אברהם שרוני

קצין צה"ל ומילונאי ישראלי

אברהם שרוני (2 באפריל 1918 - 30 באוגוסט 2012) היה קצין צה"ל בדרגת אלוף-משנה ששירת ביחידה 8200, הקים בה את מערך ההדרכה, וזכה בפרס ביטחון ישראל. הוא מחברו של מילון שרוני, מילון ערבי-עברי שיצא לאור בהוצאת משרד הביטחון.

אברהם שרוני
אברהם שרוני בתקופת השירות הצבאי
אברהם שרוני בתקופת השירות הצבאי
לידה 2 באפריל 1918
כ' בניסן תרע"ח
בגדאד, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 30 באוגוסט 2012 (בגיל 94)
י"ב באלול תשע"ב
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך עלייה 1934
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות Hahaganah.png ההגנה
Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 19361970 (כ־34 שנים)
דרגה אלוף-משנה אלוף-משנה
תפקידים בשירות
עיטורים
פרס ביטחון ישראל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

שרוני נולד בבגדאד שבעיראק, בנם של דינה ומאיר שעשוע. אמו הייתה בתו של מנהיג הקהילה, הרב שמעון אגסי. למד בכותאב (תלמוד תורה) ובתיכון היהודי "שָמָש" אותו סיים בגיל 16 לאחר שהוקפץ כיתה פעמיים. ב-1931 היה ממקימי תנועת הנוער הציונית "אחיעבר". ב-1934 עלה לארץ ישראל עם חבריו, החבורה התמקמה במושבה רעננה ועסקה בנטיעה ועיבוד פרדסים. בפרוץ מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט הצטרף לארגון "ההגנה" והשתתף בפעולות הגנה מפני שבט אבו כישכ. לפרנסתו עבד כפועל בהנחת קווי תשתית וסלילת כבישים בשרון. עבר לקיבוץ אשדות יעקב ולימד ערבית בקיבוץ וביישובים סמוכים, ב-1937 עבר לטבריה ולימד ערבית ב"בית הספר התיכון בגליל" ובבית הספר העממי על שם הרמב"ם. ב-1938 שינה את שם משפחתו ל"שרוני". ב-1939 החל ללמוד בהתכתבות הנדסת חשמל במכון הבריטי לטכנולוגיית הנדסה (BIET).

ב-1942 גויס על ידי יגאל אלון למחלקה הסורית בפלמ"ח, שאלון עמד בראשה. עבר קורס אלחוט בצבא הבריטי ופעל במסווה בביירות ובדמשק. במהלך משימותיו בדמשק נתפס ונכלא בחשד לריגול אך שוחרר לאחר התערבות של הבריטים. בשובו לארץ ישראל למד שפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית בירושלים. לימד ערבית בתיכון "סליגסברג" בירושלים, בבית הספר הריאלי בחיפה ובתיכון בקריית מוצקין. במקביל הצטרף למנגנון הקבע של "ההגנה", שירת כמפקד חוליית האלחוט בירושלים ולאחר מכן מפקד חוליית ההאזנה בחיפה, שהאזינה לתקשורת שעברה דרך מרכזת הטלפונים הבין–לאומית שבעיר.

במלחמת העצמאות השתלטה "ההגנה" על תחנת הקשר הערבית בחיפה והמכשור במקום הביא לקפיצה ביכולות החוליה. שרוני הצליח לפענח שידורים מוצפנים של הצבא הירדני והצלחתו הביאה להעברתו למפקדת יחידת האזנה של צה"ל בבית האדום בתל אביב. הוא עסק בפענוח תשדורות הלגיון הירדני והצבא המצרי וייסד קורס הדרכה לחוליות האזנה ניידות. לאחר המלחמה מונה לראש מדור עיבוד בשירות מודיעין 2, בשנת 1952 שימש במשך שלושה חודשים ממלא מקום מפקד היחידה עד כניסתו לתפקיד של אברהם אילוני שסיים קורס קצינים. בשנות החמישים ייסד מערך קורסים קדם צבאיים בו למדו החניכים ערבית לקראת שירותם ביחידת ההאזנה, וטיפח את מערך מגמות המזרחנות בבתי הספר התיכוניים.

