אחמד זכי ימאני

אחמד זכי ימאני
أحمد بن زكي يماني
לידה	30 ביוני 1930; מכה, ממלכת נג'ד וחג'אז
פטירה	23 בפברואר 2021 (בגיל 90); לונדון, הממלכה המאוחדת
מדינה	ערב הסעודית
מקום קבורה	בית הקברות מועלאה
השכלה	בית הספר למשפטים בהרווארד; בית הספר למשפטים אוניברסיטת ניו יורק; אוניברסיטת קהיר ;
בן או בת זוג	תמאם אל-אנבר
	1962–1986; (כ־24 שנים)
	1962–1986; (כ־24 שנים)

אחמד זכי ימאני (בערבית: أحمد زكي يماني; ‏30 ביוני 1930 – 23 בפברואר 2021) היה פוליטיקאי סעודי, שר הנפט במשך 24 שנים (1962–1986), וחבר בכיר באופ"ק במשך 25 שנה.

ביוגרפיה

אחמד זכי ימאני נולד ב-1930. את לימודיו עשה במוסדות נחשבים ברחבי העולם, ובהם: בית הספר למשפטים של אוניברסיטת ניו יורק, ובית הספר למשפטים בהרווארד. את תואר הדוקטור שלו קיבל מאוניברסיטת אקסטר^[1], באנגליה. באמצע שנות ה-50 התחתן עם אישה עיראקית^[2], ממנה נולדו לו שלושה ילדים. ימאני שימש כיועץ קרוב לממשלה הסעודית כבר בשנת 1958.

ב-1962 התמנה לשר הנפט של הממלכה, תפקיד עתיר כוח והשפעה, בה קשר עוד בשנות ה-60 קשרים עם מדינות המערב רוכשות הנפט^[3]. בראשית שנות ה-70 הוביל ימאני את המעבר של מדינות המפרץ הפרסי ממשטר של זיכיונות לחברות מפיקות נפט למשטר של שותפות בין החברות למדינות, דבר שהעלה במידה רבה את תקבולי המדינות מהפקת הנפט והגדיל את מעורבותן של הממשלות בקביעת מדיניות החברות^[4]. ימאני גם הוביל בשנת 1972 להידוק הקשרים בין סעודיה לארצות הברית^[5] וניסה לחתום עם ארצות הברית הסכם ארוך טווח, שעל פיו ארצות הברית תתחייב לקנות כמויות גדולות של נפט מסעודיה, וסעודיה תתחייב להשתמש ברווחים בהשקעות בארצות הברית^[6]. הסכם זה נדחה בסופו של דבר על ידי ארצות הברית ולא יצא אל הפועל^[7].

במחצית השנייה של 1973 היה בין מובילי חרם הנפט הערבי^[8], שקבע מכסות נפט למדינות המערביות השונות בהתאם לידידותן עם הערבים^[9] והביא להעלאה דרמטית במחירי הנפט, וכפועל יוצא, למשבר האנרגיה העולמי. הוא דרבן את חברות אופ"ק לרסן את ייצור הנפט שלהן ולהעלות את מחירי הנפט באופן משמעותי. בזכות מהלך זה נודע שמו של ימאני בעולם המערבי. הוא ניהל שיחות עם מדינות מערביות שונות, שבמהלכן קשר בין תמיכה בעמדה הערבית לחוזי אספקת נפט לאותן מדינות. דיבורים על הסכמים כאלו עם בריטניה, צרפת^[10], מערב גרמניה, איטליה^[11] ויפן^[12] הוצגו על ידי מבקריהן כמינוי ימאני ל"שר החוץ" ה"אמיתי" של מדינות אלו^[13]. במהלך שנת 1974 התמודד ימאני עם ניסיונות של יבואניות הנפט במערב להתארגן כנגד קרטל הנפט של אופ"ק והוביל קו מרוכך כלפי המערב תוך הצהרות על ניסיונות להוריד מחירים ולהגדיל את התפוקה^[14]. באותה שנה הוא חתם על הסכם עם ארצות הברית.

במרץ 1975 התחתן עם אשתו השנייה, תמאם אל-אנבר, ולהם חמישה ילדים. בדצמבר אותה שנה, נלקחו ימאני ואחרים משרי אופ"ק כבני ערובה על ידי הטרוריסט הבינלאומי איליץ' רמירס סאנצ'ס, הידוע לשמצה כ"קרלוס" או "קרלוס התן", וכמה מחברי באדר מיינהוף בווינה, אוסטריה. הפעולה תוכננה על ידי החזית העממית לשחרור פלסטין בראשות ודיע חדאד, על פי הערכות בהזמנת מועמר קדאפי, שליט לוב, או סדאם חוסיין, שליט עיראק, במטרה להעלות את מחיר הנפט בניגוד למתוכנן בידי שרי אופ"ק. קרלוס התבקש מפורשות בידי מזמיני הפעולה להוציא להורג את ימאני, בשל קשריו עם המערב, ועמו את שר הנפט האיראני ג'משיד אמוזגאר, שהואשם כמשרתו של השאה. בסיום האירוע, לאחר שבני הערובה שוחררו, ובהם גם שרי הנפט האיראני והסעודי, זומן קרלוס לעדן לשימוע; הוא נדרש לנמק את אי-חיסולם של השרים. אף על פי שחדאד החליט לשחררו ללא עונש, בעקבות האירוע הוא סולק מן החזית העממית, ומאז היה לשכיר חרב שפעל שלא במסגרת ארגון כלשהו.

