איתמר באסטקר

אתלט ישראלי, פעמיים אלוף ישראל בקפיצה במוט ושיאן ישראל בקרב שבע באולם

איתמר באסטקר (נולד ב-3 במאי 1995), הוא אתלט ישראלי, פעמיים אלוף ישראל בקפיצה במוט (2016 ו-2021) ושיאן ישראל בקרב שבע באולם.

איתמר באסטקר
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 3 במאי 1995 (בן 28)
מצפה רמון
מידע כללי
מדינה ישראלישראל ישראל
גובה 1.76 מטר
ספורט
ענף ספורט אתלטיקה
תת-ענף קפיצה במוט, קרב עשר
מועדון מכבי תל אביב
מאמן פבל קוגן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

באסטקר גדל והתחנך במצפה רמון עד גיל 14. כשהוריו נפרדו הוא עבר לאור יהודה והצטרף למחלקת הנוער של מכבי תל אביב בכדורסל. הוא בוגר תיכון עירוני ט' בתל אביב ומתאמן בקבוצת מכבי תל אביב בהדרכתו של פבל קוגן.

תחילת הקריירה עריכה

בפסטיבל האולימפי האירופי לנוער שנערך בטרבזון, טורקיה בשנת 2011 סיים במקום עשירי בקפיצה במוט בתוצאה של 4.65 מטר. בתחרות שנערכה באצטדיון הדר יוסף באפריל 2012 קבע באסטקר בקרב שבע שיא ישראלי חדש לקדטים בתוצאה של 4,950 נקודות.[1] בשנת 2013, באליפות ישראל באתלטיקה, באסטקר סיים במקום הרביעי בקפיצה במוט עם תוצאה של 4.72 מטר.

2014 עריכה

באליפות ישראל בקרב עשר שנערכה בתחילת אפריל 2014 זכה באסטקר במדליית כסף בשיא ישראלי חדש לנוער של 6,547 נקודות, אחרי קונסטנטין קריניצקי ממכבי חיפה כרמל (6,579 נקודות) ולפני רומן קוגן, בן אגודתו (5,339 נקודות).

2015 עריכה

קפיצה מעל 5 מטר עריכה

בתחרות הזמנה שנערכה באפריל 2015 ניצח באסטקר בקפיצה במוט בשיא אישי חדש של 5.00 מטר ועבר לראשונה בקריירה שלו מחסום זה. בתחרות Israel Jump שנערכה במאי אותה שנה הוא זכה במדליית זהב בקפיצה במוט בשיא אישי חדש של 5.20 מטר.[2]

במשחקים האירופיים שנערכו בבאקו שבאזרבייג'ן ביוני 2015 סיים באסטקר במקום שלישי בקפיצה במוט בתוצאה של 5.00 מטר.[3] שבוע לאחר מכן, באליפות ישראל באתלטיקה שנערכה ביולי הוא זכה במדליית ארד בקפיצה במוט בתוצאה של 4.95 מטר, אחרי אדוארד פלוטניקוב ממכבי השגים ראשון לציון (5.05 מטר) ודניס גולדובסקי בן אגודתו (4.95 מטר).

2016 עריכה

בגביע איסטנבול באולם שנערך ב-25 בפברואר 2016 זכה באסטקר במדליית כסף בקפיצה במוט בתוצאה של 5.20 מטר. יומיים לאחר מכן, באליפות מדינות הבלקן באולם הוא זכה במדליית ארד בקפיצה במוט בתוצאה של 5.20 מטר.

אלוף ישראל עריכה

באליפות ישראל באתלטיקה שנערכה ביוני 2016 זכה באסטקר במדליית זהב בקפיצה במוט בתוצאה של 5.20 מטר, לפני אדוארד פלוטניקוב (4.95 מטר) ודניס גולדובסקי (4.95 מטר).

2017 עריכה

באליפות מדינות הבלקן באולם שנערכה בבלגרד בחודש פברואר, סיים באסטקר במקום שישי בקפיצה במוט בשיא אישי חדש של 5.31 מטר. באליפות אירופה עד גיל 23 שנערכה בפולין בחודש יולי הוא סיים במקום 19 בקפיהצ במוט בתוצאה של 4.85 מטר.

2018 עריכה

בתחילת שנה זו החל באסטקר ללמוד ולהתאמן באתלטיקה באוניברסטות ארקנסו. באליפות ישראל שנערכה ביולי הוא זכה במדליית ארד בקפיצה במוט בתוצאה של 4.90 מטר, אחרי לב סקוריש (5.30 מטר) ומקסים גולדובסקי (4.90 מטר).

2019 עריכה

בשנה זו מיעט באסטקר להתחרות. בתחרות באולם שנערכה באלבקרקי, ניו מקסיקו, בפברואר אותה שנה הוא סיים במקום 15 בקפיצה במוט בתוצאה של 5.18 מטר.

2020 עריכה

בתחרות שנערכה באולם בטקסס סיים באסטקר במקום שביעי בקרב שבע בשיא ישראלי חדש של 5191 נקודות, שיפור של 27 נקודות לשיא הקודם של אריאל אטיאס, שנקבע כחודש לפני כן. בדרכו אל השיא קבע בריצת 60 מטר תוצאה של 6.99 שניות, קפץ למרחק של 6.61 מטר, הדף כדור ברזל למרחק של 11.00 מטר, בקפיצה לגובה קבע תוצאה של 1.81 מטר, בריצת 60 מטר משוכות קבע תוצאה של 8.65 מטר, בקפיצה במוט עבר גובה של 4.85 מטר ובריצת 1000 מטר קבע תוצאה של 2:55.43 דקות.

2021 עריכה

בתחרות באולם שנערכה בארקנסו בסוף חודש ינואר סיים באסטקר במקום ראשון בקפיצה במוט בשיא אישי חדש של 5.40 מטר. שבוע לאחר מכן, בתחרות נוספת באולם שנערכה בארקנסו, הוא סיים במקום רביעי בקרב שבע בשיא ישראלי חדש של 5680 נקודות. בדרך אל השיא הוא שבר 4 שיאים אישיים: ריצת 60 מטר (6.97 שניות), קפיצה לרוחק (6.99 מטר), ריצת 60 מטר משוכות (8.32 שניות) וריצת 1000 מטר (2:46:49 דקות). שאר תוצאותיו: הדיפת כדור ברזל (10.63 מטר), קפיצה לגובה (1.95 מטר) וקפיצה במוט (5.25 מטר).

שיאים אישיים עריכה

אצטדיון עריכה

אולם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ מערכת וואלה! ספורט‏, אתלטיקה: איתמר באסטקר שבר את שיא הקדטים בקרב 7, באתר וואלה!‏, 17 באפריל 2012
  2. ^ תוצאה מצוינת לקנייזבה-מיננקו, שיא לבאסטקר, באתר ONE‏, 23 במאי 2015
  3. ^ תחרויות האתלטיקה היוו את אליפות אירופה דרג ג', ולכן השתתפו בה רק 14 מדינות, ומרבית הספורטאים הבכירים ביבשת לא נטלו בה חלק. לא חולקו מדליות אישיות בתחרויות אלה, אלא נערכה תחרות קבוצתית בין הנבחרות, כאשר בכל מקצוע משתתף ספורטאי אחד מכל מדינה ולשלוש הנבחרות הראשונות הוענקו מדליות. ארבע הנבחרות שכלל הישגי הספורטאים שלהן היו הטובים ביותר העפילו לדרג ב'. נבחרת ישראל סיימה במקום שלישי כללי.