פתיחת התפריט הראשי

אינסוף (פילוסופיה)

יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

אינסוף הוא העדר גבול בהמשכיותו של עצם או נתון מוגדר. הוא מונח מצוי בפילוסופיה, תאולוגיה, ובתחומי דעת מדידים כמו מתמטיקה. העיסוק הפילוסופי באינסוף נקשר בין השאר לדיונים במושגי החלל, הזמן, האלוהות ואחרים.

העת העתיקהעריכה

משמעותו הפילוסופית של מושג האינסוף הופיעה בפרדוקסים של זנון, אותם הגה ביוון העתיקה במאה החמישית לפנה"ס. טיעוניו עוסקים בפרדוקסליות של התנועה ושל הזמן כאשר מחלקים גודל סופי נתון לחלקים רבים והולכים לבלי גבול.[1] דיון על האינסוף מופיע בכתביו של הפילוסוף היווני אריסטו.

האינסוף מוזכר בתנ"ך בספר איוב בפסוק: "עֹשֶׂה גְדֹלוֹת וְאֵין חֵקֶר נִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר".[2] כלומר: לא ניתן לברר את גדולת האל, או לא ניתן לדעת את פרטיו.

ימי הבינייםעריכה

פרשנות והרחבה לרעיונותיו של אריסטו נוסחו בשלהי ימי הביניים, על ידי הפילוסוף ויליאם איש אוקאם איש המאה ה-14.

העת החדשהעריכה

בקבלת האר"יעריכה

לפי שיטת הקבלה של האר"י גדול מקובלי צפת במאה ה-16 ותלמידיו, עצמות הבורא איננה ניתנת למחקר. על פי שיטתו חקר השגת האלוהות נעשה אך ורק מתוך התרשמות הנברא מהאור המתפשט מעצמותו של הבורא. לשיטתו, בטרם נבראו העולמות והנבראים, היה "אור עליון פשוט ממלא כל המציאות, והוא הנקרא אור אין סוף".[3] מחשבת הבריאה היא רצון הבורא להטיב לנבראיו, כאשר האין סוף הוא שורש הנבראים, כלומר הקשר שיש בין הבורא לנבראיו.

בפילוסופיהעריכה

במאה ה-17 עסק במושג ה"אין סוף" הפילוסוף הצרפתי בלז פסקל. בדיוניו על המושג הוא קשר אותו אל המימד הדתי, אל תחושת ההתבטלות של האדם הסופי לנוכח האין סופיות של האל; מאידך גיסא, במצב עניינים זה, שבו האדם אינו יכול לתפוס את מהות האל, הרי שנותרה לו רק הבחירה בין האמונה בו, לבין הכפירה בו. פסקל כתב:

"אם יש אלוהים, הרי הוא רחוק לאין-סוף מהשגתנו, כיון שמהיותו נעדר חלקים ונעדר גבולות אין לו כל יחס-ודמיון אלינו. אין אנו עלולים איפוא לדעת לא את מהותו ולא את עצם הויתו. אם כן הדבר, מי יעיז לומר אני אפתור שאלה זו?".[4]

בהגות המאה ה-20עריכה

כתב על כך המקובל יהודה אשלג:

"אין סוף ברוך הוא. שענינו הוא מחשבת הבריאה, בסוד רצונו להטיב לנבראיו בבחינת אין סוף".. "אין סוף ברוך הוא נקרא כן, משום שזה הקשר שיש בין עצמותו יתברך להנשמות, המובן אצלנו בסוד רצון להנות לנבראיו. וחוץ מהקשר הזה של רצון להנות אין לנו שום דיבור. ושם הוא תחילת העסק. והוא נקרא אור בלי כלי, אבל שם מתחיל שורש הנבראים, היינו, הקשר שיש בין הבורא לנבראים, הנקרא רצונו להטיב לנבראיו. והרצון הזה מתחיל מעולם אין סוף ונמשך עד עולם העשיה".[5]

