תרגומי המקרא לערבית

יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

תרגומי המקרא לערבית קיימים החל מהמאה ה-10 לספירה. הידוע שבהם הוא תרגומו של רב סעדיה גאון לחומשים ולמספר ספרים נוספים, "התפסיר".

חיבור זה זכה לתפוצה רבה, והוא עובד והועתק בגרסאות רבות. בנוסף, בכתבי היד התימניים (התאג') הוא צורף לנוסח המקרא לצד תרגום אונקלוס. כמו כן, נשתמרו כתבי יד רבים בהם פירושו מתועתק לאלפבית העברי (ערבית-יהודית).
תרגומו של סעדיה גאון מאופיין בפרשנות ובגמישות, ואינו מילולי כל העת. אף הוא כמו תרגום אונקלוס נטה מהפירוש המילולי במקורות שניסוח המקור יש בו משום הגשמת האל, כמו כן, את שמות המקומות שבמקרא הוא נטה לעבד לשמות המקומות כפי שנקראו באותה העת.
תרגומו של סעדיה גאון מאופיין בלשון ספרותית גבוהה. במרוצת הדורות נוצרו עיבודים שונים של תרגומו ללשון הערבית המדוברת של אותה העת.
הרב יוסף קאפח ליקט מן התרגום לתורה את המילים שיש בתרגומן הערבי על ידי רס"ג משום חידוש מסוים, ותרגמן בחזרה לעברית.[1]

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • עמנואל טוב, ביקורת נוסח המקרא; פרקי מבוא, מוסד ביאליק, ירושלים.
  • חגי בן-שמאי (חג.ב.),"מקרא; תרגומי המקרא; ערבית", האנציקלופדיה העברית (כרך כד, עמ' 304-305), חברה להוצאת אנציקלופדיות, תשל"ב.
  • "מקרא; תרגומי המקרא; תרגומים נוצריים לערבית", האנציקלופדיה העברית (כרך כד, עמ' 305-306), חברה להוצאת אנציקלופדיות, תשל"ב.
  • יהושע בלאו, "על תרגומי מקרא קראיים לערבית מן המאות העשירית והאחת-עשרה <מאמר ביקורת>", תרביץ: רבעון למדעי היהדות 67, 1997/98. (עמודים 417-430)
  • יהושע בלאו, "תרגומי מקרא קדומים לערבית-היהודית", פעמים: פרקי עיון במורשת ישראל במזרח 83, תש"ס, 2000. (עמודים 4-14)

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ יוסף קאפח, פירושי רבינו סעדיה גאון על התורה, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשמ"ד; חיבור זה שולב מאוחר יותר במהדורת החומש תורת חיים, מוסד הרב קוק, ירושלים תשמ"ו.
  ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.