ויקיפדיה

וואליס ואדוארד

סרט משנת 2011
(הופנה מהדף W.E.)

וואליס ואדוארד (באנגלית: W.E.; מוכר כ-W./E.) הוא סרט דרמה רומנטית היסטורי משנת 2011 שנכתב ובוים על ידי הזמרת-יוצרת האמריקאית מדונה, בכיכובם של אבי קורניש, אנדראה רייסבורו, אוסקר אייזק, ריצ'רד קויל וג'יימס ד'ארסי.[1] התסריט נכתב ביחד עם אלק קשישיאן, שעבד בעבר עם מדונה בסרטה התיעודי "במיטה עם מדונה" (1991), ושניים מהקליפים שלה. על אף שהסרט ספג ביקורות שליליות והיה כישלון מסחרי, הוא קיבל מועמדות לפרס אוסקר בקטגוריית – "עיצוב התלבושות הטוב ביותר" במהלך טקס פרסי אוסקר ה-84, אך הפסיד ל"הארטיסט" (2011).[2] "ווליס ואדוארד" נחשב לפעם השנייה בה קורניש ואייזק משתפים פעולה, מאז סרט הפנטזיה והפעולה "סאקר פאנץ'".[3]

וואליס ואדוארד
W.E.
בימוי מדונה
הופק בידי מדונה
קריס ת'יקייר
תסריט מדונה
אלק קישישאן
עריכה דני ב. טול
שחקנים ראשיים אבי קורניש
ג'יימס ד'ארסי
אנדראה רייסבורו
אוסקר אייזק
הלוק בילגינר
מוזיקה אבל קוז'ניובסקי
צילום האגן בוגדנסקי
מדינה הממלכה המאוחדת
ארצות הברית
חברת הפקה סרטי סמטקס
IM גלובל
חברה מפיצה סטודיו-קאנל
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 1 בספטמבר 2011 (ונציה)
20 בינואר 2012 (הממלכה המאוחדת)
משך הקרנה 119 דקות
שפת הסרט אנגלית
צרפתית
סוגה דרמה רומנטית • היסטורי
תקציב 11£ מיליון (17.62$ מיליון)
הכנסות 2$ מיליון
הכנסות באתר מוג'ו wemadonna
we-movie.com
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הסרט מגולל את סיפורן של שתי נשים המופרדות במשך למעלה משישה עשורים. בשנת 1998, הניו יורקית הבודדה וולי וינטרופ אובססיבית לגבי הוויתור של המלך אדוארד השמיני על כס המלכות הבריטי כדי שיוכל להתחתן עם ווליס סימפסון האמריקאית. עם זאת, המחקר של וולי, כולל מספר ביקורים במכירה הפומבית של סותבי'ס באחוזת וינדזור, מגלה שהחיים המשותפים של הזוג לא היו כפי שחשבו. במהלך הסרט, ישנו שילוב של מסע הגילוי של וולי בניו יורק וסיפורם של ווליס ואדוארד מימיהם הראשונים יחד ועד להתפרקות חייהם במהלך העשורים הבאים.

עלילה עריכה

וולי וינטרופ היא עקרת בית אמריקאית צעירה שחיה בניו יורק בשנת 1998. על אף שהיא מוזנחת, מתוסכלת מינית וחווה התעללות בידי ויליאם, בעלה הפסיכיאטר המקדיש את מרבית זמנו לעבודה, היא מתנחמת בסיפור אהבתם של ווליס סימפסון ואדוארד השמיני. וולי נוסעת למכירה הפומבית שמתבצעת על ידי סותבי'ס של אחוזת וינדזור. במהלך המכירה הפומבית, הוצגו פריטים ששימשו את ווליס ואדוארד במהלך חייהם ואפיינו את מערכת היחסים ביניהם או היו קשורים אליה.

בשנת 1930, אדוארד עורך מסיבה בביתו החדש בפורט בלוודר בפארק וינדזור הגדול ופוגש את ווליס דרך ליידי פורנס (פילגשו). הם נמשכים זה לזה (על אף נישואיה של ווליס לארנסט סימפסון), והופכים למאהבים בעת שליידי פורנס נמצאת במדינה אחרת. במהלך המכירה הפומבית, וולי נתקלת בשומר, יבגני, שמתעניין בה.

ווליס ואדוארד ממשיכים להתראות תוך כדי טיול באירופה, שם הוא מעניק לה תכשיטים ומאמץ את ראשי התיבות W.E. ("ווליס ואדוארד"). עד סוף 1934, אדוארד חושק בכל אשר קשור לווליס. הוא מציג אותה בפני הוריו, המלך ג'ורג' החמישי והמלכה מרי, אך זו סופגת ביקורת מצד גיסתו של אדוארד, אליזבת. ווליס רוצה לסיים את הקשר, אך אדוארד מרגיע אותה.

בניו יורק, ויליאם מסרב להרות את וולי והיא מבצעת הפריה חוץ-גופית. בסמוך לכך, היא יוצאת עם יבגני לדייט. וולי שואלת את יבגני על הסיפור של ווליס ואדוארד, תוך הרהור על יחסיה עם ויליאם. לאחר שהשתתפה במכירה הפומבית בסותבי'ס והוציאה עשרת אלפים דולרים במהלכה, וולי חוזרת הביתה לוויליאם השיכור והם מתעמתים.

הממשלה הלאומית של הממלכה המאוחדת מסרבת להכיר בזוגיות של ווליס ואדוארד כיוון שהיא גרושה. בלילה שאירע ב-11 בדצמבר 1936, אדוארד מכריז ברדיו לאומה ולאימפריה כי הוא מוותר על כס המלכות לטובת אחיו ברטי: "מצאתי שאי אפשר לשאת בנטל הכבד של אחריות ולמלא את חובותיי. כמלך, כפי שהייתי רוצה לעשות, ללא העזרה והתמיכה של האישה שאני אוהב". ווליס, שברחה לווילה לו ויי ליד קאן, שומעת את הנאום ומתפייסת עם אדוארד.

לקראת סופו של הסרט, יבגני מנסה נואשות להתקשר לוולי, אך ללא הצלחה ומכאן הסיק שקרה משהו. כשהוא מגיע בזריזות לדירתה, הוא מגלה שהיא נפצעה על ידי ויליאם שתקף אותה במהלך ויכוח ומביא אותה לביתו בברוקלין. כשהיא מתאוששת, וולי מוצאת תקווה חדשה עם יבגני ואת האומץ להתגרש מוויליאם.

בקריאת סדרה של מכתבים באוסף של המיליארדר מוחמד אל-פאיד, וולי הבינה כי ווליס הייתה לכודה במערכת היחסים שלה עם אדוארד למשך שארית חייה. בדיאלוג דמיוני עם ווליס, הן דנות בדמיון של חייהן; בסופו של דבר, רק וולי מוצאת אושר. נוטשת את הקסם שלה ממערכת היחסים של ווליס ואדוארד, וולי מתוודעת לכך שהיא בהיריון.