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ יש הסוברים, כי הפתרון לפרדוקסים אלה נמצא רק בביסוס התאורטי של מושג ה אינסוף במתמטיקה, החל מהמאה ה-17.
  2. ^ ספר איוב, פרק ה', פסוק ט'.
  3. ^ עץ חיים, שער א', ענף ב'
  4. ^ בלז פסקל, הקדמה למחקר על החלל הריק וכתבים אחרים, (תרגום מצרפתית: יעקב קופלביץ), ירושלים : הוצאת מאגנס, תשכ"ד-1964, עמ' 113-112.
  5. ^ יהודה אשלג, מאמר:עניין ההשגה הרוחנית


פילוסופיה
תחומים
אונטולוגיהאסתטיקהאפיסטמולוגיהאתיקהלוגיקהמטאפיזיקהמטאפילוסופיהמטא-אתיקהפילוסופיה פוליטיתפילוסופיה של ההיסטוריהפילוסופיה של החינוךפילוסופיה של הלשוןפילוסופיה של המדעפילוסופיה של המתמטיקהפילוסופיה של הנפשתאולוגיה
זרמים/אסכולות
טאואיזםהאסכולה הפיתגוראיתהאסכולה האלאטיתהאסכולה האטומיסטיתמוהיזםלגליזםנטורליזםהאסכולה הפריפטטיתהאסכולה הסטואיתהאסכולה הציניתנאופלאטוניזםהאסכולה האפיקוראיתקונפוציאניזםסכולסטיקהרציונליזםאמפיריציזםאקזיסטנציאליזםנאו-קונפוציאניזםפנומנולוגיהפילוסופיה אנליטיתפרגמטיזםפוסטמודרניזםפילוסופיה בודהיסטיתפילוסופיה הינדואיסטיתפילוסופיה ג'ייניסטיתפילוסופיה יהודית
אישים בולטים
פילוסופים של העת העתיקה לאו דזהקונפוציוסתאלספיתגורסהרקליטוסמו דזההבודההפרמנידספרוטגורסדמוקריטוססוקרטסאפלטוןאריסטוזנון מקיטיוןטימון מפליוספירון מאליספלוטינוססון דזהקונדה-קונדה
פילוסופים של ימי הביניים אוגוסטינוסיוהאן סקוטוסאבן סינאג'ו שירמב"םתומאס אקווינסויליאם איש אוקאם
פילוסופים מודרניים ניקולו מקיאווליתומאס הובספרנסיס בייקוןרנה דקארטברוך שפינוזהגוטפריד לייבניץג'ון לוקג'ורג' ברקלידייוויד יוםז'אן-ז'אק רוסועמנואל קאנטג'רמי בנת'םגאורג הגלג'ון סטיוארט מילארתור שופנהאוארסרן קירקגורקרל מרקספרידריך ניטשה
פילוסופים בני המאה ה-20 גוטלוב פרגהג'ון דיואיאדמונד הוסרלמרטין היידגרברטראנד ראסלרודולף קרנפלודוויג ויטגנשטייןקרל המפלז'אן-פול סארטרוילארד ואן אורמאן קווייןג'ון רולסיורגן האברמאסמישל פוקוגסטון בשלאר
מונחים
מונחים בסיסיים אינסוףאמת ושקראפוסטריוריאפריורידיאלקטיקההנחהזמןחומר ורוחחוק הזהותטוב ורעישותכשל לוגילוגוסמהותמציאותסיבתיותערךפרדוקסצדקתכונהיום הפילוסופיה העולמי
תאוריות/תפיסות אגואיזם אתיאוניברסליזםאימננטיותאינטואיציוניזםאמנה חברתיתבחירה חופשיתבעיית הראוי-מצויהבעיה הפסיכופיזיתדאונטולוגיהדואליזםנהנתנותהוליזםהיסטוריציזםהשכל הפועלטיעון השפה הפרטיתכשל נטורליסטילוגיציזםמטריאליזםמוניזםמונאדהמכניזםנטורליזם מטאפיזיניהיליזםנומינליזםסובייקטיביזםסוליפסיזםספקנותעל-אדםעשרת הכבליםפוזיטיביזםפטליזםפנאנתאיזםפנתאיזםהפרא האצילהצו הקטגוריהקוגיטוריאליזםרדוקציוניזםרלטיביזםתועלתנותתערו של אוקאםהרצון לעוצמה
פורטל פילוסופיה