התנועה
התנועה הייתה מפלגת מרכז שמאל ישראלית. יושבת ראש המפלגה הייתה ציפי לבני.
 | |
| מדינה |
 ישראל |
|---|---|
| מנהיגים | ציפי לבני |
| תקופת הפעילות |
27 בנובמבר 2012 – 2019 (כ־6 שנים)  |
| אפיון | מפלגת מרכז שמאל ליברלית |
| אידאולוגיות | |
| כנסות | 18 – 20 |
| ממשלות | 33 |
| אותיות | צפ |
| שיא כוחה | 7 מנדטים (הכנסת ה-18 - כסיעת פורשים) |
| שפל כוחה | 5 מנדטים (הכנסת ה-20)[1] |
| רשימה פוליטית | המחנה הציוני (2015–2019) |
| נוצרה מתוך | |
| מטה |
תל אביב-יפו |
| מיקום במפה הפוליטית | מרכז-שמאל |
| צבעים רשמיים | כחול כהה, אדום כהה, לבן |
|
www | |
  | |
בראשיתה, התפלגה כסיעה מקדימה בשלהי הכנסת השמונה עשרה, והתמודדה בבחירות לכנסת התשע עשרה באמצעות מפלגת המדף חץ וברשימה משותפת עם התנועה הירוקה. לאחר זכייתה ב-6 מושבים, נרשמה אצל רשם המפלגות. בבחירות לכנסת העשרים התמודדה המפלגה ברשימה משותפת עם מפלגת העבודה ומפלגת התנועה הירוקה במסגרת "המחנה הציוני".
ב-18 בפברואר 2019, הודיעה לבני כי היא והתנועה לא תתמודדנה בבחירות לכנסת העשרים ואחת, זאת לאחר שסקרים ניבאו כי המפלגה לא תעבור את אחוז החסימה.[2]
היסטוריה
עריכה
ב-27 בנובמבר 2012, לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה, הכריזה לבני על הקמת "התנועה" ועל התמודדותה בבחירות.[3] ב-3 בדצמבר 2012 אישרה ועדת הכנסת את התפלגותם של חברי הכנסת רחל אדטו, מג'לי והבה, אורית זוארץ, יואל חסון, רוברט טיבייב, שלמה מולה ומאיר שטרית מסיעת "קדימה" לסיעת "התנועה".[4] בהמשך הצטרף לרשימה עמרם מצנע.[5] ב-6 בדצמבר, ביום האחרון לסגירת הרשימות לכנסת, הצטרף למפלגה עמיר פרץ ממפלגת העבודה.[6] גם התנועה הירוקה חברה לרשימה באותו היום ויושב הראש שלה, אלון טל, הוצב במקום ה-13 ברשימה המשותפת.
הרשימה התמודדה בבחירות על בסיס מפלגת חץ ששימשה כמפלגת מדף. קמפיין הבחירות התמקד בנושאי חוץ - חתירה להסדר מדיני עם הפלסטינים וחילוץ מדינת ישראל מסכנה של בידוד בינלאומי.[7] המפלגה זכתה בשישה מנדטים.
השתתפות בממשלה ה-33
עריכהב-19 בפברואר 2013 הגיעה "התנועה" להסכם קואליציוני עם "הליכוד ביתנו", שבו הובטח ללבני התפקיד של שרת המשפטים.
בממשלת ישראל ה-33, שהקים בנימין נתניהו לאחר הבחירות, במרץ 2013, יחד עם המפלגות יש עתיד בראשות יאיר לפיד והבית היהודי בראשות נפתלי בנט, קיבלה התנועה, בנוסף למשרד המשפטים, גם את המשרד להגנת הסביבה שנמסר לידי עמיר פרץ.
חודשים ספורים מהקמת הממשלה, הצליחה לבני להביא לפתיחת שיחות ישירות מול הפלסטינים בעניין הסדר קבע בין הצדדים, לאחר שלוש שנים שלא התקיימו שיחות כאלה. משך המשא ומתן נקבע לתשעה חודשים, בין אוגוסט 2013 ועד מאי 2014. התיווך התנהל באמצעות מגעים חשאיים. לבסוף הושעה המשא והמתן לאחר שהפת"ח חתם על הסכם פיוס עם החמאס.
ב-31 באוגוסט הושלם רישומה של התנועה כמפלגה עצמאית ברשם המפלגות.[8]
ב-9 בנובמבר 2014 התפטר עמיר פרץ מתפקיד השר להגנת הסביבה.[9] פחות מחודש לאחר מכן פוטרה לבני מהממשלה, יחד עם שר האוצר יאיר לפיד.[10] בעקבות זאת פרשו התנועה ויש עתיד מהקואליציה והכנסת פוזרה.
