פתיחת התפריט הראשי

SpaceIL

עמותה הפועלת להנחית חללית ישראלית על הירח

SpaceIL היא עמותה ללא כוונת רווח שהוקמה בשנת 2011 ושמה לה למטרה להנחית את החללית הישראלית הראשונה על הירח. העמותה הוקמה על ידי שלושה מהנדסים צעירים: יריב בש, כפיר דמרי ויהונתן ויינטראוב, שנענו לאתגר התחרות הבינלאומית Google Lunar XPRIZE: מרוץ מודרני להנחתת חללית בלתי מאוישת על הירח. קבוצת SpaceIL היא הנציגה הישראלית היחידה בתחרות. העמותה שמה לעצמה למטרה לתרום לחברה הישראלית על ידי קידום החינוך המדעי – טכנולוגי ועידוד החדשנות המדעית בארץ, באמצעות טיפוח מדעני ומהנדסי הדור הבא.

SpaceIL
SpaceIL.png
ראשי המיזם עם שמעון פרס
מימין לשמאל: ינקי מרגלית, שמעון פרס ויריב בש, דצמבר 2011
מדינה ישראלישראל  ישראל
פעילות
  • הנחתת החללית הישראלית הראשונה על הירח
  • קידום תחום המדע והחינוך המדעי־טכנולוגי בישראל
התאגדות עמותה
נשיא מוריס קאהן
מנכ"ל ד"ר עידו ענתבי
שנת ההקמה 2011
מייסדים יריב בש, כפיר דמרי ויהונתן ויינטראוב
מיקום המטה חיים לבנון 30, בית הספר להנדסאים, אוניברסיטת תל אביב
http://www.spaceil.com
מודל החללית כפי שהוצב בכנס החלל בירושלים באוקטובר 2015

עד היום, רק מעצמות-על הצליחו להנחית חללית על הירח: ארצות הברית, ברית המועצות וסין[1]. שאיפתה של SpaceIL היא להפוך את ישראל למדינה הרביעית לעשות זאת.

בינואר 2017 העפילה SpaceIL לשלב הגמר בתחרות[2], בה נותרו חמש קבוצות בלבד, מתוך 33 קבוצות שהשתתפו במרוץ.

בנובמבר 2017 הודיעה העמותה על בעיות כספיות וסכנה להשלמת הפרויקט אם לא יושגו עוד 30 מיליון דולר[3]. העמותה הצליחה להשיג את המימון הנדרש להבטחת המשך קיומה, אך ממשיכה במאמצי גיוס המשאבים במקביל.

בינואר 2018 הודיעה קרן XPRIZE על סיום התחרות ללא זוכים, לאחר שאף חברה לא הייתה מוכנה לשיגור של חללית במועד האחרון שנקבע לכך- 31 במרץ 2018. חברת גוגל סיימה את החסות שהעניקה לתחרות ולא העניקה את כספי הפרס המובטח - 30 מיליון דולר (פרס ראשון של 20 מיליון דולר ועוד 10 מיליון פרסי בונוס). על אף סיום התחרות הרשמית, העמותה הודיעה שבכוונתה להמשיך במשימה ולשגר את החללית הישראלית הראשונה אל הירח עד סוף 2018[4].

תוכן עניינים

תחרות Google Lunar XPRIZEעריכה

"Google Lunar XPRIZE" היא תחרות בינלאומית בין קבוצות פרטיות (לא מדינות), שמטרתה להנחית בבטחה חללית רובוטית על פני הירח, להניעה למרחק 500 מטר ממקום נחיתתה ולשדר תמונות ווידאו בחדות גבוהה חזרה לכדור הארץ. הרעיון מאחורי התחרות הוא, בהתאם לעידן "החלל החדש", לעודד צמיחה של תעשיית חלל פרטית. זהו, למעשה, מרוץ בינלאומי מודרני לירח. התחרות הסתיימה ללא זוכים בתום עשור, ב-31 במרץ 2018, לאחר שחברת גוגל הודיעה על סיום מתן החסות לתחרות.

