איזבל אג'אני

איזבל אג'אני
Isabelle Adjani
	צילום משנת 2018 בפסטיבל קאן
לידה	27 ביוני 1955 (בת 69); הרובע השבעה-עשר של פריז, צרפת
שם לידה	Isabelle Yasmine Adjani
מדינה	צרפת
תקופת הפעילות	מ-1970
מקום לימודים	קור פלורן
בן או בת זוג	דניאל דיי לואיס (1989–1995); וורן בייטי; ברונו נויטן; בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה ;
צאצאים	Barnabé Nuytten, Gabriel-Kane Day-Lewis
פרסים והוקרה	מפקד מסדר האמנויות והספרות (16 בינואר 2014); פנטזפורטו (1983); פרס סזאר לשחקנית הטובה ביותר (1982, 1984, 1989, 1995, 2010); פרס השחקנית הטובה ביותר (1981); גלובוס הקריסטל (2010); אבירה בלגיון הצרפתי (2010); פרס השחקנית הטובה ביותר (2010); פרס החילוניות (2010); דוב הכסף לשחקנית הטובה ביותר (1989); פרס במבי (1978); פרס דוד די דונטלו לשחקנית הזרה הטובה ביותר (1976); פרס סוזאן-ביאנשטי (1974); פרס איגוד המבקרים (1973); פסטיבל הקולנוע של קרטחנה (1976); פרס מועצת המבקרים הלאומית לשחקנית הטובה ביותר (1975); פרס איגוד המבקרים האמריקאי לשחקנית הטובה ביותר (1975); פרס מבקרי הקולנוע של ניו יורק לשחקנית הטובה ביותר (1975); פרס יופיטר ;
	https://www.isabelleadjani.fr
	פרופיל ב-IMDb

איזבל יסמין אג'אני (בצרפתית: Isabelle Yasmine Adjani; נולדה ב-27 ביוני 1955) היא שחקנית קולנוע וזמרת צרפתייה. זכתה בחמישה פרסי סזאר.

ביוגרפיה

אג'אני נולדה בפריז שבצרפת, לאב אלג'יראי-מוסלמי ממוצא קבילי, מוחמד שריף אג'אני, ולאם גרמנייה בווארית קתולית, אוגוסטה יוהנה שוויינברגר. היא החלה לשחק בגיל 12 בתיאטרון חובבים, ובגיל 14, ב-1970, הופיעה בסרטה הראשון^[1].

לאג'אני שני בנים, האחד ממערכת יחסים שניהלה עם שחקן הקולנוע הבריטי דניאל דיי-לואיס, והשני מהבמאי הצרפתי ברונו נוייטן, איתו שיתפה פעולה בסרטים "קאמי קלודל", "Possession", "בארוקו" ו"האחיות ברונטה". אג'אני הייתה מאורסת לד"ר סטפן דלוקס ולמלחין הצרפתי ז'אן מישל ז'אר, ממנו נפרדה ב-2004^[2]. בשנת 1987 דווח בכלי תקשורת בצרפת שאג'אני גוססת ממחלת האיידס, וכדי להוכיח שהדיווח הוא שקרי, היא הופיעה בתוכנית טלוויזיה מקומית והפריכה את השמועות.

קריירת משחק

בגיל 18 התפרסמה אג'אני בצרפת וברחבי העולם בדמותה של אדל הוגו, בתו של הסופר והפוליטיקאי הצרפתי ויקטור הוגו, בדרמה הביוגרפית של פרנסואה טריפו "סיפורה של אדל ה."^[3]. תפקיד זה, שזיכה את אג'אני בביקורות מצוינות ובמועמדויות לפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר ולפרס סזאר, סלל את דרכה להוליווד.

ב-1976 שיחקה במותחן הפסיכולוגי של רומן פולנסקי "הדייר", שבו שיחקה לצד פולנסקי^[4].