האיחוד עם מפלגת העבודה
עריכהב-10 בדצמבר 2014 הודיעה יו"ר התנועה ציפי לבני על איחוד רשימות עם מפלגת העבודה לקראת הבחירות לכנסת ה-20, שם המפלגה יהיה "המחנה הציוני", כמו כן הודיעה לבני על רוטציה עם יצחק הרצוג בראשות הממשלה. לעמיר פרץ שוריין מקום בעשירייה הראשונה ברשימת לכנסת. לעומת זאת, חברי הכנסת עמרם מצנע, מאיר שטרית ודוד צור הודיעו על פרישתם ממפלגת התנועה ושלא יתמודדו לכנסת הבאה. ח"כ אלעזר שטרן הודיע על הצטרפותו לסיעת יש עתיד.[11]
לאחר הבחירות המפלגה זכתה ב-24 מנדטים והפכה לסיעה השנייה בגודלה בכנסת ה-20. מתוכם נבחרו חמישה (ובהמשך שישה) נציגים למפלגה.
ב-9 בפברואר 2015 חבר הכנסת עמיר פרץ שנבחר מטעם מפלגת התנועה חזר למפלגת העבודה בכך מספר נציגה של המפלגה ירד לחמישה.[12]
ב-10 ביולי 2017 נבחר אבי גבאי לראשות מפלגת העבודה והמחנה הציוני.[13]
ב-3 באוקטובר מונה חבר הכנסת יואל חסון מטעם מפלגת התנועה ליו"ר סיעת המחנה הציוני בכנסת ולמרכז האופוזיציה. ההחלטה על מינויו התקבלה במסגרת הבנות בין יו"ר העבודה אבי גבאי ליו"ר התנועה ציפי לבני.
לאחר מינויו של יצחק הרצוג ליו"ר הסוכנות היהודית, ב-23 ביולי 2018 החליט אבי גבאי יו"ר מפלגת העבודה למנות את יו"ר התנועה ח"כ ציפי לבני לתפקיד ראש האופוזיציה, זאת כחלק מהסכמות ביניהם על המשך איחוד המפלגות במסגרת המחנה הציוני.[14]
ב־1 בינואר 2019 הודיע גבאי על פירוק האיחוד בין מפלגת העבודה למפלגת התנועה.[15] בעקבות זאת סיימה לבני את כהונתה כראש האופוזיציה, וח"כ יואל חסון סיים את כהונתו כמרכז סיעת המחנה הציוני והפך למרכז סיעת התנועה.[16]
הבחירות לכנסת ה-21
עריכההתנועה הירוקה המשיכה את החבירה למפלגת התנועה, הן היו שותפות בריצה משותפת במסגרת עצמאית לכנסת התשע עשרה וזו מיוצגת בכנסת העשרים על ידי חברת הכנסת יעל כהן-פארן במסגרת המחנה הציוני.
ב-29 בינואר 2019 השיקה המפלגה את קמפיין הבחירות שלה במסיבת עיתונאים שקיימה יו"ר המפלגה, ח"כ ציפי לבני, בבית ציוני אמריקה בתל אביב והציגה את ססמת הבחירות: "היחידה להגנת הדמוקרטיה".[17] באותו יום הודיעה ח"כ קסניה סבטלובה על פרישתה מהמפלגה.[18]
ב-18 בפברואר 2019, הודיעה לבני כי המפלגה לא תתמודד בבחירות לכנסת העשרים ואחת,[2] זאת לאחר שסקרים ניבאו כי המפלגה לא תעבור את אחוז החסימה.[19][20]
נציגי התנועה בכנסת
עריכה
ח"כים במפלגה בכנסות שבהן פעלה
|
|---|
 |
| כנסת | חברי כנסת | הערות |
|---|---|---|
| הכנסת ה-18 (2012) | 7 מנדטים: רחל אדטו, מג'לי והבה, אורית זוארץ, יואל חסון, רוברט טיבייב, שלמה מולה, מאיר שטרית | ב-3 בדצמבר 2012 פרשו שבעת חברי הכנסת מסיעת קדימה. |
| הכנסת ה-19 (2013) | 6 מנדטים: ציפי לבני, עמרם מצנע, עמיר פרץ, אלעזר שטרן, מאיר שטרית, דוד צור | רשימת מועמדי "התנועה" לכנסת ה-19, באתר ועדת הבחירות המרכזית(הקישור אינו פעיל, 11.3.2020) |
| הכנסת ה-20 (במסגרת "המחנה הציוני") (2015) | 6[21] חברי הכנסת (מתוך 24 מנדטים לרשימת המחנה הציוני כולה): ציפי לבני, יואל חסון, קסניה סבטלובה, איל בן ראובן, יעל כהן-פארן,[22] עמיר פרץ[23] |
קישורים חיצוניים
עריכה
התנועה, ברשת החברתית פייסבוק
התנועה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- מפלגת התנועה, באתר רשם המפלגות
- סיעת התנועה בראשות ציפי לבני בכנסת התשע־עשרה, באתר הכנסת
הערות שוליים
עריכה- ^ מספר המנדטים עלה ל-6 לאחר התפטרות דני עטר וכניסת יעל כהן פארן שהייתה הבאה ברשימת המחנה הציוני
- ^ 1 2 טל שלו ויקי אדמקר, לבני הודיעה בדמעות: לא אתמודד בבחירות הקרובות, באתר וואלה, 18 בפברואר 2019
- ^ מורן אזולאי, לבני הציגה את התנועה: באתי להילחם על ישראל, באתר ynet, 27 בנובמבר 2012.
