ויקיפדיה

אזולז'ו

אריח קרמיקה מצויר

אָזוּלֵז'וּ (פורטוגזית) או אָזוּלֵחוֹ (ספרדית) (בכתיב המקורי בשתי השפות: azulejo) הוא אריח קרמיקה מצויר. מסורת יצורם הגיעה לחצי האי האיברי עם הכובשים המורים, אך אומצה שם והיצור המשיך והתפתח גם לאחר יציאת הכובשים, ואפילו התפשטה עד מושבות העבר של ספרד ופורטוגל. הם מהווים מורשת לאומית בפורטוגל, בה חלקם אף מתעדים אירועים היסטוריים, אך גם מהווים אלמנט אדריכלי לחיפוי בתים, להגנה מפני לחות וחום. הם נפוצים גם בספרד, בעיקר באזור אנדלוסיה.

חיפוי בית באזולז'ו

לרוב, צבע העיטורים הוא כחול, על רקע לבן אטום, אך יש שימוש גם בצבעים אחרים. מקור השם הוא בשפה הערבית, במילה הערבית al zulaycha. פרוש המילה הוא " אבן קטנה חלקה", והכוונה המקורית הייתה לפיסות שיש קטנות, להכנת מוזאיקה בסגנון היווני-רומי. אולם, השיש לא היה זמין לאמנים של צפון אפריקה, והיוצרים עברו להשתמש בשילובים של פיסות אריחים בעלי צבע אחיד, בעיקר בירוק, חום וצהוב[1]. במרוקו עדיין מייצרים עבודות כאלו והשם הכולל הוא zellij.

היסטוריה עריכה

 
ציור קיר מאזולז'ו בתחנת רכבת בפורטוגל

אריחים ראשונים בעלי גלזורה מקורם במצרים ובמסופוטמיה, כ-3000 שנה לפני הספירה. בשנת 2620 לפנה"ס נבנתה במצרים הפירמידה של דג'וסר (אנ'), מייסד השושלת ה-3 במצריים (אנ'), אשר קירות המעברים בה כוסו באריחים בעלי גלזורה ירוקה, עם פסים צהובים, המדמים את צמח הפפירוס. בתקופות מאוחרות יותר הטכניקה נשכחה ובתרבות יוון לא השתמשו בה כלל. היוונים והרומאים חיפו ועיטרו משטחים בטכניקות הפרסקו, הסטוקו והמוזאיקה. במאה ה-9 לספירה, בפרס, התגלה שוב השימוש בבדיל כגלזורה אטומה. הידע עבר גם לשכניהם העבאסים ומשם לכל המרחב הערבי - מוסלמי במזרח התיכון.[1] במאה ה-8 לספירה, עם כיבוש חצי האי האיברי על ידי המורים, אמנות החיפוי באריחים הגיעה לספרד. במסורת הקרמיקה המורית (אנ'), עקב איסור ציור דמויות של יצורים חיים, העיטורים היו גאומטריים או קליגרפיים (אנ'), על בסיס פסוקים מהקוראן. דוגמאות של עיטורים כאלה ניתן לראות באלקזר של סביליה ובארמון אלהמברה, בגרנדה. העיטורים הם עבודות מוזאיקה, אשר היחידות המרכיבות אותן (tesserae) הן פיסות אריחים מונוכרומטיים.

