אסמאעיל הנייה
אִסמאעיל עבד א-סלאם אחמד הנייה (בערבית: إسماعيل عبد السلام أحمد هنية; תעתיק מדויק: אסמאעיל עבד אלסלאם אחמד הניה; נולד ב-29 בינואר 1962[1]) הוא ראש הלשכה המדינית של חמאס החל ממאי 2017. הוא החליף בתפקיד זה את ח'אלד משעל. קודם לכן כיהן כראש ממשלת הרשות הפלסטינית ה-5, ולאחר ההפיכה בעזה המשיך לכהן כראש הממשלה של ארגון הטרור חמאס, ברצועת עזה, בניגוד להחלטת יושב ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס, שמינה כראש ממשלה את סלאם פיאד[2].
 | |||||
| לידה |
29 בינואר 1962 (בן 61) שאטי, רצועת עזה תחת הכיבוש המצרי, הרפובליקה הערבית המאוחדת | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 הרשות הפלסטינית | ||||
| השכלה |
האוניברסיטה האסלאמית בעזה  | ||||
| מפלגה | חמאס | ||||
| |||||
| |||||
  | |||||
הנייה הוא אחד מראשי הנהגת ארגון חמאס לאחר הריגת יאסין ורנתיסי, ובאפריל 2012 נבחר גם לכהן כראש הלשכה המדינית של חמאס בעזה[3].
ביוגרפיה
הנייה נולד ב-1962 במחנה הפליטים שאטי שברצועת עזה לאב דייג ממשפחה שברחה מהכפר אל-ג'ורה שליד אשקלון. אביו מת בילדותו.
בנעוריו עבד בישראל כטייח כדי לסייע בפרנסת משפחתו[4]. במהלך שנות ה-80 היה פעיל במסגרת מועצת הסטודנטים של האוניברסיטה האסלאמית של עזה, ואף כיהן כיו"ר המועצה למשך שנתיים. במהלך תקופה זו הרבה להתעמת עם מוחמד דחלאן, יו"ר "השביבה" ולימים מבכירי תנועת פת"ח. בשנת 1987 קיבל תואר בספרות ערבית מהאוניברסיטה האסלאמית של עזה. באותה שנה הושם במעצר מנהלי לחצי שנה.
החל מ-1989 נשא עונש מאסר של שלוש שנים בכלא קציעות. בסיום התקופה גורש לדרום לבנון ב-1992, חזר לעזה כעבור שנה יחד עם יתר 416 המגורשים, והתמנה למזכיר חבר הנאמנים של האוניברסיטה האסלאמית בעזה ולמנהלה האדמיניסטרטיבי. הנייה הגיש את מועמדותו לבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית הראשונה, אך פרש מהתמודדות בעקבות לחצים מצד תנועת חמאס.
לאחר שחרורו של שייח' אחמד יאסין מהכלא ב-1997 מונה הנייה לראש לשכתו. ב-6 ספטמבר 2003 במבצע קטיף כלניות שנועד לחסל את צמרת החמאס, שהה בדירה בעזה עם צמרת החמאס בהם השייח' יאסין, נפצע הנייה קל בזרועו מפצצות שהטיל חיל האוויר.
מעמדו של הנייה בתנועת החמאס הלך והתחזק במשך האינתיפאדה השנייה בשל קרבתו ליאסין וחיסול מרבית צמרת חמאס על ידי מדינת ישראל. בדצמבר 2005 נבחר לעמוד בראש רשימת חמאס, ובבחירות שהתקיימו ב-25 בינואר 2006 הוביל את התנועה לניצחון על תנועת פת"ח ונבחר לראשות הממשלה של הרשות הפלסטינית החל מ-19 בפברואר 2006.