ליהוק עריכה

הפקה עריכה

ביימתי את "טינופת וחוכמה" כדי ללמד את עצמי על עשיית סרטים [...] ועכשיו, עם התהליך הקשה מנשוא הזה של להיות מפיקה, תסריטאית ובמאית, אני עושה את הצעד הבא שלי בעולם הקולנוע.

מדונה, על החלטתה לביים את "וואליס ואדוארד"[10]

התפתחות עריכה

מדונה כתבה את התסריט של "וואליס ואדוארד" עם הבמאי אלק קשישיאן. בעלה גאי ריצ'י עזר לה בכתיבה ובהסרטה, וייעץ לה להיפגש עם השחקנים מארק סטרונג וטובי קבל (בעלי תפקידים מרכזיים בסרטו האחרון של ריצ'י, "רוקנרולה").[11] מדונה החלה לכתוב את "וואליס ואדוארד" לאחר שסיימה לביים את "טינופת וחוכמה" (2008). הרעיון לכתוב את "וואליס ואדוארד" עלה לפני "טינופת וחוכמה", אך היא ביימה את האחרון כי הרגישה שחסר לה הניסיון לביים סרט בתקציב גדול.[12] מדונה תיארה את "וואליס ואדוארד" בתור סיפור הרבה יותר גדול:

יש עוד דמויות, ושלוש מהן שינו בעצם את מהלך ההיסטוריה הבריטית. המלך אדוארד השמיני ויתר על כס המלוכה כדי להיות עם אישה אמריקאית, ווליס סימפסון, וזה חלק מהסיפור שלי, אז נאלצתי לעשות כמות עצומה של מחקר ולראיין אנשים. אז יש לי אחריות עצומה לזה, ואז יש לי אחריות למכירה הפומבית בפועל, שבאמת קרתה. ואז יש את הסיפור החדש, נקודת המבט, שהיא הבחורה הזו שיש לה האובססיה הזו והיא הולכת למכירות פומביות וכאלה. אז זו יצירה הרבה יותר מרובדת ומסובכת מאשר "טינופת וחוכמה" (2008).

— מדונה מדברת בריאיון על "וואליס ואדוארד"[13]

לאחר תחילת הכתיבה, הבינה מדונה שהיא זקוקה לעזרה בשל רוחב הנושא.[12] היא גייסה את קשישיאן, שהכיר היטב את מדונה לאחר שביים את סרטה התיעודי "במיטה עם מדונה" (1991) ושניים מהקליפים שלה. תהליך הכתיבה היה דינמי, כשמדונה וקשישיאן עבדו על תסריטים, באמצעות שיחות טלפון וכתיבה זה על המחשבים הניידים של זה.[12] על אף ש"וואליס ואדוארד" בהתחלה דווח כמחזמר על הדוכס והדוכסית מווינדזור, מדונה אמרה שהסיפור המרכזי לא יהיה עליהם. זה היה על וולי וינטרופ: צעירה, נשואה מניו יורק ב-1998, אובססיבית למה שהיא חשבה שהוא סיפור האהבה האולטימטיבי – הוויתור של אדוארד מהכס המלכותי בשל אהבתו לסימפסון.[12] דמותה של סימפסון הייתה מדריכה רוחנית עבור וינטרופ בסרט. ציר הזמן שלו נע בין אנגליה שלפני מלחמת העולם השנייה (1936–1937) לניו יורק בשנת 1998, וקו העלילה שזר את שתי התקופות. מדונה החליטה להשתמש במכירה הפומבית של סותבי'ס ב-1998 של אדוארד וסימפסון כנקודת ציר.[12]

   
הוויתור של אדוארד השמיני, שלאחריו התחתן עם ווליס סימפסון,
היה הבסיס לכתיבתו של "וואליס ואדוארד".

השראה עריכה

מדונה קיבלה השראה לביים את הסרט מחייהם השנויים במחלוקת של אדוארד וסימפסון.[12] היא אמרה שאם היא העלתה או דיברה על המלך אדוארד השמיני ועל ווליס סימפסון בארוחת ערב או במפגש חברתי אחר, "זה כמו לזרוק בקבוק תבערה לחדר. כולם פוצחים בוויכוח על מי הם היו. כלומר, הם היו מאוד שנויים במחלוקת – והמשיכו להיות. אז, כמובן, אני מאוד נמשכת לזה".[14] מדונה למדה את ההיסטוריה של הוויתור, וניסתה להבין מה הוביל את אדוארד לוותר על כס המלכות.[15]

הזמרת הקדישה שנתיים לחקר חייה של סימפסון וכתיבת התסריט. היא שהתה בחדר ריק בביתה וחקרה תמונות מקטלוגים של מכירות פומביות ותצלומים של הדוכס והדוכסית בגילים שונים.[16] "ישבתי בחדר שהיה מוצף לחלוטין בתמונות שלהם כדי שאוכל לספוג את האנרגיה שלהם. ניסיתי להבין את מהות סיפור האהבה שלהם וניסיתי להבין בעצמי אם יש דבר כזה אהבה מושלמת", היא אמרה.[16] מדונה לא הייתה מעוניינת ליצור ביוגרפיה על סימפסון, אלא ליצור סיפור מודרני על וולי וינטרופ במטרה לספק נקודת מבט על אותו הסיפור: "כולנו יכולים לקרוא את אותו ספר היסטוריה ויש לנו נקודת מבט שונה. אז היה לי חשוב לא להציג את הסיפור ולומר, 'זה הסיפור האחד והיחיד', אבל לומר, 'הסיפור הזה ריגש אותי ונתן לי השראה'. כך נוצרו שני סיפורי האהבה".[15]

אחת הדמויות הראשונות שמדונה פיתחה עבור הסרט הייתה יבגני, מהגר רוסי המתגורר בברוקלין ועובד במנהטן. דמותו נוצרה בהשראת יוג'ין היץ, שגילם את התפקיד הראשי בסרט "טינופת וחוכמה" (2008).[12] מניע נוסף לפרויקט היה אדוארד וסימפסון, שהפכו לנושא לביקורת תקשורתית והשמצה פומבית והודחו על ידי משפחת המלוכה. מדונה, שהתעניינה בפולחן הידועניות, גילתה שרבות מהשמועות סביב חייה של סימפסון היו מופרכות ורצתה להציג אותה כבת אדם עם פגמים וצד פגיע. "המסר של הסרט הוא להבין שבסופו של דבר האושר טמון בראש שלך ושאנחנו למעשה אחראים על הגורל שלנו", אמרה.[16]

ליהוק עריכה

   
   

עם כיוון השעון מימין למעלה: אבי קורניש, אנדראה
רייסבורו, אוסקר אייזק וג'יימס ד'ארסי