ב-1492, עם סיום הרקונקיסטה ויציאתם של המורים מחצי האי האיברי, נשמרו אומנם הדוגמאות הגאומטריות, אך החל שילוב של מוטיבים נוצריים. מי שהוביל את השינוי היה יוצר איטלקי בשם ניקולו פיסנו, אשר התיישב בסביליה בשנת 1498. הוא החיל על האזולז'וס את שיטות עיצוב המיוליקה ויצר פנלים גדולים, עם תאורים פיגרטיביים או נרטיביים.[2] בהשפעת הרנסאנס האיטלקי, האזולחוס הספרדיים צוירו בצבעים מרובים, וסביליה הפכה למרכז האומנותי שלהם. בשנת 1503, מנואל ה-1 ערך ביקור בסביליה והביא לפורטוגל את בשורת האריחים המצוירים. בהוראתו, הוזמנו אריחי אזולחוס מספרד, ששימשו לחיפוי קירות ולריצוף בארמון סינטרה (אנ').[3] עד אמצע המאה ה-16, רוב האזולז'וש בפורטוגל הגיע ביבוא מספרד ומיעוטם מפלנדריה. בספרד, הטכניקה המשיכה להתפתח, ובסוף המאה ה-16 אומנים ספרדים עיצבו סצינות מהמסורת הנוצרית שהתפרסו על פני אריחים רבים, ליצירת תמונה שלמה, בייחוד עבור קירות נרחבים בכנסיות ומנזרים[4][5]. באותה תקופה החל גם בפורטוגל יצור קומפוזיציות על נושאים דתיים, אך רוב העבודות הפורטוגזיות התרכזו בחיקוי בדים עשירים לחיפוי מזבחות ובדוגמאות של פרחים וציפורים. עבודות מונומנטליות עבור ארמונות יוצרו באמסטרדם, בצבעי כחול לבן. צבעים אלה מקורם בקרמיקה הכחולה של דלפט, ואומצו בהתלהבות על ידי האצולה בפורטוגל. אומנים פורטוגזיים החלו לחקות מגמה זו והם הפכו למקור הבלעדי בפורטוגל אחרי האיסור על יבוא אריחי קרמיקה, שהטיל המלך פטר (פדרו) ה-2, בשנים 1687 עד 1698.[5] שנים אלו היוו את תור הזהב של יצור האזולז'וש בפורטוגל, ויוצרו כמויות אדירות של אריחים, בעיקר כדי לספק את הדרישות של עשירי ברזיל, אשר הייתה אז מושבה פורטוגזית. האריחים של תקופה זו עוטרו במוטיבים בסגנון בארוק לאחר מכן בסגנון רוקוקו.

בשנת 1755, אחרי רעידת האדמה אשר החריבה חלק מליסבון, התקיים תהליך שיקום, בו היה צורך להחליט על החומרים המובילים. בגלל הזמן הדוחק וחסכון בתקציב, הייתה חזרה לאזולז'וש, שהיו זולים מאבן, ויוצרו כמויות גדולות מאד מהם. במקביל, גם הייתה גם חזרה לדוגמאות פשוטות, בהתאם לסגנון הנאו - קלאסי.[6] הסגנון נקרא סגנון פומבליני (אנ')' על שמו של המרקיז דה פומבל, אשר הוביל את השיקום. במאה ה-19, אמנות האזולז'וש עברה לתהליכי יצור מתועשים ובמאה ה-20 השתנה הסגנון בהשפעת זרמי האר נובו ואר דקו.[5] לאריח האזולז'ו הייתה עדנה בעקבות הכנסת הסגנון המודרני. ניתן לראות את פירותיו של סגנון זה בתחנות המטרו של ליסבון, בהן האמנית מריה קייל (אנ') עיטרה באזולז'וש 19 תחנות ב-25 שנה, וכל תחנה שונה מרעותה.[7]

תהליך העבודה המסורתי[1] עריכה

בתקופה המורית, האריחים יוצרו בצבע אחיד, בדרך כלל צהוב, חום, ירוק ולבן. הדוגמאות הגאומטריות התקבלו מחיתוך פיסות אריח, לפי הצבע הדרוש, ושיבוצן לקבלת הדוגמה הרצויה. שמה של טכניקה זו הוא alicatados, והיא גרמה לבזבוז רב של אריחים. הסיבה לקיומה הייתה העדר ידע טכני ליצירת אריחים פוליכרומיים (אנ'). בעיה זו נפתרה במאה ה-15, כאשר הומצאו שתי טכניקות אשר איפשרו יצור אריח בעל מספר צבעים. הנפוצה בהן הייתה cuerda seca (מיתר יבש) (אנ')[8] בשיטה זו, מיתר מרוח בחומר שומני וצבע שחור על בסיס תחמוצת מנגן, תחם את אזורי הצבעים השונים על האריח וכך נמנע ערבוב הצבעים בתהליך השריפה. בסיום השריפה נותר קו תוחם שחור סביב הצבעים השונים. השיטה השנייה נקראת בספרדית cuenca (אשר פרושה "אגן") או arista ( אשר פירושה "רכס") ובה הקדר יצר באריח אזורים מופרדים (אגנים) על ידי רכסי חימר, אותם מילא בצבעים השונים. ה"רכסים" של חימר, אשר מנעו את ערבוב הצבעים.[9]