- ^ ועדת הכנסת אישרה את בקשות חברי הכנסת לפרוש ולהתפלג מסיעותיהם, באתר הכנסת, 3 בדצמבר 2012.
- ^ עמרי מניב וזאב קם, מסתמנת החמישיה הפותחת של לבני: מצנע, שטרן, הנדל ושטרית, באתר nrg, 2 בדצמבר 2012
- ^ יובל קרני וגלעד מורג, מפץ פוליטי: פרץ עוזב את יחימוביץ' ועובר ללבני, באתר ynet, 6 בדצמבר 2012
- ^ מפלגת התנועה בראשות ציפי לבני משיקה את הקמפיין שלה, דצמבר 2012, באתר וואלה
- ^ התנועה (מספר מפלגה 59-900100-5) באתר רשם המפלגות.(הקישור אינו פעיל, 11.3.2020)
- ^ עמרי נחמיאס ואמיר תיבון, השר עמיר פרץ התפטר: "מוכרחים להחליף את נתניהו", באתר וואלה, 9 בנובמבר 2014
- ^ יהונתן ליס, נתניהו פיטר את השרים לפיד ולבני: "לא אסבול אופוזיציה בתוך הממשלה", באתר הארץ, 2 בדצמבר 2014
- ^ אריק בנדר, אלעזר שטרן פורש מהתנועה: "שילמנו מחיר כבד בשביל רוטציה ללבני", באתר מעריב אונליין, 20 בדצמבר 2014
- ^ תומר ניר, עמיר פרץ הודיע: חוזר למפלגת העבודה, באתר "סרוגים", 5 בספטמבר 2015
- ^ חיים לוינסון, אבי גבאי נבחר לראשות מפלגת העבודה: "היום התחיל המסע להחלפת השלטון", באתר הארץ, 10 ביולי 2017
- ^ גבאי החליט: ח"כ ציפי לבני היא יו"ר האופוזיציה הבאה, באתר גלובס, 23 ביולי 2018
- ^ מורן אזולאי, גבאי הדהים את לבני: מפרק את המחנה הציוני, באתר ynet, 1 בינואר 2019
- ^ יהונתן ליס, יו"ר העבודה גבאי מינה את יחימוביץ' לתפקיד יו"ר האופוזיציה במקום לבני, באתר הארץ, 1 בינואר 2019
- ^ טל שניידר, ח"כ לבני השיקה היום את קמפיין הבחירות של מפלגת התנועה, באתר גלובס, 29 בינואר 2019
- ^ טל שניידר, ח"כ קסניה סבטלובה עוזבת את התנועה של ציפי לבני, באתר גלובס, 29 בינואר 2019
- ^ גיא עזרא, סקר: 6 מפלגות ימין לא עוברות את אחוז החסימה, באתר "סרוגים", 8 בפברואר 2019
- ^ הארץ, סקר כאן: כולנו מגרדת את אחוז החסימה, לוי-אבקסיס בחוץ, באתר הארץ, 6 בפברואר 2019
- ^ היו 5 וגדלו ל-6 בעקבות התפטרות דני עטר מהעבודה וכניסת יעל כהן פארן שהייתה הבאה ברשימת המחנה הציוני
- ^ נכנסה לאחר התפטרות דני עטר בגלל שהייתה הבאה ברשימת המחנה הציוני
- ^ עמיר פרץ שייך רשמית לסיעת התנועה, למרות מעברו למפלגת העבודה