מדונה החלה לעבוד על הליהוק של "וואליס ואדוארד" לאחר שחזרה מאפריקה, שם הייתה בחופשה.[12] היא זכרה שהתקשתה בענייני הליהוק כאשר ביימה בסרטים אחרים בעבר וזאת, כיוון ששחקנים רבים סירבו לחתום על תפקיד מסוים. מדונה השוותה את תהליך ליהוק הסרט לתהליך הקלטת אלבום אולפן חדש, שבו היא יכולה לבחור בקלות אנשים עמם היא רוצה לעבוד.[12] אבי קורניש הוחתמה לגלם את וולי וינטרופ, בעוד ווליס סימפסון והמלך אדוארד השמיני גולמו על ידי אנדראה רייסבורו וג'יימס ד'ארסי. את יבגני גילם אוסקר אייזק ואת בעלה של וולי, ויליאם, גילם ריצ'רד קויל.[17] ורה פרמיגה הוחתמה בהתחלה לגלם את סימפסון, אך פרשה כאשר נכנסה להריון.[18]

הזמרת ראתה את רייסבורו בתור מרגרט תאצ'ר הצעירה בסרט "ההליכה הארוכה לפינצ'לי" (2008) ששודר ב-BBC, ורצתה שהיא תגלם את סימפסון: "חיפשתי איכות מסוימת: משהו שביר, אנדרוגיני ועם זאת נשי בצורה ממש מיושנת כשראיתי את אנדראה, ידעתי מיד שהיא האחת".[16] קורניש אמרה על תפקידה כווינטרופ, "מדונה היא אישה חזקה ועצמאית שלא צריכה גבר כדי להגדיר אותה – וזה ראוי להערצה. היא למדה כל היבט של מה שקרה עם ווליס סימפסון ואדוארד השמיני [...] זו תובנה מרתקת לגבי מעמד ורומנטיקה. מדונה יצרה אישה עכשווית – אותה אני אגלם – בשם וולי, אשר מוקסמת ממה שקרה לגברת סימפסון".[18][19] לבתה של מדונה לורדס הוצע תפקיד, אך הזמרת התנגדה לכך.[20] עם זאת, מאוחר יותר היא אפשרה ללורדס להשתתף בסרט בתור וולי וינטרופ הצעירה.[21]

ליואן מקגרגור הוצע לגלם את תפקידו של המלך אדוארד השמיני,[22] אך הוא הוחלף על ידי ג'יימס ד'ארסי.[23] המפיק דייוויד פרפיט ומנהלת הליהוק נינה גולד עזבו את "וואליס ואדוארד", כאשר מקורות דיווחו שיש להם "הבדלים יצירתיים" עם מדונה וגילו שהיא נאבקת "לשתף פעולה ולהאציל".[24] מרגו סטילי הוחתמה לגלם את ליידי תלמה פורנס אך עזבה את הפרויקט, בטענה של "הבדלים אמנותיים" עם מדונה: "היה לי את התפקיד, אך היו לנו הבדלים אמנותיים. היא (מדונה) היא באמת משהו. אני מאחלת לצוות השחקנים בהצלחה כי הם כולם ממש מוכשרים".[25] היא הוחלפה בקייטי מקגראת'.[26] ג'ודי פארפיט הוחתמה לגלם את המלכה מרי, וג'פרי פאלמר לוהק לתפקיד סטנלי בולדווין. האב ובנו האמיתיים ג'יימס ולורנס פוקס הוחתמו לגלם את המלך ג'ורג' החמישי ובנו, ברטי (אחיו הצעיר של אדוארד).[27] ב-BBC דיווחו כי חברי המרכז הוולשי של לונדון הביעו עניין להופיע בסצנה שבה אדוארד מזועזע מתנאי החיים בכפרי הכורים הוולשים. דובר המרכז, שסוכנות הליהוק של הסרט יצרה איתו קשר, אמר: "היו לי כ-15 שיחות טלפון הבוקר, ואתמול היה משעמם כי כולם רוצים להיות בסרט עם מדונה". המרכז אמר כי דרושים דוברי ולשית כניצבים בסצנות של ביקוריו של אדוארד בעמקי דרום ויילס בשנות ה-30.[28]

נטלי דורמר לוהקה לגלם את תפקידה של המלכה אליזבת הצעירה (המלכה האם). דורמר אמרה על התפקיד, "המדינה הזו נוטה לזכור את המלכה האם כבת 97 מקומטת למדי, אך אני מגלמת אותה כשהיא הייתה בת עשרים או שלושים ומשהו; כשהיא הייתה קסומה למדי".[8] הערכתה של דורמר לתפקיד צוינה על ידי ההיסטוריון המלכותי הוגו ויקרס, שהתבקש על ידי מדונה לייעץ לה לגבי המאפיינים של בני משפחת המלוכה ואישר שמדונה תיארה את המלכה האם כהשפעה שלילית על היחסים בין אדוארד השמיני לסימפסון.[29]

צילום עריכה

 
סטוק פארק, בקינגהאמשייר, שם צולמו סצנות שונות.

רוצה את "וואליס ואדוארד" בצורה האותנטית ביותר שאפשר, מדונה רצתה לצלם במקומות שבהם מתגוררת משפחת המלוכה.[30][31] היא עברה לממלכה המאוחדת, כיוון שצילומי הסרט ארכו שישה חודשים.[32] תקציבו היה 11 מיליון ליש"ט (17.62 מיליון דולרים).[33] הצילומים החלו ב-5 ביולי 2010; המקומות כללו את לונדון ומחוזות הבית, עם נסיעות לניו יורק ולצרפת. סצנות שונות צולמו בשתי הקומות העליונות של פאב אבינגדון, ואחריהן סצנות בקלאב קוורטרס בכיכר טרפלגר. הצילומים אירעו גם בסטוק פארק, בקינגהאמשייר.[34]

לאחר מכן, ההפקה עברה לצרפת, שם מדונה צילמה סצנות עם ד'ארסי ורייסבורו בפאלם ביץ' במרסיי ב-29 ביולי 2010, ובווילפראנש-סור-מר ב-30 ביולי. הסצנות צולמו עם קורניש במלון לה מוריס.[35] בזמן הצילום עם רייסבורו, מדונה והצוות שלה ביקשו מקרטייה ליצור עותקים של אוסף אבני החן הנרחב של סימפסון עבור הסרט. צמיד מפרק כף היד של רייסבורו אבד בים התיכון, ומדונה הזמינה אחד חלופי במקום.[36] המעצבת אריאן פיליפס תיארה את הצילומים שכללו את התכשיטים המקוריים של סימפסון:

הצלחנו להשתמש בקטעי ארכיון של ואן קליף & ארפלס, שהגיעו עם דלת מסתובבת (אנ') של מאבטחים. לוח הזמנים של ייצור התכשיטים היה מסובך מאוד, כי חלקים היו צריכים לעבור משווייץ לפריז, ולוח הזמנים של הצילומים השתנה ללא הרף. זה היה באמת 'בית קלפים'. היו כמה פעמים שנתפסנו, הסצנות הוזזו למעלה, ולמזלי, מדונה הצליחה להעמיד לרשותנו את התכשיטים האישיים שלה. כשאתה רואה את ווליס מרססת את הפרחים בבושם, עגילי הפנינה והיהלומים שלה מאת בולגארי בשחור-לבן הם של מדונה.