סטטוס הפרויקטעריכה

באוקטובר 2015, ציינה SpaceIL ציון דרך משמעותי בתחרות בכך שהייתה הראשונה מבין הקבוצות המתחרות לחתום על הסכם שיגור לחלל, באמצעות טיל Falcon 9 של חברת SpaceX. בטקס חגיגי להכרזת החתימה על הסכם השיגור של הקבוצה[5], שנערך במעמד נשיא המדינה ראובן ריבלין, הוצג מודל חדש לחללית.

מאז 2016, התבצעו בדיקות של כל מערכות החללית השונות שפותחו, לקראת השלב הסופי של הרכבתה.

נכון לספטמבר 2017, החל השלב הקריטי של הרכבת מבנה החללית[6] (אינטגרציה), שבו משולבות כל מערכות המשנה השונות של החללית לכדי יחידה אחת, לקראת בדיקות עמידות נוספות.

החל מסוף 2017 הורכבה מערכת ההנעה (המנוע והדלק, שמהווים 80 אחוז מהמסה שלה). בשיתוף עם התעשייה האווירית לישראל שהחללית נבנית בשטח אחד ממפעליה: מפעל מבת חלל, החללית נכנסה לשלב של בדיקות וניסויים, לבדוק את מוכנותה לתנאי חלל.

 
הדמיית החללית על אדמת הירח

ביולי 2018 הכריזה העמותה על תכנון לשיגור חללית בלתי מאוישת לירח באמצעות טיל פלקון 9 של חברת SpaceX בדצמבר 2018. החללית עתידה לנחות על הירח ב-13 בפברואר 2019[7].

החלליתעריכה

Sparrow[8]
יצרן התעשייה האווירית לישראל
תאריך שיגור דצמבר 2018 (מתוכנן)
משגר פלקון 9
www.spaceil.com
משימה
סוג משימה נחתת
גרם שמיים הירח
תאריך נחיתה 13 בפברואר 2019 (מתוכנן)
משך המשימה חודשיים (מתוכנן)
מידע טכני
משקל בשיגור 585 ק"ג[9]
משקל 164 ק"ג[9]
קוטר 1.49 מטר במצב שיגור
2.288 מטר בנחיתה
גובה 1.535 מטרים

התכנון ההנדסי הראשוני של החללית של SpaceIL כלל גשושית לירח בגודל של בקבוק קולה, במחשבה להוזיל עלויות ולהפחית במשקלה. מאחר שאין בנמצא בשוק החלל מכלי דלק חללי קטנים דיים, תכננו בהמשך חללית בגודל 72 × 72 × 96 סנטימטר ובמשקל של כ־140 קילוגרם בהמראה וכ־40 קילוגרם בלבד בנחיתה (כשהנחיתה עצמה אמורה לצרוך כמחצית מכמות הדלק).

נכון ליולי 2018, בעיצובה הסופי, משקלה של החללית 585 ק"ג בשיגור (164 משקל יבש), גובהה מטר וחצי ורוחבה 2.288 מטר כשהרגליים פרושות[9].

החללית (גשושית בלתי מאוישת) תשוגר על גבי טיל שיגור למסלול גאוסטציונרי. שם, היא תיפרד ממנו ותנוע לירח באופן עצמאי, בעזרת מנוע רקטי. היא תקיף את הירח פעם אחת ותנחת על פניו. כדי להימנע מציוד החללית ברכב חלל נוסף, שיגרום להגדלת המסה ולצריכת דלק גדולה יותר, SpaceIL תכננו שהתנועה למרחק 500 מטר תעשה בעזרת "קפיצה": הפעלה נוספת של המנוע לאחר הנחיתה על פני הירח והמראה למרחק 500 מטר ממקום הנחיתה הראשוני. עם ביטול התחרות בחסות גוגל, קטע "הקפיצה" בוטל ונשארה רק הכוונה לבצע נחיתה על הירח.

הניווט לירחעריכה

לראשונה בוצע שיגור ניסיון של מערכת ניווט החללית ב-2011 בבקעת בית שאן. מטרת השיגור הייתה לדמות את שלב הנחיתה על הירח ולבדוק האם החיישנים מצליחים לנתח את המידע בזמן אמת. במהלך הניסוי שוגרה רקטה ועליה מטע"ד לגובה של כ־300 מטרים והצניחה מצלמה ומשדר, הניסוי הוכתר בהצלחה. חיישן הנחיתה הוא חיישן נחיתה אופטי טהור המסוגל להחליף את פעולת ה־GPS. מאז, הוחלט ב-SpaceIL על חיישן ניווט חלופי.

