פתיחת התפריט הראשי

איתן לבני

פוליטיקאי ישראלי

איתן ירוחם לבני (1 באפריל 1919 - 27 בדצמבר 1991) היה פעיל מרכזי ומפקד בכיר באצ"ל וחבר הכנסת מטעם מפלגת הליכוד.

איתן לבני
Livny eitan.jpg
לידה 1 באפריל 1919
גרודנו, רפובליקה העממית של בלארוס
פטירה 27 בדצמבר 1991 (בגיל 72)
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
תאריך עלייה 1925
מקום קבורה בית הקברות נחלת יצחק
עיסוק פוליטיקאי, תעשיין עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה הליכוד עריכת הנתון בוויקינתונים
חבר הכנסת
21 בינואר 197413 באוגוסט 1984
(10 שנים)
כנסות 8 - 10
יו"ר ועדת הכנסת ה־10
20 ביולי 198113 באוגוסט 1984
(3 שנים)
יו"ר ועדת האתיקה ה־1
18 בינואר 198413 באוגוסט 1984
(29 שבועות ו-6 ימים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

לבני נולד כירוחם בזוזוביץ' בגרודנו, בלארוס[1], ליצחק ודבורה לבית ילין[2]. בשנת 1925, בהיותו בן שש, עלתה משפחתו לארץ ישראל והתיישבה בתל אביב. בילדותו למד בבית הספר תחכמוני (תל אביב-יפו), ובנעוריו למד בבית הספר למסחר "ספרא" בתל אביב.

בשנת 1938, לאחר העלאתו לגרדום של שלמה בן-יוסף, הצטרף לארגון בית"ר ובאותה שנה גם לאצ"ל ומילא בו שורת תפקידים: מחסנאי ארצי, מפקד המבצעים הראשי[3] וחבר המטה לגולה. בין היתר היה חבר במטה המבצעי של תנועת המרי העברי ופיקד על התקפת תחנת הרכבת בלוד במבצע "ליל הרכבות". ב-3 באפריל 1946 נעצר על ידי המשטרה הבריטית ביחד עם 31 לוחמי אצ"ל בחולות בת ים[4] לאחר התקפה על תחנת רכבת באזור אשדוד, הם נידונו ל-15 שנות מאסר פרט לאחד שנידון למאסר עולם באשמת יריות על חייל בריטי. הוא שוחרר בפריצה לכלא עכו במאי 1947. בין השנים 1947–1948 שימש כשליח האצ"ל באירופה[5]. בשנות פעילותו בארגון היה כינויו המחתרתי "איתן", שהפך ברבות הימים לשמו הפרטי. במאי 1947 טס לישראל יחד עם יעקב מרידור ונחת בנמל בתעופה בלוד בשבת ה-15 במאי. בכך היה האדם הראשון להגיע למדינת ישראל בדרך האוויר[6]. בספרו "המעמד - מבצעים ומחתרת" תיאר לבני את קורותיו כקצין המבצעים של האצ"ל.

במלחמת העצמאות השתתף בכיבוש ראש העין[6] ולאחר מכן שימש כמפקד גדוד 57 שלחם במסגרת חטיבת גבעתי עד סוף יוני 1948. כשהחלו לחלק דרגות בצה"ל, הוצע לו דרגת סרן. הצעה זאת, שנחשבה מבחינתו פחיתות כבוד, כמו המשקעים בפרשת אלטלנה הביאו אותו לפרוש מצה"ל[7]. לאחר מכן היה בעל בית-חרושת לייצור עמילן שירש מאביו ובשנים 1959-1949 היה גם מזכיר ענף העץ בהתאחדות התעשיינים[8].

