אברהם אדרוטיל
רבי אברהם בן רבי שלמה אדרוטיל (אדרוטיאל או אברהם מטרוטיאל; ה'רמ"ב, 1482 – לא לפני ה'שכ"ו, 1566) היה רב, מקובל וכרוניקן, מראשי קהילת המגורשים בעיר פאס שבמרוקו.
| לידה |
1482 ה'רמ"ב קסטיליה |
|---|---|
| פטירה |
(לא לפני) 1566 (לא לפני) ה'שכ"ו מרוקו |
| מדינה | מרוקו |
| מקום מגורים | קסטליה, פאס |
| מקום פעילות | פאס |
| תקופת הפעילות | המאה ה-16 |
| השתייכות | אחרונים, מגורשים |
| תחומי עיסוק | תלמוד, קבלה, היסטוריה |
| רבותיו |
יעקב לואל  |
| בני דורו | רבי חיים גאגין, רבי יהושע קורקוס, רבי יהודה עוזיאל |
| חיבוריו | תשלום סדר הקבלה לראב"ד, אבני זיכרון (כתב יד) |
| שם השושלת | אדרוטיל |
| אב | שלמה |
  | |
ביוגרפיה עריכה
רבי אברהם נולד בקסטיליה שבספרד, בשנת ה'רמ"ב (1482), לאביו רבי שלמה. בהיותו כבן עשר משפחתו גורשה מספרד והיגרה לעיר פאס שבמרוקו. אביו היה מתלמידיו המובהקים של רבי יצחק קנפנטון, אצלו למד למעלה מעשרים שנה, לאחר מכן לימד תלמידים שנים רבות ונפטר זקן בפאס, בשנת ה'רנ"ג (1493).[1] רבי אברהם עצמו למד אצל רבי יעקב לואל לאחר שזה היגר למרוקו יחד עם רבי אברהם סבע, עם גירוש פורטוגל (1497).[2] עם השנים מונה רבי אברהם לרב בקהילת המגורשים בפאס, כאשר במקביל יצא שמו כאחד מגדולי המקובלים במקום. בשנת ה'רפ"ו (1526) אנו מוצאים אותו חותם יחד עם הדיינים וראשי הישיבות של הקהילה על תקנת המגורשים, בעניין היתר הנפיחה. בשנת ה'רצ"ה (1535) חתם עמם שוב על אותו עניין. בשנת ה'שכ"ו (1566) חתם על פסק הלכה אודות גט שבוצע על ידי יהודי שהמיר את דתו והיגר לפורטוגל.
חיבוריו עריכה
תשלום ספר הקבלה עריכה
בשנת ה'ר"ע (1510), כתב כרוניקה המשלימה את ספר הקבלה של רבי אברהם אבן דאוד. הוא חילק את חיבורו לשלושה שערים:
1. רשימת החכמים שחיו עד לזמנו של הראב"ד ולא נזכרו על ידו.
2. השלמה של דורות החכמים שהופיעו מעת שנכתב ספר הקבלה (משנת ד'תתק"כ-1160 עד לשנת ה'ר"ע-1510).
3. סקירה על מלכי ספרד בזמן הסמוך לגירוש, תיאור תלאות הגירוש וקשיי קליטתם של המגורשים במרוקו.
אבני זיכרון עריכה
בחיבור זה עוסק רבי אברהם בצורה עיונית במושגי הקבלה, לשם כך ליקט הרבה מדברי קודמיו. בהקדמה לחיבור כתב כי בשל הערפול במושגי הקבלה רבים הסתייגו ממנה וכמעט שהיא נשכחה. לדבריו, לולי רבי יצחק קנפנטון ותלמידיו, הייתה הקבלה נשכחת. חיבורו זה השפיע רבות על המקובל רבי יעקב איפרגן (המאה ה-16), שיצטט ממנו הרבה.[3]
החיבור מצוי בכתב יד[4] ונדפס בשנת ה'תשפ"א על ידי מכון חכמי ירושלים והמערב.
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- גרשום שלום קריית ספר כרך ו, עמודים 259–276, תרפ"ט-תר"ץ
- גרשום שלום קריית ספר כרך ז, עמודים 457–465, תר"ץ-תרצ"א
- הרב פרופסור משה עמאר "מבוא" ל-עץ חיים: פולמוס הלכתי בין מגורשי ספרד לתושבים, תשמ"ז
קישורים חיצוניים עריכה
- רבי אברהם אדרוטיל, "סדר הקבלה לר' אברהם בר' שלמה" בתוך: נויבאואר, סדר החכמים וקורות הימים, חלק א עמוד 101, באתר היברובוקס
אברהם בן שלמה (1482-), מטרוטיאל, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ בהקדמה לחיברו "אבני זיכרון" יכנה רבי אברהם את עצמו: "שועל בן ארי".
- ^ ראו: רבי אברהם אדרוטיל, "סדר הקבלה לר' אברהם בר' שלמה" בתוך: נויבאואר, סדר החכמים וקורות הימים, חלק א עמוד 107, באתר היברובוקס.
- ^ ראו למשל: רבי יעקב איפרגן, מנחה חדשה, עמודים: 8, 23, 25, 34, (תשס"א).
- ^ אבני זיכרון, במאגר כתבי היד הסרוקים של הספרייה הלאומית.