— המעצבת אריאן פיליפס באומרה על הצילומים[37]

הצילומים עברו לניו יורק בספטמבר, שם צילמה מדונה סצנות בברוקלין. ד'ארסי היה צריך לרקוד בלט בסצנה אחת; הוא לא ידע בלט, ומדונה ביקשה ממנו ללמוד את השלבים. לפי ד'ארסי, הסצנה הייתה "ריקוד יוצא דופן עם הרמות וסיבובים. עם זאת, אני לא יכול לעשות את זה, אך אתה עושה את זה כי היא [מדונה] איכשהו הופכת את הבלתי אפשרי לאפשרי וזה נותן לך הערכה עצמית מדהימה כשאתה עושה זאת. את הדברים האלה". מדונה גם ביקשה ממנו ללמוד לנגן בחמת חלילים בשישה שבועות ולרכב על סוסים.[38]

 
מילנר סטיבן ג'ונס היה אחראי על עיצוב הכובעים בסרט.

תלבושות עריכה

לאחר שסיימה את התסריט והחלה לעבוד על הליהוק וההפקה, מדונה הבינה שתקציב הסרט יהיה גבוה. לדמותה של סימפסון היו כ-80 שינויים בתלבושות, עם שמלות של מעצבים כמו בלנסיאגה, כריסטיאן דיור, מדלן ויונה ואלזה סקיאפארלי. רוב השמלות האמיתיות שלה היו במוזיאונים (ולא ניתנו להשגה על ידי מדונה), אך רבים מבתי הקוטור הציעו לשחזר את השמלות עבורה.[12] כאשר ביקשה שמלת כלה של מייקל או'קונור (המוצגת במוזיאון הלאומי לתלבושות בסקוטלנד) לסצנה עם רייסבורו,[39] מנהלת המוזיאון מרגרט רוברטס אמרה שהיא שמחים לשלוח למדונה את השמלה: "תערוכת הנישואים בסרטים שלנו עמוסה בשמלות מקוריות שמספרות סיפור לא רק על ההיסטוריה של התקופה שהן מייצגות, אלא גם על הזוהר והסגנון ההוליוודי [...] זו שמלה שנעשתה עבור הסרטים, אז כשקיבלנו את הבקשה מחברת ההפקה של מדונה, שמחנו להיענות".[39] מעצבי אופנה נוספים שעבדו על הסרט כללו את ג'ון גליאנו ואייסה, שסיפקו בגדים; פייר קרטייה סיפק את התכשיטים, וסטיבן ג'ונס את הכובעים.[14]

מדונה גייסה את מעצבת התלבושות אריאן פיליפס ליצור את השמלות של הסרט. התלבושות כללו יצירות וינטג'; אחרים נוצרו מחדש על סמך דפוסים שהתקבלו מהמוזיאון, והשאר נעשו במיוחד.[12] בריאיון לנובמבר 2011 למגזין W, פיליפס אמרה שהיא "החלה לעשות מחקר ב-2009, שנה לפני שהתחילו לצלם את "וואליס ואדוארד" [...] בשבילי, ווליס סימפסון הייתה אייקון אופנה, אך לא ידעתי שהיא לבשה קוטור הרבה לפני שפגשה את אדוארד. היא גם הייתה 'רעבה' לתכשיטים. אדוארד נתן לווליס תכשיטים כדי לגרום לה להרגיש מלכותית. המשימה הראשונה שלי הייתה להבין איך ליצור מחדש את המתנות המפורסמות האלה".[40] מדונה שלחה קופסה מהמחקר שלה לפיליפס כדי שהמעצב יוכל לקבל תפנית בפרויקט.[41] הזמרת שמה את תשומת הלב לפרטים הדרושים ליצירת התלבושות, כשהיא שואבת השראה מהלבוש שלה שכלל קוטור. פיליפס חקרה את הבגדים המוצגים במחלקות האופנה של מכון התלבושות של מוזיאון המטרופוליטן לאמנות בניו יורק, מוזיאון דה לה מוד וטקסטיל בפריז, ומוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון.[41] לאחר מכן, היא נסעה ללוס אנג'לס, שם הקמעונאית דוריס ריימונד מהבוטיק The Way We Wore פתחה את ספריית הקוטור שלה משנות ה-30. פיליפס צפתה שם בסרטי חדשות ישנים מארכיון אוניברסיטת קליפורניה.[41] כשהחלו הצילומים, המעצבת עברה להתגורר בבית ההארחה של מדונה בלונדון כדי לצפות יחד בסרטי החדשות ולבחון את השמלות.[41] פיליפס יצרה קשר עם מעצבים כמו קרטייה ואן קליף & ארפלס כדי ליצור העתק של צמיד מסוים ועוד עשרה נוספים.[40] עבור הגלימות, בגדי ההלבשה התחתונה והשמלות שנדרשו ל-60 החלפות התלבושות של סימפסון בסרט, פיליפס חיפשה בארכיונים של ויונט ושיאפרלי ועיצבה מחדש את הבגדים של סימפסון. השמלה הראשונה של רייסבורו בסרט הייתה יצירה מחדש של שמלה בבעלות סימפסון. פיליפס עיצבה שמלה אחת עם חצאית אורגנזה וסיכת קשת יהלום בצווארון.[40]

חלק מהבדים שהדוכסית הזמינה באמת, היו 'מגעילים'. אלה לא יעבדו עבור הסרט, אז שינינו והמצאנו מחדש. ווליס לא הייתה יפה; היא הייתה נאה, במקרה הטוב. באנגליה צוין שוב ושוב עד כמה היא לא מושכת. אבל ווליס הייתה מאוד כיפית – מאוד משעשע. היה לה חופש שבהחלט בא לידי ביטוי בבגדיה; הדוכסית הייתה כולה על מצגת. וזה הפך למקלט ולכלא שלה.

— ריאיון על התלבושות בסרט[42]

לפי פיליפס, בחירת הבגדים של אדוארד הייתה ספציפית והוא מרד במה שאביו הכתיב כפרוטוקול הלבוש; הוא לבש טוקסידו כחול כהה (במקום שחור) כלבוש רשמי.[40] המעצבת ראתה את בגדיו המקוריים במוזיאון הלאומי לתלבושות. כדי ליצור מחדש את המראה, פיליפס יצרה קשר עם חברת מוצרי היוקרה אלפרד דנהיל, שביצעה את החייטות המותאמות בסאוויל רואו בלונדון.[40] דנהיל סיפקה לפיליפס חייט ובדים מהמפעלים שיצרו את הבדים המקוריים של אדוארד. פיליפס תפרה את המראה הענקי של חליפות שנות ה-30 כדי להפוך אותן למושכות ל"קהל עכשווי". כל התלבושות נעשו בעבודת יד, עם סך של 60 תלבושות שנוצרו עבור סימפסון ו-30 עבור אדוארד.[40]

מוזיקה ופסקול עריכה

 
פסקול הסרט הולחן על ידי אבל קוז'ניובסקי והוקלט באולפני אבי רוד בלונדון באפריל 2011.

