מרכז צפרות
מרכז צפרות או פארק צפרות הוא מוקד ללימוד צפרות באמצעות התבוננות על נדידת עופות. מרכזי צפרות ממוקמים בדרך כלל באתרים בהם יש מגוון עופות, כגון אתרי נדידה מרכזיים ושמורות טבע (לרוב בעלות מקווה מים גדול). מרכזים אלה עוסקים במחקר, בחינוך ובצפרות כתחביב.



בעולם
עריכהמרכז הצפרות בעקבה הוא מרכז צפרות ותחנה לניטור מיני עופות נודדים בעקבה שבירדן.
בישראל
עריכהבישראל מופעלים תשעה מרכזים כאלה ועוד ארבע בתכנון. כל אחד מהמרכזים פועל באופן עצמאי. בעקבות מחקר שבוצע במכון ירושלים לחקר ישראל ננקטה יוזמה להגיע לידי פעילות משותפת של מרכזי הצפרות.
בשלושים השנים האחרונות התפתחו בישראל מוקדי צפרות ביוזמות מקומיות שונות. פיתוחם נעשה באופן עצמאי על ידי הגופים, אשר יזמו את הקמתם: מוסדות מחקר ורשויות אחרות. הקשר בין המוקדים היה רופף ובין השאר התקיימה אפילו תחרות בינם לבין עצמם. צוות של 21 חוקרים חקר את נושא "מרכזי הצפרות" במשך שנתיים על כל היבטיו: תרומתה לסביבה, לתיירות, לחינוך, ולמחקר.
במחקר גובשו המלצות לפיתוח המרכזים. חברו למחקר משרדי הממשלה: המשרד להגנת הסביבה, משרד החינוך, משרד התיירות המשרד לפיתוח הנגב והגליל תוך שיתוף פעולה עם מרכז הצפרות החברה להגנת הטבע, אוניברסיטת תל אביב והמרכז הבינלאומי לחקר נדידת הציפורים בלטרון. במסמך הוגדרו יעדים על מנת לאפשר את קידום הצפרות ברמה בינלאומית.
מרכזי צפרות בישראל
עריכה- פארק הצפרות באילת - נפתח ב-1980 באילת ובולט בלהקות הפלמינגואים שפוקדות אותו מדי עונה. כמו כן, בזכות מיקומה של אילת, העופות הדואים נוהגים לעבור מעל ה"גשר היבשתי" שלה היות שהאוויר הדרוש להם להתרוממות נוצר מעל היבשה ולא מעל הים.
- המרכז האקולוגי: לוטן - הוקם ב-1996 בקיבוץ ללוטן, במקום בו הייתה מחצבה לא פעילה. מיקומו של קיבוץ לוטן בלב הערבה הדרומית, באזור העשיר בצמחייה ובמקורות מים, הפך אותו לתחנת "תדלוק" וצבירת אנרגיה חשובה ביותר עבור מאות מינים של עופות נודדים החולפים בשמי השבר הסורי-אפריקני.
- מרכז הצפרות וחקר הזנבנים בחצבה - הוקם ב-1971 בצמוד לבית ספר שדה חצבה. המרכז עוסק בעיקר במחקר בביולוגיה, באקולוגיה ובהתנהגות חברתית של הזנבן הערבי, ציפור שיר החיה במערכת חברתית מורכבת.
- התחנה לחקר ציפורי ירושלים - הוקם ב-1994, והוא אתר הטבע העירוני הקהילתי הראשון בירושלים. ירושלים משמשת נקודת עצירה לעשרות אלפי ציפורים נודדות, והתחנה שבתחומה אוספת מידע על הרגלי הנדידה ועל מצבם של עופות שונים המגיעים אליה.
- המרכז הבינלאומי לחקר נדידת הציפורים בלטרון - הוקם בעמק איילון בשנת 1996 ביוזמה משותפת של אוניברסיטת תל אביב והחברה להגנת הטבע. מלבד מחקר וחינוך עוסק המרכז בניטור נדידת עופות על מנת למנוע התנגשויות עם כלי טיס.
- מקור החסידה - הוקם בשנת 1996 בכפר רופין בעמק בית שאן. עמק בית שאן וסביבתו, "עמק המעיינות", עשיר בבתי גידול טבעיים ומלאכותיים, המצויים בהר הגלבוע ורמת יששכר, גאון הירדן, חורשה טבעית, בריכות דגים, שדות, מטעים - מקומות אלה מהווים מוקד משיכה לעופות הנודדים.
- פארק הצפרות מעגן מיכאל - הוקם ב-2007 על ידי החברה להגנת הטבע כחלק מבית ספר השדה. סביב המרכז נצפים עופות רבים עקב קרבתו של המרכז אל בריכות הדייג, חוף הים ונחל תנינים.
- מרכז צפרות עין אפק - הוקם בשנת 2007 בשמורת עין אפק. יתרונו של בית הגידול הוא בנביעות המים בו במשך כל השנה. זהו בית הגידול הלח הכמעט יחיד בארץ שבו מצויים מים טבעיים באיכות טובה. סביב המרכז זורם נחל נעמן והתהוו ביצות טבעיות. בית גידול זה היווה מוקד משיכה לעופות מים וציפורי שיר.
- מרכז הצפרות החולה - הוקם בשנת 2001 על ידי החברה להגנת הטבע, על מנת לקדם פעילות צפרות ושמירת טבע באזור. ייחודם של ביצת החולה והאגם היה בהיותם צומת מפגש בין הצומח והחי מיבשות שונות. צמחים ובעלי חיים מאפריקה הגיעו כאן לקצה גבול תפוצתם הצפוני ואילו נציגים של צומח וחי מאירופה הגיעו בביצה לקצה גבול תפוצתם הדרומי.
- התחנה לחקר ציפורי עמק צרעה - פועל באופן סדיר החל משנת 2008. פעילות המרכז היא מחקרית בעיקרה, ובמסגרתה מתבצעים טיבועים של ציפורי-שיר במגוון בתי גידול בעמק: שדות אספסת, פרדסים, מטעי זיתים, מאגר-ביוב ועוד. בשנת 2008 טובעו בעמק צרעה כ-14,000 ציפורים מעשרות מינים שונים.
- פארק ראש ציפור - הוקם ב-2017, ונחשב בפני צפרים רבים כ"ריאה ירוקה" בלב תל אביב, והוא מאוכלס בעצים רבים, ולמרות היותו חלק מפארק הירקון, אין ביער משטחי דשא, והתחושה של מי שמטייל בו היא של יער ירוק.
בתוכנית להקים את המרכזים הבאים:
- מרכז הצפרות בדגש על נשרים במרום הגליל באזור נחל דישון.
- פארק אריאל שרון - על גדות נחל איילון סמוך לתל אביב.
- המרכז הרב תחומי לחקר ים המלח ו"הבקע הגדול" - בית ספר שדה עין גדי. מתוכנן שיתוף פעולה על הפלסטינים ביריחו ועם ממלכת ירדן בעבר הירדן
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- יוסי לשם, דן אלון, יוסף אבי יאיר אנג'ל (ג'וחא) ורן חקלאי - פיתוח רשת מוקדי צפרות בישראל - ותרומתה לסביבה, לתיירות, לחינוך, ולמחקר - מכון ירושלים לחקר ישראל, 2009