פתיחת התפריט הראשי

הכנסת העשירית נבחרה בבחירות לכנסת העשירית אשר התקיימו ב-30 ביוני 1981, הושבעה ב-20 ביולי 1981 וכיהנה עד תאריך 13 באוגוסט 1984. את ישיבתה הראשונה פתח הנשיא יצחק נבון ובראשה עמד מנחם סבידור.

הכנסת העשירית
Emblem of Israel alternative blue-gold.svg
ממשלות הממשלה התשע עשרה
הממשלה העשרים
תקופת כהונה 20 ביולי 1981 – 13 באוגוסט 1984
(3 שנים)
מערכת בחירות 30 ביוני 1981
הנהגה
יו"ר הכנסת מנחם סבידור עריכת הנתון בוויקינתונים
ראש הממשלה מנחם בגין
יצחק שמיר
הרכב הכנסת
10th Knesset Composition.svg
מפלגת השלטון הליכוד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

הרכב פוליטיעריכה

  ערך מורחב – הבחירות לכנסת העשירית
מפלגה מושבים בכנסת
הליכוד 48
המערך 47
מפד"ל 6
אגודת ישראל 4
החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון 4
תמ"י 3
התחייה 3
תנועה להתחדשות ממלכתית 2
שינוי 2
ר"צ 1

הבחירות לכנסת העשירית, אשר התקיימו ב-30 ביוני 1981, כ"ח בסיוון ה'תשמ"א, היו קיצה של אחת ממערכות הבחירות הסוערות והקשות בתולדות מדינת ישראל. הן הוקדמו ממועדן המקורי שנועד להיות ב- 3 בנובמבר אותה שנה, ו' בחשוון ה'תשמ"ב. בבחירות התמודד הליכוד בראשות מנחם בגין מול המערך בראשות שמעון פרס. הליכוד, שפיגר בסקרים בתחילת מסע הבחירות, עשה כל שביכולתו על מנת להמשיך ולהחזיק בשלטון, ומערכת הבחירות רוויית המתחים העדתיים הייתה סוערת, קשה, ולעיתים אף אלימה. הפצצת הכור בעיראק, ב- 7 ביוני 1981, כמו גם יכולתו הרטורית יוצאת הדופן של בגין, היטו את הכף לטובת הליכוד[דרוש מקור], אשר ניצח בסופו של דבר בהפרש זעיר של עשרת אלפים קולות.

במהלך הכנסת העשירית כיהנו כ-2 ממשלות. הראשונה הייתה ממשלת ישראל התשע עשרה בראשות מנחם בגין בתמיכת רוב דחוק של 63 חברי כנסת כשבהמשך התמיכה בה גדלה ל-66 ומאוחר יותר ל-67 ח"כים. השנייה - ממשלת ישראל העשרים בראשות יצחק שמיר התבססה על רוב דומה וכיהנה עד לסוף כהונת הכנסת במשך כשנתיים.

אירועים מרכזייםעריכה

התחום המדיני-ביטחוניעריכה

  ערך מורחב – מבצע שלום הגליל

האירוע המרכזי בזמן כהונתה של הכנסת העשירית היה "מבצע שלום הגליל", מבצע שיזם שר הביטחון אריאל שרון. המבצע החל ביוני 1982, ויעדו המוצהר היה לסלק את ריכוזי המחבלים הפלסטינים מדרום לבנון. יעדו הרחב יותר היה לגרום לבחירתה של ממשלה בלבנון שתחתום על הסכם שלום עם ישראל ותביא לחיסול בסיסיו של אש"ף במדינה. המבצע החל בקונצנזוס לאומי רחב, אולם הפך למוקד של מחלוקת קשה, שבאה לידי ביטוי בהפגנות ובדיונים סוערים בכנסת. אלה הגיעו לשיאם אחרי הטבח במחנות הפליטים סברה ושתילה שליד ביירות, שתוכנן ובוצע על ידי מיליציה של הפלנגות הנוצריות. ועדת כהן, שמונתה בנובמבר 1982, מצאה כי גורמים פוליטיים וצבאיים ישראליים לא פעלו למניעת הטבח, וגרמה להתפטרותו של אריאל שרון מתפקיד שר הביטחון. הסתבכותו של מבצע "שלום הגליל" היה אחד הגורמים שהביאו להתפטרותו של מנחם בגין מראשות הממשלה בספטמבר 1983.