היה חבר תנועת החרות וחבר הנהלת קרן של"ח לשיקום והנצחת לוחמי האצ"ל[9]. בשנת 1965 מכר את המפעל ונכנס לעבוד בתנועת החרות. שימש ב-1965 כראש אגף הארגון של תנועת חרות ובשנים 1971-1970 היה ממלא מקום יו"ר הנהלת גח"ל[10]. כיהן כחבר כנסת, מהכנסת השמינית עד הכנסת העשירית (בשנים 1973-1984). בשנת 1984 כשל בשביעיות ונדחק למקום לא ריאלי ברשימת הליכוד[11].

לאחר סיום כהונתו בכנסת מונה על ידי אריאל שרון ליו"ר המועצה לשיווק מוצרי פרי הדר[12].

עמדותיועריכה

לבני נחשב בין הח"כים הנצים של הליכוד[13]. הוא תמך בעונש מוות למחבלים שרוצחים אזרחים והתנגד להסכמי החלפת שבויים סיטונאיים. הוא היה היחיד שהצביע בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת נגד שחרור מחבלים תמורת החטופים באנטבה[7]. בהצבעה על הסכמי קמפ דייוויד הוא נמנע[14].

משפחתו והנצחתועריכה

במהלך פעילותו באצ"ל הכיר איתן לבני את שרה (לבית רוזנברג), לוחמת באצ"ל. ב-16 במאי 1948, מיד לאחר קום המדינה, נישאו השניים, כאשר לבקשת אמו של איתן התיר הרב איסר יהודה אונטרמן את עריכת החופה במהלך ספירת העומר, ובלבד שהחופה תערך בצנעה[6][15]. לזוג נולדו שלושה ילדים, ובהם ציפי לבני, לימים חברת כנסת, שרת החוץ, יו"ר קדימה, יו"ר התנועה, יו"ר האופוזיציה ושרת המשפטים.

על שמו רחובות בפתח תקווה באזור שכונת כפר גנים[16] ובשכונת פסגת זאב בירושלים.[17]

לקריאה נוספתעריכה

  • איתן לבני, המעמד – מבצעים ומחתרת, הוצאת עידנים, 1987
  • חגי סגל, "האבא", מקור ראשון, 28 בנובמבר 2008, מוסף דיוקן, עמ' 16–20

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ קהילת גרודנה הי"ד, חרות, 9 במרץ 1960
  2. ^ מרת דבורה לבני למנוחות, חרות, 9 בנובמבר 1961
  3. ^ עצרת ההמונים בתל אביב, חרות, 15 ביוני 1953
  4. ^ יואל ניר, לא נשכח האתמול, חרות, 9 במאי 1960
  5. ^ מאיר קהאן, מטה אצ"ל בגולה, חרות, 7 בפברואר 1964
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 הם נישאו בימי ספירת העומר, חרות, 23 באפריל 1958
  7. ^ 7.0 7.1 יאיר קוטלר, ח"כ איתן לבני: סודות מן המצודה, מעריב, 18 במאי 1979
  8. ^ נשתפרה רמת הייצור במפעלי העץ, חרות, 16 במרץ 1956
  9. ^ של"ח ופעולותיו, חרות, 26 במאי 1954; המשך
  10. ^ א. לבני יתמנה מ"מ לוייצמן בהנהלת "חרות", מעריב, 6 בדצמבר 1970
  11. ^ מרדכי ציפורי והח"כים לבני, קליינר ורום הודחו מרשימת חרות לכנסת, מעריב, 10 במאי 1984
  12. ^ גבי קסלר, איתן לבני - יו"ר המועצה למוצרי הדר, מעריב, 10 בפברואר 1986
  13. ^ 16 ח"כים "נצים" יגישו הצעת חוק ריבונות ישראלית בישובים יהודיים בשטחים, מעריב, 14 בדצמבר 1978
  14. ^ איך הצביעו הח"כים על הסכמי קמפ דייויד, מעריב, 9 במרץ 1988
  15. ^ נרשמו לנישואין תל אביב, הצופה, 25 במאי 1948
  16. ^ מפת רחוב ליבני איתן בפתח תקווה באתר מפות בזק 144
  17. ^ מפת רחוב איתן ליבני בירושלים, באתר מפות בזק 144