שמואל שניאורסון

הרבי מהר"ש מליובאוויטש - האדמו"ר הרביעי לבית חב"ד
(הופנה מהדף אדמו"ר מהר"ש)

רבי שמואל שניאורסון (מכונה "אדמו"ר המהר"ש"; ב' באייר ה'תקצ"ד - י"ג בתשרי ה'תרמ"ג; 11 במאי 183426 בספטמבר 1882) היה אדמו"ר חסידי. אחר פטירת אביו רבי מנחם מנדל שניאורסון התפצלה חסידות חב"ד, והוא מילא את מקום אביו באדמו"רות חב"ד בעיירה לובביץ'. בראש החסידות בלובביץ' עמד משנת ה'תרכ"ו (1866) עד פטירתו.

שמואל שניאורסון
שמואל שניאורסאהן
Stamp of Rabbi Shmuel Schneerson.jpg
חותמת של רבי שמואל שניאורסון
לידה 1834
ב' באייר ה'תקצ"ד
לובביץ', רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1882 (בגיל 48 בערך)
י"ג בתשרי ה'תרמ"ג
לובביץ', רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה לובביץ' עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות חב"ד ליובאוויטש
בת זוג שטערנה (בת חיים שנ"ז שניאורסון)
רבקה (נכדת דובער שניאורי)
שם השושלת משפחת שניאורסון עריכת הנתון בוויקינתונים
אב מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק) עריכת הנתון בוויקינתונים
אם חיה מושקא שניאורסון (אשת הצ"צ) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים שלום דובער שניאורסון עריכת הנתון בוויקינתונים
אדמו"ר מחב"ד-ליובאוויטש ה־רביעי
י"ג בניסן תרכ"ו (1866) – י"ג בתשרי תרמ"ג (1882)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קורות חייועריכה

נולד בעיירה לובביץ' שברוסיה, לרבי מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק), האדמו"ר השלישי של חב"ד, ולאמו חיה מושקא, בתו של אדמו"ר האמצעי, רבי דובער שניאורי, האדמו"ר השני של חב"ד. בצעירותו למד מפי אביו.

בחודש סיון שנת ה'תר"ז (1847) התחתן עם אחייניתו סטערנא[1] - בת אחיו ר' חיים שניאור זלמן. כעבור שלושה חודשים נתאלמן. לאחר זמן התחתן עם בת דודתו רבקה[2], נכדת אדמו"ר האמצעי.

מצעירותו הייתה בריאותו רופפת, ולשם חיזוקה עסק, על פי המלצות רופאים, בעבודות פיזיות, בעיקר בנגרות ובכתיבת סת"ם[3].

קרוב לפטירתו של אביו הורה לו האב לקבל חסידים ולחזור לפניהם מאמרי חסידות. אביו נפטר בי"ג בניסן ה'תרכ"ו (1866), והוא התמנה לאדמו"ר במקומו[4], למרות היותו צעיר הבנים. כמה מאחיו עברו למקומות אחרים, והקימו חצרות משלהם שהיו ענפים נוספים של החסידות, כגון חסידות קאפוסט.

היה בעל תואר "אזרח נכבד לדורותיו"[5] של האמפרייה הרוסית[6].

רבי שמואל פעל רבות בתקופתו להקמת יישובים יהודים ברחבי רוסיה, ואף נסע לשם כך לעיר הבירה סנקט פטרבורג, להשתדל בעניין אצל השלטונות. כמו כן נסע רבות ברחבי אירופה לעסקנות ציבורית רבה. פעל רבות לסיכול פוגרומי הסופות בנגב, שהתרחשו ברוסיה בשנת תרמ"א (1881).

נהג בעצמו מנהג עשירות. רבי שמואל היה בעל יסורים גדול וסבל מסרטן. הוא נפטר בגיל 48, בי"ג תשרי ה'תרמ"ג (1882), לאחר שבועות ארוכים של מחלה סופנית. הובא למנוחות בבית העלמין של לובביץ' סמוך לאביו הצמח צדק. את הנהגת התנועה קיבל בנו הרבי שלום דובער שניאורסון.

חיבוריועריכה

  • ספר המאמרים - תורת שמואל - סדרה בת כעשרים וחמשה כרכים, של 'מאמרי חסידות' שאמר במשך שנות נשיאותו, מסודרים על פי סדר השנים.
  • אגרות קודש - כרך אחד של מכתביו.
  • דרושי חתונה
  • תורת שמואל - ספר השיחות. שיחות וסיפורים שסיפר מלוקטים מכתבי נכדו רבי יוסף יצחק שניאורסון.
  • זאת חנוכת המזבח

צאצאיועריכה

אילן שושלת אדמו"רי חב"דעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • קובץ ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש, בעריכת הרב מנחם מנדל שניאורסון, הוצאת קה"ת, תש"ו, ברוקלין נ.י.
  • ספר התולדות, כרך עשירי רבי שמואל אדמו"ר מהר"ש, (מתוך דבריהם וכתביהם של אדמו"רי חב"ד מליובאוויטש), גליצנשטיין, כפר חב"ד, הוצאת קה"ת.
  • פרק שישי של תולדות רבותינו נשיאינו לוי יצחק הולצמן, כסלו תשע"ד, הוצאת ספרים קה"ת, כפר חב"ד (קיצור וליקוט מתוך ספר התולדות).
  • יוסף יצחק קמינצקי, רבותינו נשיאינו - חלק ד', כ"ק אדמו"ר המהר"ש, כפר חב"ד
  • שלשלת היחס (בהוצאת קה"ת, כפר חב"ד, תשע"א - עם השלמות ציונים והערות - עמוד לא).
  • הרב אברהם שמואל בוקיעט, לכתחילה אריבער - משיחותיו ואגרותיו של הרבי מליובאוויטש על פתגמו של אדמו"ר מהר"ש מליובאוויטש "לכתחילה אריבער", תש"ס.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא שמואל שניאורסון בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ פריט Q90920401 בוויקינתונים
  2. ^ פריט Q87158243 בוויקינתונים
  3. ^ אברהם חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות - אדמו"ר מוהר"ש, ניו יורק, תשמ"ו, עמ' 44.
  4. ^ היה הממשיך הרשמי של החסידות, וזאת על פי צוואת האב. פורסמה בספר: איליה לוריא, עדה ומדינה : חסידות חב"ד באימפריה הרוסית : תקפ"ח-תרמ"ג, ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשס"ו. ISBN 9654932636‏.
  5. ^ פריט Q1982897 בוויקינתונים
  6. ^ צבי הר שפר, העבר, חוברת ב', עמודים 91–92, שבט תשי"ד, תל אביב (נמצא באוצר החכמה, קישור ישיר לעמוד 92)
  7. ^ מלבד נשי רבי ישראל נח כמפורט בהערה אצלו
  8. ^ טיוטה של העץ המרכזי של משפחת שניאורסון. לעצים נוספים של משפחת שניאורסון: טברסקי - שניאורסון. משפחת סלונים: חלק א, חלק ב, חלק ג
  9. ^ פריט Q29348543 בוויקינתונים
  10. ^ לשאר צאציהם ראו עץ משפחת טברסקי, ענף צ'רקס-שניאורסון
  11. ^ רשימת שלשלת היחס מורחב עמוד כא ובקיצור תולדות חב"ד עמודים 110-111
  12. ^ הבן הגדול, רבי ברוך שלום, בחר שלא לקבל על עצמו אדמו"רות, הבן רבי יוסף יצחק נהיה אדמו"ר מצ'רנוביל עוד בחיי אביו, והבן רבי יעקב נפטר בחיי אביו
  13. ^ הצוואה פורסמה בספר: איליה לוריא, עדה ומדינה: חסידות חב"ד באימפריה הרוסית, תקפ"ח-תרמ"ג, ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשס"ו, ISBN 9654932636, ובעקבות פסיקת בית דין שמונה לדון בנושא שפסקו שרבי שמואל ימשיך את השושלת - היכל הבעש"ט, חלק ט"ז, "גבור כארי כ"ק אדמור רבי יהודה לייב שניאוסון מקאפוסט" עמודים ק"ע-קע"א ובהערות שם (באוצר החכמה). וראו בספר "ליובאוויטש - העיירה של חב"ד" פרק י"א, עמודים 197–216, תשע"ז, כפר חב"ד; חנוך גליצנשטיין, 'ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש', תשמ"ו, כפר חב"ד, הוצאת ספרים קה"ת, עמודים 35-38 {באוצר החכמה)
  14. ^ עוד בחיי אביו החל לכהן כאדמו"ר מצ'רנוביל. נהג בסגנון צ'רנוביל ולא בסנגון חב"ד בין השנים תרי"ט-תרל"ז, אך עם מאפיינים חב"דיים מסוימים (יצחק אלפסי 'המאירים לארץ' עמודים 283–284. וכן בלקו"ש ח"ב ע' 477 ובהערה 52). לשאר צאצאיהם ראו עץ משפחת טברסקי, ענף צ'רקס-שניאורסון
  15. ^ א] חצר ניעזין פעלה במשך 15 שנים, עד שנת תרמ"ג. ב] אצל נשי רבי ישראל נח לא הובאו שמות נשיו, אף שחלקן היו נכדי בעל התניא, היות שלפי המקורות המופיעים בסוף העץ (ולפי המקורות ב'לקריאה נוספת' בערך עליו), כפי הנראה נשא לכל הפחות 3 נשים שונות, שתיים מהם בנות דודות שלו - נינות בעל התניא. לא ברור במאה אחוז מאיזה אשה נולדו איזה ילדים ולא ידועים במדויק שמותם. לכן לא הוכנסו לעץ הנשים מכיוון שייתכן שהילדים: אסתר ליבא - מאשה אחת, ואברהם - מאשה שנייה.
    בכל אופן למען השלמות, כפי הנראה: שמות 2 הנשים בנות הדודות: חנה חיקע (או חנה חיישא) בת דודו מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי). פריידא (ב"המבשר": שרה פריידא) בת דודתו ביילא (בת אדמו"ר האמצעי). כמו כן ידוע על אשה בשם נחמה דינה – [כי בנו ר' אברהם חותם "אברהם בן נחמה דינה" (צילום כתב היד בספר "קיצור תולדות חב"ד"' קמינצקי, תשס"ד, עמוד 153)] – ועל אשה שהייתה אחות של ר' עקיבא רטנר (אלפסי). לעומת זאת במפקד נכתב שאשתו מנישואיו השניים נקראה זלאטא. כרגע לא ידוע האם מדובר בנישואים נוספים, או שזו אחת מהנשים המפורטות לעיל והיה לה שם נוסף
  16. ^ בנו הגדול של הצמח צדק, נפטר בשנת תרכ"ט ('בית רבי' חלק ג' עמודים י"ב-י"ד). פריט Q83736620 בוויקינתונים. בנו רבי לוי יצחק נפטר בשנת תרל"ח (קובץ 'הערות וביאורים' שב'מקורות' עמוד 112), נכדו רבי ברוך שניאור נפטר בחודש טבת בין תרפ"ו לתרפ"ח (הקדמה לספרו רשימות הרב"ש עמוד 14), נינו רבי לוי יצחק הוא אביו של הרבי מלובביץ
  17. ^ א] חצר ליאדי פעלה במשך 43 שנים, עד שנת תר"ע. ב] לאחר פטירתו כיהנו יחדיו במקביל באותו זמן, בנו רבי יצחק דובער וחתנו רבי לוי יצחק מסיראטין ('בית רבי' חלק ג' עמודים י"ז-י"ח)
  18. ^ נפטר בחיי אביו ('בית רבי' חלק ג' עמוד י"ב)