אומנם בעקבות המבצע עברו מנהיגי אש"ף ומפקדותיה לתוניס, אולם פעולות הטרור נגד ישראל לא פסקו. בפרשת קו 300 – פעולת טרור שבה חטפו ארבעה מחבלים אוטובוס – נהרגו שני מחבלים במהלך שחרור האוטובוס בידי כוחות הביטחון, אך השניים האחרים נהרגו לאחר שנתפסו חיים, והדבר הוביל לכמה חקירות לבירור נסיבות האירוע. בד בבד עם המשך המאבק נגד אש"ף ונגד הטרור הוקמו ביהודה ושומרון אגודות הכפרים, בתמיכת המנהל האזרחי, בתקווה שתקום הנהגה פלסטינית חלופית מתוכן. כמו כן, בתקופת כהותנה של הכנסת העשירית החלו חיכוכים בין צה"ל לאוכולוסיה הפלסטינית, שהביאו בסופו של דבר לפרוץ האינתיפאדה הראשונה (במהלך כהונתה של הכנסת האחת עשרה).

במהלך כהונתה של הכנסת העשירית הוחל החוק הישראלי ברמת-הגולן מחד גיסא והסתיימה הנסיגה מסיני עם פינוי העיר ימית מאידך גיסא. אומנם נחתם הסכם שלום בין ישראל ללבנון במאי 1983, אולם בתוך פחות משנה הודיע נשיא לבנון על ביטולו. למעשה, לא חלה בתקופה הזאת התקדמות בתהליך השלום ובמתן אוטונומיה לפלסטינים בשטחים.

התחום הכלכליעריכה

  ערך מורחב – משבר מניות הבנקים (ישראל, 1983)

בתחום הכלכלי אירעה מפולת מניות הבנקים, ובעקבותיה הפכה המדינה לבעליה של רוב מערכת הבנקאות הישראלית ועלה לדיון מצבן הכספי החמור של הרשויות המקומיות. לקראת סוף כהונתה של הכנסת העשירית הגיעה האינפלציה לרמה תלת-ספרתית ועלתה לדיון תוכנית הדולריזציה של שר האוצר יורם ארידור בסופו של דבר תוכנית זו הובילה להתפטרותו. בתקופה זו החליטה הממשלה על יישום שני פרויקטים גדולים ויוקרתיים: פרויקט תעלת הימים ופרויקט מטוס ה"לביא". שני הפרויקטים היו שנויים במחלוקת, ובסופו של דבר בוטלו מסיבות תקציביות.

נושאים נוספיםעריכה

המתח האידאולוגי בין ימין לשמאל, בתוך הכנסת ומחוצה לה, עלה במידה רבה והגיע לשיאו ברצח פעיל "שלום עכשיו" אמיל גרינצוויג בידי איש ימין ירושלמי במהלך הפגנה בירושלים. בהפגנה נפצע חבר הכנסת לעתיד אברהם בורג. באפריל 1984, כמה חודשים לפני הבחירות לכנסת ה-11, נתפסו אנשי המחתרת היהודית, שביצעו פעולות חבלה נגד פלסטינים וקשרו קשר לפוצץ את מסגד אל אקצא.

הצורך לקדם את שחרורם של אסירי ציון בברית-המועצות ולהעלותם ארצה והגידול שחל בממדי הירידה מהארץ היו אף הם נושאים שהעסיקו את הכנסת העשירית.

המפלגות הדתיות ניצלו את הרוב הדחוק של הממשלה כדי להמשיך בשינוי הסטטוס-קוו בענייני דת שהחל בכנסת התשיעית. מהצלחותיהם: הפסקת טיסות "אל על" בשבת, צמצום מתן אישורי עבודה בשבתות ובחגים והחמרה בנושא הכשרות. בתקופה זו הגביר הארגון "אתרא קדישא" את פעילותו, ובעיית הקברים באתר הבנייה של מלון "חמת" בטבריה עלתה לדיון בכנסת.

חקיקהעריכה

חוקים בולטים שאושרו בכנסת העשירית:

קישורים חיצונייםעריכה