בתקופתו סבלה הרשות הפלסטינית מחרם כלכלי, עקב היות חמאס ארגון טרור. בדצמבר 2006 נסע הנייה לסבב פגישות בעולם הערבי במטרה לגייס כספים. כשחזר, ב-14 בדצמבר 2006, נעשה ניסיון להתנקש בחייו על ידי כמה פעילי פתח. הנייה לא נפגע, אך אחד משומריו נהרג ובנו נפצע[5].
בעקבות החרם ועל רקע חטיפת גלעד שליט ואירועים אלימים בין פתח לחמאס, הוחלט על הקמת ממשלת אחדות פלסטינית. ממשלה זו הושבעה בסופו של דבר ב-17 במרץ 2007 והיא הורכבה מנציגי רוב המפלגות הפלסטיניות. בראשה עמד הנייה וסגנו היה עזאם אל-אחמד מפת"ח. הממשלה סירבה להכיר רשמית במדינת ישראל, ועל כן לא זכתה להכרה מצד ממשלת ישראל, בראשותו של אהוד אולמרט. מדינות נוספות בעולם לא הכירו בהנהגת החמאס: מזכ"ל האו"ם באן קי מון סירב להיפגש עם הנייה כאשר היה בביקור באזור במרץ 2007. באפריל 2007 סירבה ממשלת הולנד לבקשת הנייה להיכנס לתחומה כדי להשתתף בכנס אירופי-פלסטיני, בנימוק שהאיחוד האירופי רואה בחמאס ארגון טרור.
ב-14 ביוני 2007 הודיע נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס על פיטורי הנייה מתפקיד ראש הממשלה עקב העימותים ברצועת עזה[6]. חמאס סירב לקבל את פיטוריו והנייה המשיך לשלוט ברצועת עזה. בתפקידו זה הוביל את רצועת עזה במבצע עופרת יצוקה, שבמהלכו נהרגו 1,166 פלסטינים, בהם 709 "מחבלים מארגון הטרור חמאס ומקצתם מארגוני טרור נוספים", 162 שלא נקבע שיוכם, 295 הרוגים "בלתי מעורבים", 89 מהם מתחת לגיל 16 ו-49 נשים[7], והוחרבו כל בנייני הממשל, וכן בתיהם של פעילי חמאס רבים. הנייה עצמו הסתתר במהלך כל המבצע, ולא הופיע בציבור מחשש לחייו, אך הופיע בשני שידורי טלוויזיה בערוץ של החמאס, והכריז "עזה לא תישבר - הניצחון שלנו על הציונים קרוב".[8]
ב-2010 הכריז כי החמאס יקבל הסדר עם ישראל גם בניגוד לעמדות הארגון אם כך ייקבע במשאל עם ובכפוף לתנאים נוספים[9].
נמנה עם מובילי העסקה לשחרורם מהכלא הישראלי של 1,027 אסירים פלסטינים, בהם 280 רוצחים שנשפטו למאסר עולם, בתמורה לשחרורו של גלעד שליט. בחגיגות בעזה לרגל השחרור ציין הנייה שהעסקה מהווה "נקודת מפנה אסטרטגית במאבק באויב הציוני"[10].
ביולי 2014 במהלך מבצע צוק איתן הפציץ חיל האוויר את ביתו, אך הנייה לא שהה בו באותה עת ולא נפגע[11]. באותה שנה, במאמר באתר כלכליסט[12] נאמר: "הנייה רכש שטח אדמה של 2,500 מ"ר ברחוב עומאר אל־מוכתאר בשכונת רימאל בעזה תמורת 4 מיליון דולר", הוכחה לעושרו הרב של האיש. בעיתונים אחרים נאמד עושרו במיליארדים.
בפברואר 2017 נבחר יחיא סינוואר בבחירות פנימיות למנהיג חמאס ברצועת עזה[13], והחליף את הנייה. בין השנים נוצר נתק מוחלט, שמשפיע על הארגון[14]. מאז החליף הנייה את ח'אלד משעל כראש הלשכה המדינית של חמאס ועבר לקטר[15].
