אהרן ציזלינג

אהרן צִיזְלִינְג (ז' באדר תרס"א, 26 בפברואר 1901 – 16 בינואר 1964) היה מאנשי העלייה השנייה. חבר הכנסת ושר החקלאות הראשון של מדינת ישראל. מחותמי מגילת העצמאות.

אהרן ציזלינג

אהרן ציזלינג, 1951
לידה	26 בפברואר 1901 מינסק, האימפריה הרוסית
פטירה	16 בינואר 1964 (בגיל 62) עפולה, ישראל
מדינה	ישראל
תאריך עלייה	1914
מקום קבורה	עין חרוד מאוחד, ישראל
מפלגה	אחדות העבודה, מפ"ם
סיעה	מפ"ם, אחדות העבודה - פועלי ציון
שר החקלאות ה־1 14 במאי 1948 – 10 במרץ 1949 (301 ימים) דב יוסף ←
חבר הכנסת 14 בפברואר 1949 – 15 באוגוסט 1955 (6 שנים) כנסות 1 - 2

ביוגרפיה

אהרן ציזלינג חותם על מגילת העצמאות 1948

ציזלינג נולד בנרוצ'יובוצי, אחוזה חקלאית בפלך מינסק שברוסיה הלבנה, בתחום המושב של האימפריה הרוסית (כיום בבלארוס) לצבי מנחם ציזלינג ולאסתר לבית קפלן. אח ליהודית, מאיר, יוסף, משה ויצחק.

ב-1914 עלה ארצה, עם משפחתו, במסגרת העלייה השנייה. למד בבית הספר "תחכמוני" בתל אביב ובגימנסיה הרצליה. ב-1920 היה ממייסדי ”חבורת העמק” והחל לעבוד בסלילת כביש עפולה-נצרת. ב-1923 היה בין מייסדי קיבוץ עין חרוד והיה חבר בו עד יומו האחרון.

ציזלינג היה פעיל בארגון ההגנה ובשנים 1941–1942 היה חבר המפקדה הארצית.

ציזלינג היה חבר הנהלת הוועד הלאומי, מראשי התנועה לאחדות העבודה, עמה עזב את מפא"י ועבר לאחדות העבודה - פועלי ציון ואחר כך למפ"ם. היה חבר בולט בצוות שניסח את מגילת העצמאות. כיהן כשר החקלאות בממשלה הזמנית. פרש ממפ"ם יחד עם אחדות העבודה - פועלי ציון, והמשיך להיות ח"כ מטעם "אחדות העבודה" עד לסוף הכנסת השנייה, אולם לא המשיך בפעילות במפלגה. אהרון ציזלינג היה ממייסדי המשכן לאמנות ע"ש חיים אתר יחד עם האמן חבר הקיבוץ חיים אתר.

אביו של ציזלינג היה רב, ונמנה עם מקימי בית הכנסת הגדול של תל אביב ברחוב אלנבי.

ציזלינג נישא בסביבות 1920 לשרה טופול (בת נחמן ומלכה טופול מבריסק). לזוג נולדו ארבעה בנים ובת. ציזלינג נפטר ב-1964 ונקבר בקיבוץ עין חרוד מאוחד.

הנצחתו

• על שמו של ציזלינג נקראו רחובות בחיפה, אשדוד ובאר שבע.
• קיבוץ עין חרוד קרא לבית התרבות על שמו
• מעון ילדים באשדוד נקרא על שמו

כתביו

• אגרות לרעיה ובנים, עין חרוד: הקיבוץ המאוחד, תשכ"ה.
• "בוש ונכלם": תשובה לראש-הממשלה דוד בן-גוריון על קליטת עליה ועל התנדבות, תל אביב: [חמו"ל], 1950.
• אמת וסלף: על תקומת המדינה ומלחמת הקוממיות. תשובה לד’ בן-גוריון, תל אביב: למרחב, 1959. הספק מתפלמס עם הקדמתו של דוד בן-גוריון לספר "תולדות מלחמת הקוממיות".
• יוסף חיים ברנר בחדרה בימי המלחמה, [ירושלים: חמו"ל, תשל"ו?].
• עין-חרוד וירושלים: דברים, מאמרים, רשימות (ערך: שלמה אבן-שושן), תל אביב: יד טבנקין, תשמ"ח-1988.

לקריאה נוספת

• צבי לבנה, נחמן תמיר, אנשי העלייה השנייה - פרקי זכרונות -כרך ד, הוצאת המרכז לחינוך ותרבות תל אביב, 1972, עמודים 123–127

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אהרן ציזלינג בוויקישיתוף

• אהרן ציזלינג, באתר הכנסת
• אהרן ציזלינג, באתר כנסת פתוחה
• דוד תדהר (עורך), "אהרן ציזלינג", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1571
• שר החקלאות הראשון, מעריב, 16 בינואר 1964
• אהרן ציזלינג למנוחות, קול העם, 17 בינואר 1964.
• אברהם תרשיש, שלושים לפטירת אהרון ציזלינג, למרחב, 16 בפברואר 1964
• שלום הקטין, אהרון ציזלינג / שנה למותו, למרחב, 5 בינואר 1965
• אברהם תרשיש, אהרון ציזלינג - שנה למתו, על המשמר, 5 בינואר 1965
• אהרן ציזלינג (1901-1964), דף שער בספרייה הלאומית