אליהו מרדכי ולקובסקי

הרב אליהו מרדכי הלוי ולקובסקי (מולודצ'נה , פלך וילנה, רוסיה (רוסיה הלבנה), ה'תרל"ג, 1873 - ירושלים, י"ז באלול תשכ"ב, 16 בספטמבר 1962) היה רב ודיין, חבר מועצת הרבנות הראשית, מחבר סדרת הספרים "מערכת התלמוד והפוסקים".

אליהו מרדכי ולקובסקי

לידה	1873
פטירה	16 בספטמבר 1962 (בגיל 89 בערך)
מדינה	ישראל
תקופת הפעילות	? – 16 בספטמבר 1962

ביוגרפיה

נולד לרב צבי יחיאל הלוי מהפרושים של קהילת וילנה שאף שימש כמגיד מישרים. עד הגיעו לגיל בר מצווה למד תורה מפי אביו.

לאחר מכן נשלח לישיבת סלבודקה שם הושפע מראש הישיבה ה'סבא' רבי נתן צבי פינקל. ואף היה תלמידם של ראשי תנועת המוסר, רבי יצחק בלאזר רבה של פטרבורג ורבי נפתלי אמסטרדם רבה של אלקוסט. מסלבודקה המשיך לראדין, שם הושפע מתורתו של רבי ישראל מאיר הכהן ובני משפחתו.

לאחר נישואיו לסימה-פרידה לבית ליפוב עבר להתגורר בהורדוק. שלושה בנים נולדו להם: גרשון יצחק ויהודה-לייב. בהורודוק למד שנתיים בשקידה כשכמעט בכל יום סיים מסכת שלמה, וזאת למורת רוחו של חמיו אשר רצה לשלבו בעסקי המסחר. מכאן נסע לקובנה ולמד ב'כולל' הנודע שלה במשך זמן קיץ שלם שבסופו הוזמן לשמש ברבנות קהילת מאישד. כעבור תקופה קצרה, השתדלו עבורו הרבנים מאיר שמחה הכהן ורבי יוסף רוזין 'הרוגאצ'ובער' מדווינסק. לאחר מות אשתו הראשונה נשא לאשה את צינה-רשה, בתו של רב העיירה סאלוק שבליטא, הרב נפתלי הרץ קרוניץ. לאחר מות הרב קרוניץ מונה הרב ולקובסקי רב הקהילה. רשה הייתה כאם לבניו וילדה שלושה: פרידה צבי ורוזה. בימי מלחמת העולם הראשונה היה האזור בתוך שדה הקרב בין הכוחות הלוחמים. היהודים סבלו פרעות מידי הקוזקים, הגרמנים והליטאים. הרב ולקובסקי ארגן את מילוטם של יהודי העיירה.

לימים הגיע לפודולסק הסמוכה למוסקבה, שם פעל רבות לשמירת החיים היהודיים על פי ההלכה, למרות אימת המשטר הקומוניסטי. בשבתו שם נהג לגייר בני זוג גויים של יהודים, כדי למנוע התבוללות, לדבריו למרות שידע בוודאות שהם אינם מתכוונים לשמור מצוות. מאוחר יותר תהה על תוקפם של גיורים אלה, והציע מנגנון חלופי של "גיור לשם עבדות" על מנת לפתור את הבעיה. בהמשך חזר לליטא ושימש כרב בקרוז'. בשנת 1934 עלה לארץ ישראל.

בירושלים חודש הקשר בינו לבין הרב אברהם יצחק הכהן קוק. שניהם נדברו לשלב את "מערכת התלמוד והפוסקים" של הרב ולקובסקי עם "הלכה ברורה ובירור הלכה" של הרב קוק לכדי יצירה אחת. התוכנית לא יצאה לפועל עקב פטירתו של הרב קוק באלול תרצ"ה (1935). ב-1936 נבחר הרב ולקובסקי למועצת הרבנות הראשית. הוא כיהן כדיין בבית הדין בירושלים בבית הדין הרבני הגדול עד לפרישתו לגמלאות. כן היה רב קהילה בירושלים.

לאחר מות אשתו בארץ ישראל, נשא הרב ולקובסקי לאשה את יוכבד לבית כהן אשר הקדישה את כל רכושה למפעל מערכת התלמוד והפוסקים והדפסת ספריו.

הרב ולקובסקי נפטר בי"ז אלול תשכ"ב (16 בספטמבר 1962) בירושלים, בגיל 89, טרם הספיק להשלים את סדרת הספרים עליה עמל כל ימיו. הוא נקבר בהר המנוחות בירושלים.

אחיו שבח ולקובסקי (1872–1942) היה מחנך עברי בקרקוב, מחבר "מכתבי הוראה" ללימוד השפה העברית.

ארכיונו האישי שמור בספרייה הלאומית.

יצירתו

מערכת התלמוד והפוסקים

עוד בהיותו רב צעיר באחת הקהילות ברוסיה, נצנצה מחשבה נועזת בלבו: לאחד את הש"ס עם הפוסקים. בשנת תרס"ה (1905) במהלך חלוצי החל בהדפסת מסכת ברכות במהדורה חדשה, על פי שיטתו המיוחדת שקרא לה "מערכת התלמוד והפוסקים" - הדפיס מסכת אחר מסכת מן התלמוד הבבלי, בצירוף ההלכה למעשה, לשון הגמרא עם לשון השולחן ערוך, בתוספת ביאור מקיף פרי עבודתו, מכתביהם של הראשונים עד לכתבי האחרונים. בסדרה, שהקדימה בהרבה את סדרת הלכה ברורה ובירור הלכה, יצאו מסכתות ביצה, כתובות, קידושין, גיטין, בבא קמא, תענית (ארבע האחרונות בהוצאת מוסד הרב קוק), ברכות (בין השנים תרע"א-תרע"ד), חולין, בבא מציעא, בבא בתרא ומגילה.