ב-1978 שיחקה בסרט הפעולה והמתח האמריקאי "הנהג"^[5].

את הכרת הקולנוע הצרפתי קיבלה אג'אני בשנת 1981 כשזכתה בפרס סזאר ובפרס פסטיבל קאן בקטגוריית השחקנית הטובה ביותר על תפקידיה בסרטים "Possession" ו"רביעייה". ב-1983 קיבלה אג'אני פרס סזאר שני על הופעתה בדרמת הפשע, על פי ספרו של סבסטיאן ז'אפריסו, "קיץ קטלני"^[6]^[7].

ב-1985 כיכבה בסרט המתח של לוק בסון "רכבת תחתית", לצד של כריסטופר למברט^[8]

ב-1987 כיכבה לצד וורן בייטי ודסטין הופמן בקומדיה "הבטלנים מאישתר"^[9].

ב-1989 שיחקה אג'אני והייתה שותפה פעילה בהפקת הדרמה הטראגית "קאמי קלודל", המבוססת על חייה של הפסלת והמעצבת הגרפית קאמי קלודל^[10]. הופעתה כדמות הראשית בסרט זיכתה את אג'אני בפרס "דב הכסף" לשחקנית הטובה ביותר במסגרת פסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין, בפרס סזאר שלישי ובמועמדות שנייה לפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר^[11].

ב-1994 גילמה אג'אני את דמותה של מרגו דה ולואה, נסיכת צרפת בהפקה "המלכה מרגו" וזכתה בפרס סזאר הרביעי שלה.

ב-2009 שיחקה אג'אני בסרט הדרמה "יום החצאית" (אנ'), עליו קיבלה את פרס סזאר החמישי שלה. על משחקה בסרט זה זכתה גם בפרס לומייר.

במרץ 2018 הגיעה לישראל לשחק לצד ז'ראר דפארדיה במחזה "מכתבי אהבה"^[12].

בשנת 2023 שיחקה בקומדיית הפשע "גנָבות" שכתבה וביימה מלאני לורן עבור נטפליקס.

פילמוגרפיה נבחרת

סיפורה של אדל ה. (1975)
הדייר (1975)
בארוקו (1976)
הנהג (1978)
נוספרטו הערפד (1979)
האחיות ברונטה (1979)^[13]
קוורטט (1981)
קיץ קטלני (1983)
רכבת תחתית (1985)
אישתר (1987)
קאמי קלודל (1988)
המלכה מרגו (1994)
נשות השטן (1996)
נסיעה טובה (2003)
מר איברהים (2003)
יום החצאית (2009)
גנָבות (2023)

טלוויזיה

הזוג המושלם (2024)

דיסקוגרפיה

"Pull marine" - הופק ונכתב על ידי סרז' גינסבורג

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא איזבל אג'אני בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של איזבל אג'אני (בצרפתית)

איזבל אג'אני, ברשת החברתית פייסבוק
איזבל אג'אני, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
איזבל אג'אני, ברשת החברתית אינסטגרם
איזבל אג'אני, סרטונים בערוץ היוטיוב
איזבל אג'אני, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
איזבל אג'אני, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
איזבל אג'אני, באתר AllMovie (באנגלית)
איזבל אג'אני, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
איזבל אג'אני, באתר Metacritic (באנגלית)
איזבל אג'אני, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
איזבל אג'אני, באתר AllMusic (באנגלית)
איזבל אג'אני, באתר MusicBrainz (באנגלית)
איזבל אג'אני, באתר Discogs (באנגלית)
איזבל אג'אני, באתר Genius
איזבל אג'אני, באתר בילבורד (באנגלית)

