איזבל אג'אני

איזבל יסמין אג'אני (צרפתית: Isabelle Yasmine Adjani; נולדה ב-27 ביוני 1955) היא שחקנית קולנוע וזמרת צרפתייה, זכתה בחמישה פרסי סזאר והייתה מועמדת לשני פרסי אוסקר.

איזבל אג'אני
Isabelle Adjani

לידה	27 ביוני 1955 (בת 64) הרובע השבעה-עשר של פריז, צרפת
שם לידה	Isabelle Yasmina Adjani
מדינה	צרפת
שפה מועדפת	צרפתית, גרמנית
עיסוק	שחקנית קולנוע, שחקנית תיאטרון, זמרת
מקום לימודים	Cours Florent
פרסים והוקרה	מפקד מסדר האמנויות והספרות (16 בינואר 2014) פרס איגוד המבקרים (1973) פרס סוזאן-ביאנשטי (1974) מועצת ביקורת הקולנוע האמריקנית (1975) פרס מבקרי הקולנוע של ניו יורק לשחקנית הטובה ביותר (1975) פרס איגוד המבקרים האמריקאי לשחקנית הטובה ביותר (1975) פרס דוד די דונטלו לשחקנית הזרה הטובה ביותר (1976) פסטיבל הקולנוע של קרטחנה (1976) פרס במבי (1978) פרס השחקנית הטובה ביותר (1981) פרס סזאר לשחקנית הטובה ביותר (1982, 1984, 1989, 1995, 2010) פנטזפורטו (1983) גלובוס הקריסטל (2010) פרס השחקנית הטובה ביותר (2010) לגיון הכבוד פרס החילוניות (2010) דוב הכסף לשחקנית הטובה ביותר
http://www.isabelleadjani.net/
פרופיל ב-IMDb

ביוגרפיה

אג'אני נולדה בשכונת ז'נווייה במחוז או-דה-סן שבפרוורי פריז. אג'אני היא בת למהגר ממוצא אלג'יראי ולאם ממוצא גרמני. החלה לשחק בגיל 12 כשהופיעה בתיאטרון חובבני, והופיעה בגיל 14 בסרטה הראשון בשנת 1970.

לאג'אני שני בנים, האחד ממערכת יחסים שניהלה עם שחקן הקולנוע הבריטי דניאל דיי-לואיס, והשני מהבמאי הצרפתי ברונו נוייטן, איתו שיתפה פעולה בסרטים "קאמי קלודל", "Possession", "בארוקו" ו"האחיות ברונטה". אג'אני הייתה מאורסת לד"ר סטפן דלוקס ולמלחין הצרפתי ז'אן מישל ז'אר, ממנו נפרדה ב-2004. בשנת 1987 דווח בכלי תקשורת בצרפת על כך שאג'אני גוססת ממחלת האיידס, כדי להוכיח שהדיווח הוא שקרי הופיעה אג'אני בתוכנית טלוויזיה מקומית והפריכה את השמועות.

קריירת משחק

בגיל 18 התפרסמה אג'אני בצרפת ברחבי העולם בדמותה של אדל הוגו, בתו של הסופר והפוליטיקאי הצרפתי ויקטור הוגו, בדרמה הביוגרפית של פרנסואה טריפו "סיפורה של אדל ה.". תפקיד זה, שזיכה את אג'אני בביקורות מצוינות ובמועמדויות לפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר ולפרס סזאר, סלל את דרכה להוליווד.

תפקידה הבא היה במותחן הפסיכולוגי של רומן פולנסקי "הדייר", שבו שיחקה לצד פולנסקי. את הכרת הקולנוע הצרפתי קיבלה אג'אני בשנת 1981 כשזכתה בפרס סזאר ובפרס פסטיבל קאן בקטגוריית השחקנית הטובה ביותר על תפקידיה בסרטים "Possession" ו"רביעייה". ב-1983 קיבלה אג'אני פרס סזאר שני על הופעתה בדרמת הפשע, על פי ספרו של סבסטיאן ז'אפריסו, "קיץ קטלני".

ב-1989 שיחקה אג'אני והייתה שותפה פעילה בהפקת הדרמה הטראגית "קאמי קלודל", המבוססת על חייה של הפסלת והמעצבת הגרפית קאמי קלודל. הופעתה כדמות הראשית בסרט זיכתה את אג'אני בפרס "דב הכסף" לשחקנית הטובה ביותר במסגרת פסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין, בפרס סזאר שלישי ובמועמדות שנייה לפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר.

ב-1994 גילמה אג'אני את דמותה של מרגו דה ולואה, נסיכת צרפת בהפקה "המלכה מרגו" וזכתה בפרס סזאר הרביעי שלה. את פרס סזאר החמישי שלה קיבלה אג'אני ב-2009 על משחקה בדרמה "יום החצאית". כמו כן זכתה על משחקה בסרט זה בפרס לומייר.

פילמוגרפיה נבחרת

• סיפורה של אדל ה. (1975)
• הדייר (1975)
• בארוקו (1976)
• הנהג (1978)
• נוספרטו הערפד (1979)
• האחיות ברונטה (1979)
• רביעייה (1981)
• קיץ קטלני (1983)
• רכבת תחתית (1985)
• אישתר (1987)
• קאמי קלודל (1989)
• המלכה מרגו (1994)
• נשות השטן (1996)
• נסיעה טובה (2003)
• מר איברהים (2003)
• יום החצאית (2009)

דיסקוגרפיה

• "Pull marine" - הופק ונכתב על ידי סרז' גינסבורג

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא איזבל אג'אני בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של איזבל אג'אני (בצרפתית)

• איזבל אג'אני, ברשת החברתית פייסבוק
• איזבל אג'אני, ברשת החברתית טוויטר
• איזבל אג'אני, ברשת החברתית אינסטגרם
• איזבל אג'אני, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• איזבל אג'אני, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
• איזבל אג'אני, באתר AllMovie (באנגלית)
• איזבל אג'אני, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• איזבל אג'אני, באתר Metacritic (באנגלית)

• עירית שמגר, הנסיכה השחורה, מגזין "סגנון", "מעריב", 16 בדצמבר 1987
• אמיר קמינר, ‏המלכה איזבל, באתר "ידיעות אחרונות", 5 באוקטובר 2018