שערי ציון

בנוסף לכך ראה צורך חיוני לפרסם חיבור בשם שערי ציון הכולל את תמצית דברי הגמרא על כל מסכת ומסכת, בלי השקלא וטריא והמשא-ומתן העיוני. לאפשר לכל מי שרוצה ללמוד ולשנן את תמצית הדברים העולים מהסוגיות. דבר שמקצר את הלימוד בש"ס ולרכוש בו בקיאות, במשך זמן קצר בהרבה, ואפילו ביממה אחת.

תורת מעשי בראשית - שני המאורות הגדולים

הרב ולקובסקי היה פתוח גם לשאלות אקטואליות ולאתגרים האמוניים שמציב העידן החדש. כדי ליישב שאלות של דת ומדע החל לשקוד על חיבור ספרו הייחודי תורת מעשה בראשית המכיל ”ביאור מדעי למעשה בראשית במגמה לגשר בין תורת הח"ן לבין מסקנות המדע ולהוכיח ששני המאורות הגדולים המסורת והמדע ילכו שלובים” .

בשנת תרצ"ד, הודפס בקיידאן שבליטא, הספר שהוגדר על ידי מחברו כ"חומר לעבודה" שמטרתה להיות "גשר בריא בנוי לתלפיות על התהום המפסיקה בין דעות המדע הכי אחרונות ובין קבלת אבות ומסורת עתיקה". בהקדמה הובאו הערותיו של הרב קוק שאינו נזכר בספר בשמו אלא מכונה ”גאון דורנו, חסידא ופרישא, אדמו"ר שליט"א, שגדולי עולם החליטו שלו נאה להוציא משפט על מאמרים אלה, לפי שנהירין לו שבילי דרקיע, תורת הסוד והקבלה ויחד עם זה תורת המדע ומסקנותיו האחרונות”.

בתשי"א הודפס הספר בירושלים ונוסף לו חלקו השני הכולל מילואים ו"קונטרס על הגאולה ועל התמורה".

בעותק "שני המאורות" הפרטי של גרשום שלום, רשם כי ספר זה הוא ”אחד מספרי הקבלה האחרונים המעניינים ביותר ומקוריים בניסיונו לפרש הדברים בראייה חדשה”. לדבריו של שלום, הרב ולקובסקי התחרט על כתיבת הספר בגלל החשש מדעות אפיקורסיות שיעלו בלב הקוראים בו, וגנז אותו.

על הגאולה והתמורה

בשנת תשי"א החליט להקדיש חיבור לשאלות המהותיות של ענייני אחרית הימים והגאולה בהשקפת היהדות. לדבריו בפתיחה, הזמן גרמא ”עכשיו אנחנו מוצאים לנכון לעשות קצת הפסקה בענייני בראשית ולעבור לעניין שהוא היום מצווה שהזמן גרמא, והוא לתורת אחרית הימים”.

ספריו

• מערכת התלמוד והפוסקים (תר"ץ)
• תורת מעשה בראשית, חלק א, מעשה בראשית בביאור מדעי (קיידאן תרצ"ד). עם הערות הראי"ה קוק
• מערכת התלמוד והפוסקים - על מסכת יבמות (ירושלים תרצ"ה)
• מערכת התלמוד והפוסקים שערי ציון - (ירושלים תרצ"ט)
• עבודת כהן - (תל אביב תש"ז)
• תורת מעשה בראשית - חלק ב, מעשה בראשית בביאור מדעי (ירושלים תשי"א)
• תורת מעשה קדשים - (ירושלים תשי"ד)
• מערכת השלחן - שלושה חלקים (ירושלים תשי"ב)
• תורת הקודשים על סדר קדשים - (ירושלים תשי"ד)
• מערכת התלמוד והפוסקים - (ירושלים תשט"ז)

לקריאה נוספת

• אליהו מרדכי ולקובסקי - אנציקלופדיה של הציונות הדתית, חלק ו' עמ' 402–405
• הרב שלמה יוסף זוין מערכת התלמוד והפוסקים מאמר הערכה ליצירה, בתוך ספרים וסופרים (פורסם לראשונה במדור "ספרים וספרים", מערכת התלמוד והפוסקים: מפעלו של הרב א. מרדכי וולקובסקי - שלוש שנים לפטירתו, הצופה, 10 בספטמבר 1965, עמ' 4)

קישורים חיצוניים

• 'מהפכה בלמוד התורה והפוסקים: עבודתו הענקית של הרב ולקובסקי', דואר היום, 9 בדצמבר 1932, עמ' 4.
• נפטר הרב א' מ' ולקובסקי, הצופה, 17 בספטמבר 1962
• ר. ליטאי, הרב הגאון אליהו-מרדכי ולקובסקי: שנתיים לפטירתו, הצופה, 25 באוגוסט 1964, עמ'2
• https://www.litvaksig.org/information-and-tools/online-journal/on-the-front-line-in-Lithuania-1915
• אזכרה לרב ולקובסקי 2012 יובל למותו https://youtu/.be/rozWqwjXhR8(הקישור אינו פעיל, יוני 2020)
• אליהו מרדכי ולקובסקי (1873-1962), דף שער בספרייה הלאומית