מגדל המים (נהריה)
מגדל המים בנהריה הוא מגדל מים שהוקם בנהריה, ישראל, בשנת 1936, לצורך אספקת מים. המגדל הפך ברבות השנים לאחד מסמליה של העיר נהריה ואף נכלל בסמל העיר נהריה.
 | |
| מגדל המים לפני השיפוץ | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | מגדל מים |
| שימוש | אספקת מים, גלריה |
| כתובת | ז'בוטינסקי 12, נהריה, ישראל[1] |
| מיקום | נהריה |
| מדינה |
ישראל  |
| בעלים | עיריית נהריה |
| זרם | מעל 300 מ"ק בשעה,[2] כנראה 500 מ"ק בשעה[1][4] |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | מאי 1935[1][2][3][4] – סוף פברואר 1936[1][2][3][4] |
| מידות | |
| גובה | 37[1][2][3][4] מטר |
| גובה פנימי | 27[1][2][3][4] מטר |
| מידע טכני | |
| קיבולת | 250 מ"ק[1][2][3][4] |
| קואורדינטות | 33°00′34″N 35°05′29″E / 33.009353°N 35.091385°E |
| גלריה לאומנות מגדל המים | |
|
(למפת הגליל המערבי רגילה)   מגדל המים | |
  | |
מבנה עריכה
המגדל נמצא על גבעה שגובהה 10 מטר מעל פני הים וגובהו הפנימי הוא 27 מטר. המגדל נבנה כמבנה סגור בעל צורת מתומן שבראשו בריכת אגירה עם קיבולת של 250 קוב.[1][2][3][4] השטח שמתחת לבריכת האגירה חולק לקומות שחוברו זו לזו במדרגות ברזל צרות.[3][4][5] הבאר הייתה מחוברת לבריכה האגירה באמצעות מערכת צינורות ומבריכת האגירה יצאו צינורות נוספים לחלקות החקלאיות הצפוניות.
היסטוריה עריכה
הרקע להקמתו עריכה
בימים הראשונים לאחר הקמת נהריה לא הייתה אספקת מים מסודרת לתושבי העיר נהריה והמים הובאו מבאר מים בשכונת עין שרה. לעיתים היו בעלי חמורים שהביאו מים מנחל געתון במקום מבאר המים. מים אלו היו מזוהמים ולא ניתן היה לשתות אותם ולכן התושבים היו מרתיחים אותם, מסננים אותם בעזרת צמר גפן ושותים תה או קפה בלבד. המחסור הגדול במים במושבה אף גרם לכך שהתושבים היו תולים את הכביסה שלהם ולא שוטפים אותה, אלא מחכים לגשם.[1]
הקידוחים באזור עריכה
על מנת לפתור את הבעיה הגיעו לנהריה מומחים לחיפוש מים וסימנו מקומות שבהם לדעתם ניתן למצוא מים. בעצתם של המומחים, באוקטובר 1934 הוחלט להקים מגדל מים באזור. קידוח ראשון באזור במטרה למצוא את המיקום המתאים להקמת מגדל המים נעשה בינואר 1935, מזרחית לזוגלובק של היום, אך נכשל.[2] חודש לאחר מכן בוצע קידוח שני בפינת הרחובות ויצמן ושטייניץ, לפי עצתו של רופרד פיקרד, אחד המומחים לחיפוש מים.[1] הקידוח הצליח מעל המצופה - כבר בעומק של 20 מטר נמצאו בבאר שנקדחה מים בכמות גדולה ובאיכות הראויה לשתייה, בתפוקה של מעל 300 מ"ק בשעה,[2] ככל הנראה 500 מ"ק.[4] הבאר שנקדחה זכתה לכינוי "באר מספר 2".[1][2] ב-17 בפברואר 1935 נערך בנהריה נשף מים לציון האירוע המשמח. באירוע נכח חיים ויצמן, לימים נשיא מדינת ישראל הראשון.[4]
הקמת המגדל ותפקידיו עריכה
כדי לאגור את המים שהתגלו ב"באר מספר 2" ולהזרים אותם אל חלקות חקלאיות באזור הצפוני של המושבה, הוחלט להקים את מגדל המים. הבנייה נמשכה ממאי 1935 עד סוף פברואר 1936.[6]
הקומות התחתונות של המגדל שימשו את חברת נהריה משקים זעירים בע"מ, שהייתה אחראית על יישוב המושבה. בשנות השלושים שימשה אחת הקומות גם את הנוטרים. אנשי ההגנה השתמשו גם הם בקומה זו לצורכי אימונים בשנים 1936 עד 1948. בשנים 1936 עד 1939 שימש גג המגדל לצורכי תקשורת (באמצעות קוד מורס). בזמן מלחמת העולם השנייה שימש לתצפית על מטוסי אויב. בנובמבר 1946 ביקר הנציב העליון בנהרי והשקיף מגג מגדל המים.[7] כך גם עשו חברי ועדת אונסקו"פ בביקורם ביולי 1947 בנהריה.[5] הצבא הבריטי הציב חיילים משקיפים על המגדל בשנת 1947 במסגרת מאבקו בהעפלה.[8]
