פתיחת התפריט הראשי

ראובן ירדור

ראובן ירדור (נולד ב-1938) היה תת-אלוף בצה"ל, פיקד על יחידת ההאזנה המרכזית – יחידה 8200 בשנים 19801984, לאחר ששירת בה בתפקידים שונים מאז שנות השישים, ונחשב לאחד ממפענחי הצפנים המבריקים ביותר שהיו במודיעין הישראלי, לצד קודמו שאול שמאי.

ראובן ירדור
ראובן ירדור.jpg
לידה 1938 (בן 81 בערך)
השתייכות Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 19561986
דרגה תת-אלוף  תת-אלוף
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות
מבצע קדש  מבצע קדש
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

בילדותו היה פעיל בתנועת הנוער של הלח"י, ובין היתר הדביק כרוזים על קירות שכונתו, יד אליהו, ובהם הקריאה לרוזן ברנדוט להסתלק משליחותו בארץ. בגיל 15 הצטרף למחזור הראשון של הפנימייה הצבאית שליד בית הספר הריאלי בחיפה. כבוגר הפנימייה הצבאית התגייס תחילה לחיל הרגלים ואחר כך עבר לשריון, מתוך שאיפה לקריירה צבאית כקצין שדה. כשיצא מטעם הצבא ללימודים באוניברסיטה העברית פגש בשיעוריו של פרופסור מאיר יעקב קיסטר את יואל בן-פורת, ששירת אז ביחידה 515, גלגולה המוקדם של יחידה 8200. בן פורת, שהתפעל מיכולותיו, התעקש לשלב את ירדור ביחידה, ונלחם על הבאתו אליה מול מפקד השריון דוד אלעזר. רק יורשו של אלעזר, האלוף ישראל טל, ניאות לבסוף להשאיל את ירדור ליחידה ״לשנה-שנתיים״, השאלה שהפכה להצבה קבועה לאחר מלחמת ששת הימים. בעשר שנותיו הראשונות ביחידה עסק ירדור בפענוח צפנים תחת פיקודו של שאול שמאי, ולאחר מותו של שמאי הוא מונה לראש ענף פענוח הצפנים, שם זכה לכינויים "הטנקיסט" ו"אבו זקן", על שם הזקן העבות שעיטר שנים רבות את פניו.

בספרו "נעילה" מספר בן פורת על מברק מוצפן שפענח ירדור, הדובר שבע שפות, ב-5 באוקטובר 1973 סמוך לשעה 5 בערב (21 שעות לפני פרוץ קרבות מלחמת יום הכיפורים), שהבהיר מעל לכל ספק כי המלחמה עומדת לפרוץ. את המברק שלח הנספח הצבאי של עיראק במוסקבה אל המטה הכללי בבגדאד ובו דיווח כי פינוי נתיני ברית המועצות מסוריה וממצרים בא בעקבות כוונת הסורים והמצרים לפתוח בכל רגע בהתקפה על ישראל. ההתרעה עוכבה באגף המודיעין ולא הגיעה בזמן לרמטכ"ל דוד אלעזר[1].

לאחר סיום תפקידו האמור, ב-1976, מונה ירדור לסגן מפקד יחידה 8200, תחת פיקודו של תא"ל אריה בנטוב, וב-1980 הוא קיבל את הפיקוד על היחידה.

במלחמת ששת הימים השתתף ירדור כמפקד יחידת האזנה ניידת שסופחה לאוגדת הפלדה שבפיקוד האלוף ישראל טל (כשהגיע ירדור בראש יחידתו הניידת לשטח הכינוס של האוגדה ערב המלחמה, אמר האלוף טל בשמחה: ״אני השאלתי אותך ועכשיו אני אקבל בונוס!״). ערב מלחמת יום הכיפורים ובמלחמה עצמה פיקד ירדור על ענף פענוח הצפנים ביחידה, ובמלחמת לבנון הראשונה הוא היה מפקד יחידה 8200.

שמו של ירדור נחשף לראשונה כמפקד היחידה הסודית בספרו של ארי בן מנשה ששירת תחתיו לאחר מלחמת יום הכיפורים, על אף שלארגוני הביון השונים בעולם היה שמו ידוע מאז אותה מלחמה עצמה, מכיוון שנמסר על ידי עמוס לוינברג לשוביו הסורים, וממנו הועבר לידיעת הסובייטים ובעלי בריתם.

ערב פרישתו מצה"ל שירת בתפקיד סגן ראש אגף תכנון במטכ"ל, תחת פיקודם של האלופים מנחם עינן ואביהו בן נון.

לאחר סיום שירותו בצה"ל היה ראש מינהלת פרויקט "תומר" להקמת תחנת קול אמריקה בערבה[2].

בעשור השמיני לחייו עדיין שירת ירדור בשירות מילואים פעיל באגף המודיעין של צה"ל.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ שלמה נקדימון, נאר דאס פעלט מיר (רק זה חסר לי), "ידיעות אחרונות", 8.10.2010
  2. ^ תחנת ממסר לרדיו בערבה, ראובן ירדור ואליה יפה, עיתון מדע, כרך ל"ד גיליון 1