הכנת האריחים התחילה בלישה נמרצת של החימר, אשר נועדה לפיזור אחיד של הלחות והרחקת בועות אוויר,,כמו בעבודות חרס. בתקופת הרנסאנס, החימר הוכנס לתבניות עשויות גבס ושוטח ידנית, על ידי הקדר. אחרי מספר שבועות של יבוש, האריחים הוצאו מתוך התבניות והוכנסו לשריפה ראשונה. לאחר השריפה יצקו על צד אחד של האריחים גלזורה על בסיס בדיל. על תשתית זו סימנו, בעזרת שבלונה ואבקת פחם, את קווי המתאר של הציור העתידי. האומן השתמש בקווים אלה להשלמת הציור וצביעתו, על שטח של אריח יחיד או מספר אריחים. בשלב האחרון, האריחים הצבועים הוכנסו לשריפה בטמפרטורה של כ-1000 מעלות צלזיוס. בשיטה זו, הצבעים והגלזורה נכנסו לעומק האריח והיו עמידים מאוד לשחיקה.

במאה ה-18 הוכנס שינוי אשר הקל על עבודת הצייר. אחרי השריפה הראשונית, אשר העניקה חוזק, האריחים צופו בגלזורה והוכנסו שוב לשריפה. הציור בוצע על האריח בעל הגלזורה, כך שניתן לבצע שינויים בציור, במידת הצורך, והאריחים הוכנסו לשריפה שלישית, בטמפרטורה נמוכה יותר. הצבעים הסופיים נקבעו על ידי השימוש בחמש תחמוצות של מתכות: ברזל לחום, נחושת לירוק כהה, קובלט לכחול, מנגן לסגול, אנטימון לצהוב.[8]

מבט לעתיד עריכה

בגלל היות האזולז'וש הפורטוגזים מבוקשים בשוק, ובגלל הנגישות הגבוהה אליהם, בעיקר בבניינים עזובים, קיים שוד ומסחר ער בשוק השחור.[10] בשנת 2007, משטרת ליסבון יזמה פרויקט להגנה על אוצר לאומי זה מפני השודדים, והגניבות ירדו ב-80%, אך עדיין קיימות. התושבים המקומיים אינם מרבים להתלונן, משום שעבורם אין לאריחים חשיבות מיוחדת, כי הם עדיין נמצאים בכל מקום. בשנת 2013 הממשלה יזמה חוק האוסר הריסת מבנים מחופי אריחים בליסבון, ללא אשור מיוחד של הרשויות. הפרלמנט דורש להרחיב את החוק לכל המדינה. למען שמירה על אוצר לאומי זה, מתנהלים מחקרים ברמה אקדמית לאפיון רכיביהם.[11]

גלריה עריכה

  •  
    שלט מסעדה באזולז'ו בקבו דה רוקה
  •  
    שלט מסעדה באזולז'ו בליסבון
  •  
    ספני פורטוגל על אזולז'ו
  •  
    אזולז'ו בבית פרטי
  •  
    שלט שכונה
  •  
    צלחת בטכניקת cuerda seca
  •  
    חיפוי בטכניקת alicatados
  •  
    אריחים בטכניקת cuenca

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אזולז'ו בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 צוות האתר, History of Azulejos, Almaviva
  2. ^ Alfredo J. Morales, Francisco Niculoso Pisano, סביליה: Secretariado de Publicaciones de la Diputacionde Sevilla, 1977. (בספרדית)
  3. ^ NATIONAL PALACE OF SINTRA, Mad About Sintra
  4. ^ Richard Varr, Tiled & True: The Azulejos of Andalusia and Portugal, חברת הספנות Seabourn, ‏פברואר 2019
  5. ^ 1 2 3 Arnesia Young, Azulejos: Learn About the Beautiful Art of Portuguese Tiles, My Modern Met, ‏ינואר 2021
  6. ^ David Kendrick Underwood, The Pombaline Style and International Neoclassicism in Lisbon and Rio de Janeiro, פילדלפיה: PhD thesis, University of Pennsylvania, 1988
  7. ^ צוות האתר, Lisbon Metro, המטרו של ליסבון
  8. ^ 1 2 צוות האתר, Ceramic keywords: list of technical and historical words used in ceramics, Studio Almaviva
  9. ^ Coentro, Susana et al., Hispano-Moresque ceramic tiles from Monastery ofSanta Clara-a-Velha, Journal of Archeological Science 41, 2014, עמ' 21-28
  10. ^ Thieves target historic Portuguese decortive tiles, The Straits Times, 8 אוגוסט 2017
  11. ^ Pereira M. et al, _Ancient_Portuguese_Ceramic_Wall_Tiles_Azulejos_Characterization_of_the_Glaze_and_Ceramic_Pigments, Journal of Nano Research 8, 79-88, ספטמבר 2009
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אזולז%27ו&oldid=37976219"