אהרן ציזלינג

פוליטיקאי ישראלי

אהרן צִיזְלִינְג (ז' באדר תרס"א, 26 בפברואר 190116 בינואר 1964) היה מאנשי העלייה השנייה. חבר הכנסת ושר החקלאות הראשון של מדינת ישראל. מחותמי מגילת העצמאות.

אהרן ציזלינג
אהרן ציזלינג, 1951
אהרן ציזלינג, 1951
לידה 26 בפברואר 1901
האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית נרוצ'יובוצי, האימפריה הרוסית
פטירה 16 בינואר 1964 (בגיל 62)
ישראלישראל עפולה, ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך עלייה 1914
מקום קבורה עין חרוד מאוחד, ישראל
מפלגה אחדות העבודה, מפ"ם עריכת הנתון בוויקינתונים
סיעה מפ"ם, אחדות העבודה - פועלי ציון
שר החקלאות ה־1
14 במאי 194810 במרץ 1949
(301 ימים)
חבר הכנסת
14 בפברואר 194915 באוגוסט 1955
(6 שנים)
כנסות 1 - 2
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה
 
אהרן ציזלינג חותם על מגילת העצמאות 1948

ציזלינג נולד בנרוצ'יובוצי, אחוזה חקלאית בפלך מינסק שברוסיה הלבנה, בתחום המושב של האימפריה הרוסית (כיום בבלארוס) לצבי מנחם ציזלינג ולאסתר לבית קפלן. אח ליהודית, מאיר, יוסף, משה ויצחק.

ב-1914 עלה ארצה, עם משפחתו, במסגרת העלייה השנייה. למד בבית הספר "תחכמוני" בתל אביב[1] ובגימנסיה הרצליה[2]. ב-1920 היה ממייסדי ”חבורת העמק” והחל לעבוד בסלילת כביש עפולה-נצרת. ב-1923 היה בין מייסדי קיבוץ עין חרוד והיה חבר בו עד יומו האחרון.

ציזלינג היה פעיל בארגון ההגנה ובשנים 1941–1942 היה חבר המפקדה הארצית[3].

ציזלינג היה חבר הנהלת הוועד הלאומי, מראשי התנועה לאחדות העבודה[4], עמה עזב את מפא"י ועבר לאחדות העבודה - פועלי ציון ואחר כך למפ"ם. היה חבר בולט בצוות שניסח את מגילת העצמאות. כיהן כשר החקלאות בממשלה הזמנית. פרש ממפ"ם יחד עם אחדות העבודה - פועלי ציון, והמשיך להיות ח"כ מטעם "אחדות העבודה" עד לסוף הכנסת השנייה, אולם לא המשיך בפעילות במפלגה. אהרון ציזלינג היה ממייסדי המשכן לאמנות ע"ש חיים אתר יחד עם האמן חבר הקיבוץ חיים אתר.

אביו של ציזלינג היה רב, ונמנה עם מקימי בית הכנסת הגדול של תל אביב ברחוב אלנבי.

ציזלינג נישא בסביבות 1920 לשרה טופול (בת נחמן ומלכה טופול מבריסק). לזוג נולדו ארבעה בנים ובת. ציזלינג נפטר ב-1964 ונקבר בקיבוץ עין חרוד מאוחד[5][6].

הנצחתו

עריכה

כתביו

עריכה
  • אגרות לרעיה ובנים, עין חרוד: הקיבוץ המאוחד, תשכ"ה.
  • "בוש ונכלם": תשובה לראש-הממשלה דוד בן-גוריון על קליטת עליה ועל התנדבות, תל אביב: [חמו"ל], 1950.
  • אמת וסלף: על תקומת המדינה ומלחמת הקוממיות. תשובה לד’ בן-גוריון, תל אביב: למרחב, 1959. הספק מתפלמס עם הקדמתו של דוד בן גוריון לספר "תולדות מלחמת הקוממיות".
  • יוסף חיים ברנר בחדרה בימי המלחמה, [ירושלים: חמו"ל, תשל"ו?].
  • עין-חרוד וירושלים: דברים, מאמרים, רשימות (ערך: שלמה אבן-שושן), תל אביב: יד טבנקין, תשמ"ח-1988.

לקריאה נוספת

עריכה
  • צבי לבנה, נחמן תמיר, אנשי העלייה השנייה - פרקי זכרונות -כרך ד, הוצאת המרכז לחינוך ותרבות תל אביב, 1972, עמודים 123–127

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא אהרן ציזלינג בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ אביו לימד בבית ספר תחכמוני ושימש כחבר המועצה הראשונה של תל אביב
  2. ^ בתקופת לימודיו בגימנסיה נערך גירוש תל אביב וציזלינג וחבריו לספסל הלימודים המשיכו את לימודיהם בחדרה
  3. ^ אהרן ציזלינג - חלוץ ולוחם, למרחב, 17 בינואר 1964
  4. ^ מועצת מפא"י מתכנסת היום בירושלים, הארץ, 5 בינואר 1944
  5. ^ א. ציזלינג הובא למנוחות בעין חרוד, הַבֹּקֶר, 17 בינואר 1964
  6. ^ אהרון ציזלינג הובא למנוחות, על המשמר, 17 בינואר 1964
  7. ^ בית תרבות בעין חרוד ע"ש אהרון ציזלינג, למרחב, 9 במאי 1965
  8. ^ נחנך מעון ע"ש אהרון ציזלינג, למרחב, 23 באפריל 1968