אינפוזיה (מזון)
אינפוזיה של מזון (באנגלית: Infusion) הוא תהליך של מיצוי תרכובות כימיות או חומרי טעם וריח מחומר צמחי בתמיסה כמו מים, שמן או אלכוהול, על ידי מתן אפשרות לחומר להישאר בממס לאורך זמן (התהליך הנקרא לעיתים קרובות שרייה). אינפוזיה הוא גם השם של הנוזל שנוצר. תהליך האינפוזיה נבדל הן ממרתח - שיטת מיצוי הכרוכה בהרתחה של החומר הצמחי - וגם מחלחול (מזון) מים, שבה מעבירים מים דרך החומר (כמו במכונת קפה).
| מאכלים | |
|---|---|
| סוג |
תמצית טעם  |
  | |
היסטוריה עריכה
השימוש המתועד הראשון בשמנים אתריים היה במאה ה-10 או ה-11 על ידי איש האשכולות הפרסי אבן סינא, אולי ב"קנון הרפואה" (אנ').
התה עתיק מזה בהרבה, שראשיתו במאה ה-10 לפני הספירה בתור ההתייחסות הקדומה ביותר שתועדה.
טכניקות הכנה עריכה
אינפוזיה היא תהליך כימי המשתמש בצמחים בוטניים (בדרך כלל עשבי תיבול יבשים, פרחים או פירות יער) שהם נדיפים ומשחררים בקלות את החומרים הפעילים שלהם במים, בשמן או באלכוהול. בתהליך זה, בדרך כלל מרתיחים נוזל (או מביאים אותו לטמפרטורה מתאימה אחרת) ויוצקים על העשב. לאחר שנותנים לעשב לשהות בנוזל לפרק זמן מתאים, הוא מוסר (אפשר בסינון) ומשאיר אינפוזיה (בתרגום מילולי עירוי), אם אין לצרוך את האינפוזיה באופן מיידי, הוא מבוקבק ונשמר בקירור לשימוש עתידי.
משך הזמן שבו עשבי התיבול נשארים בנוזל תלוי בסוג האינפוזיה. זמני החליטה יכולים לנוע בין שניות (עבור סוגים מסוימים של תה סיני) לבין שעות, ימים או חודשים (עבור ליקרים כמו סלו ג'ין).
ישנם מספר אביזרים וטכניקות להסרת החומרים הבוטניים המשובחים או שנותרו או ששימשו לשרייה בנוזלים, חליטות תה (שפועלות כמסננות), ופלנג'רים צרפתיים (שבדרך כלל משתמשים בהם לאינפוזית מים עם תה וקפה שונים). הטכניקה הנפוצה ביותר היא שקיק התה, שעשוי מנייר סינון וממולא בסוגי תה או עשבי פרי שונים.
דוגמאות עריכה
- תה הוא דוגמה נפוצה לאינפוזיה של מזון. רוב זני התה דורשים טבילה של העלים במים חמים, אם כי גרסאות מסוימות (למשל תה נענע מרוקאי) דורשות מרתח במקום. גם חליטת צמחים רבים מוכנים באינפוזיה: לימון, בבונג, תפוח, זנגביל, רויבוש וצמחים רבים אחרים משמשים בנפרד או בשילוב.
- ניתן להכין קפה גם באמצעות חליטה (כמו בפלנז'ר צרפתי), אך לעיתים קרובות יותר מכינים אותו באמצעות חלחול (מזון).
- תרופות צמחיות מיוצרות בדרך כלל באמצעות אינפוזיה במים או בשמן.
- שמנים בטעמים: צמחים בעלי טעמים רצויים עשויים להיות ספוגים בשמן בישול או בחומץ לתקופה ממושכת; השמן או החומץ המושרים נמכרים לעיתים קרובות כשהם מכילים את הצמח ולאחר מכן משמשים כחומר טעם. ניתן להשתמש בצ'ילי, לימון, שום וצמחים רבים אחרים. יכולה להיות אי בהירות בסימון השמנים הללו: למשל, מה שמתואר כשמן שומשום עשוי להיות שמן המופק משומשום או זרע צמחי אחר המושרה בשומשום.
- מי מלפפון, תערובת של מלפפון פרוס עם פרוסות הדרים ועשבי תיבול כגון נענע, היא חליטה פופולרית.[1] הוא ידוע לפעמים כ"מי ספא" כי הם מוגשים בדרך כלל בספא יום ובמוסדות טיפול אישי דומים.
לקריאה נוספת עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
ערך מילוני בנושא infuse, בוויקימילון- Learning materials related to Infusion maker at Wikiversity
הערות שוליים עריכה
- ^ Hamlin, Suzanne (8 באוקטובר 1997). "Sips; In California, the Water May Taste Like a Cucumber". The New York Times.
{{cite news}}: (עזרה)