פתיחת התפריט הראשי

התנועה הייתה מפלגת מרכז-שמאל ישראלית. יושבת ראש המפלגה לשעבר היא ציפי לבני.

התנועה
Hatnuah logo.svg
מדינה ישראלישראל  ישראל
מנהיגים ציפי לבני
תאריך ייסוד 2012
תאריך פירוק 2019
אפיון מפלגת מרכז-שמאל
אידאולוגיות ליברליזם, שתי מדינות לשני עמים, חופש מדת, פרוגרסיביזם,
איכות הסביבה, ציונות ליברלית, ליברליזם ירוק, מדינת רווחה.
כנסות 18 - 20
ממשלות 33
אותיות צפ
שיא כוחה 7 (כסיעה שהתפלגה)
שפל כוחה 6 מנדטים (הכנסת ה-20)
נוצרה מתוך קדימה, התנועה הירוקה
התמזגה לתוך משנת 2014 עד שנת 2019-המחנה הציוני, לאחר מכן נפרדה מהעבודה וביטלה את הריצה לכנסת.
מטה תל־אביב–יפו, ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום במפה הפוליטית מרכז שמאל
נציגויות בפרלמנטים
הכנסת
6 / 120
www.hatnua.org.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בראשיתה, התפלגה כסיעה מקדימה בשלהי הכנסת השמונה עשרה, והתמודדה בבחירות לכנסת התשע עשרה באמצעות מפלגת המדף חץ וברשימה משותפת עם התנועה הירוקה. לאחר זכייתה ב-6 מושבים, נרשמה אצל רשם המפלגות. בבחירות לכנסת העשרים התמודדה המפלגה ברשימה משותפת עם מפלגת העבודה ומפלגת התנועה הירוקה במסגרת "המחנה הציוני".

ב-18 בפברואר 2019, הודיעה לבני כי היא והתנועה לא תתמודדנה בבחירות לכנסת העשרים ואחת, זאת לאחר שסקרים ניבאו כי המפלגה לא תעבור את אחוז החסימה.[1]

תוכן עניינים

היסטוריהעריכה

 
ציפי לבני - יו"ר התנועה

ב-27 בנובמבר 2012, לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה, הכריזה לבני על הקמת "התנועה" ועל התמודדותה בבחירות.[2] ב-3 בדצמבר 2012 אישרה ועדת הכנסת את התפלגותם של חברי הכנסת רחל אדטו, מגלי והבה, אורית זוארץ, יואל חסון, רוברט טיבייב, שלמה מולה ומאיר שטרית מסיעת "קדימה" לסיעת "התנועה".[3] בהמשך הצטרף לרשימה עמרם מצנע.[4] ב-6 בדצמבר, ביום האחרון לסגירת הרשימות לכנסת, הצטרף למפלגה עמיר פרץ ממפלגת העבודה.[5] גם התנועה הירוקה חברה לרשימה באותו היום ויושב הראש שלה, אלון טל, הוצב במקום ה-13 ברשימה המשותפת.

הרשימה התמודדה בבחירות על בסיס מפלגת חץ ששימשה כמפלגת מדף. קמפיין הבחירות התמקד בנושאי חוץ - חתירה להסדר מדיני עם הפלסטינים וחילוץ מדינת ישראל מסכנה של בידוד בינלאומי.[6] המפלגה זכתה בשישה מנדטים.

השתתפות בממשלה ה-33עריכה

ב-19 בפברואר 2013 הגיעה "התנועה" להסכם קואליציוני עם "הליכוד ביתנו", שבו הובטח ללבני התפקיד של שרת המשפטים.

בממשלת ישראל ה-33, שהקים בנימין נתניהו לאחר הבחירות, במרץ 2013, יחד עם המפלגות יש עתיד בראשות יאיר לפיד והבית היהודי בראשות נפתלי בנט, קיבלה התנועה, בנוסף למשרד המשפטים, גם את המשרד להגנת הסביבה שנמסר לידי עמיר פרץ.

