פתיחת התפריט הראשי

צָרְתָן (גם: צָרְתַנָה, צְרֵרָתָה ו- צְרֵדָתָה) הייתה עיר מקראית בעבר הירדן, ששכנה בסמוך לשפך נחל יבוק לנהר הירדן ובקרבת העיר אדם.

העיר נזכרת לראשונה בתיאור מעבר הירדן בספר יהושע: "וַיַּעַמְדוּ הַמַּיִם הַיֹּרְדִים מִלְמַעְלָה קָמוּ נֵד אֶחָד הַרְחֵק מְאֹד באדם (מֵאָדָם) הָעִיר אֲשֶׁר מִצַּד צָרְתָן"[1].

לאחר מכן, העיר נזכר בסיפור רדיפת גדעון בן יואש אחרי המדיינים: "וַיָּנָס הַמַּחֲנֶה עַד בֵּית הַשִּׁטָּה צְרֵרָתָה עַד שְׂפַת אָבֵל מְחוֹלָה עַל טַבָּת"[2].

כמו כן, נזכרת העיר כמקום שבו יצק שלמה המלך את כלי בית המקדש הראשון: "בְּכִכַּר הַיַּרְדֵּן יְצָקָם הַמֶּלֶךְ בְּמַעֲבֵה הָאֲדָמָה בֵּין סֻכּוֹת וּבֵין צָרְתָן"[3].

בתיאור מקביל של האירוע בספר דברי הימים נזכרת העיר בצורה "צרדתה": "בְּכִכַּר הַיַּרְדֵּן יְצָקָם הַמֶּלֶךְ בַּעֲבִי הָאֲדָמָה בֵּין סֻכּוֹת וּבֵין צְרֵדָתָה"[4].

כמו כן, נזכרת העיר בצורה "צרתנה", בתיאור נפות שלמה המלך: "בַּעֲנָא בֶּן אֲחִילוּד תַּעְנַךְ וּמְגִדּוֹ וְכָל בֵּית שְׁאָן אֲשֶׁר אֵצֶל צָרְתַנָה מִתַּחַת לְיִזְרְעֶאל מִבֵּית שְׁאָן עַד אָבֵל מְחוֹלָה עַד מֵעֵבֶר לְיָקְמְעָם"[5].

כמו כן, העיר נזכרת אצל חז"ל בדיון על סיפור חציית הירדן במקום: "אמר ר' יוחנן אדם קרייה וצרתן קרייה - שנים עשר מיל מזו לזו"[6].

לעיר הקדומה מספר הצעות זיהוי כיום[7]:

החוקר ויליאם פוקסוול אולברייט הציע לזהות את העיר הקדומה עם "תל צליחאת", כ- 15 ק"מ צפונית לתל דיר עלא (המזוהה עם סוכות המקראית).

החוקר בנימין מזר הציע לזהותה עם "תל אם-חמאד", כשישה ק"מ צפונית מערבית לגשר דאמיה (המזוהה עם אדם המקראית).

החוקר נלסון גליק הציע לזהות את העיר עם "תל א-סעידיה", כ- 18 ק"מ צפונית לגשר דאמיה, ותשעה ק"מ צפונית מערבית ל"תל דיר עלא". זאת, באופן התואם לתיאור חז"ל בדבר המרחק בין אדם וצרתן - 12 מיל[8].

הערות שולייםעריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך ובנושא ארכאולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.