פתיחת התפריט הראשי

בַרְזִלַּי הַגִּלְעָדִי מרוגלים הוא דמות מקראית. על פי המקרא היה איש עשיר שכלכל את דוד ואת צבאו בעת מרד אבשלום[1].

תוכן עניינים

קורות חייועריכה

לאחר שדוכא המרד ודוד שב לירושלים הוצע לו כאות תודה לשבת בירושלים ולקבל את כל משאלותיו ותאוותיו מאת המלך. אך ברזילי, שהיה אז כבר בן 80, לא מצא טעם בחיים שכאלה, באומרו "האדע בין טוב לרע, אם יטעם עבדך את אשר אוכל ואת אשר אשתה..."[2], והציע שבנו יתוגמל במקומו. ואכן, בנו כִמהם קיבל חלקת אדמה ליד בית לחם שנקראה על שמו כשהייתה מקום הממשל הזמני של שארית הפליטה אחרי רצח גדליהו[3]. הכרת הטוב של שושלת המלוכה למשפחת ברזילי נמשכה גם לאחר מותו, ודוד הורה לשלמה לפני מותו כי בני ברזילי יהיו מאוכלי שולחנו. את בני המשפחה מוצאים שוב בספר עזרא[4], כאשר צאצאי משמרת הקוץ מן הכהנים שנישאו עם בנות המשפחה נדחו מן אכילת קודש הקדשים משום שלא יכלו לאמת את ייחוס כהונתם.[5]

דמותועריכה

אופיו של ברזילי הגלעדי אינו ברור על פי חז"ל. מהעובדה שבגיל 80 לא יכול היה עוד ברזילי לחוש טעם אוכל למדו חז"ל שהוא היה שטוף בזימה וקפצה עליו זקנה, שהרי שפחה מבית רבי טעמה טעם קדירה גם כאשר הייתה בת תשעים ושתים[6], ו"ברזילי הגלעדי" היה שם נרדף בפי חז"ל לציון אדם שטוף בתאוות, עד כדי שפולט שכבת זרע רק מהסתכלות בבגדי נשים[7].

מצד שני, דרשו חז"ל[8] כי העובדה שהביטוי "בני ברזילי" מוזכר במקרא חמש פעמים מרמזת על כך שמי שמאכיל צדיק כאילו מקיים חמישה חומשי תורה.

על פי בית הבחירה למאירי ברזילי היה גר[9] (ולכן כל הכהנים המתייחסים אליו נושלו מהכהונה) ואילו בעל מרגליות הים חולק על כך וסבור כי היה ישראל מלידתו.[10]

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ שמואל ב יז
  2. ^ שמואל ב יט, לב
  3. ^ ירמיה מא יז
  4. ^ ב, סא
  5. ^ ספר עזרא פרק ג, ספר נחמיה פרק ז,סג
  6. ^ שבת קנב, א
  7. ^ יבמות עו, א
  8. ^ בראשית רבה נח
  9. ^ בית הבחירה למאירי מסכת קידושין דף ס"ט עמוד ב'.
  10. ^ מרגליות הים למסכת שבת