כלי טיס
כלי טיס הוא כל כלי תחבורה המיועד לטיסה באטמוספירה. יש הבחנה בין כלי טיס הקלים מן האוויר כגון כדורים פורחים וספינות אוויר לבין כלי טיס הכבדים מן האוויר כגון מטוסים, מסוקים ודאונים.
העובדה שכלי טיס אינם מושפעים מתוואי הקרקע מעליו הם חולפים והעובדה שהם מסוגלים לחצות יבשות וימים במהירות גבוהה במיוחד, הפכו את כלי הטיס לכלי תחבורה נפוצים במיוחד, והביאו להתפתחות טכנולוגית עצומה בתחום התעופה. כיום מטוסים הם עורק תחבורה ראשי בין יבשות, מדינות וערים. כמו כן כלי טיס משמשים לחיזוי מזג אוויר, צילום מהאוויר, ספורט, פנאי ועוד. בהיבט הצבאי כלי טיס משמשים למשימות שונות כגון תקיפה, הפצצה, סיור, צילומי אוויר לצורכי מודיעין, שינוע כוחות וציוד, לוחמה אלקטרונית והצנחת כוחות וציוד.
היסטוריה
עריכהמאז ומתמיד, שאפו בני האדם להידמות לציפורים ולעוף באופן חופשי בשמיים, אך יצירת כלי טיס שמיש התאפשרה רק בעת החדשה. הראשון שעליו ידוע שהציע תכנון מעשי לכלי טיס היה לאונרדו דה וינצ'י שתכנן במאה ה-15 את הדאון הראשון וכן כלי טיס דמוי מסוק. כמו רבות מהמצאותיו האחרות, דה וינצ'י מעולם לא יישם את התוכניות והן נבנו רק במאה ה-20 לאחר שכבר טסו כלי טיס רבים אחרים. הדאון שתכנן דה וינצ'י אכן טס, אך המסוק לא היה מסוגל להמריא.
פיתוח כלי טיס
עריכהעד האחים רייט
עריכההטיסה המאוישת המתועדת הראשונה נערכה בפריז בשנת 1783; כלי הטיס היה בלון אוויר חם שהוזן באמצעות שריפת עצים. אי אפשר היה לשלוט בבלון, והוא ונסחף ברוח למרחק של כשמונה ק"מ. כלי הטיס הראשון שהיה אפשרי לשליטה ולתמרון עלה לאוויר בשנת 1852 וטס למרחק של כ-25 ק"מ. בהמשך המאה ה-19 נעשו ניסיונות נוספים בכלי טיס הקלים מן האוויר, כדוגמת כדורים פורחים וספינות אוויר שמולאו בגזים קלים מן האוויר: הליום או מימן.
עד לפיתוח כלי טיס יעיל קמו חלוצי טיסה שונים. אחדים שילמו על ניסיון הטיס בחייהם. להלן כמה דוגמאות:
- סר הירם מקסים, ממציא מכונת היריה, ערך ניסיונות בכוח הקיטור. ב-31 ביולי 1894 בנה מטוס ענקי (באורך 130 רגל, כ-40 מטר) אשר נע על שתי מסילות בכוח שני מנועי קיטור בני 180 כוח סוס כל אחד. המטוס התרומם מעט לאוויר אך לאחר שניות ספורות נפל ונהרס. בנס ניצל הממציא ללא פגע אך אחד המפעילים נפצע בראשו.
- החלוץ הראשון שערך ניסויים במנועי דלק, שהומצאו רק שנים ספורות קודם לאחים רייט, היה פרופסור סמואל לנגלי. בזמן ההמראה הסתבך משהו במכונה והטייס (פרופסור אחר) טבע. לאחר ניסיון זה הפסיק משרד המלחמה של ארצות הברית לממן את ניסיונות האנשים המעופפים.
- אוטו לילינטל הגרמני היה ממציא תעופה חשוב. לילינטל ניסה לעבוד על פי עיקרון מעוף הציפורים אך לא באמצעות חיקוי משק הכנפיים, אלא יישום מבנה חתך הכנף של ציפורים במכונה מעופפת. בהתאם, בנה לילינטל כנפיים קבועות (שלא זזות) המחוברות לכתפי 'הטייס' כך שהן תאפשרנה לו לבצע דאייה כמו שחף, חסידה וציפורים רבות נוספות. בשנת 1896 מת לילינטל מפצעיו אחרי התרסקות בדאייה.