המלחין הפולני אבל קוז'ניובסקי הלחין את מוזיקת הסרט.[43][44] מדונה שמעה על עבודתו של קוז'ניובסקי והאזינה לפסקול סרט הדרמה מ-2009, "סינגל מן". הזמרת זכרה שהיא "הייתה מופתעת מהאיכויות ה'מרירות' של הפרטיטורה, מהסוג הרגשי המלנכולי, הרומנטי והסוחף הזה של יופי קורע לב".[45] היא שאלה את במאי "סינגל מן", מעצב האופנה טום פורד, על קוז'ניובסקי והחליטה להחתים אותו להלחין את הפרטיטורה של "וואליס ואדוארד".[45] מדונה שילבה חלקים מהתסריט והמוזיקה של "סינגל מן" בתסריט ובגזרה הגסה של "וואליס ואדוארד". הפרטיטורה כוללת שימוש בכלי מיתר, גיטרה חשמלית, נבל, ויולה ופסנתר; השילוב של כל אותם הכלים נעשה במטרה לגשר בין שני פרקי הזמן של הקלטות וצילומי הסרט.[45]

קוז'ניובסקי והמנצח טרי דייוויס הקליטו את המוזיקה בליווי תזמורת בת 60 נגנים באולפני אבי רוד בלונדון באפריל 2011, כשהם מתרכזים במצבים הרגשיים של הדמויות; הוא לא היה עסוק במיוחד בהבחנה בין תקופות הזמן של הסרט.[45][46] המלחין אמר בריאיון לווראייטי שבסצנות בהשתתפות סימפסון, הוא ניסה להפוך את הפרטיטורה למודרנית יותר מאשר לאלה עם וינטרופ.[45] מדונה רצתה שקוז'ניובסקי ישמור על הלחן פשוט וישיר, מתוך מחשבה שכמוזיקאי בעל הכשרה קלאסית הוא יסבך אותו יתר על המידה.[45] "זה לא סוג הפרטיטור שבו אתה עובר שינויים הרמוניים ומודולציות מטורפות", אמר המלחין. "זה היה אחד התווים המאוד מדויקים שקיבלתי ממדונה, שלא הייתי אמור לחשוב יותר מדי על המוזיקה הזו".[45] התוצאה נוצרה בהשראת האהבה הבלתי רציונלית של הסרט, שלדברי קוז'ניובסקי יכולה להיות "רק אשליה". הוא רצה שהמוזיקה תשקף את הרגשות העוצמתיים והמנוגדים של הסרט דרך המנגינות, שהתחלפו בין ייאוש וצער לתקווה ושמחה.[46]

מדונה הקליטה לפסקול את "Masterpiece", שיר חדש שהופק על ידי ויליאם אורביט שכתבה יחד עם ג'ולי פרוסט וג'ימי הארי. בשיר היא שרה על הכאב של להיות מאוהבת במישהו שהוא יצירת אמנות נהדרת: "אם היית המונה ליזה, היית תלוי בלובר, כולם היו באים לראותך, יהיה בלתי אפשרי לזוז".[47] בבילבורד תיארו את "Masterpiece" בתור "בלדה מואטת, מצב רוח" שהייתה "פשוטה, ישירה והזכירה את הצליל שלה בשנות התשעים". המילים שלו מהדהדות את סיפור האהבה של הסרט: "ואני ממש לצידך, כמו גנבת בלילה, אני עומדת מול יצירת מופת. ואני לא יכולה להגיד לך למה זה כל כך כואב להיות מאוהבת ביצירת מופת. כי אחרי הכול, שום דבר בלתי ניתן להריסה".[48] השיר הושמע בכתוביות הסיום של "וואליס ואדוארד" ונכלל מאוחר יותר באלבום האולפן השנים-עשר של מדונה, MDNA ‏(2012).[47] הפסקול הופץ באופן דיגיטלי בהוצאת אינטרסקופ רקורדס ב-31 בינואר 2012.[46] במרוצת השנים, הועלה גם לרשתות הסטרימינג השונות.[49][50]

המוזיקה לשירים הולחנה על ידי אבל קוז'ניובסקי פרט ל-"Masterpiece".[51]

W.E. (Music from the Motion Picture)
מס' שם משך
1. Charms 4:03
2. Duchess of Windsor 3:09
3. Revolving Door 4:19
4. I Will Follow You 2:32
5. Abdication 5:22
6. Six Hours 3:30
7. Brooklyn Faces 4:53
8. Evgeni's Waltz 3:34
9. Satin Birds 4:29
10. Letters 4:19
11. Dance for Me Wallis 3:08
12. Masterpiece (בביצועה של מדונה, נכלל באלבום האולפן השנים-עשר שלה, MDNA) 3:58
משך כולל:
 47:16

קידום והוצאה עריכה

 
מדונה בהקרנת הבכורה של "וואליס ואדוארד" בפסטיבל הסרטים הבין-לאומי בטורונטו 2011.

בפברואר 2011 ערכה מדונה הקרנה פרטית של הטריילר של הסרט בפסטיבל הסרטים הבין-לאומי בברלין. ההקרנה, שכללה מפגש שאלות ותשובות עם הזמרת, נועדה למכור את הסרט למפיצים.[52] הזכויות על הסרט נמכרו לאופטימום ריליסינג עבור השוק הבריטי, לחברת ויינסטין עבור השוק האמריקאי ולווילג' רודשאו עבור השוק האוסטרלי והניו זילנדי.[53][54] חברת ויינסטין קידמה את הסרט כסרט הראשון באורך מלא שבוים על ידי מדונה; החברה הגדירה את "טינופת וחוכמה" באורך 81 הדקות (סרטה הקודם) כסרט קצר.[54] אף על פי שמדונה קיוותה להקרין את הסרט בבכורה בפסטיבל הקולנוע בקאן 2011, הוא לא היה מוכן בזמן.[55] "וואליס ואדוארד" הוצג בפסטיבל הסרטים של ונציה ב-1 בספטמבר 2011, כאשר מדונה והצוות הראשי השתתפו בבכורה.[56] הסרט הוצג גם בפסטיבל הסרטים הבין-לאומי בטורונטו 2011 באותו החודש.[57][58] תמונות סטילס מהצילומים של "וואליס ואדוארד" פורסמו בגיליון ספטמבר 2011 של מגזין האופנה האמריקאי ואניטי פייר.[59]

