אגמון חולה
אֲגַמּוֹן חוּלָה[1] הוא אגם מלאכותי במרכז עמק החולה, וסביבו אתר תיירות המהווה מוקד צפרות בשל העופות הרבים הנקבצים בו, בעיקר עופות מים. המקום משמש תחנה עצירה במסעות של העופות הנודדים מאירופה לאפריקה ובחזרה ומדי חורף מתמקמים באגמון אלפי עגורים[2]. באתר ניתן לסייר באמצעות אופניים, רכב חשמלי, או עגלת מסתור.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
אגם  |
| מידות | |
| שטח | 1 קמ"ר |
| מידע נוסף | |
| מדינות באגן הניקוז |
 ישראל |
| קואורדינטות | 33°06′21″N 35°36′13″E / 33.105833333333°N 35.603611111111°E |
|
(למפת אצבע הגליל רגילה)   אגמון חולה | |
  | |
היסטוריה
עריכהארבעה עשורים לאחר ייבוש החולה, החליטה קק"ל להציף באופן מבוקר קרקעות שנחשפו בעת ייבוש החולה, לאחר שהסתבר שאינן טובות לעיבוד חקלאי, וכי התועלת לסביבה משטח מוצף רבה מתועלתו כשטח מעובד במטרה למנוע זיהום של ימת הכנרת. בפרויקט הושקעו 80 מיליון שקל, והוא הושלם לאחר שנתיים של הצפות מבוקרות.
בפברואר 2009 נבחר האגם על ידי כתב העת הבריטי "BBC Wildlife" כאחת מעשר תצפיות בעלי החיים החשובות בעולם[3].
בשנת 2020 נפתחו בשטח האגמון מרפאה קדמית ומרכז אקלום לחיות בר פצועות מאזור הגליל והגולן, כולל בעלי כנף, ביוזמת קק"ל והמכללה האקדמית תל חי. תכלית המרפאה לתת מענה ראשוני לפני ההעברה לבית החולים לחיות בר, או לאפשר אקלום והשבה לטבע. מתקני אקלום דומים פועלים בישראל בספארי ברמת גן, בחי-ברים של רשות הטבע והגנים וברמת הנדיב[4].
עשרות אלפי עגורים השוהים בחורף באגמון החולה, מואכלים במאורגן על ידי בני אדם. בסוף שנת 2021 התפרצה שם שפעת העופות, שהתפשטה ללולים ברחבי צפון ישראל. לטענת זואולוגים, צפיפות העגורים האיצה מאוד את ההדבקה[5]. בעקבות כך, נשמעה קריאה לבחון את המשך האכלת העגורים[6].
ב-2023 נסגר האתר עקב אירועי מלחמת חרבות ברזל ונפתח בשנית בדצמבר 2024[7].
מרכז הצפרות החולה
עריכהמרכז צפרות החולה הוא מרכז צפרות שהוקם בשנת 2001 על ידי החברה להגנת הטבע, על מנת לקדם פעילות צפרות ושמירת טבע באזור. במסגרת המרכז, פועלת תחנת טיבוע עופות בשיתוף קק"ל, נערכים סקרי עופות וכן מתקיימים סיורים לקהל הרחב.[8]
בשנת 2019 הוקם מרכז המבקרים החולה, המציע פעילויות שונות הסוקרות את חיי העופות, נדידת ציפורים ועוד.[9]
גלריה
עריכה-
אגמון חולה על רקע הרי נפתלי -
להקת עגורים אפורים באגמון חולה -
אגמון חולה בחורף 2004 -
עגורים באגמון -
מראה באתר -
נוטרייה באגמון חולה -
שלכת באגמון חולה -
זריחה באגמון חולה בזמן נדידת העגורים -
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- נסים משעל, 70 לישראל (עמוד 10), ידיעות ספרים
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של אגמון חולה- אגמון החולה קק"ל, באתר קק"ל
- מסלולי טיול באגמון חולה, באתר e-ירוק קק״ל
צפריר רינת, הסכנה הירוקה לאגמון חולה, באתר הארץ, 24 ביוני 2016- דרור ארצי, אגמון חולה: מאפור לזהב, באתר הארץ, 16 בינואר 2018
עינבר שלומית רובין, העגורים מתחילים לנחות באגמון חולה, 23 בספטמבר 2019- אפי נעים, טיול באגמון חולה, באתר הארץ, 7 בנובמבר 2019
משה גלעד, צילומים: גיל אליהו, זה אחד מהמראות המרשימים ביותר שחובב טבע בישראל יכול לראות, באתר הארץ, 28 בפברואר 2021
הערות שוליים
עריכה- ^ רשימת שמות מאת ועדת השמות הממשלתית, ילקוט הפרסומים 5488, 2 בפברואר 2006, עמ' 1500
- ^ עדי חשמונאי, ציפורי בוקר, באתר ישראל היום, 30 בנובמבר 2017
- ^ ארז ארליכמן, תצפית בינלאומית: הכרה עולמית לאגמון חולה, באתר ynet, 25 בפברואר 2009
- ^ דן לביא, לא רק במרכז: מרפאה חדשה לחיות בר בצפון, באתר ישראל היום, 11 בפברואר 2021
- ^ משה גלעד, זה לא אסון טבע — זה אסון אנושי לחלוטין, באתר הארץ, 28 בדצמבר 2021
- ^ ליאור בן עמי, אגם החולות, באתר "ידיעות אחרונות", 30 בדצמבר 2021
- ^ יאיר קראוס, "התרגשות גדולה": חזרנו לאגמון החולה שנפתח מחדש, באתר ynet, 22 בדצמבר 2024
- ^ ציפורים, פורטל צפרות - אתר הצפרות הישראלי, באתר www.birds.org.il (באנגלית)
- ^ גלעד כרמלי, הצצה למקום שיהפוך את ישראל למעצמת צפרות עולמית, באתר ynet, 6 בנובמבר 2019