חודשים ספורים מהקמת הממשלה, הצליחה ציפי לבני להביא לפתיחת שיחות ישירות מול הפלסטינים בעניין הסדר הקבע בין הצדדים, לאחר שלוש שנים שלא התקיימו שיחות כאלה. משך המשא ומתן נקבע לתשעה חודשים, בין אוגוסט 2013 ועד מאי 2014. התיווך התנהל באמצעות מגעים חשאיים. לבסוף הושעה המשא והמתן לאחר שהפת"ח חתם על הסכם פיוס עם החמאס.

ב-31 באוגוסט הושלם רישומה של התנועה כמפלגה עצמאית ברשם המפלגות.[7]

ב-9 בנובמבר 2014 התפטר פרץ מתפקיד השר להגנת הסביבה.[8] פחות מחודש לאחר מכן פוטרה ציפי ליבני מהממשלה יחד עם יאיר לפיד. בעקבות זאת פרשו התנועה ויש עתיד מהקואליציה והכנסת פוזרה.

האיחוד עם מפלגת העבודהעריכה

ב-10 בדצמבר 2014 הודיעה יו"ר התנועה ציפי לבני על איחוד רשימות עם מפלגת העבודה לקראת הבחירות לכנסת ה-20, שם המפלגה יהיה "המחנה הציוני", כמו כן הודיעה לבני על רוטציה עם יצחק הרצוג בראשות הממשלה. לעמיר פרץ שוריין מקום בעשירייה הראשונה ברשימת לכנסת. לעומת זאת, חברי הכנסת עמרם מצנע, מאיר שטרית ודוד צור הודיעו על פרישתם ממפלגת התנועה ושלא יתמודדו לכנסת הבאה. ח"כ אלעזר שטרן הודיע על הצטרפותו לסיעת יש עתיד.[9]

לאחר הבחירות המפלגה זכתה ב-24 מנדטים והפכה לסיעה השנייה בגודלה בכנסת ה-20. מתוכם נבחרו חמישה נציגים למפלגה.

ב-9 בפברואר 2015 חבר הכנסת עמיר פרץ שנבחר מטעם מפלגת התנועה עבר למפלגת העבודה בכך מספר נציגה של המפלגה ירד לארבעה.

ב-10 ביולי 2017 נבחר אבי גבאי לראשות מפלגת העבודה והמחנה הציוני.

ב-3 באוקטובר מונה חבר הכנסת יואל חסון מטעם מפלגת התנועה ליו"ר סיעת המחנה הציוני בכנסת ולמרכז האופוזיציה. ההחלטה על מינויו התקבלה במסגרת הבנות בין יו"ר העבודה אבי גבאי ליו"ר התנועה ציפי לבני.

לאחר מינויו של יצחק הרצוג ליו"ר הסוכנות היהודית, ב-23 ביולי 2018 החליט אבי גבאי יו"ר מפלגת העבודה למנות את יו"ר התנועה ח"כ ציפי לבני לתפקיד ראש האופוזיציה, זאת כחלק מהסכמות ביניהם על המשך איחוד המפלגות במסגרת המחנה הציוני.[10]

ב־1 בינואר 2019 הודיע גבאי על פירוק האיחוד בין מפלגת העבודה למפלגת התנועה.[11] בעקבות זאת סיימה לבני את כהונתה כראש האופוזיציה, וח"כ יואל חסון סיים את כהונתו כמרכז סיעת המחנה הציוני והפך למרכז סיעת התנועה.[12]

הבחירות לכנסת ה-21עריכה

התנועה הירוקה ממשיכה את החבירה למפלגת התנועה, הן היו שותפות בריצה משותפת במסגרת עצמאית לכנסת התשע עשרה וזו מיוצגת בכנסת העשרים על ידי חברת הכנסת יעל כהן-פארן במסגרת המחנה הציוני.

