אום א-זינאת
אום א-זינאת (בערבית: أمّ الزينات – "אם הקישוטים") היה כפר ערבי במורדות הדרומיים של הכרמל כ-20 קילומטר דרומית מזרחית לחיפה. במהלך מלחמת העצמאות ננטש הכפר על ידי תושביו. על פי יהודה זיו מקור שמו של הכפר "אום א-זינאת" (מקור היפהפיות) בא לו בעקבות המוניטין שיצאו לבנותיו. באותו אופן כונתה דרך הגישה אל הכפר "דריב אל ערוס" (דרך החתנים)[2].
| טריטוריה |
 המנדט הבריטי |
|---|---|
| מחוז | חיפה |
| נפה | חיפה |
| שפה רשמית | ערבית |
| תאריך ייסוד | אמצע התקופה העת'מאנית (המאות ה-17 וה-18) |
| שטח | 22,156[1] דונם עות'מאני (1945) |
| סיבת נטישה | מלחמת העצמאות |
| תאריך נטישה | 15 במאי 1948 |
| יישובים יורשים | אליקים |
| דת | מוסלמים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ ביישוב לשעבר | 1,470[1] (1945) |
| קואורדינטות | 32°38′50″N 35°03′48″E / 32.6472°N 35.0633°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
  | |
בתקופת המרד הערבי הגדול התמקמה בכפר כנופייתו של יוסוף אבו דורה שפגעה קשות בכפרי הדרוזים בכרמל[3].
בשנת 1940 תואר הכפר על ידי מבקר יהודי[4]:
"הרחובות צרים והנקיון אינו מספיק. מספר בתי האבן לא רב. עיקר פרנסתו על המטעים, — מטעי הזית הנודעים לתהילה. גידול שני במעלה — הטבק (גידול ביניים בתוך המטעים). קיימת גם תעשייה ביתית של פחמי עץ וזיתים. על אף שטחי המטע הגדולים נראה כי רמת־חייו של הכפר הזה נמוכה."
על פי סקר הכפרים מ-1945 הוערכה אוכלוסיית הכפר 1,470 נפש וקרקעות הכפר השתרעו על 22,156 דונם, מהם 51 דונם בבעלות יהודית[1].
במהלך מלחמת העצמאות ננטש הכפר מתושביו. ב-28 באפריל דיווח עיתון "דבר" על עזיבתם של תושבי הכפר בעקבות ניצחון אנשי ההגנה על הערבים בקרב על חיפה[5]. ב-15 במאי נכבשה אום-זינאת על ידי כוח מגדוד 14 של חטיבת גולני[6]. כיבוש הכפר אשר חלש על ואדי מילק הסיר את המכשול האחרון שהיה בו כדי לסכן תנועה חופשית של יהודים בוואדי[7].
קישורים חיצוניים עריכה
- צבי בראל, לאום אל-זינאת יש בן ממשיך, באתר הארץ, 23 במאי 2005
- מפת אזור הכפר[8], 1942 בהוצאת ארגון 'ההגנה', באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור.
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 נתונים מסקר הכפרים (1945), שהוצגו מחדש בספר Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומהספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com. שם היישוב מאוית UMM ez Zinat.
- ^ יהודה זיו, רגע של מקום, צבעונים, 2004, עמוד 116
- ^ יואב גלבר, ראשיתה של הברית היהודית-הדרוזית (1948-1930), קתדרה 60, יוני 1991, עמודים 181-141
- ^ יהואש (עיתונאי), סיור בכפרים ערבים, דבר, 21 במאי 1940
- ^ הערבים עוזבים את כפריהם במחוז חדרה, דבר, 28 באפריל 1948
- ^ נכבש אום אל זינאת, דבר, 17 במאי 1948
- ^ נתנאל לורך, קורות מלחמת העצמאות, מסדה, 1967, עמוד 56.
- ^ מפה - אם אז זינת, (גליון 7) סדרה 1:25,000 בהוצאת 'ההגנה'
