ברכת אהבה רבה

ברכת "אהבה רבה" (בנוסח אשכנז), או אהבת עולם (בנוסח הספרדים ונוסח ספרד) היא אחת מברכות קריאת שמע הנאמרת בבוקר לאחר ברכת יוצר אור. הברכה עוסקת בקשר המיוחד שיש בין האל עם ישראל.

אהבה רבה
אַהֲבַת עולָם אֲהַבְתָּנוּ, יְיָ אֱלהֵינוּ. חֶמְלָה גְּדוֹלָה וִיתֵרָה חָמַלְתָּ עָלֵינוּ: אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ. בַּעֲבוּר שִׁמְךָ הַגָּדול וּבַעֲבוּר אֲבוֹתֵינוּ שֶׁבָּטְחוּ בְךָ וַתְּלַמְּדֵם חֻקֵּי חַיִּים לַעֲשׂות רְצונְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם כֵּן תְּחָנֵּנוּ וּתְלַמְּדֵנוּ. אָבִינוּ אָב (י"ג הָאָב) הָרַחֲמָן, הַמְרַחֵם, רַחֵם עָלֵינוּ, וְתֵן בְּלִבֵּנוּ בִּינָה לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל, לִשְׁמֹעַ, לִלְמֹד וּלְלַמֵּד, לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תַלְמוּד תּוֹרָתֶךָ בְּאַהֲבָה: וְהָאֵר עֵינֵינוּ בְּתורָתֶךָ. וְדַבֵּק לִבֵּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ, וְיַחֵד לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ, לְמַעַן לֹא נֵבוֹשׁ וְלֹא נִכָּלֵם וְלֹא נִכָּשֵׁל לְעולָם וָעֶד: כִּי בְשֵׁם קָדְשְׁךָ הַגָּדוֹל הַגִּבּור וְהַנּוֹרָא בָּטָחְנוּ, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתֶךָ: וְרַחֲמֶיךָ יְיָ אֱלהֵינוּ וַחֲסָדֶיךָ הָרַבִּים אַל יַעַזְבוּנוּ נֶצַח סֶלָה וָעֶד. מַהֵר וְהָבֵא עָלֵינוּ בְּרָכָה וְשָׁלום מְהֵרָה מֵאַרְבַּע כַּנְפות כָּל הָאָרֶץ. וּשְׁבור עֻלֵּנוּ מֵעַל צַוָּארֵנוּ, וְתוֹלִיכֵנוּ קוֹמְמִיּוּת לְאַרְצֵנוּ. כִּי אֵל פּועֵל יְשׁוּעוֹת אָתָּה, וּבָנוּ בָחַרְתָּ מִכָּל עַם וְלָשׁוֹן. וְקֵרַבְתָּנוּ מַלְכֵּנוּ לְשִׁמְךָ הַגָּדול סֶלָה בֶּאֱמֶת בְּאַהֲבָה, לְהוֹדוֹת לְךָ וּלְיַחֶדְךָ בְּאַהֲבָה, וּלְאַהֲבָה אֶת שְׁמֶךָ: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַבּוֹחֵר בְּעַמּו יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה:
נוסח ספרד

ברכה זה אינה פותחת בברכה, מאחר שהיא ברכה הסמוכה לחברתה, לברכת יוצר אור.

תוכן הברכה הוא תפילה ובקשה לאלוהים, לשכל ובינה ללימוד התורה, ועזרה לקיום ושמירת המצוות.

תוכן ונוסח הברכה

בתלמוד נחלקו מהו הנוסח הנכון בתחילת הברכה: ”אמר רב יהודה אמר שמואל אהבה רבה וכן אורי ליה רבי אלעזר לר' פדת בריה אהבה רבה תניא נמי הכי באין אומרים אהבת עולם אלא אהבה רבה ורבנן אמרי אהבת עולם וכן הוא אומר (ירמיהו לא, ג) ואהבת עולם אהבתיך על כן משכתיך חסד” (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף י"א, עמוד ב'). להלכה, נחלקו בכך בראשונים, ובעקבותיהם השולחן ערוך והרמ"א:

ברכה שנייה אהבת עולם. הגה: ויש אומרים אהבה רבה וכן נוהגין בכל אשכנז

— שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ס', סעיף א'

אף לדעת האשכנזים, בערב נוהגים לאמר 'אהבת עולם', ובטעם השינוי בין תפילת שחרית לערבית כתב במשנה ברורה: ”והטעם שנהגו לומר בבוקר אהבה רבה משום דכתיב חדשים לבקרים רבה אמונתך”.

למעשה הדבר אינו מעכב, ובדיעבד אף אם אמר בשחרית את כל הנוסח של 'אהבת עולם' הנאמר בתפילת ערבית בבוקר יצא ידי חובה.

הברכה כברכת התורה

בתלמוד, הובא בשם שמואל, כי ברכה זו, שכאמור עוסקת בענייני לימוד התורה, יכולה לשמש כתחליף לברכות התורה. בתלמוד ירושלמי הוסיפו שניתן לצאת ידי חובת ברכת התורה בברכה זו רק אם למד מיד לאחר אמירת הברכה: ”והוא ששנה על אתר” (תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק א', הלכה ה').