ימאני החזיק במשרתו כשר הנפט עד אמצע שנות ה-80; בשנת 1981 הגיעו הכנסות הנפט של הממלכה לשיא של כמאה מיליארד דולר (בכסף זה מימנה המדינה תוכניות פיתוח ענקיות, לרבות צינור נפט מהמפרץ הפרסי ועד לעיר ינבוע שלחוף הים האדום, הקמת נמלי ים ואוויר, כבישים מודרניים, מיזמים חקלאיים, צבא מתוחכם וחינוך, רפואה ושיכון ברמה גבוהה). ב-1982 התמנה כמלך סעודיה פהד בן עבד-אלעזיז בן עבד-אלרחמן, חברו של ימאני לממשלת 62' (פהד כיהן באותה ממשלה כשר הפנים).

”	תקופת האבן לא הסתיימה בשל מחסור באבנים. גם תקופת הנפט לא תסתיים בגלל מחסור בנפט. בטווח הארוך יקרסו מחירי הנפט.	“

– אחמד זכי ימאני ראיון, אובזרבר, 14 בינואר 2001^[15]

החל מראשית שנות ה-80 החל שפל ממשי במשק הנפט: חלה ירידה בתפוקה, ביצוא ובמחירי הנפט, ועקב כך קטנו ההכנסות וקרנות הרזרבה. ב-1985 כבר הוערכו הכנסות הנפט של הממלכה בפחות מ-28 מיליארד דולר (לעומת 100 מיליארד ב-81'), ואחוז הנפט הסעודי מכלל השוק העולמי עמד על 17% בלבד (לעומת 37% ב-76'). בתחילה, בראשית 1980, ביקש ימאני להמשיך בהיקף הגבוה של הפקת הנפט בידי סעודיה, כאשר גורמים אחרים בממשלת סעודיה דרשו לצמצם את הפקת הנפט כדי למנוע ירידת מחירים^[16]. אולם בהמשך עבר ימאני לקיצוניות השנייה וקבע מדיניות של צמצום הפקה סעודית כדי למנוע ירידת מחירי נפט. במדיניותו זו אף הפר הוראות של המלך שהיה זקוק להכנסות הנפט. אולם מדיניותו כשלה ובשנת 1985, לאחר שהפקת הנפט הסעודית צומצמה דרסטית, כדי לכסות על הפקת יתר על ידי מדינות אופ"ק אחרות, שינה ימאני כיוון ועבר לתמיכה בהגברת הפקת הנפט כדי לדחוף החוצה מהשוק יצרני נפט יקר כמו בריטניה. אולם מדיניות זאת הביאה לקריסת מחירים לה ימאני לא ציפה, מ-$25 ל-$10 לחבית והחמירה עוד יותר את המצב הכלכלי של סעודיה^[17].

בעיצומו ובעטיו של משבר זה הדיח פהד את ימאני מתפקידו כשר הנפט^[18], בשל חילוקי דעות על קביעת מדיניות הנפט. בפיטורים היה מעורב גם חשש של בית המלוכה הסעודי מהיווצרות מוקדי כוח מחוץ למשפחה, בתחום האנרגיה^[19].

לאחר פיטוריו פרש ימאני לעסקים פרטיים. בין שנת 1987 ל-1996 היה, בין היתר, בעליו של מותג השעונים השווייצרי "vacheron constantin" (ואשרון קונסטנטין). ישנן השערות לפיהן שעון של המותג, בעיצובו של האמן ריימונד מורטי, ששוויו נאמד בקרוב לתשעה מיליוני דולרים, נמצא בבעלותו של ימאני^[20].

ב-1990 הקים ימאני את המרכז ללימודי אנרגיה גלובלית.

החל מראשית שנות ה-2000, התגורר ימאני בלונדון.

