעיתים הוא מביא גם פירושים דרשניים או אלגוריים. על אף גישתו הפשטנית הוא מתרחק מהגשמת האל. פירושו לספר יונה הוא במיוחד פירוש ערוך ושיטתי המסביר את סיפורו של יונה בן אמיתי בצורה אלגורית כמו המשלתו של יונה לנשמת האדם ואת הדג לגוף האדם, אך גם זאת בהסתייגות שכן הוא אינו מבטל את נבואתו של יונה וחזרתם בתשובה של אנשי נינוה. עוד על ספר זה מעיר ר' תנחום כי ייתכן ולא נמצא לפנינו החיבור בשלמות שכן יש בו מספר תמיהות שקשה לתרצן.

את פירושיו המבוססים על הדקדוק מבסס ר' תנחום בעיקר על ר' יונה אבן ג'נאח, וכן גם על ר' משה אבן ג'יקטילה. בביאורי המילים במקרא טורח ר' תנחום לברר את האטימולוגיה של המילים ולהשוותן ללשון ההלכה (לעיתים תוך כדי הפניה למילונו), לארמית ולערבית. יחסו לשפה הערבית שונה מהרמב"ם שלרוב ר' תנחום נמשך אחריו והוא חולק על גישתו של זה הטוען כי ערבית היא עברית מנוונת. ר' תנחום מסביר כי השפות עברית ערבית וארמית הן שפות אחיות ובפירושיו הוא משתדל למצוא הקבלות ביניהן. עוד בפירושיו הוא מביא פרטים מתולדות תרבות ומנהגי המוסלמים במקומות שיש בהם כדי להקל את הבנת הפסוקים במקרא.

השערת המחקר היא כי ר' תנחום כתב ביאור על כל המקרא אולם לא כל פירושיו התגלו, ולא ברור על מה הוא הספיק לכתוב ועל מה לא. מספר חוקרים פרסמו קטעים שונים מפירושיו במאה השנים האחרונות. בצורה מסודרת יצא לאור פירושו לספר תרי עשר, בתרגומה של הדסה שי, בשנת 1992. מאוחר יותר בשנת 2013, אף פירושו על ספר קהלת יצא לאור בתרגומו של אריה צורף. בשנת תשע"ח פירושיו על מגילות אסתר רות ואיכה יצאו לאור בתרגומו של הרב יהודה זייבלד. כמו כן, קיימת דיסרטציה באוניברסיטת בר-אילן "דרכי פרשנותו של רבי תנחום הירושלמי לספרים מלכים ב', ישעיה, ירמיה ויחזקאל" והיא כוללת גם מהדורה מדעית חלקית של פירוש ר' תנחום הירושלמי למלכים ב'. עבודת גמר נוספת קיימת בבר-אילן העוסקת בפירושו לספר דניאל ("פרשנותו של רבי תנחום הירושלמי לספר דניאל"), וכן עבודת גמר העוסק ב"דרכי פרשנותו של ר' תנחום הירושלמי לספרים יהושע ושופטים".

ספרי התנ"ך שעליהם יצא לאור פירושיו של תנחום הירושלמי נכון לזמן כתיבת שורות אלו:

  • תרי עשר
  • שיר השירים
  • אסתר
  • רות
  • איכה
  • קהלת
  • קטעים בודדים מספר תהילים

המדריך המספיק

עריכה

מילונו של ר' תנחום הירושלמי, הנקרא אלמרשד אלכאפי (המדריך המספיק) הוא מילון מפורט על ספר משנה תורה של הרמב"ם. במילון מביא ר' תנחום את משמעות המילה, משווה אותה למילים במקרא ומנתח אותה מבחינה אטימולוגית. לעיתים נדירות, מביא ר' תנחום במילונו מילים מן המקרא, על אף שאינן מוזכרות בספרות ההלכה. פעמים מספר, מפנה הוא ממילונו אל פירושיו למקרא. בפירושי המלים הוא מסתמך בעיקר על ספר הערוך ועל פירוש המשניות לרמב"ם, ומצטט גם את רס"ג, דונש בן לברט, יונה אבן ג'נאח, משה אבן עזרא ואחרים. יש המשערים כי רבי יעקב אלאמשאטי הושפע מחיבור זה.[2]

המילון היה נפוץ ביותר בארצות המזרח, אך הוא לא תורגם ולא הודפס עד השנים האחרונות. חלקו הראשון של המילון (עד האות כ) יצא לאור בשנת 1961 בתרגומו של הרב ברוך טולידאנו. בשנת 2006, יצא לאור מחדש המילון בשלמותו, בתרגומה של הדסה שי, על ידי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. על פי מחקרה של שי, יצר ר' תנחום מהדורה שנייה למילון הכוללת שינויים, תוספות והשמטות ביחס למהדורה הראשונה. עבודתה של שי מבוססת על כתבי יד המייצגים את המהדורה השנייה, ואילו טולידאנו השתמש בכתב יד של המהדורה הראשונה.

ר' תנחום מצר על הזנחת השפה העברית בזמנו וכותב רבות בשבחה ואומר: "כי כל אומה מאומות העולם אין לה מציאות כי אם בלשונה ואין לה ממשות אלא בשפתה".

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
מאמרים ומחקרים עליו
חיבוריו
  • Michael Wechsler, Strangers in the Land, critical edition, English translation, and extensive introductory discussion of the commentaries on Ruth and Esther from the exegetical digest (Kitāb al-bayān).

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ ראו: יהודית דישון, ‏דרכי הצימוד ב"מחברת הצימודים" ליוסף בן תנחום הירושלמי, פעמים 81, סתיו תש"ס
  2. ^ ראו: גנוזות הרמב"ם ובית מדרשו עמ' ו.