פתיחת התפריט הראשי

אַב הָרַחֲמִים היא תפילה יהודית, המבקשת מאלוהים לנקום את נקמת היהודים שנהרגו על קידוש השם. התפילה נאמרת בקהילות האשכנזיות בתפילת שחרית של שבת לאחר קריאת התורה.

אב הרחמים

אָב הָרַחֲמִים שׁוֹכֵן מְרוֹמִים. בְּרַחֲמָיו הָעֲצוּמִים הוּא יִפְקֹד בְּרַחֲמִים הַחֲסִידִים וְהַיְשָׁרִים וְהַתְּמִימִים. קְהִלּוֹת הַקֹּדֶשׁ שֶׁמָּסְרוּ נַפְשָׁם עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם. הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִים בְּחַיֵּיהֶם וּבְמוֹתָם לא נִפְרָדוּ. מִנְּשָׁרִים קַלּוּ וּמֵאֲרָיוֹת גָּבֵרוּ[1] לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנָם וְחֵפֶץ צוּרָם. יִזְכְּרֵם אֱלֹהֵינוּ לְטוֹבָה עִם שְׁאָר צַדִּיקֵי עוֹלָם. וְיִנְקֹם לְעֵינֵינוּ נִקְמַת דַּם עֲבָדָיו הַשָּׁפוּךְ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים. הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ כִּי דַם עֲבָדָיו יִקֹּם וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ:[2] וְעַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים כָּתוּב לֵאמֹר. וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא נִקֵּיתִי וַ-ה' שֹׁכֵן בְּצִיּוֹן:[3] וּבְכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ נֶאֱמַר לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם, יִוָּדַע בַּגּוֹיִם לְעֵינֵינוּ נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ הַשָּׁפוּךְ:[4] וְאוֹמֵר, כִּי דוֹרֵשׁ דָּמִים אוֹתָם זָכָר לא שָׁכַח צַעֲקַת עֲנָוִים:[5] וְאוֹמֵר, יָדִין בַּגּוֹיִם מָלֵא גְוִיּוֹת מָחַץ רֹאשׁ עַל אֶרֶץ רַבָּה. מִנַּחַל בַּדֶּרֶךְ יִשְׁתֶּה עַל כֵּן יָרִים רֹאשׁ:[6]

תוכן עניינים

הרקע ליצירת התפילהעריכה

  ערך מורחב – גזירות תתנ"ו

בשנת 1096 פתחו הנוצרים במסע הצלב הראשון, ובמסגרתו טבחו ביהודים בפרעות המכונים בקהילות ישראל "גזירות תתנ"ו". העילה לפתיחת מסע הצלב הייתה פגיעה של הסלג'וקים (שליטי ארץ ישראל דאז) בנוצרים שבאו לבקר. האפיפיור אורבנוס השני יצא לצרפת וקרא לכבוש את ארץ הקודש והמונים נענו.

בדרכו לארץ ישראל ערך האספסוף פרעות ביהודי עמק הריינוס. הפרעות החלו בקהילות שו"םשפיירא (שפייר), ווורמייזא (וורמס) ומגנצא (מיינץ). המוני יהודים הוטבלו בכוח לנצרות וחלקם עלו על המוקד על קידוש השם. רבים מהם העדיפו להתאבד בטרם יוכרחו להתנצר בעל כורחם.

לזכר הצרות חוברו קינות וסליחות רבות. בין השאר חוברה בוורמייזא גם תפילת אב הרחמים. התפילה עוסקת בקריאה לאלוהים שינקום את נקמת דם עבדיו השפוך ועוד פסוקים בעניין הנקמה בגויים.

מחבר התפילה אינו ידוע, ויש אומרים שנמצאה מונחת על בימת קריאת התורה[7]. התפילה משובצת בפסוקים מספר דברים, ספר שמואל ב', ספר יואל וספר תהילים.

זמני אמירת התפילהעריכה

התפילה נאמרת בכל תפוצות וקהילות אשכנז. היא נאמרת בתפילת שחרית של שבת לאחר קריאת התורה, יקום פורקן ותפילות נוספות ולפני אמירת אשרי יושבי ביתך והכנסת ספר התורה לארון הקודש.

נמנעים מלומר תפילה זו בימים של שמחה, כגון ימים שאין אומרים בהם תחנון, בשבתות ארבע פרשיות (שקלים, זכור, פרה והחודש), כשיש ברית מילה או חתן בבית הכנסת או בשבתות מברכים (השבת שלפני ראש חודש). בשבתות החלות בספירת העומר נוהגים לומר את אב הרחמים כחלק ממנהגי האבלות בימי הספירה, גם אם זו שבת מברכין או שיש ברית מילה או חתן[8][9], זאת מפני שגזרות תתנ"ו התרחשו בימי ספירת העומר[9]. בקהילות שונות נהגו לומר אב הרחמים גם בשבת שלפני ראש חודש אב.

לפי מנהג אשכנז המערבי, תפילה זו נאמרת רק בשתי שבתות בשנה: בשבת לפני שבועות ובשבת לפני תשעה באב. בשאר שבתות השנה התפילה אינה נאמרת כלל.[10]

לאחר השואה נהג הרב צבי יהודה קוק לומר תפילה זו בכל שבת משבתות השנה, ואף בשבתות שהוזכרו מעלה, שבהן לא נהגו לומר את התפילה, כיוון שהכיר אישית הרבה מגדולי ישראל שנספו בשואה. מנהגו זה היה מנהג אישי ולא כהנהגה לכלל[11].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה