הסגנון הכף-הולנדי
הסגנון הכף-הולנדי (בהולנדית: Kaaps-Hollandse stijl ובאנגלית: Cape Dutch architecture) היה סגנון באדריכלות שהתפתח במושבת הכף ההולנדית במאות ה-17 וה-18 ובא לידי ביטוי בעיקר במבני מגורים. עיקר המבנים בסגנון זה הוקמו בשטחי הכף המערבי שבדרום אפריקה של ימינו, ורבים מהם השתמרו עד ימינו ומהווים שריד לתקופתה קולוניאלית זאת. בנוסף לאלו, במאה השנים האחרונות חלה תחייה בסגנון אדריכלי זה ובתוך כך קמו מבנים רבים המחדשים סגנון זה.
 | |
| משרד של עיריית מחוז קייפ וויינלנד ברחוב אלכסנדר 46 בסטלנבוש הוא בניין מודרני בסגנון התחייה של הכף ההולנדי, המשמר את המראה ההרמוני של הבניינים. | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| אזור גאוגרפי | הכף המערבי בדרום אפריקה |
מקורותיו של הסגנון האדריכלי ההולנדי במושבת הכף הוא בהתיישבות ההולנדית בדרום אפריקה אשר ראשיתה בשנת 1652. שורשיו של סגנון זה נעוצים באדריכלות בת התקופה של הולנד, צרפת וגרמניה – ארצות המוצא העיקריות של המתיישבים האירופאים. הסגנון הושפע גם מאדריכלות טיפוסית שהתפתחה עוד קודם לכן באיי הודו המזרחיים ההולנדיים, מושבה הולנדית שקמה באינדונזיה עשרות שנים קודם לכן.[1]
מאפיינים בולטים
עריכה
.JPG)
הסממן הבולט ביותר של הבית הכף-הולנדי הוא ראשית כל קירותיו הלבנים והעבים. אלו היו עשויים גבס וחימר מכוסים טיח, והצבע הלבן שלהם ועוביים נועד לשמור על הבית מפני הקיץ הדרום אפריקאי: לבודד מהחום שבחוץ ובכך לשמור על מזג אוויר קריר וצונן בפנים. את הקירות נהגו לסייד מדי שנה, בדרך כלל בחג המולד. מסיבה דומה ועל מנת למנוע כניסת אור שמש מיותר לפנים הבית, למבנה כף-הולנדי היו בדרך כלל חלונות קטנים עם תריסים מוגפים. מסגרות החלונות כמו גם הקורות והדלתות היו עשויים מעץ מקומי, לעיתים צבוע בירוק. זכוכית החלונות יובאה מהולנד. גג הבית היה מבוסס על קש כהה.[2][3]
האלמנט הבולט והייחודי ביותר של האדריכלות הכף-הולנדית הוא הגמלון. זה בדרך כלל נישא מעוגל ועמד יחיד במרכז המבנה, מעל הדלת בצורה מוגבהת המפרה את הגג. הגמלונים קיבלו לאורך השנים שורה של עיצובים שונים לרבות צורה משולשת, ובמרכזם היה בדרך כלל חלון או סמל של המשפחה. מאפיין בולט נוסף של הבתים הכף-הולנדים הוא הסימטריה המוחלטת. הדלת והגמלון במרכז ולצידם שניים או ארבעה חלונות אחידים, מחציתם מימין לדלת ומחציתם משמאל לה.[1][3][4]
בראשיתם היו המבנים חד-קומתיים ובעלי מידות קטנות יחסית. צורתם הייתה מלבנית והיו בהם בדרך כלל לצד חדר כניסה שני חדרים בלבד: סלון מהצד האחד וחדר שינה מהצד האחר. גודלם הקטן של הבתים הבטיח מספר גדול של כיווני אוויר וחלונות לכל חדר. בשלבים מאוחרים יותר, עם העלייה ברמת החיים והצטרפות ילדים נוספים למשפחה, נהגו משפחות רבות להרחיב את ביתם. זה נעשה בדרך כלל על ידי הוספת אגפים בצידי הבית, באופן אשר דימה לו צורת "H" או "U". לחלופין היה מדובר בצורת "T" במקרה ואגף נוסף רק באחד מצידי הבית. שיטה זאת הבטיחה שמירה על מספר כיווני אוויר רב לחדרי הבית. באגפים החדשים בבית היו בדרך כלל חדרי שינה, מטבח גדול, חדר עבודה וגם סלון נוסף לאירוח. במצב זה הסלון הישן לצד הכניסה לרוב כונה "פוּרְקָאמֶר" (voorkamer; חדר קדמי) לעומת ה"אָכְטְֶרְקָאמֶר" (agterkamer; חדר אחורי) – הסלון החדש והגדול יותר שבפנים הבית.[3][4] בהמשך, ובעיקר באזורים כפריים, היה אפשר לחזות בהרחבה ובעבודות בנייה מסביב, בחצר שמחוץ לבית. בתי מגורים קטנים נבנו לבן הבכור ולעבדים, אורווה הוקמה לסוסים ומרתף נחפר לאחסון יינות. לעיתים נבנתה גם חומת אבן נמוכה אשר תחמה את הבית והחצר. החומה הקרינה כלפי פנים וכלפי חוץ יציבות וביטחון.[1]
.JPG)
התחייה הכף-הולנדית
עריכה
במהלך אמצע המאה ה-19 כבר שקעה אדריכלות הכף ההולנדית. מבנים חדשים כבר לא נבנו בסגנון זה ואלו הקיימים הידרדרו לריקבון. בסוף אותה המאה, בשנת 1893, רכש המדינאי ואיש העסקים הבריטי ססיל רודס אחוזה מחוץ לקייפטאון. רודז שכר את האדריכל האנגלי הרברט בייקר (Herbert Baker) וביקש לעצב את הבית בסגנון כף-הולנדי. התוצאה הייתה בית חווה אנגלי בסגנון ג'ורג'יאני ונאו קלאסי אך כזה הכולל מאפיינים מובהקים של סגנון כף-הולנדי, לרבות גמלונים בולטים. הבנייה מחדש של אחוזת רודז סימנה ובישרה גל של תחייה ושיבה אל האדריכלות המוקדמת של מושבת הכף, אשר נתפסה כקלאסית ומסתורתית. במאה השנים הבאות ולמעשה עד ימינו הוקמו בדרום אפריקה מבנים רבים בעלי מאפיינים מסגנון זה.[5]
גלריה
עריכה-
-
-
מבנה נמוך קומה באוברברג -
בית מוגבה בגראף-ריינט -
בית טיפוסי בטולבאך -
בית בצורת "U" בסטלנבוש
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 "Cape Dutch Architecture", Encounter South Africa
- ^ "Cape Dutch Architecture in the Cape Winelands", Cedarberg Africa
- ^ 1 2 3 "CAPE DUTCH ARCHITECTURE – 8 BEST SPOTS TO GAWP AT GABLES", SA-VENUES.COM BLOG
- ^ 1 2 "Historic Heritage of Cape Dutch Architecture", SouthAfrica.com
- ^ "Lexicon: Cape Dutch Revival", ArteFacts