- ריצ'רד פירס בנה והעלה לאוויר כלי טיס מאויש, הכבד מן האוויר ככל הנראה במרץ 1903 (התיעוד אינו שלם). פירס לא הצליח לשלוט כהלכה בכלי שבנה.
האחים רייט
עריכה
הבנת עקרון העילוי על בסיס חתך מבנה הכנף, ולקחים אחרים שנרכשו עם הזמן, שימשו את האחים רייט שבנו כלי טיס ממונע, כבד מן האוויר כמובן, שטס לראשונה ב־17 בדצמבר 1903 בחולות קיטי-הוק במדינת צפון קרוליינה. האחים קיימו ארבע טיסות באותו היום, הראשונה למרחק של 37 מטר ב־12 שניות, והרביעית (והמוצלחת מכולן) למרחק של 279 מטר ב־59 שניות.
אחרי האחים רייט
עריכההמסוק הראשון שתועד כשהוא מצליח לנתק מגע מן הקרקע הוטס בצרפת ב-1907, עם זאת המסוק השימושי הראשון נבנה בגרמניה הנאצית ב-1936.
השימוש הצבאי בכלי הטיס החל במלחמת העולם הראשונה, שבה השתתפו מטוסים שהותקנו בהם מכונות ירייה ששימשו לסיוע לכוחות קרקע ולקרבות אוויר. במהלך מלחמת העולם השנייה המטוסים כבר שימשו ככוח חשוב בלחימה. בנוסף לתפקידים שמילאו במלחמת העולם הראשונה החלו להטיל פצצות ומילאו תפקיד של "ארטילריה מעופפת".
מטוס הסילון הראשון היה ה-Heinkel He 178 הגרמני שביצע את טיסתו הראשונה כבר ב-1939. מטוס הקרב הסילוני הראשון היה המסרשמיט Me-262 הגרמני שנכנס לפעולה מבצעית רק לקראת סוף מלחמת העולם השנייה.
כלי טיס חמקניים (שחתימת המכ"ם שלהם נמוכה) פותחו בארצות הברית במהלך המלחמה הקרה ונחשפו רק לקראת סוף המאה ה-20.
כלי טיס בלתי מאוישים / כלי טיס מאוישים מרחוק
עריכהברבע האחרון של המאה העשרים החל שימוש גובר ככלי טיס בלתי מאוישים (כטב"ם) שמכונים גם כלי טיס מאוישים מרחוק (כטמ"ם), למטרות שקודם לכן הוגשמו רק באמצעות כלי טיס מאוישים. הכוונת ובקרת המטוס נעשית בדרך כלל על ידי מפעיל מרוחק (remote pilot) או אף בצורה אוטונומית על ידי מערכת הבקרה של הכטב"ם. רוב הכטב"מים מיועדים לשימושים צבאיים, אך כיום נעשה בהם יותר ויותר שימוש גם ביישומים אזרחיים (משטרה, אבטחה, בקרת תנועה, מחקר ועוד). המגמה כיום היא להעדיף שימוש בכטב"מים על פני מטוסים מאוישים, מאחר שהם יכולים לטוס יותר שעות, לטוס יותר גבוה ללא שיקולי השפעה על הטייס וסיכונו האישי ואף לטוס יותר רחוק. בניגוד למטוס מאויש, העמוס במערכות למיגון ושהיית הטייס, הכטב"ם נושא אך ורק את מערכות המודיעין והתקיפה הנחוצות לביצוע משימותיו, בעוד שמפעיל הכטב"ם מצוי בבסיס ההפעלה בסביבה מוגנת לחלוטין. בנוסף לכטב"מי מודיעין או הטעיה ישנם כטב"מי תקיפה, המסוגלים לירות חימוש מדויק במטרות קרקעיות. הדגם הידוע ביותר של כטב"ם תקיפה הוא ה-RQ-1 פרדטור האמריקני, שנושא טילי AGM-114 הלפייר מונחים.
קישורים חיצוניים
עריכה
- ניצן סדן, האחים רייט לא המציאו את המטוס ולא טסו ראשונים. מי כן?, באתר כלכליסט, 26 באוקטובר 2018