הערות שוליים

^ עירית שמגר, הנסיכה השחורה, מעריב, 16 בדצמבר 1987
^ איי.פי, איזבל אדג'אני וז'אן מישל ז'אר נפרדים, באתר הארץ, 28 ביוני 2004
^ משה נתן, הסגידה לדת האהבה - "סיפורה של אדל" - סרטו של פרנסוא טריפו בהשתתפות איזבל אג'אני, מעריב, 27 במאי 1976
^ נתן גרוס, בקולנוע - דירות אימים אלה.... "הדייר", על המשמר, 13 במאי 1977
^ משה אורן, מישהו חייב למעוד, על המשמר, 15 בספטמבר 1978
בלי מד מהירות - "הנהג" (ארצות הברית), "העולם הזה", גיליון 2142 מ-20 בספטמבר 1978, עמוד 45
זאב רב-נוף, קאובוי על מכונית, דבר, 15 בספטמבר 1978
^ השחקנית הטובה ביותר לפי הסזאר היא איזאבל אדז'אני. הפרס ניתן לה על המישחק ב"קיץ קטלני", חדשות, 5 במרץ 1984
^ בעיכוזים ובהפגנות - "קיץ קטלני" (צרפת, 1983), "העולם הזה", גיליון 2408 מ-26 באוקטובר 1983, עמוד 47
^ תמר גלבץ, קולנוע - בועת סבון צרפתי "רכבת תחתית", במאי, מפיק ותסריטאי: לוק בסון, עיצוב תפאורה: אלכסנדר טראונר, שחקנים: איזאבל אדג'אני, כריסטופר למברט, מישל גלאברי, כל העיר, 3 בינואר 1986
רחל נאמן, טרזן במטרו, כותרת ראשית, 27 בנובמבר 1985
^ רחל נאמן, קולנוע - סוף ציטוט - 'הבטלנים מאישתר' -הכישלון המפואר האחרון שהוליווד הפיקה בעלות של 40 מיליון דולר (לא כולל פרסום והפצה) הוא, באורח מפתיע, גם סרט מעניין, כותרת ראשית, 16 בדצמבר 1987
נסים דיין, גמלים, תרבושים ותככים - "הבטלנים מאישתר", חדשות, 10 בדצמבר 1987
^ יעל ישראל, קולנוע - אשה קשה - "קאמי קלודל" (צרפת 1988), במאי: ברונו נויטן, שחקנים: איזאבל אדז'אני, ז'ראר דפארדיה, לורנש גבריל, אלן קוני, קאתרין בורמן, כל העיר, 14 באפריל 1989
עדנה פיינרו, רומן למשרתות - "קאמי קלודל" (צרפת 1988), "העולם הזה", גיליון 2692 מ-5 באפריל 1989, עמוד 20
^ גל אוחובסקי, המועמדים - המועמדים רשימת המועמדים לאוסקר 90' הוכרזה אתמול, חדשות, 15 בפברואר 1990
^ עכבר העיר, ז'ראר דפרדייה ואיזבל אדג'ני מגיעים לבמות ישראל, באתר הארץ, 24 באוקטובר 2017
^ אורלי אלוז, סרט על האחיות ברונטה, מעריב, 24 במאי 1979

[1] עירית שמגר, הנסיכה השחורה, מעריב, 16 בדצמבר 1987

[2] איי.פי, איזבל אדג'אני וז'אן מישל ז'אר נפרדים, באתר הארץ, 28 ביוני 2004

[3] משה נתן, הסגידה לדת האהבה - "סיפורה של אדל" - סרטו של פרנסוא טריפו בהשתתפות איזבל אג'אני, מעריב, 27 במאי 1976

[4] נתן גרוס, בקולנוע - דירות אימים אלה.... "הדייר", על המשמר, 13 במאי 1977

[5] משה אורן, מישהו חייב למעוד, על המשמר, 15 בספטמבר 1978
בלי מד מהירות - "הנהג" (ארצות הברית), "העולם הזה", גיליון 2142 מ-20 בספטמבר 1978, עמוד 45
זאב רב-נוף, קאובוי על מכונית, דבר, 15 בספטמבר 1978