בכרזת הסרט הבין-לאומית, ד'ארסי נשא את רייסבורו על גבו בפוזה רומנטית. דייוויד ורטון מ-Cinema Blend אמר שעל אף שהכרזה נוצרה בצורה "אומנותית", "היא מסוג הדברים שתעשיית הקולנוע עושה כל הזמן בכרזות שלה, בדיוק כמו פוזת 'הראשים הצפים' או הפוזה של 'להסתכל דרך הרגליים של מישהו' [...] אך אני חושב שזה נעשה בעצלנות".[60] בהמשך, פורסמה ברחבי העולם כרזה שנייה ובה רייסבורו וד'ארסי בתור ווליס ואדוארד עומדים להתנשק על חוף הים. בינואר 2012, מדונה הופיעה בשתי תוכניות טלוויזיה ודיברה על תהליך היצירה והצילום של הסרט. היא הופיעה לראשונה ב-Nightline אשר שודרה ב-ABC, שם שוחחה עם המנחה סינתיה מקפאדן על "וואליס ואדוארד".[61] לאחר מכן, מדונה הופיעה בתוכנית הטלוויזיה The Graham Norton Show ביחד עם ד'ארסי ורייסבורו.[62] הסרט הוקרן בבכורה ב-11 בינואר 2012 בממלכה המאוחדת וב-23 בינואר בארצות הברית.[63] בשונה מכך, "וואליס ואדוארד" עלה לאקרנים בישראל ב-2 בפברואר 2012.[64]

חברת ויינסטין הודיעה ביוני 2011 שהיא מתכננת להפיץ את "וואליס ואדוארד" בניו יורק ובלוס אנג'לס ב-9 בדצמבר 2011, עם התרחבות לשווקים נוספים במהלך החודש שלפני הפרסום הנרחב שאירע באמצע ינואר.[65] לאחר הקרנות הסרט בפסטיבלי ונציה וטורונטו, החליטה חברת ויינסטין לקצר את זמן ההצגה שלו בכעשר דקות.[66] ההוצאה המתוכננת שלו שונתה לשידור באופן מוגבל למשך שבוע אחד בלבד החל מ-9 בדצמבר 2011, לפני הקרנתו העולמית ב-3 בפברואר 2012.[63]

קבלה עריכה

תגובה ביקורתית עריכה

לאחר הקרנת הבכורה שלו בפסטיבל ונציה, מבקרים שונים הפנו כלפי הסרט ביקורות מעורבות.[67] ברוטן טומייטוז, קיבל ציון של 12% על סמך 113 ביקורות, ודירוג ממוצע של 4.24/10. הקונצנזוס הביקורתי קבע; "הסרט מפגין את העין החדה של הבמאית מדונה לסגנון בולט, אך הביוגרפיה הרדודה הזו אסתטית מכדי להציע תובנה כלשהי לגבי הנושא שלה".[68] במטקריטיק קיבל ציון של 36 מתוך 100, מה שמצביע על ביקורות לא חיוביות באופן כללי.[69] לפי סטיב פונד מרויטרס, "וואליס ואדוארד" כנראה לא יעזור "להחיות את הקריירה הקולנועית המדשדשת של מדונה".[70] קייל ביוקנן מניו יורק תהה אם הסרט יהיה המועמד המוביל בפרסי פטל הזהב.[71] דייוויד גרטן מדיילי טלגרף העניק לסרט שלושה כוכבים וביקורת מעורבת: "הסרט הוא סיפור נועז ובטוח על האובססיה של אישה אמריקאית לווינדזור". גרטן שיבח את הופעותיהם של רייסבורו וקורניש, אך חשב שהסרט נראה כמו פרסומת לפריטים יקרים ואופנה ופונה רק לנשים צעירות יותר.[72]

 
מדונה במהלך טקס פרסי גלובוס הזהב ה-69 על השטיח האדום.

זאן ברוקס מגרדיאן העניק לסרט כוכב אחד, ותיאר אותו כ"איוולת מטומטמת, תרנגול הודו שחלם שהוא טווס".[73] טוד מקארתי מהוליווד ריפורטר כתב שהסרט דומה לסרט תיעודי על אישה במסע קניות, ומצא את הרומן של וולי ויבגני עגום במיוחד.[74] אוליבר ליטלטון מ-IndieWire גם ביקר את הסרט ואמר כי "השימוש במוזיקה הוא נורא" ו"מעולם לא ציפינו שמדונה תחזור יותר לקיים סיבובי הופעות, וזאת בתקווה שהיא לא תביים סרט נוסף".[75] על אף שמארק אדמס מסקרין דיילי סימן את המשחק של רייסבורו כנקודת השיא, הוא מצא את הסרט מאכזב בסך הכול.[76] גם לסלי פלפרין מווראייטי התאכזבה מהסרט, וכתבה שהוא "עמוס בדיאלוג סביר וביצועים חלשים". יותר תשומת לב הוקדשה לתלבושות מאשר לסיפור, שלדעתה יש פוטנציאל רב.[77] קולין קנדי מ-Metro כינה את הסרט "האסון".[78] סיימון ריינולדס מדיגיטל ספיי תיאר את הסרט כ"דבר ללא דופי עם עיצוב תלבושות מעודן", אך הרגיש שהוא "בקושי מספיק כדי להסוות את הטון הפראי שלו, הסגנון הוויזואלי המשתנה והביצועים הנודניקים שלו".[79] דן קרייר מ-Camden New Journal העניק לסרט כוכב אחד מתוך חמישה, קרא לו "סרט נורא לצפייה" ואמר שמדונה "לעולם לא תורשה להתקרב שוב למצלמה של במאי".[80]

דייגו קוסטה מ-Slant Magazine העניק לסרט שלושה מתוך ארבעה כוכבים. הוא קרא לו "תענוג ויזואלי חסר בושה" ו"קטע משובח לחלוטין של קולנוע אונירי". בהמשך, שיבח את הבימוי של מדונה ואת המוזיקה של קוז'ניובסקי.[81] דיימון וייז מאמפייר העניק לסרט שלושה מתוך חמישה כוכבים וציין את הביקורת הקשה על מדונה: "נאמרו הרבה על מדונה והסרט החדש שלה – על כמה הוא גרוע וחסר יכולת, כאילו הוא איכשהו יותר גרוע מ-99% שאר הסרטים שיצאו על בסיס שבועי. זה נכון: שם למעלה עם Showgirls. בואו ניתן לבמאית לנוח כאן". הוא שיבח את הביצועים של רייסבורו ואמר: "בטווח הקצר, נראה כי "וואליס ואדוארד" תויג כפרויקט יומרני, אבל בטווח הארוך, ההיסטוריה עשויה בהחלט למצוא אותו כהערה מרתקת על ידוענים מהמאה ה-20".[82]

הכנסות עריכה

בעולם, הסרט לא זכה להצלחה מסחרית גבוהה. בממלכה המאוחדת, "וואליס ואדוארד" הוצג ב-172 בתי קולנוע והכניס 183,000 פאונד (כולל הקרנות מוקדמות). על אף יציאתו המוגבלת, זה היה הסרט ה-14 עם הרווחים הגבוהים ביותר של אותו השבוע והגיע בשיאו למקום ה-20 בשבוע הראשון של מכירות ה-DVD בממלכה המאוחדת.[83]