ב-25 במרץ 2019, כתגובה לירי רקטת M-75 של חמאס על בית במושב משמרת, תקף חיל האוויר הישראלי, לצד מטרות רבות נוספות, את לשכתו של הנייה בעיר עזה שברצועת עזה[16].
חיים אישיים
הנייה נשוי ואב ל-13. יש לו שני אחים ושמונה אחיות, שלוש מהן נישאו לבדואים ישראלים, והן בעלות אזרחות ישראלית ומתגוררות בתל שבע[17].
לקריאה נוספת
- רוני שקד, אמירה לם, שחר גינוסר, "דוקטור אסמאעיל ומיסטר הנייה", מוסף 7 ימים, 9 בינואר 2009, עמודים 27 - 32
קישורים חיצוניים
- שלומי אלדר, ראיון בלעדי עם אסמאעיל הנייה, באתר של "רשת 13", 7 באוקטובר 2008 (במקור, מאתר "nana10")
הערות שוליים
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל המזרח התיכון | ||
- ^ אסמאעיל הנייה, בספר "The Encyclopedia of the Arab-Israeli Conflict" (באנגלית)
- ^ הנייה פוטר על ידי מחמוד עבאס, אך סירב להכיר בפיטוריו
- ^ אבי יששכרוף, החמאס ברצועה ערך בחירות חשאיות להנהגת הארגון: המנצח הגדול - הנייה, באתר הארץ, 24 באפריל 2012
- ^ החבר הישראלי של הנייה: "אחלה בן אדם שבעולם, היה בחתונה של בתי", באתר מעריב אונליין, 19 בנובמבר 2019
- ^ ברק רביד, ניסיון התנקשות בחייו של הנייה, באתר nrg, 14 בדצמבר 2006
- ^ עלי ואקד וסוכנויות הידיעות, אבו מאזן החליט: מפרק את ממשלת האחדות, באתר ynet, 14 ביוני 2007
- ^ אמ"ן: מספר ההרוגים הפלסטינים במבצע נמוך מכפי שפורסם, אתר דובר צה"ל, 26.3.2009
- ^ אבי יששכרוף, איסמעיל הנייה: עזה לא תישבר - הניצחון קרוב, באתר הארץ, 12 בינואר 2009
- ^ מערכת וואלה! חדשות, הניה מפתיע: נסכים להסדר אחרי משאל עם, באתר וואלה!, 01 בדצמבר 2010
- ^ מפגן כוח של החמאס בעזה - "נקודת מפנה במאבק בציונים", באתר הארץ, 18 באוקטובר 2011
- ^ ערוץ 7, תיעוד - תקיפת ביתו של אסמאעיל הנייה, באתר ערוץ 7, 29 ביולי 2014
- ^ דורון פסקין, תנועת התנגדות שהיא גם עסק: כך הפכו בכירי חמאס לטייקונים שצוברים נדל”ן, באתר כלכליסט, 13 ביולי 2014
- ^ יאסר עוקבי, איסמעיל הנייה הודח מהנהגת חמאס, יחיא סנואר נבחר במקומו, באתר מעריב אונליין, 13 בפברואר 2017
- ^ דניאל סיריוטי, קרע חסר תקדים בחמאס: ארגון הטרור מפוצל בין סינוואר להנייה, באתר ישראל היום, 21 בנובמבר 2018 23:26
- ^ אריה יואלי, דיווח פלסטיני: צה"ל תוקף את ביתו של איסמעיל הנייה, באתר "סרוגים", 13 במאי 2021
- ^ טל לב רם, צה"ל מאשר: תקפנו את הלשכה של איסמעיל הנייה, באתר מעריב אונליין, 25 במרץ 2019
- ^ יעל דן, ריאיון עם אחיינו של איסמעיל הנייה. דצמבר 2018, גלי צה"ל
| הקודם: אחמד קריע |
ראש ממשלת הרשות הפלסטינית 19 בפברואר 2006 - 14 ביוני 2007 |
הבא: סלאם פיאד |