לקריאה נוספת

Robinson, Jeffrey. 1989: Yamani The Inside Story. London: Fontana Press. ISBN 0-00-637408-5

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אחמד זכי ימאני בוויקישיתוף

אזכורים של ימאני, באתר המרכז ללימודי אנרגיה גלובלית
Defining moments: Sheikh Yamani, באתר ה-BBC
אחמד זאכי ימאני (1930-), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ קשריו עם אוניברסיטה זו הביאו אותו לשמור על עניין באזור, ובני משפחתו תומכים עד היום בקבוצת הכדורגל המקומית.
^ תיקו של אחמד זכי ימאני ב-CIA.
^ משלחת פארלמנטרית מצרפת ממליצה להדק הקשרים עם ערב, מעריב, 25 במרץ 1966
^ הסכם כספי בין חברות הנפט למדינות המייצאות, דבר, 14 בפברואר 1971
ש. אברהמי, הנפט הערבי - שותפויות במקום זכיונות, דבר, 13 בנובמבר 1972
^ דיוויד הירסט, מעודיה מהדקת קשריה עם ארצות הברית, דבר, 25 באוקטובר 1972
^ האם צפויה מלחמת נפט עם ארצות ערב?, דבר, 16 ביולי 1973
^ ישראל לנדרס, ארה"ב מסתייגת מהשקעות סעודיות, דבר, 4 בדצמבר 1972
^ פייצל פתח בפוקר נועז עם ארה"ב, דבר, 6 בספטמבר 1973
^ הצעה לאמנת נפט בין השוק ליפן, דבר, 30 בנובמבר 1973
מדינות הנפט הערביות יגדילו התפוקה ב-10%, דבר, 26 בדצמבר 1973
^ ימאני מאשר עסקת הנפט עם צרפת, דבר, 9 בינואר 1974
^ שרי הנפט של סעודיה ואלז'יריה הציעו, מעריב, 13 בינואר 1974
^ טוקיו שוקלת עמדה פוזיטיבית יותר כלפי מדינות ערב, דבר, 20 בנובמבר 1973
^ מדינות הנפט הערביות מתחילות להיסוג, מעריב, 26 בדצמבר 1973
^ החלטה של פשרה בועידת אופ"ק, דבר, 18 בדצמבר 1978
^ ראיון מיוחד עם אחמד זכי ימאני באתר הגארדיאן הבריטי.
^ תתכן הדחת ימאני בעקבות חילוקי דעות על הפקת נפט, דבר, 3 במרץ 1980
^ The Saudi Arabian Kingdom, Middle East Contemporary Survey, 1986, pages 543-548
^ הכהן הגדול של אל הנפט זאכי ימאני הודח אתמול מתפקידו, מעריב, 31 באוקטובר 1986
^ ידיעה חדשותית על פיטורי ימאני בעיתון "Spokane Chronicle",‏ 30 באוקטובר 1986.
^ רפי מן, לו הייתי רוטשילד: קליסטה, הנסיכה דיאנה והשייח' הסעודי, באתר nrg, ‏19/01/01.

[1] קשריו עם אוניברסיטה זו הביאו אותו לשמור על עניין באזור, ובני משפחתו תומכים עד היום בקבוצת הכדורגל המקומית.

[2] תיקו של אחמד זכי ימאני ב-CIA.

[3] משלחת פארלמנטרית מצרפת ממליצה להדק הקשרים עם ערב, מעריב, 25 במרץ 1966

[4] הסכם כספי בין חברות הנפט למדינות המייצאות, דבר, 14 בפברואר 1971
ש. אברהמי, הנפט הערבי - שותפויות במקום זכיונות, דבר, 13 בנובמבר 1972

[5] דיוויד הירסט, מעודיה מהדקת קשריה עם ארצות הברית, דבר, 25 באוקטובר 1972

[6] האם צפויה מלחמת נפט עם ארצות ערב?, דבר, 16 ביולי 1973

[7] ישראל לנדרס, ארה"ב מסתייגת מהשקעות סעודיות, דבר, 4 בדצמבר 1972

[8] פייצל פתח בפוקר נועז עם ארה"ב, דבר, 6 בספטמבר 1973

[9] הצעה לאמנת נפט בין השוק ליפן, דבר, 30 בנובמבר 1973
מדינות הנפט הערביות יגדילו התפוקה ב-10%, דבר, 26 בדצמבר 1973

[10] ימאני מאשר עסקת הנפט עם צרפת, דבר, 9 בינואר 1974

[11] שרי הנפט של סעודיה ואלז'יריה הציעו, מעריב, 13 בינואר 1974

[12] טוקיו שוקלת עמדה פוזיטיבית יותר כלפי מדינות ערב, דבר, 20 בנובמבר 1973

[13] מדינות הנפט הערביות מתחילות להיסוג, מעריב, 26 בדצמבר 1973

[14] החלטה של פשרה בועידת אופ"ק, דבר, 18 בדצמבר 1978

[15] ראיון מיוחד עם אחמד זכי ימאני באתר הגארדיאן הבריטי.

[16] תתכן הדחת ימאני בעקבות חילוקי דעות על הפקת נפט, דבר, 3 במרץ 1980

[17] The Saudi Arabian Kingdom, Middle East Contemporary Survey, 1986, pages 543-548

[18] הכהן הגדול של אל הנפט זאכי ימאני הודח אתמול מתפקידו, מעריב, 31 באוקטובר 1986

[19] ידיעה חדשותית על פיטורי ימאני בעיתון "Spokane Chronicle",‏ 30 באוקטובר 1986.

[20] רפי מן, לו הייתי רוטשילד: קליסטה, הנסיכה דיאנה והשייח' הסעודי, באתר nrg, ‏19/01/01.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]