ב-29 בינואר 2019 השיקה המפלגה את קמפיין הבחירות שלה במסיבת עיתונאים שקיימה יו"ר המפלגה, ח"כ ציפי לבני, בבית ציוני אמריקה בתל אביב והציגה את ססמת הבחירות: "היחידה להגנת הדמוקרטיה".[13] באותו יום הודיעה ח"כ קסניה סבטלובה על פרישתה מהמפלגה.[14]

ב-18 בפברואר 2019, הודיעה לבני כי המפלגה לא תתמודד בבחירות לכנסת העשרים ואחת, זאת לאחר שסקרים ניבאו כי המפלגה לא תעבור את אחוז החסימה.[1]

נציגי התנועה בכנסתעריכה

ח"כים בסיעה בכנסות שבהן פעלה
 
כנסת חברי כנסת הערות
הכנסת ה-18 (2012) 7 מנדטים: רחל אדטו, מגלי והבה, אורית זוארץ, יואל חסון, רוברט טיבייב, שלמה מולה ומאיר שטרית. ב-3 בדצמבר 2012 פרשו שבעת חברי הכנסת מסיעת קדימה.
הכנסת ה-19 (2013) 6 מנדטים: ציפי לבני, עמרם מצנע, עמיר פרץ, אלעזר שטרן, מאיר שטרית, דוד צור. רשימת מועמדי "התנועה" לכנסת ה-19, באתר ועדת הבחירות המרכזית
הכנסת ה-20 (במסגרת "המחנה הציוני") (2015) 6 חברי הכנסת (מתוך 24 מנדטים לרשימת המחנה הציוני כולה): ציפי לבני, יואל חסון, קסניה סבטלובה, איל בן ראובן, יעל כהן-פארן, עמיר פרץ[15]

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא התנועה בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 טל שלו ויקי אדמקר‏, לבני הודיעה בדמעות: לא אתמודד בבחירות הקרובות, באתר וואלה! NEWS‏, 18 בפברואר 2019
  2. ^ מורן אזולאי, לבני הציגה את התנועה: באתי להילחם על ישראל, באתר ynet, 27 בנובמבר 2012.
  3. ^ ועדת הכנסת אישרה את בקשות חברי הכנסת לפרוש ולהתפלג מסיעותיהם, באתר הכנסת, 3 בדצמבר 2012.
  4. ^ עמרי מניב וזאב קם, מסתמנת החמישיה הפותחת של לבני: מצנע, שטרן, הנדל ושטרית, באתר nrg‏, 2 בדצמבר 2012
  5. ^ יובל קרני וגלעד מורג, מפץ פוליטי: פרץ עוזב את יחימוביץ' ועובר ללבני, באתר ynet, 6 בדצמבר 2012
  6. ^ מפלגת התנועה בראשות ציפי לבני משיקה את הקמפיין שלה, דצמבר 2012, באתר וואלה!
  7. ^ התנועה (מספר מפלגה 59-900100-5) באתר רשם המפלגות.
  8. ^ עמרי נחמיאס ואמיר תיבון‏, השר עמיר פרץ התפטר: "מוכרחים להחליף את נתניהו", באתר וואלה! NEWS‏, 9 בנובמבר 2014
  9. ^ אריק בנדר, ‏אלעזר שטרן פורש מהתנועה: "שילמנו מחיר כבד בשביל רוטציה ללבני", באתר מעריב השבוע, 20 בדצמבר 2014
  10. ^ גבאי החליט: ח"כ ציפי לבני היא יו"ר האופוזיציה הבאה, גלובס, ‏2018-07-23 (בעברית)
  11. ^ מורן אזולאי, גבאי הדהים את לבני: מפרק את המחנה הציוני, באתר ynet, 1 בינואר 2019
  12. ^ ליס, יהונתן (1 בינואר 2019). "יו"ר העבודה גבאי מינה את יחימוביץ' לתפקיד יו"ר האופוזיציה במקום לבני". הארץ (בעברית). בדיקה אחרונה ב-1 בפברואר 2019. 
  13. ^ ח״כ ציפי לבני השיקה היום את קמפיין הבחירות של מפלגתה, התנועה., גלובס, ‏2019-01-29 (בעברית)
  14. ^ ח"כ קסניה סבטלובה עוזבת את התנועה של ציפי לבני, גלובס, ‏2019-01-29 (בעברית)
  15. ^ עמיר פרץ שייך רשמית לסיעת התנועה, למרות מעברו למפלגת העבודה