  19. ^ א] חצר קאפוסט פעלה במשך 57 שנים, עד שנת תרפ"ג. ב] חצי שנה לאחר שהחל לנהוג באדמו"רות נפטר. לאחר פטירתו כיהן בנו רבי שלמה זלמן. באמצע כהונת רבי שלמה זלמן התחיל אחיו רבי שלום דובער מרציצה לנהוג באדמור"ות. לאחר פטירת רבי שלמה זלמן, הבן השלישי רבי שמריה נח גם החל לנהוג באדמו"רות כאשר למעשה ניצני אדמו"רות החלו כבר בחיי אחיו רבי שלום דובער. ג] מקורות: 'בית רבי' עמודים ט"ז-י"ח, 'המאירים לארץ' עמודים 290–302. אודות חצר קאפוסט ופתיחת פלג זה על ידי רבי יהודה לייב, ראו בבלוג "עונג שבת". אודות ניצני אדמורות אצל שמריה נח, ראו: עמרם בלוי, "קורות הרה"ק רבי שמרי' נח שניאורסהן מבאברויסק", קטע ג "מעין אדמורות בצר משרתו כבר העיר" - היכל הבעש"ט כרך כ"ב, ניסן תשס"ח, עמוד ק-ק"ג.
  20. ^ נפטרה שלושה חודשים לאחר נישואיהם (בית רבי חלק ג עמוד 30)
  21. ^ בנישואין ראשונים התחתנה עם רבי שניאור, בן דודה רבי יעקב שניאורסון, לאחר שנפטר התחתנה עם רבי לוי יצחק גוטרמן מסיראטשין שלימים החליף את אביה בשושלת ליאדי (בית רבי חלק ג', פרק ט', עמוד י"ח)
  22. ^ התחיל לכהן עוד בחיי אחיו, רבי שלמה זלמן בעת שכיהן כאדמו"ר, לאחר פטירת דודו רבי ישראל נח מניעז'ין בתרמ"ג, וחצרו גדלה במיוחד לאחר פטירת אחיו רבי שלמה זלמן בשנת תר"ס ('המאירים לארץ' עמוד 301)
  23. ^
    1] מפקד עיריית אורשא, 27 אוקטובר 1850 קהלת ליובאוויטש, מחוז ארשא, נדפס באג"ק צ"צ, עמוד קכ"א-קכ"ג, תשע"ג ברוקלין ניו יורק, הוצאת קה"ת ISBN 978-08266-5532-5
    2] בית רבי, חלק ג', כל הספר ובעיקר בעמודים י"ג - י"ט. חיים מאיר היילמן, ‏בית רבי, ברדיטושב, תרס"ב, באתר HebrewBooks
    3] לגבי שנות התחלת נשיאות ארבעת בני הצמח צדק: הקריאה והקדושה, שבט תש"ב, ניו יורק. עמוד ג (מדור: 'אגודת חב"ד טהעטיגקייט'). ולגבי התחלת נשיאות רבי לוי יצחק גוטרמן: בפרדס חב"ד גיליון 15 עמוד 122, עמרם בלוי
    4] יוסף יצחק קמינצקי, קיצור תולדות חב"ד, כפר חב"ד, תשס"ד
    5] קובץ שלשלת היחס מורחב, על בסיס מהדורת תש"ג 1942 - נדפס בתשע"א
    6] שמואל אלעזר היילפרין, "ספר הצאצאים - אילן יוחסין", ירושלים תש"מ 1980
    7] ספרו של הרב ד"ר יצחק אלפסי, המאירים לארץ - תולדות אדמו"רי בית חב"ד, ג' תמוז תשס"ט 2009, ישראל (כרטיס הספר בספריית חב"ד)
    8] מרדכי ברונשטיין, כתבה בעיתון המבשר, קהילות - יום רביעי, י"ד כסלו תשע"ג
    9] ברוך אוברלנדר, early years, הוצאת ספרים קה"ת, תשע"ו 2016, ISBN 978-1-932349-04-7 בעמודים 448–449 מופיע עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
    10] שלום דובער קוביטשעק, י' שבט תשע"ו, "משפחת אדמו"ר הצמח צדק בחייו", הערות וביאורים גיליון א'קא (1101) עמודים 111–122
    11] "מפת שלשלת היחס" - מפת שבעת הדורות, נשיאי חב"ד ונסיכי בית רבי, שבט תשע"ח הוצאת חזק, עץ שלשלת אדמור"י חב"ד


תקופת חייו של הרב שמואל שניאורסון על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים 


  ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים ובנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.