בתוספות ובראשונים נוספים, כתבו להלכה, שאין חיוב ללמוד לאחר הברכה, מאחר שתנאי זה אינו נזכר בתלמוד בבלי. אמנם יש מהראשונים שכתבו בביאור דברי הירושלמי שכוונתו שקריאת שמע עצמה נחשבת כלימוד לעניין זה.

בשולחן ערוך לא הכריע בין הדעות:

ברכת אהבת עולם פוטרת ברכת התורה אם למד מיד בלי הפסק: ויש להסתפק אי סגי בקורא קריאת שמע סמוך לה מיד בלי הפסק

— שולחן ערוך, אורח חיים, סימן מ"ז, סעיפים ז'-ח'

בביאור הלכה כתב שמלשון הירושלמי משמע, ש'קריאת שמע' עצמה נחשבת כאמירת דברי תורה, ואין חיוב ללמוד משהו בנוסף. אמנם סיים שלכתחילה אם רוצה לצאת ידי חובת ברכת התורה בברכת אהבה רבה, יכוון לכך, וילמד תיכף לאחר סיום התפילה.

במקרה שמכוון במפורש לא לצאת ידי חובת ברכת התורה בברכה אהבה רבה, נחלקו הפרי מגדים והביאור הלכה, אם תועיל כוונה זו.

הפסק בין הברכה לקריאת שמע

בראשונים נחלקו האם מותר להפסיק בעניית אמן על ברכת השליח ציבור, כשמסיים הברכה, או שהדבר מהווה הפסק בין ברכת אהבה רבה שהיא חלק מברכות קריאת שמע.

להלכה כתב בשולחן ערוך שאין להפסיק ולענות אמן כדין כל ברכת המצוות שאין להפסיק בן הברכה למצווה, אמנם ברמ"א כתב שאפשר לענות אמן, ובטעם הדבר כתב במשנה ברורה, שלדעתו אין ברכה זו נחשבת כברכת המצוות על מצוות קריאת שמע, ולכן יכול לענות אמן. למעשה כתב במשנה ברורה שלכתחילה יש לסיים את אמירת הברכה יחד עם השליח ציבור על מנת שלא להתחייב לענות אמן על הברכה, לחוש לדעת השולחן ערוך, אמנם בדיעבד אם סיים קודם, יענה אמן כהרכעת הרמ"א.

כוונות ומנהגים

בשולחן ערוך נזכר המנהג להחזיק את הציצית בשעת קריאת שמע, ובקהילות רבות נוהגים להחזיק את הציציות כבר מאמצע ברכת אהבת עולם, ובכף החיים הביא מנהג זה בשם שער הכוונות:

וכן כתב בשער הכוונות בדרוש ק"ש דף כ״ז ע״ב וזה לשונו: בהגיעך אל "מהר והבא עלינו ברכה ושלום", תזקוף ב׳ צדדי הטלית על שני כתפותיך באופן שישארו שני הציציות מאחור ושני הציציות לפנים. ואחר כך תקבצם יחד שרשי ארבעתם בידך השמאלית ותניחם על לבך.

— כף החיים, אורח חיים סימן כד אות ח.

ובקיצור שולחן ערוך התאים את המנהג גם לנוסח אשכנז, וכתב: ”קודם קריאת שמע, כשאומר 'והביאנו', נוטל את הציצית בידו, ואוחזן בשעת קריאת שמע, ביד שמאל בין קמיצה וזרת כנגד ליבו”

במגן אברהם כתב בשם 'שער הכוונות' כי בברכה זו יש לכוון על זכירת מתן תורה ומעמד הר סיני וכן מעשה עמלק וזכירת מעשה מרים:

והזכירות הללו הם מצוות עשה, לכן כשיאמר ״ובנו בחרת״ יזכור מתן תורה, "וקרבתנו" — מעמד הר סיני, "לשמך הגדול" — מעשה עמלק, שאין השם שלם, "להודות לך" — הפה לא נברא רק להודות ולא לדבר לשון הרע, וזהו זכירת מעשה מרים, "וזכרתם את כל מצות ה'" — זהו שבת ששקולה כנגד כל המצות..."

לקריאה נוספת

• הלכה ב - תוכן ברכת התורה ודין "אהבת עולם" | פרק פרק י - ברכת התורה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א, באתר פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א, ‏10 בינואר 2010
• ביאור ברכת אהבה רבה באתר שטייגען
• אהבה רבה, באתר הפיוט הותפילה

קישורים חיצוניים

• עיונים בסידור התפילה - ברכת אהבה רבה, באתר אורות ישראל
• הרב עזרא ביק, ברכות קריאת שמע - אהבה רבה: אהבה דרך תורה, באתר תורת הר עציון
• הפיוט ברכת אהבה רבה, באתר הפיוט והתפילה