שבחים עריכה

בטקס פרסי גלובוס הזהב ה-69, "וואליס ואדוארד" זכה בקטגוריית "השיר המקורי הטוב ביותר" עבור "Masterpiece" וקוז'ניובסקי הועמד בקטגוריית "הפסקול הטוב ביותר".[48][84] על אף ש-"Masterpiece" זכה בקטגוריית "השיר המקורי הטוב ביותר", הוא לא הורשה להיות מועמד בקטגוריה המקבילה בטקס פרסי אוסקר ה-84; על פי חוקי האקדמיה לאמנויות ומדעים לקולנוע, שיר יכול להיות מועמד בקטגוריה רק אם הוא מופיע לא יאוחר מתחילת הקרדיטים הסופיים ו-"Masterpiece" מושמע במשך יותר מדקה בקרדיטים של הסרט.[85] אריאן פיליפס זכתה בפרס על מצוינות בסרט תקופתי בטקס פרסי גילדת מעצבי התלבושות ה-14,[86] והייתה מועמדת לפרס אוסקר בקטגוריית "עיצוב התלבושות הטוב ביותר".[87]

קרדיטים עריכה

  • מדונה – בימוי, תסריט, הפקה, הלחנה
  • אלק קשישיאן – תסריט
  • קריס ת'יקייר – הפקה
  • קולין וינס – הפקה משותפת
  • שרה זמברנו – הפקה משותפת
  • סקוט פרנקלין – הפקה בפועל
  • דונה ג'יליוטי – הפקה בפועל
  • הארווי ויינסטין – הפקה בפועל
  • האגן בוגדנסקי – בימוי צילום
  • אבל קוז'ניובסקי – הלחנת מוזיקה
  • איליין גריינג'ר – קאסטינג
  • לוסינדה סייסון – קאסטינג
  • מרטין צ'יילדס – עיצוב הפקה
  • הו ארתור – ארט דיירקשן
  • מארק ראגט – ניהול ופיקוח אמנותי
  • סליה בובאק – עיצוב סט
  • אריאן פיליפס – עיצוב תלבושות
  • ג'ני שירקור – עיצב איפור ושיער

הקרדיטים נלקחו מ-Madonna.com וחברת ויינסטין.[44][88]