[6] השחקנית הטובה ביותר לפי הסזאר היא איזאבל אדז'אני. הפרס ניתן לה על המישחק ב"קיץ קטלני", חדשות, 5 במרץ 1984

[7] בעיכוזים ובהפגנות - "קיץ קטלני" (צרפת, 1983), "העולם הזה", גיליון 2408 מ-26 באוקטובר 1983, עמוד 47

[8] תמר גלבץ, קולנוע - בועת סבון צרפתי "רכבת תחתית", במאי, מפיק ותסריטאי: לוק בסון, עיצוב תפאורה: אלכסנדר טראונר, שחקנים: איזאבל אדג'אני, כריסטופר למברט, מישל גלאברי, כל העיר, 3 בינואר 1986
רחל נאמן, טרזן במטרו, כותרת ראשית, 27 בנובמבר 1985

[9] רחל נאמן, קולנוע - סוף ציטוט - 'הבטלנים מאישתר' -הכישלון המפואר האחרון שהוליווד הפיקה בעלות של 40 מיליון דולר (לא כולל פרסום והפצה) הוא, באורח מפתיע, גם סרט מעניין, כותרת ראשית, 16 בדצמבר 1987
נסים דיין, גמלים, תרבושים ותככים - "הבטלנים מאישתר", חדשות, 10 בדצמבר 1987

[10] יעל ישראל, קולנוע - אשה קשה - "קאמי קלודל" (צרפת 1988), במאי: ברונו נויטן, שחקנים: איזאבל אדז'אני, ז'ראר דפארדיה, לורנש גבריל, אלן קוני, קאתרין בורמן, כל העיר, 14 באפריל 1989
עדנה פיינרו, רומן למשרתות - "קאמי קלודל" (צרפת 1988), "העולם הזה", גיליון 2692 מ-5 באפריל 1989, עמוד 20

[11] גל אוחובסקי, המועמדים - המועמדים רשימת המועמדים לאוסקר 90' הוכרזה אתמול, חדשות, 15 בפברואר 1990

[12] עכבר העיר, ז'ראר דפרדייה ואיזבל אדג'ני מגיעים לבמות ישראל, באתר הארץ, 24 באוקטובר 2017

[13] אורלי אלוז, סרט על האחיות ברונטה, מעריב, 24 במאי 1979

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]


צילום משנת 2018 בפסטיבל קאן
לידה	27 ביוני 1955 (בת 69) הרובע השבעה-עשר של פריז, צרפת
שם לידה	Isabelle Yasmine Adjani
מדינה	צרפת
תקופת הפעילות	מ-1970
מקום לימודים	קור פלורן
בן או בת זוג	דניאל דיי לואיס (1989–1995) וורן בייטי ברונו נויטן בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה
צאצאים	Barnabé Nuytten, Gabriel-Kane Day-Lewis
פרסים והוקרה	מפקד מסדר האמנויות והספרות (16 בינואר 2014) פנטזפורטו (1983) פרס סזאר לשחקנית הטובה ביותר (1982, 1984, 1989, 1995, 2010) פרס השחקנית הטובה ביותר (1981) גלובוס הקריסטל (2010) אבירה בלגיון הצרפתי (2010) פרס השחקנית הטובה ביותר (2010) פרס החילוניות (2010) דוב הכסף לשחקנית הטובה ביותר (1989) פרס במבי (1978) פרס דוד די דונטלו לשחקנית הזרה הטובה ביותר (1976) פרס סוזאן-ביאנשטי (1974) פרס איגוד המבקרים (1973) פסטיבל הקולנוע של קרטחנה (1976) פרס מועצת המבקרים הלאומית לשחקנית הטובה ביותר (1975) פרס איגוד המבקרים האמריקאי לשחקנית הטובה ביותר (1975) פרס מבקרי הקולנוע של ניו יורק לשחקנית הטובה ביותר (1975) פרס יופיטר
https://www.isabelleadjani.fr
פרופיל ב-IMDb