פתיחת התפריט הראשי

אהרן ציזלינג

פוליטיקאי ישראלי

ביוגרפיהעריכה

 
אהרן ציזלינג חותם על מגילת העצמאות 1948

ציזלינג נולד בנרוצ'יובוצי, אחוזה חקלאית בפלך מינסק שברוסיה הלבנה, בתחום המושב של האימפריה הרוסית (כיום בבלארוס) לצבי מנחם ציזלינג ולאסתר לבית קפלן. אח ליהודית, מאיר, יוסף, משה ויצחק.

ב-1914 עלה ארצה, עם משפחתו, במסגרת העלייה השנייה. למד בבית הספר "תחכמוני" בתל אביב[1] ובגימנסיה הרצליה[2]. ב-1920 היה ממייסדי ”חבורת העמק” והחל לעבוד בסלילת כביש עפולה-נצרת. ב-1923 היה בין מייסדי קיבוץ עין חרוד והיה חבר בו עד יומו האחרון.

ציזלינג היה חבר הנהלת הוועד הלאומי, מראשי התנועה לאחדות העבודה[3], עמה עזב את מפא"י ועבר לאחדות העבודה - פועלי ציון ואחר כך למפ"ם. היה חבר בולט בצוות שניסח את מגילת העצמאות. כיהן כשר החקלאות בממשלה הזמנית. פרש ממפ"ם יחד עם אחדות העבודה - פועלי ציון, והמשיך להיות ח"כ מטעם "אחדות העבודה" עד לסוף הכנסת השנייה, אולם לא המשיך בפעילות במפלגה. אהרון ציזלינג היה ממייסדי המשכן לאמנות ע"ש חיים אתר יחד עם האמן חבר הקיבוץ חיים אתר.

אביו של ציזלינג היה רב, ונמנה עם מקימי בית הכנסת הגדול של תל אביב ברחוב אלנבי. נכדו יפתח חזר בתשובה וכיום מכהן כראש ישיבה ביישוב הדתי רכסים שבמחוז חיפה.

ציזלינג נישא בסביבות 1920 לשרה טופול (בת נחמן ומלכה טופול מבריסק). לזוג נולדו 4 בנים ובת. ציזלינג נפטר ב-1964 נקבר בקיבוץ עין חרוד[4][5].

הנצחתועריכה

כתביועריכה

  • אגרות לרעיה ובנים, עין חרוד: הקיבוץ המאוחד, תשכ"ה.
  • "בוש ונכלם": תשובה לראש-הממשלה דוד בן-גוריון על קליטת עליה ועל התנדבות, תל אביב: [חמו"ל], 1950.
  • אמת וסלף: על תקומת המדינה ומלחמת הקוממיות. תשובה לד’ בן-גוריון, תל אביב: למרחב, 1959.
  • יוסף חיים ברנר בחדרה בימי המלחמה, [ירושלים: חמו"ל, תשל"ו?].
  • עין-חרוד וירושלים: דברים, מאמרים, רשימות (ערך: שלמה אבן-שושן), תל אביב: יד טבנקין, תשמ"ח-1988.

לקריאה נוספתעריכה

  • צבי לבנה, נחמן תמיר, אנשי העלייה השניה - פרקי זכרונות -כרך ד, הוצאת המרכז לחינוך ותרבות תל אביב, 1972, עמודים 123-127

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אביו לימד בבית ספר תחכמוני ושימש כחבר המועצה הראשונה של תל אביב
  2. ^ בתקופת לימודיו בגימנסיה נערך גירוש תל אביב וציזלינג וחבריו לספסל הלימודים המשיכו את לימודיהם בחדרה
  3. ^ מועצת מפא"י מתכנסת היום בירושלים, הארץ, 5 בינואר 1944
  4. ^ א. ציזלינג הובא למנוחות בעין חרוד, הבוקר, 17 בינואר 1964
  5. ^ אהרון ציזלינג הובא למנוחות, על המשמר, 17 בינואר 1964
  6. ^ בית תרבות בעין חרוד ע"ש אהרון ציזלינג, למרחב, 9 במאי 1965
  7. ^ נחנך מעון ע"ש אהרון ציזלינג, למרחב, 23 באפריל 1968


  ערך זה הוא קצרמר בנושא חברי הכנסת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.