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Movie review: 'W.E.', Los Angeles Times, ‏2011-12-09 (באנגלית אמריקאית)
  2. ^ The Oscar-Nominated Costumes of Madonna’s W.E. | Best costume design, Vintage clothes shop, Vintage outfits, Pinterest
  3. ^ Sucker Punch, 2011-03-25, נבדק ב-2022-08-10
  4. ^ Abbie Cornish is in awe of director Madonna, web.archive.org, ‏2012-07-10
  5. ^ 1 2 3 4 Madonna | News | "W.E" Press Release, madonna.com (באנגלית)
  6. ^ "Madonna casts Fox family for Wallis Simpson film". BBC News (באנגלית בריטית). 2010-07-06. נבדק ב-2022-08-10.
  7. ^ "Geoffrey Palmer, TV and film actor, dies at 93". BBC News (באנגלית בריטית). 2020-11-06. נבדק ב-2022-08-10.
  8. ^ 1 2   Richard Eden, ‏Madonna casts Natalie Dormer to portray the 'game-playing' Queen Mother, The Telegraph, 3 July 2010
  9. ^ Andrew Williams, Merlin's Katie McGrath: It was odd being directed by Madonna, Metro, ‏2012-12-19 (באנגלית)
  10. ^ Facebook, Toronto 2011: Madonna says she has auteur dreams, Los Angeles Times, ‏2011-09-14 (באנגלית אמריקאית)
  11. ^ "Madonna to direct British scandal". belfasttelegraph (באנגלית בריטית). ISSN 0307-1235. נבדק ב-2022-08-10.
  12. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 Madonna - Page 2 - Interview Magazine, web.archive.org, ‏2011-06-24
  13. ^ Madonna, Interview Magazine, ‏2010-05-03 (באנגלית אמריקאית)
  14. ^ 1 2 Has Madonna's Wallis Simpson obsession gone too far? | Life & Style, web.archive.org, ‏2010-07-26
  15. ^ 1 2 Karen Bliss, Karen Bliss, Madonna 'Moved and Inspired' by Her Characters in 'W.E.', Rolling Stone, ‏2011-09-16 (באנגלית אמריקאית)
  16. ^ 1 2 3 4   John Hiscock, ‏Madonna interview: on directing W.E., The Telegraph, 23 December 2011
  17. ^ Madonna | News | "W.E" Press Release, madonna.com (באנגלית)
  18. ^ 1 2 Madonna & Vera Farmiga's Royal Engagement, E! Online, ‏2010-03-10
  19. ^ Abbie Cornish is in awe of director Madonna, web.archive.org, ‏2012-07-10
  20. ^ "Madonna's Daughter Lourdes Will Not Be Starring In Her Next Film"
  21. ^ "Madonna's Daughter's Role In 'W.E' Is Revealed"
  22. ^ Dailyrecord.co.uk, Ewan McGregor to play King Edward VIII in new film W.E produced by Madonna, Daily Record, ‏2010-03-23 (באנגלית)
  23. ^ "James D'Arcy remplace Ewan McGregor"
  24. ^ Simon Reynolds, McGregor snub threatens Madonna's 'W.E.', דיגיטל ספיי, ‏2010-05-07 (באנגלית בריטית)
  25. ^ Mike Moody, Margo Stilley quits Madonna's 'W.E.', דיגיטל ספיי, ‏2010-07-05 (באנגלית בריטית)
  26. ^ Andrew Williams, Merlin's Katie McGrath: It was odd being directed by Madonna, Metro, ‏2012-12-19 (באנגלית)
  27. ^ "Madonna casts Fox family for Wallis Simpson film". BBC News (באנגלית בריטית). 2010-07-06. נבדק ב-2022-08-10.
  28. ^ "Extras' interest for Madonna's film directing debut". BBC News (באנגלית בריטית). 2010-07-09. נבדק ב-2022-08-10.
  29. ^   Tim Walker, ‏'Tough' Madonna increases fears about Wallis Simpson film, The Telegraph, 10 June 2011
  30. ^ 'Queen of Pop' wants help from the 'Queen', web.archive.org, ‏2012-07-08
  31. ^   Richard Eden, ‏Queen of pop Madonna seeks help from the real Queen, The Telegraph, 13 March 2010
  32. ^ "Madonna returning to UK"
  33. ^ Rebecca Keegan Former staff writer Rebecca Keegan covered film at the Los Angeles Times until 2016, is the author of “The Futurist: The Life, Films of James Cameron ” Prior to joining The Times, she was the Hollywood correspondent for Time magazine A. native of New York State, she graduated from Northwestern University, Catching up with Madonna, Los Angeles Times, ‏2012-01-29 (באנגלית אמריקאית)
  34. ^ Dean Piper, Madonna's a reel lady, mirror, ‏2010-12-05 (באנגלית)
  35. ^ "Madonna 'taking ages' to shoot scenes for new flick W.E"
  36. ^ Replica Simpson Jewels Lost On Madonna Movie, Contactmusic.com, ‏2010-12-01
  37. ^ Film fashion: 'W.E.' follows couture's titled couple, web.archive.org, ‏2012-01-17
  38. ^ James D'Arcy danced for Madonna - Yahoo!, web.archive.org, ‏2011-08-16
  39. ^ 1 2 "Madonna film seeks museum help for Wallis Simpson film". BBC News (באנגלית בריטית). 2010-07-08. נבדק ב-2022-08-10.
  40. ^ 1 2 3 4 5 6 On Set: W.E.: Celebrities: Wmagazine.com, web.archive.org, ‏2011-11-13
  41. ^ 1 2 3 4 Film fashion: 'W.E.' follows couture's titled couple, web.archive.org, ‏2012-01-17
  42. ^ On Set: W.E.: Celebrities: Wmagazine.com, web.archive.org, ‏2011-11-13
  43. ^ "Madonna to compose song for 'W.E'"
  44. ^ 1 2 "Official W./E. Trailer and Website"
  45. ^ 1 2 3 4 5 6 7 Steve Chagollan, Steve Chagollan, Korzeniowski: Following Madonna’s marching orders, Variety, ‏2011-12-16 (באנגלית אמריקאית)
  46. ^ 1 2 3 Interscope Records, 'W.E. Music From The Motion Picture' Composed by Abel Korzeniowski to be Released Digitally on Interscope Records Jan. 31st, www.prnewswire.com (באנגלית)
  47. ^ 1 2 Madonna Unveils Her “Masterpiece” — Hear It Now, idolator, ‏2011-12-03
  48. ^ 1 2 Marc Schneider, Marc Schneider, Madonna, Trent Reznor Land Golden Globe Nominations, Billboard, ‏2011-12-15 (באנגלית אמריקאית)
  49. ^ W.E. - Music From The Motion Picture, 2012-01-01, נבדק ב-2022-08-11
  50. ^ W.E. (Music from the Motion Picture) by Abel Korzeniowski (באנגלית אמריקאית), 2012-01-01, נבדק ב-2022-08-11
  51. ^ W.E. - Music From The Motion Picture, נבדק ב-2022-08-11
  52. ^ "Madonna to promote 'W.E' in Berlin"
  53. ^ "Optimum grabs Madonna pic"
  54. ^ 1 2 Kate Ward Updated June 13, 2011 at 05:15 PM EDT, Madonna's (sort of) directorial debut acquired by Weinstein, EW.com (באנגלית)
  55. ^ Eric J. Lyman, Eric J. Lyman, Report: Madonna’s ‘W.E.’ Rumored to Get Venice Premiere, The Hollywood Reporter, ‏2011-03-04 (באנגלית אמריקאית)
  56. ^ Video: Madonna and Kate Winslet grace the red carpet at the Venice Film Festival - Telegraph, web.archive.org, ‏2011-09-03
  57. ^ Facebook, Toronto 2011: Madonna says she has auteur dreams, Los Angeles Times, ‏2011-09-14 (באנגלית אמריקאית)
  58. ^ Tara Fowler, Madonna's 'W.E.' to screen at Toronto Film Festival, דיגיטל ספיי, ‏2011-07-26 (באנגלית בריטית)
  59. ^ Cathy Horyn, Besotted and Repulsed, On the Runway Blog, ‏1312576925 (באנגלית)
  60. ^ David Wharton published, Poster For Madonna's W.E. Is Colorful But Kind Of Lazy, CINEMABLEND, ‏2011-12-09 (באנגלית)
  61. ^ "The Madge we love to hate is back"
  62. ^ Madonna reveals new album title, the Guardian, ‏2012-01-12 (באנגלית)
  63. ^ 1 2 "Madonna Delays 'W.E' Release To 2012"
  64. ^ וואליס ואדוארד, באתר Seret.co.il | אתר סרט
  65. ^ Facebook, Twitter, Show more sharing options, Facebook, Twitter, Madonna's romantic drama 'W.E.' set to bow this December, Los Angeles Times, ‏2011-06-29 (באנגלית אמריקאית)
  66. ^ Zee News: Latest News, Live Breaking News, Today News, India Political News Updates, Zee News (באנגלית)
  67. ^ "Madonna Film Divides Critics In Venice"
  68. ^ W.E. (באנגלית), נבדק ב-2022-08-12
  69. ^ W.E., נבדק ב-2022-08-12
  70. ^ "Madonna's 'W.E.' Gets a Big N.O. in Venice". Reuters (באנגלית). 2011-09-02. נבדק ב-2022-08-12.
  71. ^ Kyle Buchanan, Reviews for Madonna’s W.E. Are Not O.K., Vulture (באנגלית אמריקאית)
  72. ^   David Gritten, ‏Venice Film Festival 2011: W.E., review, The Telegraph, 1 September 2011
  73. ^ W.E. | Film review | Xan Brooks, the Guardian, ‏2011-09-01 (באנגלית)
  74. ^ Todd McCarthy, Todd McCarthy, W.E.: Venice Film Review, The Hollywood Reporter, ‏2011-09-01 (באנגלית אמריקאית)
  75. ^ "Venice '11 Review: Madonna's 'W.E.' Is A Royal Disaster"
  76. ^ "Madonna's crown slips with mediocre W.E. reviews"
  77. ^ Leslie Felperin, Leslie Felperin, W.E., Variety, ‏2011-09-01 (באנגלית אמריקאית)
  78. ^ "W.E's central conceit results in a film that is just conceited"
  79. ^ Simon Reynolds, 'W.E.' review, דיגיטל ספיי, ‏2012-01-16 (באנגלית בריטית)
  80. ^ Cinema: Review - James D’Arcy and Andrea Riseborough in Madonna's W.E. | Camden New Journal, web.archive.org, ‏2014-05-17
  81. ^ Diego Semerene, Review: W.E., Slant Magazine, ‏2011-12-11 (באנגלית אמריקאית)
  82. ^ "Review: W.E."
  83. ^ Spielberg's War Horse wins at a canter at UK box office, the Guardian, ‏2012-01-24 (באנגלית)
  84. ^ "Full List of Golden Globes 2012 Winners"
  85. ^ Marc Hogan, Oscars' Best Song Short List: The National, She & Him (But No Madonna), SPIN, ‏2011-12-20 (באנגלית אמריקאית)
  86. ^ Gregg Kilday, Gregg Kilday, Costume Designers Honor ‘Dragon Tattoo,’ ‘Harry Potter’ and ‘W.E.’, The Hollywood Reporter, ‏2012-02-22 (באנגלית אמריקאית)
  87. ^ דופלט, קרן, אורקין, יעקב, בכנר, יעקב, יהב, זהבה, מעלותיו של ”הרופא הטוב״: תפיסת הרופאים לעומת תפיסת הציבור, social-issues in israel, 2020, עמ' 323–342 doi: 10.26351/siii/29-2/3
  88. ^ The Weinstein Company, The Weinstein Company Acquires Madonna's W.E. for U.S. Release, www.prnewswire.com (באנגלית)


אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=וואליס_ואדוארד&oldid=38016461"