כדי לכוון את עצמה לירח, מצוידת החללית במצלמה שתחפש את כיוון הירח. אם יגלו שיש סטייה בכיוון טיסתה, יעשו תיקונים על פי הצורך. החללית תתהפך לקראת הנחיתה, על מנת שדחף המנוע שלה יהיה בכיוון מנוגד לכיוון הטיסה ויאט אותה. במהלך הנחיתה, חיישנים יאתרו נקודות על הירח ובכך יכוונו את הגשושית למיקום הנחיתה.

חזון חינוכיעריכה

קבוצת SpaceIL התארגנה כעמותה שמטרתה קידום מדע וחינוך מדעי וטכנולוגי לילדים ונוער בישראל. את כספי הפרס הפוטנציאליים (20 מיליון דולר למקום הראשון בתחרות) התכוונה העמותה לתרום ולהקדיש למטרות אלו. על ידי השקעה בדור הבא של המהנדסים והמדענים, רצון העמותה הוא לחזק את מעמדה של מדינת ישראל בתחום ההיי-טק, לשמר מעמדה כ"אומת הסטארט־אפ" וכמובילה מדעית טכנולוגית.

נכון ל-2017, בעמותה, שהתבססה תחילה בעיקר על מתנדבים, מועסקים כ-30 עובדים בתפקידים שונים וכן פועל מערך מתנדבים בתחום הפעילות החינוכית, שמעבירים הרצאות בבתי ספר ברחבי הארץ ומגוון פעילויות חינוכיות לאורך השנה.

מאז היווסדה ערכו מתנדבי העמותה מעל ל-450 אלף הרצאות ברחבי הארץ.[דרוש מקור] בשנת 2017 לבדה בוצעו מעל ל-15 אלף הרצאות ברחבי הארץ בהתנדבות, במהלכן מעל ל-200 אלף תלמידים נחשפו לסיפורה של החללית הישראלית הראשונה. ההרצאות בוצעו ב-5 שפות וב-100 רשויות מקומיות.

מובילי הארגוןעריכה

 
הסרת הלוט מדגם החללית של SpaceIL בטקס הכרזת השיגור בבית הנשיא בירושלים, אוקטובר 2015. מימין לשמאל: יריב בש, ערן פריבמן, שר המדע אופיר אקוניס, נשיא המדינה ראובן ריבלין, יהונתן ויינטראוב, כפיר דמרי.

בסוף 2010, ההרשמה לתחרות Google Lunar XPRIZE עמדה להסתיים כשיריב בש, יזם ישראלי צעיר, פרסם בעמוד הפייסבוק שלו: "מי רוצה לבוא לירח"? שניים מחבריו, כפיר דמרי ויהונתן ויינטראוב, נענו לאתגר והשלושה נפגשו בבר בחולון, שם החליטו להצטרף לתחרות ואף שרטטו את המודל הראשוני של החללית.

יריב בש[10]הוא בוגר הנדסת אלקטרוניקה ומחשבים[דרושה הבהרה] מהמרכז הבינתחומי הרצליה וכיום מנכ"ל חברת פלייטרקס (Flytrex) ; כפיר דמרי, מרצה לתקשורת מחשבים במכללה למינהל; ויהונתן ויינטראוב, מהנדס מערכות לוויינים בתעשייה האווירית וכיום דוקטורנט לביופיזיקה באוניברסיטת סטנפורד.

ב-2013 מונה מנכ"ל מקצועי - ד"ר ערן פריבמן, שעבד בעבר בחברת אמדוקס. במרץ 2018 החליף אותו בתפקיד המנכ"ל ד"ר עידו ענתבי.

יושב ראש העמותה בתחילת הדרך היה היזם ינקי מרגלית. החליף אותו כיו"ר העמותה מוריס קאהן, איש עסקים ישראלי ופילנתרופ,  ממייסדי דפי זהב ואמדוקס.