ב-1963 זכה צוות בראשותו ממדור "חיבור" ביחידה, שכלל גם את רס"ן שאול שמאי, רס"ן יצחק עמבר, רס"ן עזרא סופר ורס"ר זאב חוסני, בפרס ביטחון ישראל הודות לעבודתם המסורה שזיכתה את מערכת הביטחון להישגים חשובים.

ב-1963 מונה שרוני להקים את ענף ההדרכה ולרכז את פעולות ההכשרה ביחידה. הוא קידם את מערך הקורסים הקדם צבאיים, הקים תוכנית לימודים משולבת ערבית ומתמטיקה במסגרת העתודה האקדמית וקורסים להכשרת אלחוטנים, קציני בינה רשתית, מפענחי צפנים ומתרגמים. לאחר הקמת בה"ד 15 ייסד בו את ענף מקצועות. בסוף 1971 פרש משירות הקבע אך המשיך לשרת במילואים ביחידה.

לאחר שחרורו הקים באוניברסיטת תל אביב את היחידה להוראת ערבית למשרתי ציבור. ב-1976 פנה אליו אל"ם אפרים לפיד וביקש ממנו לעמוד בראש צוות הוצאה לאור של מילון ערבי-עברי, שנודע לימים כמילון שרוני. כתיבת המילון נמשכה מפברואר 1977 עד יולי 1980. עיכוב בניקוד המילים הביא לדחייה בהוצאתו לאור עד 1987, תחילה במהדורה ארוכה בת שלושה כרכים, וב-1991 במהדורה מקוצרת בת כרך בודד. גם לאחר הוצאתו לאור של המילון המשיך שרוני באיסוף מילים נוספות למילון, ובעשרים השנים שחלפו מאז צאתו לאור נוספו למילון כ-3,000 ערכים חדשים וכ-12,000 משמעויות חדשות לערכים קיימים.

בשנת 2008, בהגיעו לגיל 90, הועלה לדרגת אלוף-משנה.[1]

ב-1950 נישא שרוני לעדנה גולומב, עולה חדשה מארצות הברית ששירתה אף היא ביחידת ההאזנה, ולזוג ארבעה ילדים.

קרן שרוניעריכה

בשנת 2019 הוקמה ביוזמת המשפחה "קרן שרוני" על שמו במרכז למורשת המודיעין. בראש הקרן עמד תא"ל (מיל') ד"ר אפרים לפיד. מטרות הקרן הן לעודד אנשים ומעשים בתחומים של הוראת השפה הערבית לדוברי עברית במערכות החינוך וההדרכה בארץ; לקדם את ידע השפה הערבית ושפות מזרח-תיכוניות נוספות; לקדם את נושא המילונאות בשפות הערבית והפרסית ולהגיהן; לטפח פעילות יצירתית לשיפור תפעול המודיעין ועשייה אישית או קבוצתית שיש בה תרומה לקהילה בהקשר המודיעיני.

אירוע ראשון בו חולקו פרסים של הקרן נערך במרכז למורשת המודיעין ב-11 באפריל 2019. בראש חבר השופטים עמד תא"ל (מיל') ראובן ירדור והיו חברים בו פרופ' אליעזר שלוסברג, ד"ר חיים ניסים, וסא"ל (מיל') ז'קלין בן בסט. הזוכים בפרס היו פרופ' מנחם מילסון, האח יוחנן אליחי, המורה מנאל תתר עיסאוי, המורה יצחק רוטנשטרייך, ד"ר אתי אמויאל, וחן ראובני.[2]

בפעם השנייה, ב-19 במאי 2021, חילקה הקרן ארבע מלגות, על פי המלצת חבר השופטים בראשות תא"ל (מיל) דני הררי, לגב' סונדוס אלחות, לד"ר אלון פרגמן, לרועי שלומי ולרות בן אבי על מפעל חיים. הם נבחרו לציון תרומתם לקידום החינוך וטיפוח השפה הערבית, הן במסגרת מערכת החינוך והן באקדמיה.

יו"ר הקרן עתה היא סא"ל (מיל') קרן בר, בוגרת יחידה 8200. הקרן מפרסמת אחת לשנה הזמנה להצגת מועמדות לקבלת המלגות.[3]

גלריהעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אברהם שרוני בוויקישיתוף

ביאוריםעריכה

  1. ^ מימין: חיים רוטמן, אברהם שרוני, יצחק מאירי, חיים סטרנין, עודד זך. ראשון משמאל שלמה ענבר, מפקד היחידה.

הערות שולייםעריכה