בקיץ 1949 נפתח במגדל המים לשכת גיוס.[9] בשנות ה-50 פעלה במגדל המים תחנת המשטרה של נהריה.[10]
מוזיאון, ספריה ואולם קריאה עריכה
בפברואר 1941 נפתח רשמית במגדל המים מוזיאון עתיקות[11][12] של ממצאים שנמצאו בסביבות נהריה[13] וכאלו שהוחלפו עם מוזיאון רוקפלר.[14] לצד העתיקות הוצג גם אוסף קונכיות. בסתיו 1942 נפתח במוזיאון תערוכה לזכר יהדות מרכז אירופה.[15][16] בקיץ 1945 נפתח לצד המוזיאון חדר קריאה[17] וספרייה.[18] במהלך מלחמת העצמאות פונו כמעט כל המוצגים ממגדל המים והושארו אך מעט מוצגים בחדר הקריאה.[19] משנות ה-50 של המאה ה-20 משמשות הקומות התחתונות כגלריות אומנות לתערוכות שונות.[20]
הפסקת פעילות המגדל ולאחריה עריכה
בינואר 1984 הופסקה הזרמת המים לבריכת האגירה מסיבות טכניות.[1][4][21] בשנות ה-90 של המאה ה-20 יזמו נשות "האופן הפנימי" ומועדון רוטרי בשיתוף פעולה עם עיריית נהריה את שיפוץ קירות המגדל. בשיפוץ נצבעו מחדש קירותיו של המגדל (מחום ללבן).[22] בשנת 2003 נפתח המקום מחדש בתור גלריית אומנות. בחצר המגדל מוצגת תערוכת פסלים קבועה. המגדל פתוח בכל ימות השבוע, בשעות משתנות.
לקריאה נוספת עריכה
- שאול מ. שאשא (עורך), לטייל בנהריה - מדריך למבקר בעיר (עמ' 55–56), ביחד, 2012
- רונית בן (עורכת), "הכול אנשים" - ממושבה לעיר - נהריה, היישוב הראשון שהוקם בגליל המערבי (עמ' 7), תשע"ג-2013
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של גלריה לאומנות מגדל המים- חנה קליין, מגדל המים, נהריה בראשיתה
- מגדל מים(הקישור אינו פעיל), בית ליברמן
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 גלריה לאומנות מגדל המים, באתר עיריית נהריה
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 שאול מ. שאשא (עורך), לטייל בנהריה - מדריך למבקר בעיר (עמ' 55), ביחד, 2012
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 מגדל המים, באתר נהריה בראשיתה
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 מגדל מים, באתר בית ליברמן(הקישור אינו פעיל)
- ^ 1 2 בנהריה נסתיים ביקור הוועדה בעמק ובגליל, משמר, 3 ביולי 1947
- ^ נהריה משקים זעירים בע"מ, הירדן, 29 באוקטובר 1935
- ^ "יהיה מה שיהיה הפתרון לא"י - 2 העמים יצטרכו לחיות בשלום", הארץ, 13 בנובמבר 1946
- ^ 794 מעפילי "קדימה" גורשו - 185 מעפילי "עליה" עלו, הַבֹּקֶר, 17 בנובמבר 1947
- ^ נפתחו לשכות גיוס בעכו ונהריה, הארץ, 29 באוגוסט 1949
- ^ משטרה סגורה באין טלפון, הארץ, 18 בדצמבר 1958
- ^ חג בנהריה: הוכרזה מועצה מקומית, הצופה, 7 בפברואר 1941
- ^ עתיקות בנהריה, הארץ, 24 באפריל 1941
- ^ המועצה המקומית בנהריה, הארץ, 18 במאי 1941
- ^ מפעולות המועצה המקומית בנהריה, החפירות, הארץ, 25 בנובמבר 1941
נהריה לקראת עונת הרחצה, הארץ, 11 ביוני 1942 - ^ אולם זכרון ליהדות אירופה במוזיאון בנהריה, הַבֹּקֶר, 18 באוקטובר 1942
- ^ גרשון סוואט, נהריה - מקום נופש למופת, המוזיאון, הארץ, 18 באוגוסט 1944
- ^ יפתח אולם קריאה, הארץ, 1 באפריל 1945
- ^ עיר הקייט בימי חורף, משמר, 8 בינואר 1946
- ^ עתיקות בנהריה והסביבה, הארץ, 2 ביוני 1950
- ^ נערים מעכו ונהריה נעצרו כחשודים בגניבות, מעריב, 29 באוגוסט 1966
- ^ על פי מקור אחר [שאול מ. שאשא (עורך), לטייל בנהריה - מדריך למבקר בעיר (עמ' 55), ביחד, 2012] פעילות המגדל הופסקה רק בשנת 1988
- ^ שאול מ. שאשא (עורך), לטייל בנהריה - מדריך למבקר בעיר (עמ' 56), ביחד, 2012