מימון הפרויקטעריכה

עלות הפרויקט מוערכת בכ-95 מיליון דולר[7]. השותפה המרכזית לו היא התעשייה האווירית לישראל.

התורמים המרכזיים לפרויקט הם הפילנתרופ ואיש העסקים מוריס קאהן, שאף שימש כיו"ר הבורד וכיום מכהן כנשיא העמותה, וקרן משפחת ד"ר מרים ושלדון אדלסון. תרמו גם סמי סגול, לין שוסטרמן, סטיבן גראנד ובעלי הון נוספים.

הפרויקט ייצר שיתוף פעולה יוצא דופן בין המגזר הפרטי, חברות ממשלתיות ואקדמיה. בין השותפים לפרויקט ניתן למנות גם את מכון ויצמן למדע, אוניברסיטת תל אביב, סוכנות החלל הישראלית, משרד המדע והטכנולוגיה, בזק וכן עשרות מהנדסים ומאות מתנדבי העמותה.

באפריל 2014 תרם שלדון אדלסון 16 מיליון דולר למיזם[11].

בקמפיין מימון המונים[12] שערכה העמותה ב-2014, נאספו מהציבור הרחב 240,000 דולר: דולר אחד על כל מייל בדרך לירח.

ביוני 2017 סוכנות החלל הישראלית ומשרד המדע הכריזו על תמיכה נוספת של 7.5 מיליון שקל בפרויקט, בנוסף ל־2 מיליון ש"ח שכבר הושקעו לפני כן[13].

בנובמבר 2017 הודיעה העמותה על בעיות כספיות[3]. בשלב זה, העמותה עדיין משלימה את גיוס המשאבים, אך הצליחה להשיג את המימון הנדרש להבטחת המשך קיומה.

איש העסקים והנדבן מוריס קאהן הפך לתורם העיקרי של הפרויקט לאחר שתרם כ-100 מיליון שקלים מתוך כ-320 מיליון השקלים, עלותו הכוללת.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ רויטרס‏, הישג לסין: חללית המחקר "ארנב" נחתה על הירח, באתר וואלה! NEWS‏, 14 בדצמבר 2013
  2. ^ רפאלה גויכמן, צעד גדול לישראל לקראת חללית ראשונה על הירח, באתר TheMarker‏, 25 בינואר 2017
  3. ^ 3.0 3.1 SpaceIL: אם לא נגייס כסף עד ינואר - נסגור הפרויקט, באתר ynet, 23 בנובמבר 2017
  4. ^ על רקע הודעתה של GLXP, עמותת SpaceIL מעדכנת היום: אנו ממשיכים בבניית החללית ומתכננים לשגרה במהלך 2018, ‏24 בינואר 2018
  5. ^ מור קומפני, החללית הישראלית שתשוגר לירח הוצגה בבית הנשיא, באתר ynet, 7 באוקטובר 2015
  6. ^ החל שלב הרכבת מבנה החללית הישראלית שתשוגר לירח, באתר ynet, 14 בספטמבר 2017
  7. ^ 7.0 7.1 ירון דרוקמן, החללית הישראלית תשוגר לירח בחודש דצמבר, באתר ynet, 10 ביולי 2018
  8. ^ "Fly Me To The Moon: SpaceIL Launches Funding Plea To Complete Space Race Amid Financial Troubles". nocamels. 18 בדצמבר 2017. 
  9. ^ 9.0 9.1 9.2 שגיא כהן, מבנה החללית לפי מצגת בזמן הכרזה על השיגור, 10 ביולי 2018
  10. ^ Google Lunar XPRIZE (17 במרץ 2016), Moon Shot | Episode 7 | Israel: Space IL, בדיקה אחרונה ב-2 באוקטובר 2017 
  11. ^ "Israel space project gets $16 million boost from casino mogul Adelson". Reuters. 9 באפריל 2014. בדיקה אחרונה ב-2 באוקטובר 2017. 
  12. ^ יאיר מור, ‏תרם 100,000 דולר כדי לצפות בשיגור הישראלי לירח, באתר ‏mako‏‏, ‏25 ביוני 2014‏
  13. ^ בדרך לירח: משרד המדע יגדיל ההשקעה ב-SpaceIL, באתר ynet, 29 ביוני 2017