אבל מחולה
אָבֵל מְחוֹלָה הייתה עיר בעמק הירדן בתקופת המקרא. השתייכה לנחלת שבט יששכר.
אזכורים בתנ"ך
עריכהבספר שופטים היא מוזכרת כגבול מתחם המערכה הגדולה בין כוחות הצבא של שבטי ישראל בראשותו של גדעון לבין "מחנה מדין" - כוחות הצבא של המדינים אשר באמצעות הרעשה כבדה הוטלה בהם מהומה ולבסוף נמלטו לכל עבר:[1]
”וַיְהִי כִשְׁמֹעַ גִּדְעוֹן אֶת מִסְפַּר הַחֲלוֹם וְאֶת שִׁבְרוֹ וַיִּשְׁתָּחוּ וַיָּשָׁב אֶל מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר קוּמוּ כִּי נָתַן ה' בְּיֶדְכֶם אֶת מַחֲנֵה מִדְיָן: וַיַּחַץ אֶת שְׁלֹשׁ מֵאוֹת הָאִישׁ שְׁלֹשָׁה רָאשִׁים וַיִּתֵּן שׁוֹפָרוֹת בְּיַד כֻּלָּם וְכַדִּים רֵקִים וְלַפִּדִים בְּתוֹךְ הַכַּדִּים: ... וַיִּתְקְעוּ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת הַשּׁוֹפָרוֹת וַיָּשֶׂם ה' אֵת חֶרֶב אִישׁ בְּרֵעֵהוּ וּבְכָל הַמַּחֲנֶה וַיָּנָס הַמַּחֲנֶה עַד בֵּית הַשִּׁטָּה צְרֵרָתָה עַד שְׂפַת אָבֵל מְחוֹלָה עַל טַבָּת:”
היא הייתה אחת מערי מחוז בממלכת שלמה אשר עליו הופקד בענא בן אחילוד, כמסופר בספר מלכים:[2]
”בַּעֲנָא בֶּן אֲחִילוּד תַּעְנַךְ וּמְגִדּוֹ וְכָל בֵּית שְׁאָן אֲשֶׁר אֵצֶל צָרְתַנָה מִתַּחַת לְיִזְרְעֶאל מִבֵּית שְׁאָן עַד אָבֵל מְחוֹלָה עַד מֵעֵבֶר לְיָקְמֳעָם.”
באבל מחולה נולד הנביא אלישע כמסופר בספר מלכים:[3]
”וְאֵת יֵהוּא בֶן נִמְשִׁי תִּמְשַׁח לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל וְאֶת אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט מֵאָבֵל מְחוֹלָה תִּמְשַׁח לְנָבִיא תַּחְתֶּיךָ:”
משמעות השם
עריכההקידומת "אבל" משמעה מישור עשיר במים ובירק רב[4].
זיהוי
עריכהעל פי הרמזים בתנ"ך, אבל מחולה נמצאת במחוז הכולל את יזרעאל ובית שאן, במסלול הבריחה של המדיינים מעמק יזרעאל. בנוסף, אלישע מתואר כחורש במקום, ועל כן יש לחפש מקום המוקף באדמה חקלאית מתאימה לחרישה.
בהתאם לכך הוצעו הזיהויים הבאים:
- אבסביוס טען כי אבל מחולה היא בית מלח, השוכנת 10 מילין דרומית לבית שאן. אולברייט, אלט ואחרים זיהו את המקום עם תל אבו ספרי ('תל חילו') הצופה על נחל מאליח[4], במרחק 12 מילין מבית שאן.
- זיהוי דומה הוא תל אבו צוץ אשר נמצאת בגדה המערבית של הירדן קרוב למעברות הירדן.[5]
אולם זיהויים אלו אינם באזורים חקלאיים ועל כן היו שהעדיפו לחפש את אבל מחולה בעבר הירדן המזרחי, במסלול של אליהו בדרכו מחורב לדמשק. תמיכה נוספת להיות אבל מחולה בעבר הירדן המזרחי נובעת מהיותו של עדריאל המחולתי, בנו של ברזילי הגלעדי.[6] כן מוזכר שבספר "חיי הנביאים" (vitae prophetarum) שהועבר דרך אפיפניוס מסלמיס מופיע אלישע כמגיע מאבל מחולה שבארץ ראובן, שנחלתו בעבר הירדן המזרחי.
זיהויים אפשריים בעבר הירדן הם[7]:
- תל אבל המזוהה עם העיר אבילה, אחת מערי הדקפוליס, ונמצאת באזור חקלאי פורה. על פי זיהוי זה, ייתכן שאבל מחולה היא יַבְּלימַ הנזכרת ברשימת ערי צפון הגלעד והגולן במכתבי אל עמרנה, המזוהה בתל אבל.[8]
- תל אל מקלוב המשקיף על ואדי יאבס.
יש המשערים שאבל מחולה היא אבל כרמים הנזכרת בספר שופטים יא, ל"ג. לדעת יהוסף שוורץ בספרו תבואות הארץ, זיהוי זה אינו נכון. לשיטתו אבל כרמים היא אבל ערב הנזכרת במסכת פסחים דף ע"ב עמוד א'.[9]
על שם אבל מחולה המקראית נקראו היישובים מחולה[10] ושדמות מחולה (שהתפלג ממנו בשנות השמונים).
לקריאה נוספת
עריכה- הערך: אבל מחולה, לכסיקון מקראי, (עורכים: מנחם סוליאלי, משה ברכוז), א-ב, תל אביב: הוצאת דביר, תשכ"ה-1965, עמ' 7.
- יוחנן אהרוני, אטלס כרטא לתקופת המקרא, ירושלים: הוצאת כרטא, 1974, עמ' 76, 113, 128, 129, 143.
קישורים חיצוניים
עריכה- יהוסף שוורץ, תבואות הארץ: אבל מחולה, באתר tevuot
- אבל מחולה, באתר דעת
- אבל מחולה (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ ספר שופטים, פרק ז', פסוקים ט"ו–כ"ב.
- ^ ספר מלכים א', פרק ד', פסוק י"ב.
- ^ ספר מלכים א', פרק י"ט, פסוק ט"ז.
- ^ 1 2 צבי גרסטנר, התלים שלנו, הצופה, 17 באוגוסט 1948
- ^ יוחנן אהרוני, אטלס כרטא לתקופת המקרא, ירושלים: הוצאת כרטא, 1974, עמ' 117.
- ^ יאירה אמית, מקרא לישראל: שופטים, ירושלים, מאגנס, 1999, עמ' 143.
- ^ אנציקלופדיה מקראית, ערך אבל מחולה
- ^ אברהם נגב, אבל מחולה, לכסיקון מקראי, (עורכים: מנחם סוליאלי, משה ברכוז), א-ב, תל אביב: הוצאת דביר, תשכ"ה-1965, עמ' 7.
- ^ יהוסף שוורץ, תבואות הארץ
- ^ ילקוט הפרסומים 2633 (עמ' 1823), 10 ביוני, 1980